כשנסעתי לבלגרד בפעם האחרונה (והשנייה בינתיים), השאלה הראשונה שנשאלתי היתה: "תזכירי לי איפה זה?". לפעמים התשובה: "עיר הבירה של סרביה", הספיקה, אבל לפעמים הייתי צריכה להזכיר נשכחות ולומר "יוגוסלביה", אם כי ב-2006 פורקה הרפובליקה הפדרלית לחלוטין. השאלה השנייה שנשאלתי, וגם היא חזרה מספר פעמים, היתה: "מה לכל הרוחות יש לך לעשות שם כל כך הרבה זמן?". לשאלה הזו היו לי כמה תשובות, אבל אחרי שביליתי בעיר שלושה חודשים אני יכולה להשיב עליה בצורה הרבה יותר מוצלחת.
עוד ב-mako חופש:
- ב-20 שקלים או פחות: סתיו של תרבות לילדים
- יש מקום לכולם: מתחמי אירוח ענקיים בנוף משגע
- "הנשים פה הרבה יותר יפות מאלו שבפריז"
ישנם כמה אלמנטים שעל פיהם אני בוחנת ערים ומחליטה אם עיר כלשהי מוצלחת בעיני: חייב להיות בה נהר - ובבלגרד יש את הדנובה ואחד מיובליה - הסאווה (Sava); הקפה בה צריך להיות טוב - ובבירת סרביה מכינים שחור מצוין, ובסופו של דבר נמצא גם קפוצ׳ינו ראוי; התנאי השלישי הוא ארבע עונות שנה אמיתיות - וגם אם לא נתעלם מהשפעות ההתחממות הגלובלית - בבלגרד יש את כולן; ושטחים ירוקים - גם כי אני מטיילת עם הכלבה שלי, וגם כי לפעמים אני פשוט רוצה לנשום קצת דשא. מאחורי הבית היתה ריאה ירוקה לנוח בה, והעיר כולה מלאה פארקים.
דורצ׳ול: המקום של הצעירים
שכונת דורצ׳ול (Dorćol) מכילה הרבה מהאתרים התיירותיים המרכזיים בעיר, אבל גם נחשבת למרכז הצעיר המגניב החדש, ומחולקת באופן גס לדורצ׳ול העליונה והתחתונה. מקור שמה של השכונה בשפה הטורקית: dört (ארבע) ו-yol (כביש או דרך), ובקיצור - צומת של ארבעה כבישים, שתוחמים את השכונה. בתקופה הטורקית נחשבה השכונה לאיזור מסחר עיקרי בעיר, וגם הקהילה היהודית שכנה בה. אם תשוטטו בשכונה תגלו שעטנז בין בניינים עתיקים לבניה חדשה ומודרנית, וכמובן שכל 50 מטרים תמצאו חנות, בית קפה, מסעדה או עסק אחר לכלות בו את זמנכם וכספכם. כדי שלא תבזבזו זמן בחיפוש אחר המקומות הטובים יותר, הרשו לי להכיר לכם את החמישיה המובילה:
תקליטים ומוזיקה בליילה
ליילה (Leila Records and Books) היא חנות תקליטים, בית קפה ובר. המקום פועל שלוש שנים, ובכל שעות היום המוזיקה בו נעימה - וזה לא מובן מאליו בעיר שנתקעה אי שם בשנות ה-80׳. אם אתם רוצים להעשיר את ספריית התקליטים שלכם תמצאו שם שפע רב. בשעות הערב מתקיימים אירועים מוזיקליים שונים, אז כדאי לעקוב.
בירה באמלי
בית קפה-בר נוסף באיזור הוא אמלי (Amélie), שמשקיף על גינת הדוכס ווק (Vojvode Vuka), ונמצא במרחק דקה וחצי מהמדרחוב המרכזי בעיר. בכל שעות היום ניתן ליהנות במקום מבירה צוננת ויחס חביב.
ארוחת בוקר (או כל ארוחה) בסמוקביצה
מסעדת סמוקביצה (Smokvica - תאנה), היא חלק מרשת מסעדות בעיר, שמגישה אוכל עכשווי וטעים במחיר נוח. ארוחות הבוקר מצוינות, ואם אתם מגיעים אחרי השעה 12:00 תוכלו לדגום משהו אחר מהתפריט הקבוע או מהמנות השבועיות. המלצה שלי - אל תוותרו על הרול היווני ומנת הרוסטביף.
לשתות בקפה בלזנבאץ
ב-2012 נפתח בעיר בית הקפה בלזנבאץ (Blaznavac), שעיצוב אקלטקי בואכה מטריד - תלוי בעיני המתבונן. תושבי העיר כנראה מחבבים את העומס על העיניים, וממלאים את המקום משעות הצהריים ועד סוף הלילה.
לאכול או לקנות בסופרמרקט
אחד המקומות הכי מגניבים בעיר נקרא סופרמרקט (Supermarket) והוא משלב בין חנות מעצבים - מקומיים וזרים - לבין מסעדה. יצא לי לאכול שם כמה פעמים, ואף פעם לא התאכזבתי. גם אם אתם רק נכנסים לחנות, כדאי לבקר בשירותים, הם מגניבים בפני עצמם.
וראצ׳ר: יאפית ועכשווית
בשכונת וראצ׳ר (Vračar) התגוררתי במשך רוב שהותי בעיר - בשתי דירות שונות ובית מלון אחד - ולמדתי להכיר אותה לעומק. זוהי אחת השכונות המאוכלסות ביותר, שנמצאת במרחק כקילומטר ממרכז העיר. בשכונה יש אטרקציה תיירותית מרכזית אחת - כנסיית סנט סאווה (Hram svetog Save), אך בזכות התושבים הרבים שחיים בה ניתן למצוא בה הרבה מקומות לארוחה טובה.
הפיצה של בוריס
במסעותי באירופה נפלתי לא פעם בניסיון למצוא פיצה טובה מחוץ לאיטליה, אבל בבלגרד היה לי תיקון: פגשתי את בוריס, סרבי-איטלקי שפתח את פבריקה (Fabrika) במרחק 3 דקות מהדירה שלי. בפעם הראשונה לקחתי את הפיצה הביתה, כדי שאם אתאכזב הוא לעולם לא יידע, אבל מאז אותו ערב חזרתי לשם פעם בשבוע. בוריס מכין את הפיצה בתנור אבן אמיתי, עם רוטב עגבניות טרי ושלל תוספות - והוא יודע מה הוא עושה.
קניות בשוק
אחד הדברים שהכי שימחו אותי בשכונה הוא שוק קאלניץ׳ (Kalenić), שפתוח כל יום עד הצהריים. השוק הפתוח מציע ירקות, פירות, בשר, דגים, קטניות, תבלינים, עציצים וגם קוסמטיקה, אלכוהול וחפצי יד שניה. אם אתם נמצאים בדירה בעיר שווה להגיע אליו בימים הראשונים ולהצטייד. אם אתם סתם באיזור, כדאי לשוטט בו ולקנות איזה פרי עסיסי לדרך.
קבב ושאר בשרים
בצמוד לשוק שוכנת מסעדת קאלניץ׳, שהתחילה ברגל שמאל עם מלצר שלא דיבר אנגלית והביא את התפריט בסרבית בלבד. כיוון שבכל יום ראיתי רבים יושבים ונהנים בה, החלטתי לתת לה צ׳אנס נוסף. מהביקור השני כבר לא התאכזבתי: נמצא מלצר דובר אנגלית וגם תפריט בשפה שאני יכולה להבין, והאוכל היה טעים הרבה יותר. אם אתם מחפשים מקום אחד לאכול בו קבב מקומי, שבו במסעדה הזו ותזכו בארוחה סרבית לעילא ולעילא.
כתובת: 2 Mileševska
לשתות אצל הקוסמטיקאית
בית הקפה קוזמטיצ׳אר (Kozmetičar - קוסמטיקאית) הוא מקום מצוין לשתות בו קפה, בעיקר את ה-Slow Coffee שמכינים במקום. גם בכל הנוגע למיצים טריים, אלכוהול וכמה אפשרויות לארוחה קלה תמצאו בתפריט. מומלץ לשבת בחצר המקסימה ולספוג קצת מאווירת השכונה.
מפה לפה
את מסעדת אוד אוסטה דו אוסטה (Od Usta Do Usta - מפה לפה) גיליתי דרך מדריך טיולים בעיר שהפך לידיד. זה מקום צעיר, מגניב, עם אוכל טוב ובירות בוטיק מקומיות, מוזיקה נפלאה ואווירה שמחה בכל שעות היום.
חמישה דברים שחייבים לדעת
1. העישון מותר במרבית הברים, בתי הקפה והמסעדות.
2. ברוב המקומות אין בעיה לשלם בכרטיס אשראי, אבל היו תמיד מוכנים עם מזומן.
3. אם אתם רוצים לפצל חשבון, בקשו זאת מראש - המנהג לא ממש מוכר בעיר.
4. בהיעדר מזגנים, התחבורה הציבורית בעיר בלתי נסבלת בקיץ. את הכרטיסים אפשר לקנות בקיוסקים ובסופרים.
5. הדרך הטובה ביותר להכיר את ההיסטוריה של סרביה בכלל ובלגרד בפרט היא באמצעות סיורים מודרכים חינמיים. אל תתקמצנו על הטיפ, המדריכים עושים עבודה מצוינת.
לירון מילשטיין, מטיילת באירופה מאז יוני 2012 וכותבת על זה בבלוג שלה