תרבות האוכל האורגני, כך מתברר, לא נשארת בגינה או בצלחת, ובזמן האחרון היא תופסת חזק גם בטיולי תרמילאים. טיילי טרנד ה-"וופינג" (WWOOF-World Wide Opportunities on Organic Farms) נוסעים לעבוד בחוות אורגניות ברחבי העולם. תמורת קצת חול מתחת לציפורניים הם מרוויחים העשרה תרבותית, תועלת כלכלית, יישום של אידיאולוגיה ירוקה וגם הרגשה טובה על עזרה לזולת.
איך זה עובד? העיקרון פשוט, ונשען על הרעיון שחברי ארגון ה-WWOOF יכולים להציע להתנדב בכל חווה הרשומה בארגון בעולם בתמורה למגורים וארוחות בזמן השהייה בחווה. חברי הארגון יכולים לבחור את סוג החוויה האורגנית שמתאימה להם לפי סוג החווה והגידולים. יום העבודה עומד על כחמש-שש שעות, כאשר בדרך כלל עובדים שישה ימים בשבוע והיום השביעי הוא חופשי. בטוח שאלה תנאים יותר טובים ממה שיש לכם במשרד.
סמי דואניאס, תסריטאי ועיתונאי, התוודע לנושא הוופינג במהלך טיולו באוסטרליה לפני חמש שנים. משראה כי טוב, החליט למצות את הרעיון עד תום, ובמהלך חודשיים מתוך המסע שערך עבד ב-12 חוות. כך, הוא מאמין, יכול היה לעמוד היטב על טיבם של האוסטרלים, הרבה מעבר למטייל המצוי. "שמעתי על העניין במקרה בסוכנות נסיעות בסידני. היה שם ספר ובו כתובות רבות אליהן שהיה אפשר להתקשר עצמאית ולבדוק אם צריכים שם עובדים."
העבודות שבהן התנסה דואניאס היו מגוונות ביותר, כאשר הראשונה הייתה גם האינטנסיבית והקשה שבהן: "הגעתי למחנה שהוקם על ידי קבוצה של יוגיסטים שהתכוננו לבוא הגורו שלהם. עבדתי שם 12 שעות מפרכות ביום, אבל זו הייתה חוויה מעניינת, והחלטתי להמשיך ולעשות את זה כשאני כל הזמן נודד צפונה."
דואניאס מכנה את הוופינג כמסע של רגש. "יש כל מיני סוגים של תיירות. את זו אני מכנה תיירות אנושית, כי ככה מכירים את הפנים האמיתיות של המדינה שבה אתה מטייל. את סידני לא אהבתי בגלל שיש בה הניכור שאופייני לערים גדולות, אבל בכל החוות הללו הצלחתי ממש להתחבר לתושבים. שהיתי, למשל, בחוות דלעות אצל אישה שחיה רוב הזמן לבדה כי בעלה ספן. אני זוכר איך ישבנו לנו ערב אחד, שלושה ימים אחרי שהגעתי, מתחת לשמים זרועי כוכבים, ולמרות שלא פגשתי בה מעולם לפני כן, היא נפתחה בפני כאילו הכרנו כל החיים."
גם הכסף אורגני
אל עודד שלומות, טייל ועיתונאי ישראלי, גונבה בשורת הוופינג מבנו, שטייל עם חברתו במזרח ועבד בכמה חוות ביפן. כאשר החליטו שלומות וזוגתו לנסוע לסיור בארץ השמש העולה, חברו הארבעה למשך שבוע של עבודה באחת החוות. "לקח לנו הרבה זמן למצוא מקום שיקלוט את כולנו כי בדרך כלל מקבלים עובד בודד או מקסימום שניים." הוא מספר. וגם העבודה לא הייתה קלה. "העבודה שלנו הייתה בעיקר לעשב בחלקת הבצל, שזאת עבודה קשה בעמידה על ארבע, אבל גם שתלנו קצת אפונה, עגבניות, וכותנה, קטפנו צנוניות ועבדנו בחממה בהכנת התבניות לקראת הזריעה בשדה."
בסוף יום העבודה סעדו העובדים מישראל עם המשפחה המארחת. "לבית המארחים שלנו הגיעה בת משפחה דוברת אנגלית טובה יחסית, שיכלה לתקשר איתנו ולהפוך את הארוחה לחברתית יותר. מעבר לכך בני הבית הזמינו אותנו לטקס תה ואפילו הזמינו אותנו ליום טיול במקדש באזור."
מה החיסרון של טיול מסוג כזה? על פי דואניאס, בעיקר הפרידות. "אחרי חודשיים של וופינג התעייפתי נפשית מלהיפרד מכל כך הרבה אנשים שאהבתי ונכנסו לי ללב", הוא מספר. "זאת הסיבה שבשלב מסוים הפסקתי לטייל בשיטה הזאת."
רוצים לטייל אורגנית? ככה תעשו את זה
אתר הארגון מכיל רשימה ובה מידע על כל המדינות המציעות להתנדב בחוותיהן. כיום יש להרבה מדינות ארגון WWOOF אוטונומי, שאחראי לארגון ופרסום החוות המורשות הקיימות במדינה. הן רשומות באתר הארגון, וממנו מתקבל קישור ישיר לאתר החווה, שם ניתן מידע על כללי הארגון המקומי.
חוות במדינות בהן אין ארגון WWOOF פעיל מוצגות באתר עצמו. אם אתם מעוניינים להגיע אליהן, התהליך יתחיל בהרשמה ותשלום בסך של 15 ליש"ט (30 דולר או 25 אירו) באמצעות כרטיס אשראי. רצוי לקבל מידע על החוות באמצעות אתר האינטרנט ולא על ידי החוברת הנשלחת בדואר, מאחר שהיא מתעדכנת פעם בחודש בעוד המידע באתר מתעדכן אחת לשבוע. כיום לאחר ההרשמה תהיו חברים בארגון ותקבלו את רשימת החוואים במדינה שבה חשקתם.
