אם יש דבר אחד שלמדנו מהעונה הראשונה של 2025 הוא שהודיה מאוד אוהבת להפגין אהבה. כל תושב בעיר מצא עם הזמן את החברים שלו, וגם מצא כמה אויבים על הדרך, אבל הודיה יצרה קשרים קרובים עם כל אחד ואחת מהתושבים. למה דווקא היא? אפשר להשליך את זה על הגיל, התמימות או הרגישות שלה, אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה - הודיה כבן אדם פשוט אוהבת לפזר אהבה. בשבועות הראשונים בעיר היו אלו חיבוקים גדולים ונשיקות תמימות וחמודות, בבוקר על הלחי של לימור, בערב על הראש של דודו, חיבוק לסיגל, חיבוק לדומיניק ואפשר להתקפל למיטה.
בלי הכנה מוקדמת ובלי שום אזהרה מראש הפכו הנשיקות המתוקות הללו לדרך העיקרית בה אנשים אומרים בעיר "היי", "ביי" ו-"מה קורה אח'שלי?". בסינית אומרים ני האו, בספרדית אומרית אולה, וב-2025 פשוט דופקים בוסה לתושב שהכי קרוב אליך. נקודת המפנה האמיתית בסיפור הגיעה שהודיה ישבה עם נטע מחוץ לבית הקפה, אז הנשיקות התמימות על הלחי והראש היו חייבות להתקדם ומצאו מנוחה באזור השפתיים. חייבים להדגיש, גם בשלב הזה, שהקשר בין מיניות ואהבה לנשיקות של הודיה הוא מקרי בהחלט.
אבל רגע, מה סיגל חשבה על כל גילויי החיבה האלו של הודיה? מצד אחד, היא מלכת הנשיקות של הודיה וקיבלה את רוב תשומת הלב שלה. הקשר ביניהן היה קרוב הרבה יותר וסביב הנשיקות שלהן היה הרבה טיזינג ומשחק. את רוב הזמן שלהן בעיר הן היו מבלות יחד, ופרט לשניים-שלושה ריבים נגועים בקנאה שעסקו בקרבה של הודיה לשאר נשות העיר, הדבר התקבל בהבנה.
הנשיקות של הודיה הפכו להיות ה"אלוהה" של תושבי העיר, וגם התושבות שנכנסו באמצע המשחק, כמו רומי ואליסה, למדו מהר מאוד שברומא צריך להתנהג כמו רומאי, וככה הפך ההרגל החצי מגונה של הודיה לדרך הכי נכונה וחכמה להתנהל בעיר. מנואל נישקה את רומי, רומי נישקה את אליסה, ואליסה מצאה כבר את הדרך לנשק את דומיניק. ככה זה, כשמפזרים אהבה, בסוף מישהו מוצא זוגיות.