באיי פלאו, השוכנים באוקיינוס השקט בין הפיליפינים לפפואה ניו גניאה, לא ממש מבינים מה קורה בכל העולם. מסתבר שהמקום הוא לא רק פלא בגלל הטבע שבו, שנחשב בעיני חובבי הצלילה בעולם לגן עדן של ממש, אלא גם בגלל העובדה שנגיף הקורונה לא הגיע אליו מעולם.
יחד עם זאת, גם לכאן התיירים הפסיקו להגיע בתקופה האחרונה ובאיים לא יודעים מה עדיף: לפתוח את הגבולות או להשאר מסוגרים. "נכון שהנשיא שלנו נהג בחוכמה וסגר את האיים בזמן כדי למנוע את כניסת הקורונה אבל הכול כאן שומם וריק. אתרי הצלילה, המסעדות והאטרקציות. יש תחושה מאוד עצובה. ניצחנו נכון לעכשיו את הקורונה אבל לא את המצב הכלכלי. רבים נותרו בלי עבודה ואמצעי מחייה ומגן עדן תיירותי הפכנו לגיהנום כלכלי", הסביר אלן סיד, המשמש כקונסול של כבוד באי בראיון ל-mako.
"הפחד הכי גדול שלנו הוא שעוד מעט נפתח את הגבולות לעולם והתיירים יביאו איתם את הנגיף שהצלחנו להתחמק ממנו. יש חברות תעופה שכבר התחילו לשווק חבילות נופש לאי", ציין סיד. "אמנם הנשיא שיפץ ושדרג את בית החולים והובאו מכונות הנשמה וציוד רפואי נוסף כמו ערכות בדיקה, אבל אם תהיה תחלואה גדולה של תיירים בקורונה אנחנו עלולים לקרוס גם בריאותית וגם כלכלית. הכסף חשוב לנו אבל לחיי האדם אין ערך כספי. אנחנו לא רוצים קורונה אצלנו. לא ניתן לאיש להחריב לנו את גן העדן הזה. נפתח את האיים כשנרגיש בטוחים".
כ-3,000 ישראלים מתוך כ-100 אלף תיירים מכל העולם מגיעים לנפוש באיים הקסומים. חלק לא קטן מהם מגיעים כדי לצלול. ההכנסות מתיירות נעות סביב ה-80 מיליון דולר בשנה. סכומים אסטרומיים למקום כה קטן.
נכון להיום, מרבית ההכנסות שאגרה הממשלה המקומית התאיידו לצורך רכישת ציוד רפואי יקר ערך ושיפוץ בית החולים המקומי במטרה להיות ערוכים לכל תרחיש. בפחות משבוע נבנו חדרי בידוד, יחידות טיפול נמרץ ומעבדה מיוחדת לאיתור נגיף הקורונה. הציוד הרפואי והטכני הגיע ברובו מבעלת הברית טייוואן בספינות שנועדו לדיג של טונה.
למרות ההפסדים העצומים מהכנסות מתיירות ומהגרעון הצפוי בקופת המדינה הזעירה, בפלאו לא מצטערים מסגירת הגבולות הרבה לפני כולם. טובה ברונובסקי, ישראלית המתגוררת באי עם משפחתה, ומפעילה מועדוני צלילה לתיירים, נשמעת מאושרת למרות המצב הכלכלי.
"למרות הכל אנחנו מאושרים פה מאוד. לא חסר לנו כלום", הסבירה ברונובסקי. "הנשיא נהג בחכמה כשסגר את האיים בזמן וכך הקורונה לא הגיעה אלינו. יש פה טיסה פעם בשבוע שמביא דואר או מזון. יחד עם זאת, זה כואב שהאיים שוממים מתיירים. מ-100 אלף תיירים ירדנו לאפס. רק המקומיים נשארו באי ומעט מאוד זרים וגם אנחנו נפגענו כלכלית. החשש הכי גדול פה שהתיירים שייכנסו יביאו את הנגיף ואז לא בטוח שאפשר יהיה לטפל בהרבה חולים. יש פה התלבטות גדולה האם לפתוח את האיים או לא ואם כן אז מתי ואיך להיערך סטרילית למצב החדש".
"מה עושים? נושמים עמוק, יוצאים החוצה מידי פעם ומקווים שהממשלה המקומית תסייע לבעלי העסקים. בינתיים אוכלים דגים, קוקוס ופפאיות מתוצרת מקומית. שורדים כמו כולם. אני מרגישה פה הכי בטוחה בעולם", אמרה ברונובסקי. 
