עד אתמול, החשש הכי גדול של דיירי "האח הגדול" - חוץ מזה שיגמרו להם הסיגריות, האוכל והמים החמים - היה מהתואר "המודח הראשון". עכשיו הם יכולים להיות רגועים - דלית לאומי זכתה בתואר המפוקפק.
רק תשעה ימים שהתה דלית בבית ובכולם הפגינה שפיות וסולידיות שכנראה לא ממש ריגשו את הקהל. לה, אם תהיתם, אין עם זה שום בעיה. "אני שמחה שיצאתי ראשונה", היא מפתיעה, "אף אחד מהבית לא הדיח אותי. כנראה שמה שאני משדרת לא משך את הקהל אבל הייתי אני. העם רוצה שואו ואני ידעתי שאני נכנסת ויוצאת משם דלית בלי שואו. האיפוק שלי לא עושה רייטינג. יש שם אנשים שמושכים דברים ומגזימים בשביל לקבל תשומת לב וזה עובד להם. כל החברים והמשפחה אמרו לי 'היית נהדרת', 'טוב שיצאת. לא מתאים היה לך להיות שם'".
אז למה באמת היית שם, לקדם את חנות הבגדים שלך?
"ממש לא. רציתי אתגר, רציתי לראות איך אשרוד תקופה כזאת, איך אני אתמודד בבית עם אנשים זרים שלא הייתי מכירה בחיים. אם הקהל היה מחכה עוד קצת אולי הייתי מפתיעה, כמו הנמר שהולך בשקט ופתאום טורף. ההפקה כן ראתה בי משהו מיוחד כי בכל זאת בחרו אותי מבין אלפי אנשים, אבל הקהל אוהב לראות צעקות וגזים, ו'אמא שלך', ו'אבא שלך' וזה לא אני, ממש לא. מה שקורה זה שהקהל נהנה ואנחנו סובלים".
"ראיתי את כל מה שהקליטו לי והלכתי לישון ב-5 בבוקר אחרי שנרגעתי עם בקבוק יין. היו שם רגעים כיפיים ששרנו ודיברנו אבל בגלל המצלמות יש שם אנשים שעשו רעשים וצעקות והרבה בלגן כדי שיראו אותם".
חודדה?
"מה שמעיין עושה זה מביש. השפה שלה, צורת הדיבור, הטון, המילים. אני אהבתי אותה כי היא אמיתית ואומרת מה שבראש שלה אבל היא פשוט לא בוחרת את המילים הנכונות, היא הביכה הרבה אנשים בבית".
ניסית לדבר איתה על זה?
"היו לנו שיחות ארוכות. אולי העניין שהיא בהריון זו הבעיה. אני זוכרת מההיריון שלי שהייתי קמה כל בוקר אחרת, זה הרבה בגלל ההורמונים".
אז מוטי צריך לקבל פרס על סבלנות.
"אני חושבת שמוטי ומעיין משלימים אחד את השנייה. הוא רגוע ושקט ולא מביע את דעות בקול רם ובצעקות, הם עושים אחד לשנייה איזשהו איזון וזה דווקא יפה לראות את זה. היו רגעים שהיא הייתה מתכרבלת לידו כמו ילדה קטנה, מוצצת את האצבע. מוטי פשוט יודע להוריד אותה לקרקע".
"יוסף בחור מקסים"
בזמן הקצר שלה בבית הצליחה דלית להתחבר בעיקר ליוסף, מה שנראה לרגע כרומן בתחילת דרכו. "לא קרה כלום וגם לא היה קורה כלום עם יוסף אבל הוא בחור מקסים", טוענת לאומי, "הכרתי שם חבר לחיים, קראתי לו שם 'שאנטי באנטי' והמילים האחרונות לפני שיצאתי מהבית היו אליו, אמרתי לו: "אתה היית השמש בבית בשבילי", אבל בהחלט לא היה קורה בנינו כלום בבית".
ובחוץ?
"הוא בחור מקסים והיה לי כיף לעשות איתו יוגה אבל לא בקטע רומנטי".
כבר פגשת את הילד שלך?
"לא, הוא עוד לא ראה אותי כי חזרתי אתמול מאוחר בלילה והא ישן אצל אבא שלו, אבל עוד שעה שעתיים אני הולכת אליו לגן".
לא חששת לעזוב ילד בן 4 לכל כך הרבה זמן?
"בהתחלה כן, אבל התייעצתי עם פסיכולוגית לילדים וקראתי המון מה הדרך הכי נכונה לעשות את זה. השארתי לו אלבום תמונות שלנו, שלחתי כרטיס בדואר, השארתי לו משחקים והרבה מתנות".
"זה 24 שעות בלי טיפה חוץ. הלחץ, הגעגועים, הניתוק הזה של כל העולם פתאום. זה מאוד קשה מנטלית, לא ציפיתי שזה יהיה עד כדי כך קשה".
ומי ישרוד את כל הקשיים האלה וינצח?
"מי שיעשה הכי הרבה רעש. המדינה לא רוצה לראות אותנטיות. אם מעיין תמשיך ככה יש לה סיכוי טוב".