לאחר שסיימו את המשימה הסיזיפית של בניית החומה, התפנו האיכרים להירגע קצת ולשתות בירה, בלי שום זכר להרגשת העוינות שחשו כלפי שי חי. האיכרים צוחקים עליו שכדאי שיילך לדאוג לתניה כמו שדאג להקמת החומה, והוא צוחק חזרה: "שתדעו לכם שבזמן שאתם עבדתם, לא ישנתי דקה", ודודו טוען שזה לא מספיק ודורש לקבל ממנו מסג'. ברגע ששי חי הלך לפגוש את תניה, חזרו האיכרים למצב רוח קרבי, וגם דודו עלה על המוקד.
ביום למחרת, לאחר שכל הדיירים התעוררו, ניהלו בנות האצולה רינת ותניה שיחה על הביקורת שנשמעה מצד שאר הדיירים על התלות הבלתי פוסקת של שי חי ותניה האחד בשנייה. "כשנכנסתי לפה היה לי קשה בטירוף", מודה תניה, ומוסיפה: "קורים לי הרבה דברים בראש. אני לא יודעת איך להביע אהבה בצורה אחרת".
בהמשך היום אור וקסניה מסכימות ביניהן, במהלך שיחה שניהלו בחדר הכביסה, שהמצב בבית מתחיל להימאס ושישנה הרגשה של גן ילדים וריבים שטותיים. "מילא היה משהו מהותי", מסכמת קסניה, ומיד לאחר מכן, כאילו לא לפני רגע הסכימה שיש ריבים בלתי פוסקים, אור מתעצבנת בפני רינת על כך שלא הגיוני שכולם עושים קרקס בבית הזה, ורינת מטיחה בה חזרה ש"כולם עושים קרקס וזה חלק מהבית, ואם זה לא מתאים לך את מוזמנת לצאת".
*עורכי וידאו: נדב הופרט, נועה יפה, שלומית שמש.