כמו הגלריה הלאומית, בתי הפרלמנט וארמון בקינגהאם, הסבוי (Savoy) הוא חלק מהמרקם והאופי של לונדון. מוסד אהוב זה, המפורסם בשירות ללא דופי, ראוי לתיוג שלו כמלון המפורסם ביותר בלונדון. בימים האחרונים הוא כיכב בכותרות בארץ, לאחר שדווח שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואישתו ישנו במלון במהלך הביקור המדיני שלהם בעיר. צללנו להיסטוריה המרתקת שלו:
כשמלון סבוי פתח את שעריו ב-1889, המנהלים לא חסכו בהוצאות. החצר הוצפה כדי לדמות את התעלה הגדולה של ונציה, גורי פילים שלפו עוגות מפוארות שהתנשאו לגובה של יותר ממטר. מלון הפאר הראשון בבריטניה משך אליו כוכבים כמו מרילין מונרו, פרנק סינטרה, צ'רלי צ'פלין, סופיה לורן, בוב דילן והמלכה אליזבת בכבודה ובעצמה.
בתוך דלתותיו חיו העשירים כמו מלכים. זה היה המקום לראות ולהיראות; ללגום ליין, לסעוד ולהתבדר. ובתוך כל השפע והזוהר, היו גם שערוריות – ואפילו רצח. היסטוריה נעשתה בסבוי, ולא רק ברמה הלאומית.
>> רוצים לטייל בבריטניה? היכנסו למדריך המלא
>> על פי הקריטריונים באירופה: אלה המלונות בארץ שמדורגים כ-5 כוכבים
>> "מלכת השמיים": עלייתה ונפילתה של חברת התעופה הכי מפורסמת בעולם
פרפקציוניזם מהרגע הראשון
הסבוי חייב את קיומו לאמרגן האופרה ולמלחין ריצ'רד ד'אולי קארט, האיש שמאחורי בניית תיאטרון סבוי הסמוך, שניהם נבנו על שטח שהיה שייך לטירה מלכותית עתיקה. משוכנע שלקוחותיו יקבלו בברכה ארוחה ואולי לינת לילה לאחר ביקור התיאטרון שלהם, הוא הזמין את האדריכל תומס אדוארד קולקאט לעצב מלון מפואר בהשראת מלונות היוקרה בהם התארח בעת נסיעת עסקים באמריקה.
בניית המלון ארכה חמש שנים וכאשר נפתח ב-6 באוגוסט 1889, הוא עורר סנסציה. בשיא הקידמה הטכנולוגית, זה היה הבניין הציבורי הראשון באנגליה שהיה מואר בחשמל. זה היה גם המלון הראשון בלונדון עם מעליות חשמליות – המכונה באופן פואטי "חדרים עולים" בפרסומת של ה"טיימס", שתיארה את המלון כ"שלמות של יוקרה ונוחות".
האורחים עודדו להזמין כל דבר שהם צריכים באמצעות צינורות דיבור בחדריהם – צורה מוקדמת של שירות חדרים. "אנא פקד על כל דבר, מכוס תה ועד קוקטייל וזה יגיע בהרף עין" התגאה המלון. השירות השתפר עוד יותר כאשר הוחלט במלון להעסיק את המלונאי המפורסם סזאר ריץ בשנת 1890. כמי שנאמר עליו שהוא "מלך המארחים והמארח למלכים", ריץ היה פרפקציוניסט, והתעקש שיהיה משרת צמוד לכל אורח.
המלונאי ג'ורג' ריבס-סמית' מונה למנכ"ל בשנת 1900, פיקח על הרחבת המלון שגדל כמעט פי שניים מגודלו המקורי. עם שחר התקופה האדוארדית הזוהרת, הסבוי היה מוכן לקבל בברכה כמה מהדמויות הבולטות ביותר שלה, עם לא פחות מהמלך הנהנתן אדוארד השביעי, שפרש את חסותו על המלון מאז ימיו הראשונים כשעוד היה נסיך ויילס.
למלון אפילו היה חלק בסיפור המאבק של נשים לשיוויון. עד סוף המאה ה-19, אכילה פומבית עבור נשים מכובדות הייתה בלתי מקובלת, אבל ריץ ומאוחר יותר ריבס-סמית', דאגו להפוך סעודה של גברות לחגיגה. לא עבר זמן רב והחברה הגבוהה של לונדון כולה נפגשה, סעדה וחגגה בסבוי.
במהלך עידן הג'אז של שנות ה-20, המלון היה מפורסם בזכות המוזיקה והריקודים שלו. שתי להקות הבית של הסבוי - להקת סבוי הוואנה והיתומים של סבוי - היו האטרקציה העיקרית, אך גם מופעי קברט הוצגו בין המנות. מדי לילה היה המלון עמוס במאות אנשים, מכוכבי הבמה והמסך ועד למיטב הצעירים הזוהרים ביותר של לונדון, שחיפשו מסיבות וחיכוך עם אנשי העולם. מי שלא יכול היה ליהנות מהמלון, יכל להתענג על טעימה מהאווירה הצוהלת שלו על ידי הפעלת מכשירי הרדיו והאזנה לשידורים קבועים של "מוזיקת ריקודים ממלון סבוי בלונדון".
זוהר, שערוריות ופרשיית רצח
הסבוי שהפך במהרה למגנט עבור האנשים החשובים בעולם, משך אליו גם לא מעט דרמות במהלך שנותיו. האירוע הסנסציוני ביותר שלו נרשם בשנת 1923, כאשר רצח בוצע בין מסדרונותיו. מרגריט פהמי, קורטיזנה ידועה, ירתה בבעלה החדש בירח הדבש הממושך שלהם. היא הייתה אהובתו בתקופת המלחמה של הנסיך מוויילס, אדוארד השמיני לעתיד, כשהיה בן 17 בפריז.
הארמון פתח בפעולה נמרצת כדי למנוע את פירסום היחסים הבלתי הולמים, והשופט במשפט הרצח הסכים שמערכות היחסים הקודמות של פהמי לא יידונו, דבר שהיה חיוני עבור הנסיך. שלא בדעתו, הוא שיתף ברגשותיו כלפי מרגריט במכתב, מה שיצר כאב ראש נוסף. חבר במשרד החוץ הצליח לקחת ממנה את המכתבים המפלילים, והנסיך דחה סיור מתוכנן בערים הבריטיות ועזב בפתאומיות לקנדה במהלך המשפט.
המלון שזכה לתהילה עולמית בזמן קצר יחסית, הפך כאמור לשם נרדף לתענוגות אירוח שלא היה ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם. כרטיסים שנשמרו בחדר שמאחורי הקבלה, היו הדרך הסודית של הצוותים להתעדכן בכל הפרטים הקטנים ביותר על האורחים הקבועים.
הערות מפורטות המפרטות את התחביבים שלהם, בני לוויה לטיול ונקודות השיא בקריירה, שימשו ככלי כדי לגרום להם להרגיש בבית בכל פעם. ההערות תיעדו הכל, החל מטמפרטורות הדייסה המועדפות עליהם, מוצקות המזרן ועד לתרשימים שמדגימים את הצורה שבה האורחים אוהבים להניח את מוצרי הטיפוח בחדר האמבטיה. הכרטיס של מרלן דיטריך למשל, תיאר את 12 הוורדים הוורודים, ובקבוק דום פריניון שהיא אהבה לקבל בחדרה עם הגעתה.
אבל שירות מוקפד יכול לפעמים להיות מוקפד מדי. למרות שלא ממש הצליח להתקדם עם הזמנים, הסבוי משך את "האצולה הפופולרית החדשה" של שנות ה-60, וביניהם שחקנים, דוגמנים ומוזיקאים. הרולינג סטונס ובוב דילן ישבו לצד בני המלוכה ההוליוודיים מרלון ברנדו, קארי גרנט, צ'רלי צ'פלין, אודרי הפבורן, ג'ודי גרלנד ואפילו אורי גלר.
כאשר הזמרת האמריקאית דיון וורוויק הופיעה בקברט המלון ב-1965, ההנהלה הייתה כה נחושה שקוד הלבוש צריך לחול על כל האורחים, עד שהיא נאלצה לאיים בהפסקת המופע שלה כדי להכניס את חבריה – הביטלס. לאחר שגילתה שהאחראי לא מוכן להכניס את חברי הלהקה בשל לבוש לא הולם, היא איבדה את העשתונות: "השתגעתי לגמרי ואמרתי להם 'אם לא נותנים להם להיכנס, אני לא ממשיכה'. הם קיבלו מושבים בשורה הראשונה. כולם הסתכלו עליהם בצורה קצת מוזרה, אבל, היי, הם היו הביטלס!", היא נזכרת.
בין האורחים בזמן מלחמת העולם השנייה היו מרגלים, אבל כל המוכרים מהם היו ידידותיים. דושקו פופוב, סוכן סרבי בשם הקוד Tricycle, הפך לאורח קבוע בזמן שריגל עבור הביון הבריטי ומסר סודות מתפקידו בשורות המודיעין הנאצי. בין היתר הודות לכוחות הפיתוי שלו, הוא היה אחד ממקורות ההשראה לג'יימס בונד, ואפילו המספר המפורסם 007 של בונד, היה מבוסס על המספר 26-007, אותו היה צריך לזכור כדי להתקשר לדודו בסרביה כדי לקבל עצה.
רמה גבוהה של שירות ומיקום מושלם
גם היום הסבוי נחשב לאחד מבתי המלון המפוארים בעולם, ולא רק בזכות ההיסטוריה הזוהרת שלו. 267 החדרים, רבים מהם עם נוף פנורמי של נהר התמזה, הם קלאסיים ומפוארים עם תחושה של עולם ישן (בלי להיות מחניקים ומיושנים).
ישנן 67 סוויטות המגיעות עם אחד מהמאפיינים הטובים ביותר של המלון, ה-Savoy Butlers, משרתים הדואגים לאורחים בכל גחמה וצורך. היהלום שבכתר המלון, היא הסוויטה המלכותית, 265 מ"ר של יוקרה טהורה שמתאימה למלוכה. לא משנה איזה חדר תזמינו עם זאת, תוכלו לצפות לרמה גבוהה של איכות, ניקיון ושירות.
הסבוי מפורסם בזכות הסוויטות והחדרים שלו כמו בברים ובמסעדות שלו – האמריקן בר (American Bar), שהוא בר הקוקטיילים העתיק ביותר ששרד בבריטניה, המבואה של התמזה (Thames Foyer), המפורסמת בשירות התה היפהפה שלה, ובמסעדת Savoy Grill עם השף הסלבריטאי גורדון רמזי העומד בראשה, הם רק חלק מהמוסדות שחובה לבקר בהם במלון.
מלון סבוי ממוקם בווסטמינסטר ומשקיף על נהר התמזה במרכז לונדון. קובנט גארדן נמצא במרחק הליכה, והמלון נמצא גם במרחק קצר מכיכר טרפלגר, הגלריה הלאומית, והווסט אנד. כל אלה הופכים אותו לאחת הנקודות המרכזיות בלונדון, כשהוא עצמו עדיין ממשיך להיות מהמלונות המלכותיים בבריטניה, או אפילו בעולם, וכדי להתארח בו תאלצו להיפרד מכ-3,000 שקל לחדר רגיל וכ-20 אלף שקל לסוויטת קינג פרסונליטי עם נוף לנהר.