"תראו איך אני מדליק את דודו", אומר עמרי בחיוך ערמומי לפלורי, קוקו, תמר וגילי היושבים בסלון, ומתחיל לזמום איך יסחט מחברו הטוב תגובה משעשעת. אלא שהמזימה הקטנה מתפתחת מהר מאד לשיחה שעוסקת באופי הייחודי של דודו מעפולה. "אני נגנבת מאיך שהמוח שלו עובד. מעניין אם זה ככה גם ביום- יום", תוהה קוקו, ופלורי מפליאה בחיקוי מדויק של הדייר הצבעוני. "דודו מדהים", הם מסכמים לבסוף.
בהמשך יושב מושא השבחים עם גילי בחצר, ומדיע לו: "הריב הכי חריף שהיה בבית זה הריב הראשון שלך ושל ברק". גילי לא מתווכח: "יש בו משהו מרגיז, צריך לענות לו בצורה כזאת. אבל אני באמת לא שונא אותו". לאחר מכן ממשיך גילי לדיון פוליטי עם גיל ותמר, שעוברת לעסוק בסיקור התקשורתי של גל הפיגועים האחרון: "לא רוצה לראות את כל האלימות הזאת מול העיניים שלי! הפכו אותנו לצמאי דם, כי אם אין סרטון שרואים בו את המחבל נרצח לנו מול העיניים אנחנו לא נרגעים. גם מחבל אני לא רוצה לראות מת - הוא בנאדם! זה מכניס פחד לא נורמלי, ואנחנו הולכים ומתרגלים לזה".
גם בהמשך עומדת תמר במרכז העניינים, כשבמהלך שיחה בנסט שואל אותה דודו אם היא מרגישה שהרקע הדתי מגביל אותה ומונע ממנה לעשות דברים שהייתה רוצה לעשות. "כן", היא משיבה מיד, ומרחיבה: "ברור שיש דברים שאני לא עושה או מקומות שאני לא הולכת אליהם, אבל זה לא כמו כשהייתי ילדה והיה 'אסור' לי. אני אוהבת את האסור הזה, אני בוחרת בו. טוב לי עם זה. הייתי רוצה להיות שחקנית וללכת לכל האודישנים ושהכל יהיה פתוח בפני, הייתי רוצה לטעום את כל המאכלים בעולם. אבל יש דברים שאני לא אעשה".
*עורכי וידאו: נדב הופרט, נועה יפה, שלומית שמש.