רוחות עזות של חוסר אמון נושבות בבית. לאחר לכתה של מיקי, שהסתמנה כמנהיגת המחנה הכולל את רנין, ג'ני ועינב (להלן: "הדרומיות"), התחזק לכאורה מעמדו של מחנה האויב, הכולל את נעמה ומיקי (להלן: "הצפוניות"). אלא שהיה זה רק לכאורה: שי וערן, שזוהו כביכול כתומכי הצפוניות, התחילו לגלות עצמאות ולהוכיח שבנים יכולים לחשוב בצלילות ובלי להתבלבל מהרגליים של קרן.
במשך היום התיעצו שי וערן לגבי נאמנויות והשתיכויות למחנות, ונדמה שהם החליטו לשמור את כולם על האש הקטנה שלהם. הצפוניות קלטו את זה: בשיחה צפופה (עד כמה שאפשר להצטופף עם נעמה) הודתה קרן שהיא לא מאמינה לאף אחד בבית, פרט לנעמה. היא המליצה לה שתהיה פחות תוקפנית אל רנין, ג'ני ועינב, וכמובן שזכתה מנעמה לתגובה תוקפנית. השתיים העלו את סוגיית הבנים שסרחו אל מעבר לגבולות האויב, ונעמה אמרה שערן ושי לא פראיירים, והם מנסים להתקרב גם אל הדרומיות. נעמה הודתה שהיא לא תתפלא אם תגלה שהשניים עשו עליה קומבינה מאחורי הגב.
את השיחה סיימו השתיים ברעיון מהפכני: שילובו של יוסי כבן ברית חדש במחנה שלהן. או-אז אמרה נעמה שבתור מומחית לשפת גוף היא קולטת מגופו של יוסי אותות של חוסר אמינות.
המלחמה בין שני המחנות השפיעה מאד על ערן, שהולך ומסתבך בענייני הבנות. לעת ערב התיישב לידו צבר והחל להטיף לו, ששומר נפשו ירחק מכל התככים הנשיים האלה. ערן המבולבל הסכים, אך נדמה שאולי מאוחר מדי והוא שקוע עמוק מאד בבוץ הנשי.
