בוקר- צהרייים
מרבית הדיירים צמו - פרט לצבר, שפרה ורנין - ונשארו ערים עד 4 לפנות בוקר כדי שיוכלו לישון במרבית היום. רוב הדיירים הלכו לשמוע את תפילת הנעילה בית הכנסת, ועינב שמחה מאוד לראות את חזני האהוב שלה. מאוחר יותר היא ניסתה לחלוב מאשר פרטים עליו, אבל הוא לא הסכים.
בצאת יום הכיפורים הדיירים תקעו את היתד הראשונה של הסוכה שבדרך. בזירה המוזיקלית, ליאון ושי הפתיעו בביצוע נאמברים של רמי וריטה. אבל האמירה המסתורית של הערב שייכת לצבר, שאמר לרנין: "יש משהו מאוד קיצוני שאני רוצה לעשות, לא בטוח שאני צריך" - נותר רק לחכות ולראות למה הוא התכוון. לפני שהם הלכו לישון, החליפו הדיירים חוויות על בילויים בפאבים בת"א, אבל צבר ושי לא מדברים.
אחר הצהריים
ונסה שוחחה עם שפרה על מערכת היחסים שלה עם איתי וסיפרה שהיא לא בטוחה שמה שקורה הוא אמיתי. היא אפילו תוהה האם הוא בעצם משתמש בה רק כדי לבלוט.
כל דיירי הבית התגייסו לטובת הכנת הבית לשבת: לאון טיאטא, אשר אפה חלות, עינב ואיתי עזרו בבישולים ואפילו שי דפק שניצלים עם כוס זכוכית.
שי גייס את כל המעשנים לישיבה והודיע שפינת העישון עוברת לבר, בו רק שלושה אנשים יכולים לעשן כל פעם.
איתי שר גבוה במיוחד ודווקא לאון החליט להעיר לו במשפט: "מה אתה דוד ד'אור? אם אתה שר ככה זה אומר שיש לך ביצים מה זה קטנות".
ובינתיים, בחוץ - עוד קצת דיבורי משקל: צבר הביע דאגה מירידתו במשקל, שפרה ולאון דווקא החמיאו לו באומרם שהירידה במשקל עושה לו רק טוב.
ערב
ארוחת שבת בבית האח הגדול: אשר הוביל את הקידוש ומברך על הלחם, כולם שרו שירי שבת מלבד רנין ויוסי ומנקר. וכן, כולם עדיין מוטרדים מהמשקל שלהם. רנין, למשל, טענה שהיא שוקלת רק 51 קילו. אשר ועינב ניסו לסחוף את הדיירים לשירה דתית כלשהי, כשאף אחד לא הצטרף – הם פשוט עברו לשירת שיר המעלות. לאון, לעומת זאת, קם לרקוד וניסה להרקיד גם את שי, מה שהוביל את הדיירים לשחק אותה שופטים ב"נולד לרקוד". רנין דווקא הסכימה לשיר – אבל רק את השיר "סאלאם".
מאוחר יותר, מעצבת השיער ונסה ניסתה לעשות צמות לשי והתוצאה דווקא מצאה חן בעיניו.
שפרה, לאון וצבר פתחו בשיחת 'פעם יצאתי עם...", מה שהוביל את שפרה לומר שלדעתה גברים צריכים להתחיל עם נשים ולא להיפך. לאון, לעומת זאת, טוען שלעולם לא התחיל עם אף אחד. מכאן, הדרך לשיחת התחלות הייתה קצרה ביותר - הדיירים שיחקו אותה יושבים על הבר, כשצבר בתפקיד הברמן. לאון תירגל את כישוריו בהתחלות על ונסה, ונסה הראתה לבנים להם את השיטות המתגרות שלה להתחיל עם בחורים, אך שפרה ואיתי לא התרשמו ואמרו לה שאם הייתה עושה את זה להם – היא הייתה נענית בסטירה. מצד שני, איתי וצבר הודו שאם היו רואים את ונסה בבר, היו מתחילים איתה.
ואם כבר בר, הגיע זמן וידויים: שפרה סיפרה לונסה, איתי ולאון על האהבה שהייתה לה עם אישה; איתי סיפר לדיירים שהייתה תקופה שחשב שהוא הומו כי לא עניינו אותו בחורות, וחשף שהפעם הראשונה שלו הייתה בגיל 15. לאון שאל את איתי אם אי פעם התנסה עם גבר, ואיתי סיפר שפעם היה עם שתי בחורות כשהיה ממש שיכור, וגיי אחד שהיה איתם ניסה לנצל את מצבו ונישק אותו צרפתית אבל הוא שנא את זה, התפכח והעיף אותו. ונסה, מצדה, נכנסה להלם. איתי נבהל והדגיש בפני כולם - הוא לא הומו. סגור.
איפשהוא לאורך הדרך פרצה מריבה קטנה בין לאון לשי, כשלאון נשך בחביבות את שי בירך. שי לא אהב את זה במיוחד ויצא החוצה בסערה. לאיתי הוא סיפר שהוא מרגיש שלאון עושה ממנו צחוק - נושך אותו, שם לו אודם, קורא לו "תולי חתלתולי". שי בבעיה - הוא לא שם ללאון מספיק גבולות אבל גם לא רוצה לפגוע בו ומפחד לצאת האיש הרע, האגרסיבי. כשלאון החליט לצאת לדבר עם שי, הוא סירב לדבר איתו. לאון המודאג שפך הכל בפני שפרה וטען שהמפיק הבטיח לו שיהיה בבית עוד הומו. היא, בתגובה, הוציאה לו שחורים מהפנים.
עוד הסתבר במהלך הערב – צבר הוא בכלל אמן: הוא מצייר, עשה בגרות באמנות, אמא שלו אמנית ושיש להם סטודיו. מה אתם אומרים, צבר הרגיש והארטיסט עושה את זה לשפרה יותר או פחות? נכון מאוד.