בשבוע שעבר ציינו ברחבי הארץ את יום השנה לפרוץ המלחמה ולשבת השחורה שבה אנשים רבים נחטפו מבתיהם ועד היום מוחזקים בשבי החמאס. אחד מהם היה אלון שמריז ז"ל שנחטף מכפר עזה ונהרג בשוגג על ידי כוחות צה"ל. אחיו יונתן לקח חלק פעיל בהפקת טקס הזיכרון של המשפחות ודיבר על הבמה על תקומתו של הדור החדש.

הערב (שבת), יונתן שמריז התראיין בתוכנית של אברי גלעד ויאיר שרקי וסיפר על התחושות שהרגיש במהלך הטקס. "היה קשה מאוד. בהתחלה הלכתי לראות את הטקס מהצד של הקהל וזו הייתה חוויה מאוד קשה. לראות את העדויות, את המשפחות עולות וגם את השירים ששזורים ומלווים, זה היה קשה", אמר. "החלק המשמעותי זה שלא היה קהל, לא היו רבבות והיו רק משפחות שכולות ומשפחות חטופים, זה יצר אנרגיה אחרת, שהמשפחות הרשו לעצמן להתפרק ולהתחבק. זה היה כל כך משמעותי ומשפחתי".

יש מקום בנפש שפתאום מתמלא במשמעות?
"כן. קיבלתי אלפי תגובות אחרי הטקס שדיברו על תקווה ועל תקומה, אומרים לי תודה על זה שהחזרתי את התקווה. אני מרגיש אחריות, כל עם ישראל הרגיש שיש לו חלק בדבר הזה ושמייצגים את הכאב והזיכרון שלו, אבל גם מייצגים את התקומה שלו. איזה פוטנציאל יש לנו, כשאנחנו מחליטים שאנחנו רוצים לעשות משהו, רואים שכל עם ישראל עושה אותו ביחד".

חלק מהעם טרח לצייר את הטקס כאירוע פוליטי. איך התמודדת עם זה?
"היה חשוב שנייצג את כל עם ישראל, בסוף תמיד יהיה למישהו משהו להגיד. אני מרגיש שלם עם הטקס, קיבלתי טלפונים מחרדים מבני ברק ומאנשים מאפרת שרוצים שנבוא לדבר איתם. יש אנשים שהם לא מהמגזר הזה, אבל רוצים לבוא, לשמוע את הבשורה ולהיות חלק מזה, הם מבינים שהתקומה שלנו, של עם ישראל, זה ביחד".

היו הרבה דיונים על איך הטקס ייראה בשנים הבאות.
"אני מקווה שזה יהיה עם החטופים, שלא נצטרך להזכיר אותם בטקס ושהם יהיו חלק. שלא נצטרך להפריח בלונים, להתפלל לשובם ושהם יחזרו מחר. שהטקס הבא יעסוק רק בזיכרון, אפילו לא בתקומה כי אני מקווה שכבר נהיה בתוך התקומה".

יונתן שמריז בטקס הלאומי לציון שנה ל-7 באוקטובר (צילום: טקס הזיכרון הלאומי)
יונתן שמריז בטקס הלאומי לציון שנה ל-7 באוקטובר|צילום: טקס הזיכרון הלאומי

שמריז לוקח חלק פעיל בפעולות הרבות של משפחות החטופים למען העלאת המודעות למצבם והקריאה לשחררם. בנוסף, הקים עמותה שזוכה לתרומות רבות ובעזרתה הוא שואף לעשות שינוי במדינה: "עמותת אלון, בניית מדינה למופת. את העמותה הקמתי בפברואר והמטרות שלה היא הנצחת אלון, באמצעות שינוי השיח בחברה הישראלית ובניית מנהיגות ציבורית", סיפר.

האם המקום שאתם שרוצים להגיע אליו זה מפלגה?
"אנחנו ממש לא מתעסקים בסיפור הזה. אנחנו מקימים את 'קומו', היא תנועה לאומית-אזרחית. אנחנו ממשיכים בתהליך של ריפוי המדינה, רוצים להראות שגם ברגעים הכי קשים, יכולה להיות תקומה ויש דרכים אחרות שהן דרך הסכמות, שיח מכבד והכללה של ציבורים. זה הכוח, להעביר מסרים מורכבים אבל ביחד ובשיח. הרבה אנשים מדברים איתי על תקווה, שהיינו על סף תהום ובייאוש. זה ממלא, זו תחושת אחריות גדולה, אבל זה גם מרגש אותי".

מה עשית לפני זה בחיים שלך?
"הייתי מנכ"ל בעסק המשפחתי בקיבוץ. הייתי מביא עץ ועושה משטחים לצבא, או אריזות מיוחדות לצבא, וגם ליצואנים. מאוד אהבתי את הפינה שלי בכפר עזה, במרפסת, עם התה בסוף היום ועם האחים".

הערב התפרסמה הצעה בממשלה לפיה יהיו עוד טקסים וממליצים לערוך יום אבל לאומי, עם סגירת בתי עינוגים. גם את הטקס הזה תוביל השרה מירי רגב. מה דעתך?
"חייבים להיות טקס ממלכתי, יום אבל לאומי ודגל בחצי התורן. קשה לי שממשלה שעדיין לא קיבלה על עצמה את האחריות ולא הקימה ועדת חקירה ממלכתית, תהיה אחראית על הנצחת היום הזה. זה מאוד קשה לי באופן אישי. הטקס הלאומי של המשפחות חייב להיות מסורת, יש בזה הרבה משמעות".

אתה לא שואף לאיחוד הטקסים ביום מן הימים.
"זה צורך אמיתי שלא תהיה מעורבות פוליטית בתכנים ושלא יהיו פוליטיקאים בסיפור הזה. אני חושב שזה גם מה שנתן לטקס הזה את הכוח".