איתי אנגל צילם מקרוב אזורי מלחמה רבים בעולם, אבל בתקופה האחרונה הוא מסקר את הזירה הקשה בצפון, שהפעם היא גם קרובה לביתו. כבר יותר משנה שאנחנו נמצאים במציאות שכוללת מלחמה, והעיתונאי עושה הכל כדי להציג את המתרחש בחזיתות השונות ואת גבורת הלוחמים והתושבים. לאחר שליווה את חברי כיתת הכוננות של מטולה ותיעד לוחמי סיירת ברצועת עזה, המשיך אנגל בפעילות ונכנס עם הכוחות לדרום לבנון (פרק חדש של "עובדה", חמישי, אחרי החדשות, קשת 12).

לקראת שידור הפרויקט המיוחד התארח אנגל אתמול (ב') בתוכנית של אברי גלעד ויאיר שרקי וסיפר על מה שראה בחזית הצפונית ומה השתנה מאז הפעם הקודמת שסיקר מלחמה באותו אזור: "במלחמת לבנון השנייה נכנסתי לכפר חולא, שזו עיירת חיזבאללה קשה נורא. הייתה המון גבורה של החיילים שלנו, אבל היה גם בלגן. הלכנו למעין שמורת טבע של חיזבאללה והמחבלים ממש חיכו לנו. היה שם קרב גדול וגם נפצעו חיילים, אז היינו צריכים לצאת חזרה לישראל כי נגמר כל הציוד הרפואי", סיפר אנגל על הסיקור בשנת 2006.

"הפעם חזרתי לאותו כפר וזה היה שונה. באנו עם כוח הרבה יותר גדול, שזה יהיה קרב לא הוגן", תיאר אנגל את פעולתו האחרונה בלבנון, שהתרחשה לפני מספר שבועות. "מצאנו מעוז של חיזבאללה. לא היו אנשים לא מעורבים שצריך להשתדל לא לפגוע בהם כי כולם הלכו כמה חודשים לפני, אבל הכמות של אמצעי הלחימה הייתה בלתי נתפסת. הכל מיועד כדי להיכנס דרך המנהרות שמובילות למנרה ולמרגליות, לשחוט את כולם ולעשות שבעה באוקטובר אבל בחזקת שמונה. עשרים וארבע שעות אחרי שיצאתי משם, כוח חטף ירי במקומות שהיינו בהם - חמישה הרוגים, ועשרים פצועים. יום אחד מאוחר יותר, וזה היינו אנחנו. ככה חיים החיילים שם".

האויב נלחם אחרת לעומת מלחמת לבנון השנייה?
"כן, אבל באמצעים שכולנו מכירים כמו כטב"מים ורחפנים. לא משנה כמה כוח יש לך עם חיל האוויר או עם השריון, אי אפשר להסיט את הדבר הזה שמתרגש בבטן - הפחד והמתח לפני שאתה מסתער פנימה. הסתערתי יחד עם פלוגה שקיבלה צרור מתת מקלע וארבעה לוחמים נפצעו וחזרו לישראל, והם עושים את אותה כניסה".

אתה חמוש בהסתערות הזאת? מה יקרה אם תפגוש מחבל?
"אני בחיים לא חמוש, לא משנה לאן אני הולך. אם אפגוש מחבל - אוכל לצלם אותו מקרוב".

הצלחת להביא צילומים מתוך הדאחיה. איך זה קרה?
"יש חבר או חברה מההיכרויות שלי בעולם שהביאו לנו חומרים שהם צילמו עבורנו. אני מסתיר את הזהות שלהם כי הם עדיין שם והם לקחו סיכון גדול. יש דברים מאוד מעניינים מהגבול שלנו וגם מתוך הדאחיה, בהלוויות של המפקדים הגדולים של חיזבאללה. זה מבעית, כשהייתי בכפר חולא היה רושם שגמרנו את כל המחבלים ושהם נכחדו. אבל רבים מהם הצליחו לברוח לדאחיה בעקבות מבצע פיצוץ הביפרים (זימוניות). רואים אותם בהלוויות, הם רבים והם מבטיחים לחזור, לא משנה כמה ישמידו מהם".