"זה שהמשטרה נמצאת במרכז העיר, בתוך השכונות. בשלוש שכונות שרובם המוחלט אתיופים, הם היו שם משליטים טרור". אלה המילים, היותר עדינות, בהן בחר להשתמש אנדל קבדה, מתמודד "האח הגדול", כשהסביר מדוע סירב ללבוש מדי שוטר במשימה האחרונה בבית. המניע לסירוב נבע מסלידה שלו ושל רבים מבין עולי אתיופיה כלפי משטרת ישראל. זה לא סוד שדם רע זורם בין העולים מאתיופיה לבין המשטרה, ותעיד על כך מחאת האתיופים של קיץ 2015. למרות המחאה, גם היום, כל אחד מהצדדים נמצא בצד אחר של המתרס במה שנראה כמו קרע הולך ומעמיק. יש להגיד שגם מסוכן. לא ניתן להתעלם מהתחושות שלהם, אבל גם לא מהדברים שאמרו לנו שוטרים מהשטח.
בזמן שידור הפרק מעורר המחלוקת ביום ראשון האחרון, מצאתי בשכונת הזרע שבקריית גת חבורה של צעירים ממוצא אתיופי יושבים בקור במפגש של חברים. ברקע היו כתובות גרפיטי של להקת KGC, להקת מחאה שבין השירים היותר ידועים שלה ניתן לשמוע את הזעם על הגזענות, במיוחד מצד משטרת ישראל. "הם שונאים אותנו רק בגלל הצבע עור שלנו, רק בגלל שאנחנו שחורים", אמר לי מקונן דגה, שהשתחרר מהצבא לפני כשנה אחרי שירות כלוחם בגולני. "אנחנו פה עכשיו יושבים בחוץ ליד הבית שותים בירות, כן? אם יבוא לפה שוטר מאה אחוז שאני עצור בלי שעשיתי כלום. בתחנה יפוצצו אותי במכות. למה? למה זה ככה? אני פה כי אין לי מקום אחר להיות בו, אין פה מקומות בילוי ויודע מה, גם אם היה בא לי לשבת פה מתחת לבית שלי".
אדלה, שיושב לצדו הוסיף: "ישראל מדינה גזענית. שונאים פה את השחורים והשוטרים זה המלחמה שלהם נגדנו". את הפחד, כפי שהוא מרגיש ניתן להבין מזה שאמר מיד לאחר מכן כששאלתי לשמו המלא, "אין מצב שאתה שם את השם שלי. אחר כך השוטרים יחפשו אותי ויפוצצו אותי. רק על זה הם יתפרו לי תיק", הוא אומר ומספר לי על כך שנעצר לפני מספר שבועות בלבד. "בגלל בילוש שבאו עלינו וביקשו תעודת זהות. ישבנו פה מתחת לבית ואמרתי לו שאין לי. אם הוא רוצה אני אביא לו מהבית. אבל הוא ישר תפס אותי בצוואר ואמר לי נמאס לי מהשחורים. ככה הוא אמר לי. הבילוש השני נתן לי סטירות לפנים ואחר כך הם עצרו אותי על תקיפת שוטרים. יש לי שני תיקים על תקיפת שוטרים בלי שעשיתי כלום. רק כי בא להם".
אביב דסה, שלא הייתה לו בעיה שנכתוב את שמו אמר, "למה הם כל הזמן באים לפה למקום של האתיופים. אנחנו סתם יושבים פה ואין שבוע ששוטרים לא נופלים עלינו". הוא ממשיך ואומר ש"תראה לי לבן שיושב בשכונה וכל שבוע באים לו שוטרים, מפוצצים אותו במכות רק כי בא להם. אני שונא שוטרים, תכתוב שאני שונא שוטרים", חזר ואמר כשהוא דופק על החזה בכוח.
סיור דומה בקריית שרת ברחובות מעלה דברים דומים, אולי זועמים יותר. שכונת שרת ברחובות מוכרת כ"שכונה של האתיופים". לא מעט מקרי אלימות ותקיפת שוטרים קרו שם, "כי הם כל הזמן מחפשים אותנו", אמר לי אדיסו גרמיי. כשסיפרתי לו על הפרק באח הגדול שהיה לטריגר של הכתבה. הוא ענה לי "כבוד לאח, אני מעדיף לחתוך תורידים ולא לשים מדים של שוטר". זה היה מפחיד לשמוע אותו אומר, "אנחנו האתיופים במלחמה עם המשטרה. זה אנחנו נגד הכחולים".
לצדו ישבה טיגיסט אברה שאמרה, "אתה יכול להגיד שאין גזענות במשטרה. כל הזמן אני רואה אותם באים על הבנים שלנו. מורידים להם אגרוף סתם כי הם משחקים אותה גברים שיכולים ואז הולכים. משפילים אותנו בגלל שאנחנו שחורים ומפילים עלינו את כל התסכול שלהם. בדרך כלל הם לא מרביצים לבנות אבל גם אני קיבלתי מהם סטירה ועצרו אותי על תקיפת שוטרים. זה הקטע שלהם, כדי שלא יעשו להם בעיות עוצרים אותך על תקיפת שוטרים ופותחים לך תיק על סתם".
"כששוטר רואה אתיופי, הוא מרשה לעצמו יותר"
בין אם אתם מסכימים ובין אם לא, הזעם שלהם צריך לעורר את כולם במדינה. הנתונים מדברים בעד עצמם. אבל עוד לפני שנגיע לנושא הנתונים, די שנזכיר את דבריו מעוררי המחלוקת של מפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך: "טבעי שנחשוד בהם יותר". לטענת המפכ"ל "בכל המחקרים הקרימינולוגים בעולם, ללא יוצא מן הכלל, הוכח כי מהגרים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים וצעירים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים. כאשר הדברים מתלכדים יחד, נוצר מצב שבו סטטיסטית יש קהילה שמעורבת יותר בפשיעה". לדבריו, "כאשר שוטר פוגש חשוד מהקהילה המעורבת בפשיעה, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מבאחר. הבנו את זה באיחור".
דבריו של המפכ"ל, כך נראה, משתקפים היטב בנתונים הסטטיסטים. אוכלוסיית האתיופים היא רק 1.75 אחוז מאזרחי המדינה. מנגד כ-40 אחוז מהאסירים בכלא אופק לנוער הם מבני הקהילה. נתונים שפרסם בשנת 2015 דו"ח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה במשרד המשפטים, הראו בנוסף שגם שיעור כתבי האישום נגד יוצאי אתיופיה בשנה זו עומד על 3.5 אחוז, גבוה פי שניים מחלקם באוכלוסייה. שיעור כתבי האישום נגד קטינים יוצאי אתיופיה עומד על 8.5 אחוז. זה יותר מפי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית.
כל הדברים האלה מקבלים חיזוק גם מדבריו של א', בשר מבשרה של המערכת שהיה עד לא מזמן שוטר במשטרה ועלה בעצמו מאתיופיה. לדבריו "מהמציאות אי אפשר לברוח. כששוטר רואה אתיופי הוא מאפשר לעצמו יותר. על אתיופי מותר להרים יד כי הם חלשים יותר ולא יאמינו להם". הוא מספר שגם בתוך המשטרה "יש גזענות בולטת כלפי שוטרים אתיופים. לפעמים אתה מקבל את זה כאילו בבדיחות שצוחקים על שחורים או מכנים אותך שחור. לפעמים זה מגיע במריבה כששוטר אחר קורא לך כושי. היו לי לא מעט מקרים כאלה".
דברים דומים אמר בעבר בלש וחוקר משטרה לשעבר במחלק הנוער בשם עברי אנגדה. הוא קיבל מהמשטרה פיצויים אחרי תביעה שהגיש נגד קצינה שכינתה אותו "שחור". לדברי אנגדה: "יש מקרב בני העדה שלי הרבה מאוד שנחקרים ויושבים במעצר על לא עוול בכפם". עוד אמר, "העדה האתיופית ניסתה לעשות הכול ובדרכי נועם ושלווה. אבל אנחנו רואים שכל המפגשים לא תורמים בכלום וזה לא מתבטא בסופו של יום במעשים".
הוא מעיד באופן אישי ש"כל שוטר יודע שאם יש נחקר ישראלי לבן אז מגיע קצין, והוא מסביר לו את ההליך שיהיה איתו ואת ההחלטה שהוא יקבל עם לעצור אותו או לא על פי החקירה והנתונים". לדברי אנגדה במקרה שהעצור אתיופי הסיפור שונה לחלוטין. "אני יושב בחדר והחוקר אומר תשמע, יש לי את האתיופי. לא צריך להביא אותו. תשלח ישר לבית המשפט. בלי הליך שימוע מסודר. ישר לעצור בלי לבדוק בכלל ובלי שימוע של קצין בפניו שזה מחויב".
במשטרה לא מתעלמים מהבעיה, אבל יוצאים באופן נחרץ נגד מה שהוגדר כסיבות למצב. קצין במחוז דרום אמר לנו ש"נכון שהאמירה של המפכ"ל הייתה אומללה. אבל בניסוח שלה ולא במהות". הוא מסביר ש"זה נכון שהם רואים יותר שוטרים ומרגישים יותר את האכיפה, אבל זה בגלל הסביבה שהם גרים בה ולא בגלל צבע העור. כשאני רוצה לחפש סוחר סמים או עבריין פלוני אלמוני אז אני אלך לשכונה ד' בעיר (באר שבע) ולא לנווה נוי או רמות כי מה לעשות שם הם נמצאים". הוא מרים את הקול ומוסיף, "מה אתה רוצה שאת מעט השוטרים שיש לי אני אשלח לשכונות היותר מבוססות שהפשיעה בהן נמוכה כדי שמישהו אחר ירגיש טוב?". אותו קצין מוסיף, "זה אולי לא פוליטקלי קורקט להגיד, אבל כשאני רואה בדואי או שחום בשכונות האלה המבוססות ואחרות, אז אני חושד בו יותר. למה? כי הם לא גרים שם. וחוץ מזה השוטרים שלי עובדים כל כך הרבה זמן בשכונה הזו ובעיר, ככה שכל מי שלא שייך לסביבה קופץ להם לעין. אז הוא יעקוב אחריו או יגש ויבקש תעודת זהות, ואם יש לו רקע פלילי אז בכלל סביר שהוא ימצא את עצמו בתשאול רציני יותר. אפילו בתחנה. בדרך כלל זה השלב שמגיעה האלימות והשוטר מגיב לה".
"מי שנמצא בבתי הכלא הורשע על פי דין ולא על פי צבע עור"
בשיחה עם בלש משטרה וותיק, הוא אמר "אני עובד כל כך הרבה שנים שאני כבר יודע שסוגים של רכבים לא מתאימים למקומות. אני יודע כשדמות נמצאת בשכונה שבדרך כלל היא לא צריכה להיות בה". עוד אמר "נראה שמה שאתה רוצה זה שנלך לבדוק אנשים לבנים, רק לפי צבע העור שלהם, ונבדוק בשכונות מבוססות ששם יש פחות פשיעה, רק כדי שמישהו אחר ירגיש יותר טוב. אז זה יהיה בסדר?".
קצין המשטרה גם אמר ש"זה נכון שהאחוז שלהם בכלא ובכתבי אישום גבוה יותר, אבל מי אמר שזה סתם? אני לא מבין, אם אני תופס נער אתיופי על תקיפה אז אני אמור לשחרר אותו כי האחוז שלהם בכלא גבוה יותר? אם אני עוצר אתיופי על שוד או מעשה מגונה אני אמור לשחרר אותו כי הוא שחור. בואו נשמור על פרופורציות, מי שנמצא בבתי הכלא הורשע בבית משפט על פי דין ולא על פי צבע עור. עכשיו אתה שואל אותי אם יש גזענות אצלנו (במשטרה) כן, כמו בכל המדינה יש אנשים טובים ויש פחות. אתה שואל אותי למה הם נמצאים כמחוללי פשיעה גבוה יותר? כי האפליה מגיעה מהמדינה ולא מהמשטרה. זאת המדינה שתקעה אותם בשכונות האלה ובעוני הזה ולא המשטרה. אני לא יודע להיות משרד רווחה, אני והשוטרים שלי יודעים לטפל בפשיעה. ואם אתם רוצים לטפל בשורש של הבעיה אז תפנו את הזעם שלכם למקום הנכון".
גם קצין המשטרה, גם הבלש, ולצדם אנשי משטרה רבים, מפנים את הטענות שלהם גם כלפי בני העדה עצמם. לדברי הבלש "היום כל אתיופי שנעצר על עבירה ישר צועק גזענות וכי אני שחור, וכולם מתגייסים למענו בלי לבדוק שאולי הוא אשם, אולי הוא עשה פשע ובגלל זה הוא נעצר. היה לי מקרה חזק לפני כמה שנים של נערים שהטרידו מינית קבוצה של נערות ליד מועדון הפורום. אמרו בקשר שהם אתיופים ונתנו תיאור לבוש. אחרי משהו כמו חצי שעה, שעה, אני רואה אותם יושבים בפיצוציה ועכבתי אותם. הם היו שיכורים וישר צעקו אתה עוצר אותי כי אני שחור כי אני אתיופי. האנשים שישבו סביב לא ידעו מה קבלנו בקשר, הם לא יודעים מה קרה לפני ולמה באנו, כל הקטע של תיאור לבוש. הם רק ראו שבאנו ישר אל הקבוצה הזו, שמעו מה צעקו והתחילו גם הם לקלל אותנו. זה מה שקורה בשטח".
מי צודק ולאן צריך להפנות את הכעס? את זה ניתן לכם לשפוט. אבל יש דבר אחד בטוח, וזה שישנה קבוצה מאוד גדולה באוכלוסייה שיוצאת בזעם ואף בשנאה כלפי אחד ממוסדות השלטון. זה מצב מסוכן שדורש מכל הצדדים מבוגר אחראי שיתחיל לטפל בבעיה. כמו כל דבר בחיים, מחלה קטנה יכולה להתפרץ וכשזה קורה הטיפול הרבה יותר קשה ומסובך.
ממשטרת ישראל נמסר:
במשטרת ישראל דוחים בשאט נפש את ההשוואה בין שוטרים, משרתי ציבור ישרי דרך, אל מול קלגסים נאצים (כפי שנאמר בבית האח הגדול), שניסו להשמיד העם היהודי. דעה זו כלל איננה מייצגת את אמון קהילת יוצאי אתיופיה במשטרה, אמון שהולך ומשתפר משנה לשנה כפי שנבחן ונמצא בסקרי דעת קהל בקהילה.
משטרת ישראל מעניקה שרותי משטרה לכל אזרחי ישראל ומבצעת אכיפה באופן הוגן ושוויוני ללא תלות בלאום, תרבות, דת או גזע. בהיותה של המשטרה תמונת ראי של החברה הישראלית, נמנים על שורותיה שוטרים ושוטרות בני כל העדות והדתות אשר משרתים זה לצד זה במגוון תפקידים, יחידות ומשימות ללא קשר לדתם או מוצאם.
במסגרת בחינה מעמיקה שנעשתה בשנים האחרונות, יזמה המשטרה תכנית פעולה שכבר מיושמת ומניבה תוצאות בשטח. בין היתר, ניתן מענה לסוגיית שיטור היתר, נסגרו עשרות תיקים פליליים לנוער יוצאי אתיופיה ועוד. עדות נוספת לפעילות החיובית של משטרת ישראל ניתן לראות בירידה משמעותית בכמות התיקים שנפתחו כנגד קטינים ישראלים בני הקהילה האתיופית, במהלך 2016, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
משטרת ישראל מקיימת באופן תדיר דיאלוג מול מנהיגים מן הקהילה, מבצעת פעולות רבות בתחום ההסברה והמניעה, מכשירה את השוטרים כיצד לפעול אל מול המגוון הרחב של הקהילות והעדות המרכיבות את החברה בישראל (כשירות רב תרבותית), פועלת ב-26 תחנות בפעילות קהילתית ענפה ועוד.
לצד המשך אכיפה נחושה של החוק וביצוע המשימות הרבות המוטלות על כתפיה של משטרת ישראל, אנו נמשיך לפעול במרץ יחד עם נציגי העדה ויתר הגופים הרלוונטיים, ע״מ להגביר את האמון בקרב יוצאי אתיופיה.
בהקשר זה, שוטר זה או אחר אינו מייצג את עמדת המשטרה וצר לנו כי עמדה פרטית, שאינה עומדת בהלימה עם ערכי המשטרה וכלל אינה מייצגת אותן, נאמרה על ידי מאן דהוא, וראוי היה שלא הייתה נאמרת כלל.
עוד נוסיף ונאמר כי שוטרים בני הקהילה האתיופית המשרתים בארגון מוחים על דבריו של המתמודד באח הגדול וכופרים בכל אמירה המשווה, גם אם בעקיפין, בין שוטר ישראלי לבין נאצים. השוטרים מציינים לחיוב את השינוי והטיפול המעמיק של המשטרה בהדרכה, בהסברה, בהכשרה וביחס ליוצאי אתיופיה בישראל בכלל ולשוטרים בני הקהילה בפרט. יתרה מכך, משטרת ישראל קידמה אך בשנה האחרונה קצין בכיר לדרגת סגן ניצב וכן קצינים רבים נוספים לתפקידי מפתח בארגון.