לאחרונה, יותר ויותר נוסעים ישראלים טענו שעשו צ'ק אין בשדה התעופה, מסרו את המזוודות, עברו את הבידוק הביטחוני, אך כשהגיעו בזמן אל שער העלייה למטוס הם גילו שהוא סגור, לאחר שהבורדינג הושלם מתחת לאפם.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
כך למשל, שני זוגות מחיפה דיווחו שנאלצו לשלם אלפי דולרים על כרטיס חלופי, לאחר ששער העלייה לטיסת אירופלוט, בשדה התעופה במוסקבה, נסגר למרות שהגיעו בזמן לטענתם. הנציגים של חברת התעופה טענו מצדם ששער העלייה נסגר בזמן שנקבע מראש, שהאשמה היא על הנוסעים ולכן הם אינם היו חייבים לסייע להם כפי שדורש החוק. שני הזוגות הגישו תביעה בישראל ובית המשפט קבע כי הם זכאים לפיצוי של עשרות אלפי שקלים.
למרות שלא ניתן להוכיח זאת באופן ודאי, החשד המשותף שעולה בקרב כל הנוסעים שחוו את התופעה הזו על בשרם, הוא שמדובר בדפוסי פעולה והתנהלות של צוותי הקרקע במטרה לפתור בעיית אובר-בוקינג (תפוסת יתר במטוס) מבלי להיגרר למתן פיצוי.
שיטת המצליח?
יסמין לוי מתל-אביב העידה לפני כחודש בפוסט בפייסבוק, שהיא הגיעה כשעתיים וחצי לפני שעת ההמראה מליסבון עם חברת TAP, ובכל זאת פספסה את טיסתה. יסמין הסבירה שביצעה צ'ק אין, מסרה כבודה והגיעה אל הדיוטי פרי זמן מספק לפני הבורדינג שאמור היה להתחיל בשעה 13:35. כפי שהיא נוהגת תמיד, היא הגיעה אל שער העלייה למטוס כחצי שעה לפני ההמראה, בסביבות השעה 13:50, וגילתה לתדהמתה שהוא נסגר. יחד איתה היו עוד 7 נוסעים ישראלים שניגשו זועמים אל דיילת הקרקע ונתקלו באטימות.
יסמין והישראלים הנוספים פנו למחלקת שירות הלקוחות של חברת התעופה הלאומית של פורטוגל, שם נאמר להם שאינם זכאים להנחה כלשהי או לפיצויים, היות והם אלה שאיחרו. גם במקרה זה הנוסעים טוענים שסגירת השער נעשתה בצורה פזיזה ושלא הופעל נוהל קריאה אחרונה בשמם. גם הם הרגישו שמדובר היה למעשה באובר-בוקינג שעמו ניסתה חברת התעופה להתמודד מבלי שתצטרך לפצותם או להזדקק לחיפוש מתנדבים שיוותרו על מקומם. 
במקרה אחר משפחת אביב, המונה זוג ושני ילדים, טסה בפסח 2017 עם חברת איזי ג'ט לאחר שרכשה כרטיסי FLEX עם עדיפות עלייה למטוס והושבה. בתום חופשה בצפון איטליה, התייצבה המשפחה בשדה התעופה בשעה 04:32, כשלוש שעות לפני ההמראה ארצה ממילאנו שהתעתדה להיות בשעה 7:30. לטענת המשפחה, נציג החברה בדלפק הצ'ק-אין הסביר להם שהם צריכים להגיע לבורדינג לפני השעה 6:50 שכן הטיסה מתעכבת.
בהתאם להנחיות שקיבלו בדלפק הצ'ק-אין, סיפרה אם המשפחה, ליאת, שהם התייצבו בשער העלייה כבר ב-6:30 לאחר ששמותיהם הוקראו בכריזה, וכאשר החלו לעשות את דרכם למטוס, דיילת הקרקע עצרה אותם לפתע וטענה שאין להם אפשרות לעלות כי הטיסה כבר מלאה. הצעד הבא היה הורדת המזוודות של המשפחה מבטן המטוס. ההצעה הטובה ביותר של הדיילת הייתה להמתין במילאנו עוד יומיים עד לטיסה הבאה ולהוסיף עבורה 150 יורו לאדם. על מנת לפתור את המצב הבעייתי עלתה המשפחה על טיסה של חברה אחרת שיקרה פי שלושה, מה שאילץ אותה להמתין בשדה התעופה במשך 20 שעות. ליאת הוסיפה כי לאור הסיטואציה הבעייתית החלו ילדיה לבכות וסיכמה שהחוויה הותירה טעם רע מאוד לחופשה.
גם רויטל קופלר, מכפר יונה, טוענת שבפסח האחרון קרה לה מקרה דומה בוורשה, פולין, ושמאבטח ישראלי שנכח בשדה התעופה טען בפניה שמדובר בתופעה שכיחה הפועלת ב"שיטת מצליח". "הוא הסביר שחברות התעופה עובדות על מנת להרוויח שלוש פעמים: פעם אחת בעת מכירת כרטיס הטיסה המקורי לנוסע, פעם שנייה בכך שמישהו נוסף רכש את אותו המושב, מה שיוצר אובר-בוקינג, ופעם שלישית כאשר רק אחד מתוך שני הנוסעים שהזמינו את אותו המושב טס בפועל", אומרת רויטל. "כתוצאה מכך, הנוסע שלא עלה ירכוש דרך חברת התעופה כרטיס חלופי וישלם פעם נוספת".
למעשה, ניתן לראות שלצד עלייה במודעות של קיום תופעת האובר-בוקינג ושיח עולה על זכויות הנוסעים במקרים מסוג זה, ישנה גם עליה מקבילה ומתמדת במספר הנוסעים אשר חוו מקרים דומים לאלו של יסמין לוי, של רויטל קופלר ושל משפחת אביב. אותם נוסעים קיבלו לטענתם רושם חזק מאוד שמדובר באובר-בוקינג שטופל שלא כחוק והם עומדים על כך שלא מדובר באיחור שלהם, שכן שעת הגעתם אל שדה התעופה וניהול זמנם בו בוצעו באופן מיטבי, והגורם לאיחור נובע מהתנהלות מכוונת של חברות התעופה.
אין באמת דרך להוכיח שמדובר בשיטה מכוונת
עורך הדין לענייני תעופה, אהוד פאי, מסביר כי "על פי החוק, נוסעים שחווים אובר-בוקינג, זכאים לקבל כרטיס לטיסה חלופית באותם התנאים של הכרטיס המקורי, שממריאה במועד המוקדם ביותר שניתן. בנוסף, זכאים הנוסעים לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, ששיעורו תלוי במרחק הטיסה, החל מ-1,300 ש"ח לנוסע (לטיסות עד 2,000 ק"מ) ועד 3,120 ש"ח (לטיסות העולות על 4,500 ק"מ). בנוסף לכך, ככל והנוסעים נדרשו לישון לילה במהלך המתנתם לטיסה החלופית, הם זכאים לקבל מחברת התעופה לינה במלון, שירותי הסעה, מזון, שתייה ושירותי תקשורת". על כן, עו"ד פאי ממליץ לשמור את כל הקבלות על מנת לדרוש החזר בגינם.
לטענת עורך הדין, אין דרך חד משמעית לדעת האם הנוסעים צודקים בטענתם שמדובר בשיטה מכוונת על מנת להתחמק מפיצויים, או שמדובר בטענות שווא, אך אין להתעלם מהתלונות או להמעיט ממשקלן. לפיכך, על רקע טענות אלו, ההמלצה היא להגיע אל שער העלייה למטוס עם תחילת הבורדינג, להתיישב במושביכם מבין ראשוני הנוסעים ולהתמיד לבדוק את סטטוס הטיסה על המסכים בשדה התעופה בכל עת.
מאיזי ג'ט נמסר בתגובה: "מבדיקה שערכנו, אין באפשרותנו לקבוע בוודאות אם משפחת אביב הגיעה לשער בזמן או לא, אולם אנו מעולם ולעולם לא נשתמש בטקטיקות שנועדו לגרום לנוסעים להחמיץ טיסות".
מחברת TAP נמסר בתגובה: "הנוסעים הגיעו לשער העלייה למטוס באיחור, לאחר שעת סגירת הבורדינג ולכן לא היתה אפשרות להעלותם לטיסה. במקרה כאמור של אי הגעת הנוסעים במועד הנקוב לטיסה, באחריותם של הנוסעים למצוא פתרון חלופי. אנו מתנצלים על אי הנעימות".