בשנים האחרונות מסתמנת שיבה של בתי התה. עם העלייה בפופולריות של המשקה, יותר ויותר אנשים יושבים על ספל תה ולא על כוס קפה. פריז, למשל, הולכת ומתמצבת כמטרופולין של תה, עם ניחוחות, עם טעמים ועם אקזוטיקה מכל קצות תבל. את הפוטנציאל הבינו בחנויות (יפניות, קוריאניות ורוסיות) לממכר תה וגאדג'טים, ולצדן קמו סלוני תה מדהימים שנראים כאילו יצאו מציור אימפרסיוניסטי, עם תפריט עשיר שמבלבל מרוב סוגים, זנים וטעמים.
אמנם תה נחשב למשקה אנגלי קלאסי, אבל האמת ההיסטורית היא שבניגוד למיתוס הרווח, הצרפתים אימצו את התה עוד לפני הבריטים, ב-1636, שמונה שנים לפני שהמשקה זרם מקנקניהם של האנגלים. ידוע גם שמרי אנטואנט הייתה שתיינית תה כבדה, עם ממוצע של כ-12 כוסות ביום, ויחד עם חבריה ערכה מסיבות תה עם עוגיות המקרון החביבות עליה. יש הטוענים שאופנת שתיית התה התחזקה גם בעקבות סרטה של סופי קופולה על מרי אנטואנט. בבית התה לדורה (Laduree) נקרא תה הבית - תערובת תה עם תמצית ורדים, יסמין, פירות יבשים ודבש - על-שמה של המלכה ההוללת, ולצדו מוגשות כמובן עוגיות מקרון.
לצד סלוני התה הקלאסיים בולטים בתי התה האתניים, בסגנונות סיני ויפני. בית התה היפני ג'וגטסודו (Jugetsudo - Maison de the Japonais) הוא חנות שנפתחה לפני כארבעה חודשים ברובע סן ז'רמין דה-פרה. בין בוטיקים יוקרתיים וחנויות מעצבים, ניצב סלון תה מהמם ובו מאות כפיסי במבוק שיורדים מהתקרה בשילוב תאורה רכה. התה שנמכר במקום איכותי במיוחד, ולצדו מתנות קוקטיות, שממש לא צריך אבל תמיד נחמד לקבל, כמו פודרייה שמיועדת רק לתה ירוק טרום מזיגה, מעין מלחייה לאחסון עלי תה, וקופסאות תה מעוטרות בנייר יפני. במרתף יש חדר תה בנוי מאבן (שמזכיר במשהו את מנהרות הכותל), ובו נערכים טקסי תה ותצוגות של חפצי תה מסורתיים יפניים. כתובת: 95 Rue de Seine, טל' . 33-1-46339490
"הבית של שלושת התה" (La Maison des Trois Thes), בניהולה של מאדאם Yu Hui Tseng הוא בית ספר למתקדמים. גברת צ'נג, אחת מעשר מומחיות מסוגה בעולם, נחשבת ל"אף" בעגה מקצועית; כלומר, מומחית לניחוחות תה ולטעמיו. המקום שלה נפתח ב-1994 ויש בו ריהוט עתיק, קיר מחופה בקופסאות תה, עציצי ענק, ומינימליזם שמדבר סינית. במבחר מעל אלף סוגי תה שצ'נג מגדלת במטעים בסין ובטייוואן. במקום יש מרתף תה, עם לחות ועם טמפרטורה מוקפדות. אם יגיע האספן המתאים, היא תמכור לו תה משנת 1890, מקטגוריית הווינטאג'. את המהדורות המוגבלות היא מאחסנת בג'ארות ענקיות או בכלי במבוק עם שבע שכבות דחוסות. לכאן באים ליהנות מתה נטו, בלי צלחת צד של עוגיות או ארוחה מקדימה. רצוי לשריין את אחד מתשעת שולחנות העץ, כדי לחוות כראוי את מקדש התה הזה, לקחת את הזמן ללגימות איטיות, וליהנות מההתעסקות, שיכולה להיות סוג של תרפיה. כתובת: 1 Rue Saint Medard, טל' 33-1-43369384 .
פריז | לדורה, חלוץ בתי התה
ב-1862 המציא הפריזאי לואי לדורה את קונספט בתי התה, בין היתר גם כדי שנשים יוכלו לצאת לבדן מהבית לשתות תה במקום מהוגן. מאז הפך לדורה (Laduree) למוסד, שזוקף לזכותו עוד הישג תרבותי: עוגיות המקרון (Macaron) , שהן כבר סמל לאומי: עגולות, בשלל צבעים, שבשבילן הצרפתים מוכנים להצטופף בתור במשך שעה ארוכה.
כיום זו רשת של סלוני תה אפלוליים, המשמשים קיני מחבוא טובים לאוהבים או לסלבריטאים, עם פנלים מעץ, עם מראות ועם ציורי קיר. במיוחד ראוי לתשומת לב הסניף בשאנז אליזה פינת רחוב לינקולן. זוהי חגיגה עיצובית של ממש, שילוב של טאץ' מודרני ואסייתי, עם בר משקאות אליפטי שתאורה חלבית מפתה נשפכת ממנו, ועם כיסאות מסתובבים שנראים כמו פסלים של אמן סוריאליסטי וויטראז'ים שמצדיקים את המחירים המופקעים שבמקום. השירותים הם סלון בפני עצמו.
כתובת: 75 Avenue des Champs-Elysees, Paris טל' 33-1-40750875
ארגנטינה | תה מנחה כהלכתו
מי חשב שדווקא בבואנוס איירס מתקיים טקס תה מנחה כהלכתו? מתברר שהמקום לחוות טקס כזה הוא מלון Palace Hotel Alvear. במלון המפואר - שיש בו מסעדת גורמה צרפתית, ספא, סוויטות מפוארות ומרכז עסקים - יושב ה-Salon l'Orangerie, על-שם האורנז'רי הצרפתיים, חממות בביתני זכוכית שבהם שתלו בעיקר תפוזים, כדי שישרדו את החורף.
תמורת כ-100 שקל ניתן להרגיש אצילי מאוד, וליהנות מתה המוגש מקנקן כסף מבריק כמו מראה, המוגש מידיה הענוגות של מנהלת טקס בכפפות צחורות. הסלון שוכן בפטיו שבו גינון אירופי - עציצים משתלשלים מהתקרה, מקבץ סחלבים, וסידור פרחים על שולחן שיש מסיבי. יש שולחנות לזוג ושולחנות לשישה, מפות צחורות וכלי פורצלן, ושקשוק הכלים מתמזג עם צלילי הפסנתר שברקע. יש מבחר של 17 סוגי תה, פטיסרי (מאפים ומגדנות מיניאטוריים) עם ריבת חלב טיפוסית לארגנטינה, טארטלטים (דגימות של עוגת פירות) וגם "אצבעות" חמות, שזה סנדוויצ'ונים עם סלמון, עם פירות ים ועם עוד מתאבנים.
מנהלת הטקס מביאה לשולחן מגש של ארבע קומות, מקרבת לצלחת עוגה במלקחיים, ומוזגת לאט את התה, כולל סינון מהפנט. מי שלא מסתפק בחיסול קומות של דוגמיות, מזמין את עגלת העוגות, ושוכח מספירת קלוריות. רצוי להשתלב ברוגע הכללי, שזה אומר - לגימות נינוחות, ביסים קטנים, לא לגמור מהר מדי.
כתובת: Alvear Palace hotel, 1891 Av. Alvear ,Buenos Aires טל' 5411-48082100
לונדון | לא נס לחו
גם בלונדון המודרנית לא נס לחו של ה-afternoon tea, ונראה שלאחרונה אפילו עולה הפופולריות של היציאה לשתיית תה של אחר הצהריים בבית תה. מנהל החנות היוקרתית Fortnum & Mason בלונדון, המוכרת תה מאז 1707, מעיד שהם מוכרים רק למסעדות יותר מארבעים קילו תה בשבוע, שזה בהערכה גסה כ-3,600 קנקני תה ו-7,200 כוסות תה. בראיון למגזין טיים הוא הטיב לנסח את סוד קסמו של התה בעולם המודרני: "טקס התה הוא ההפך המוחלט של האספרסו הזריז של הבוקר. לשתיית תה יש פרוטוקול חוקים משלה, וכל עניינה הוא להאט את הקצב ולקחת פסק זמן, הרחק מההמולה של העולם המודרני. זה מה שהופך אותה לפינוק האולטימטיבי".
