אין הרבה חברות תעופה שממריאות ונוחתות בארץ' ומפעילות בטיסות שלהן מחלקת עסקים כמו שאנחנו מדמיינים שנקבל אליו שידרוג יום אחד. כזה עם מושב שהופך למיטה, ארוחות עם שלוש מנות לבחירה, שתייה בלי סוף, מסך אישי גדול עם אינסוף סרטים ובעיקר שירות של VIP. היות ורוב הטיסות הקצרות לאירופה מופעלות במטוסים צרי גוף (קטנים יותר), מחלקת העסקים בהם הן צנועות בהרבה מהפנטזיה וזכו לשם "מחלקת עסקים אירופאית".
ולאן בכל זאת אפשר לטוס במחלקת עסקים "אמיתית"? בעיקר ליעדים בטיסות ארוכות כמו צפון אמריקה או בטיסות למזרח הרחוק, שגם עולות המון כסף. אופצייה נוספת ולא רגילה בנוף מחלקות העסקים - היא בטיסה של חברת אמירייטס לדובאי. מדובר בטיסה של שעתיים וחצי בלבד, מרחק שלרוב לא מצדיק הפעלת מטוס גדול עם מחלקת עסקים מלאה, אבל תהיו בטוחים שאחת מחברות התעופה הטובות בעולם, השייכת לנסיכות הכי מטורפת בעולם, תיתן לנוסעים שלה את האופצייה למחלקה מתקדמת מטורפת. גם אם מדובר בזמן טיסה שמקביל לנחיתה בבולגריה.
אז עלינו על טיסה במחלקת העסקים של אמירייטס מנתב"ג ל-DXB, במטוס 777-200, כדי להבין איך זה נראה באמת. המחיר עולה כ-1,100 דולר לכיוון (לא מעט בשביל הטיסה הקצרה, אך בהחלט פחות ממה שתשלמו על טיסה במחלקה ראשונה בטיסה ארוכה), טיסה במחלקת תיירים אגב עולה החל מ-220 דולר לכיוון. וכמובן שתיעדנו הכל.
הטיסה במחלקת העסקים מתחילה עוד לפני העלייה למטוס
תהליך הצ'ק אין למי שטס במחלקת עסקים מנתב"ג הוא שונה. זה מתחיל מכך שמדלגים על התורים הארוכים בקומה 3, ואת הבידוק הביטחוני ("ארזתם לבד"?) עושים בקומה G (של הנוסעים הנכנסים), שם יש אזור נפרד ובלי אנשים, ליד שער כניסה 1, שבו עושים את ההליך בצורה מהירה.
לאחר שמציינים שאף אחד לא נתן לכם משהו להעביר ושהציוד היה איתכם כל הזמן, חוזרים לקומה 3 (טיסות יוצאות). שוב מדלגים על התורים הארוכים וניגשים ישר לדלפקים של אמירייטס כאשר דלפק או שניים שמורים למחלקות המתקדמות (עסקים ומחלקה ראשונה). משם ממשיכים לבידוק הביטחוני (השיקוף לפני הירידה לדיוטי) גם בו יש מסלול מיוחד ומקוצר למחלקות מתקדמות. תוך רבע שעה מהכניסה לנתב"ג, שהיה די מלא ביום בו היינו, הגענו לדיוטי.
את הזמן שלנו עד הטיסה העברנו בטרקלין דן שבאזור E. זהו טרקלין ששמור לטסים בכמה חברות ספציפיות, ביניהן אמירייטס. העלייה למטוס גם נעשית מהר ולמחלקת העסקים יש קדימות, כאשר השירות מתחיל מרגע שמתיישבים, וכולל דרינק ונישנושי פתיחה.
להרגיש VIP במשך שעתיים וחצי
רמת השירות באמירייטס היתה גובהה מאוד. הדיילים ניגשו כל כמה זמן לבדוק אם צריך משהו נוסף, הדריכו בכל מה שלא ברור (לקח לי זמן להבין איך מוציאים את הטאבלט האישי ששולט על הסרטים במסך הגדול ממקומו), ולא הפסיקו להביא שתייה ואוכל. בנוסף, לפני ההמראה הקברניט שהיה מהולנד ציין שראש צוות הדיילים הוא מטאיוואן והדיילים עצמם היו ממצרים, איטליה ועוד. אמנם מישהו שדובר עברית לא היה, אבל כן היו דוברי 6 שפות שונות.
המושב, כיאה למחלקת עסקים "אמיתית", הופך למיטה. בטיסה הזו, שהיתה קצרה, אין הרבה טעם לשכב אלא יותר להתרווח בנוחות עם הרגליים באוויר. במערכת הבידור האישית יש מעל 2,000 סרטים (מאווטאר החדש ועד אינסוף קלאסיקות) ואפילו תקיית סרטים בעברית וסרטים עם תירגום בעברית. על מערכת הבידור שולטים כאמור דרך טאבלט אישי (כדי שלא נצטרך להתאמץ חלילה) ולכל נוסע יש אוזניות עם ביטול רעשים.
בנוסף, ליד כל מושב יש שקע חשמל, שקע USB, וילונות שנסגרים ונפתחים בלחיצת כפתור (לכל נוסע יש שלושה חלונות בסך הכל ליד המושב), ואפילו בשירותים יש כמה שידרוגים כמו מגבות בד ובושם לגבר ולאישה.
ומה לגבי האוכל? פה קבור הכלב. כאמור, ברגע שמתיישבים מקבלים שמפניה או מיץ תפוזים ונשנושים לבחירה. לאחר ההמראה מוגשת הארוחה העיקרית (צהריים, בוקר או ערב) שניתן לבחור מבין תפריט מגוון בעברית שלצידו גם יש תפריט יין (אני אישית המשכתי בקו של השמפנייה). בטיסות שלי אכלתי דג בארוחת הצהריים בהלוך ופראנץ' טוסט בארוחת הבוקר בחזור. האוכל באמת היה ברמה גבוהה. לפני הנחיתה מניחים על המגש הגדול לא מעט שוקולדים ומציעים קפה (מכונה לא כזה מקנקן).
ומה לגבי אינטרנט? הוא עולההחל מ-4 דולר לחבילה בסיסית ועד ל-20 דולר לחבילה מלאה (בה כל האתרים פתוחים לגלישה). יחד עם זאת, מי שחבר במועדון ה-Skywards, שהרישום אליו בחינם, יקבל אינטרנט חינם בטיסה.
נחתנו בדובאי והכל הפך להיות מפנק הרבה יותר
ועם כל הכבוד להליך הטיסה מתל אביב לדובאי, מה שמקבלים נוסעי המחלקות המתקדמות מרגע שנוחתים בנסיכות המטורפות, הוא ברמה הרבה יותר גבוהה. בנחיתה עברנו את הליך ההגירה (חתימה על הדרכון) בצורה מהירה וללא תורים. לאחר מכן ניגשנו לאולם ההסעות, בו כל נוסע יכול להירשם מראש ולקבל הסעה ברכב יוקרה למלון שלו (ביציאה מהשדה וביום הטיסה חזרה לארץ).
ביום הטיסה שלנו בחזרה לארץ, כמובן שגם נהינינו מתורים מהירים ששמורים למחלקת העסקים ולמחלקה הראשונה, ומצאנו את עצמנו מהר מאוד מגיעים ללאונג' היוקרתי של מחלקת העסקים בשדה התעופה DXB (למחלקה הראשונה יש לאונג' נפרד). מה יש כאן? בופה ענק עם שלושה סוגי אוכל שונים, פינת קפה, פינת קינוחים, שירותים ומקלחות, אזור שינה עם מיטות, אזורי ישבה רבים לעבודה או רביצה, אינטרנט אלחוטי ושידורי טלוויזיה מכל העולם. אם טרקלין דן בנתב"ג הוא נחמד, לאונג' העסקים בדובאי הוא היסטרי.
יהיה קשה לחזור אחורה
הטיסה שלנו בחזרה היתה בדיוק באותה רמת שירות גבוהה אותה קיבלנו גם בדרך הלוך, ונראה שלמרות ריבוי הלאומים של של הצוות, סטנדרט השירות של אמירייטס הוא אחיד, מאוד ברור ובשורה התחתונה: מעולה. הבעיה היחידה בכל החוויה הזו היא שכעת יהיה קשה מאוד לחזור אחורה למחלקת התיירים.
אולי בפעם הבאה נבדוק את המחלקה הראשונה, בה הנוסעים מקבלים אפילו יותר אופציות לאוכל ושתייה (לא ברור לי איך), נהנים ממושבים שנמצאים בתאים אישיים ויכולים לבלות בלאונג' ייחודי וברמה גבוה יותר בשדה התעופה בדובאי. כי מסתבר שאין גבול לפינוק.
