הפיל הלבן של פיונגיאנג
שתי סיבות להמשיך לקרוא: כי אין שום סיכוי שכף רגלכם תדרוך בדיקטטורה טוטליטרית או כי אתם אוהבים סיפורים על פילים לבנים.
הוא אמור היה להיות מלון מפואר בעל 3,000 חדרים וחמש מסעדות המציעות נוף פנורמי לפיונגיאנג, אבל התואר היחידי שזכה לו עד כה גורד השחקים בצורת הפירמידה שמתנשא לגובה של 330 מטרים הוא ״הבניין הלא-מאוכלס הגבוה ביותר בעולם״.
בנייתו של מלון ריוגיונג (Ryugyong) החלה ב-1987 ומעולם לא הסתיימה, ואת סיפורו פורש יאקופו פריסקו (Jacopo Prisco) מ-CNN, החל מהימים ששימש כפיוֺן במלחמה הקרה בין הקוריאות ואמור היה להוות פיתיון למשקיעים מהמערב. בזכות השלמת הבנייה של חלקיו החיצוניים, יכולים כיום תיירים לבקר ב״לובי״ ובאירועים מיוחדים להתרשם ממופע הפרופגנדה המוקרן מנורות LED שהותקנו ב-2018. אבל בינינו, אתם בהחלט יכולים להסתפק בקריאת הכתבה המלאה ולא להסתכן במעצר שרירותי. 
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
קורבנות הקונפורמיזם האינסטגרמי
שתי סיבות להמשיך לקרוא: כי הדברים של פול רייפר השפיעו עליכם או כי אתם מחפשים סיבות טובות לצאת מאינסטגרם.
לרשימת אתרי הטבע שנדרסים לטובת עוד פריים באינסטגרם מצטרפים אגמי ג׳ופרה (Joffre), כשרשימת הנפגעים והנזקים ארוכה כמו התור של אלו שמחכים לעלות על הגזע. אין ספק שגזע העץ השקוע במימי האגם הטורקיזיים, השתקפותם המטושטשת של ההר, עצי האורן והקרחון הם מסגרת נהדרת לתמונה מושלמת, אבל מאחורי היד המחזיקה את הסמארטפון שמתעד את מי שניצב על בול העץ בתנוחת ״אני והטבע ברגע איניטימי״, ממתינים עשרות אנשים שיוצרים יחדיו תמונה ממש מכוערת. ״זה מרתק מה שאנחנו יכולים לראות כשאנחנו מניחים את המצלמות לרגע ומתבוננים בבני האדם״, כותבת ג׳וסטין דה לגיז (Justine de l’Église) ״מולי אישה צעירה ממתינה בבטלה שילד יפסיק להסתובב בפריים של השוט האידאלי שלה... יש המעדיפים לצלם חפצים כמו בקבוק קוקה-קולה על רקע קרחון, שיזף בצורת בקבוק קוקה-קולה, קופסת תותים על רקע קרחון״.
מספר המבקרים בפארק זינק בשנה שעברה ב-250 אחוזים ועמד על 183,000 מבקרים, כשבין השנים 2000-2015 עמד מספרם הכולל על 52,300 בסך הכל. צ׳ארלי, שם בדוי של אחד המרואיינים בכתבה, הגשים את חלומו כשהתקבל לעבוד בפארק, אך הגידול המטורף במספר המבקרים הפך את תחושת גן העדן לחלום בלהות. לדבריו, מאז 2016 פינו את מקומם מטיילים מאורגנים בתיירים מסוג אחר לחלוטין, גסי רוח, חסרי סבלנות ועניין בטבע, שלמדו על המקום מתיוגים גיאוגרפיים והאשטגים פופולריים שהשאירו אחריהם עיי-חרבות. ״לא משנה כמה שעות ביליתי לאורך המסלול ובראשו ב[ניסיון] להסביר לאנשים, הם המשיכו להתעלל בפארק [...] הרגשתי כמו בייביסיטר לא-בתשלום למצעד של ילדים מאוד לא ציתניים [...] לא משנה כמה מהר צעדתי, כמה זבל אספתי או כמה פעמים גירדתי צואה מהקירות והתקרה [...]״, עבודתו מעולם לא הסתיימה, סיפר.
גם אוכלוסיית בני הכנף של אזור האגמים הפכה למושא צילומים נחשק, כשהתיירים החדשים מצויידים בצ׳יטוס וסוכריות גומי ביד אחת, ממתינים בסבלנות לציפור הג׳יי-האפור; מה זה משנה אם הפיתיון מסכן את חייהם, העיקר לחזור עם תמונה. בהמשך מתארת דה לגיז גם את הפגיעה בחוות של חמניות באזור שפשוט סגרו את שעריהן בפני מבקרים אחרי ביקור רומס במיוחד של אלפיים איש שתואר ״כמו אפוקליפסה של זומבים״; סוקרת את ההשלכות ההרסניות על הפלורה והפאונה ברחבי העולם עד כה; מבלה 24 שעות עם ״משפיענית אינסטגרם״ (@Jeannemaprap) ועוד. הכתבה התפרסמה באתר מגזין Beside בשיתוף רדיו-קנדה.
לכל המשפחות: מלון דירות חדש בלב אתונה
שתי סיבות להמשיך לקרוא: כי אתם נוסעים עם המשפחה לאתונה או כי אתם מחפשים דירה עם נוף להר האקרופוליס.
בבית אחוזה מהמאה ה-19 בליבה של אתונה, נפתח השנה מלון מוצלח במיוחד בשם Four Street Athens. בתחילת החודש בילינו משפחתי ואני 2 לילות בדירת Notos, המציעה 3 חדרי שינה ו-3 חדרי רחצה, מטבח מצוייד היטב וסלון רחב ידיים, כשמלבדה קיימות 3 דירות נוספות עם 2 חדרי שינה. המלון יושב על פינת רחוב Ermou, במרחק הליכה מושלם מכל האתרים הפופולריים של העיר; לגבעת ליקביטוס אמנם לקחנו מונית, אבל את הדרך היורדת מההר עשינו ברגל. את הדירה מצאנו נקיה, מוארת ומזמינה, ובקלות יכולתי לדמיין איך אפשר לבלות בה בנוחות תקופה ארוכה. השירות הלבבי התחיל עוד בשלב הבירורים בדוא״ל, ולכל אורך השהות קיבלנו מענה לשאלות ובקשות. אם אתם מחפשים מקום להניח בו את הראש, לפניכם המלצה חמה למקום נהדר.
