היא אמנם לא הכי יפה, אבל היא תוססת, מגניבה ובליינית, ויכולה בקלות לאמץ את הסלוגן  - "עיר ללא הפסקה". נכון להיום אתונה היא אחד היעדים הכי חמים בקרב הישראלים, ולא בכדי. היא זולה – הן בטיסות והן במלונות, באוכל ובאלכוהול. מזג האוויר שלה תואם לשלנו, היא נגישה ונוחה לטיולים ורוב האתרים והמקומות המעניינים נמצאים במרחק הליכה האחד מהשני, ולכל אלה תוסיפו את בתי הקפה האינסטגרמים, המסעדות המקושטות, הטברנות והבזוקיות האותנטיות, מוזיקת הרמבטיקו המרקידה והתושבים מאירי הפנים, וקיבלתם את חופשת החורף האולטימטיבית במרחק של פחות משעתיים טיסה.

המדריך המלא למטייל באתונה

שוקי הכריסמס הכי שווים באירופה

בימים אלה, שבין כסה לעשור של הנוצרים – הכריסמס והסילבסטר, כשכל בירות אירופה מקושטות ומאורות לתפארת, אתונה לא נתפסת כיעד הקלסי לחגוג אותם. הרחובות והבתים לא מקושטים ומנצנצים כמו בוינה, שטרסבורג או לונדון, אין כריסמס מרקט שווה, גם לא גלגל ענק שצופה על העיר, נוף מושלג וקור כלבים. את החגים אפשר להרגיש בעיקר ביוזמות הפרטיות בחנויות, במסעדות ובטברנות המקושטות, קצת ברחוב סטאדיו (stadiou), שם נתלו שרשראות מוארות. בסינטגמה (Syntagma), הכיכר הגדולה והמרכזית בעיר, שהתקשטה באשוח גבוה, עצים מוארים, קטר ודובי גדול לסלפי, ולראשונה גם בכיכר אומוניה (Omonoia), לשמה התכנסנו הפעם.

כיכר סינטגמה  (צילום: אריאלה אפללו)
כיכר סינטגמה|צילום: אריאלה אפללו

 

כיכר אומוניה חוזרת למרכז הבמה

היו ימים בהן אומוניה הייתה ה-כיכר הכי מרכזית, חשובה ושוקקת בעיר, אבל מאז זרמו הרבה מים במזרקה שבמרכזה והכיכר המיתולוגית "הידרדרה", במרכזיותה ובחשיבותה, אבל נראה שלא לעוד הרבה זמן.

ראשיתה של הכיכר ב-1846 אז הוקמה ועוצבה בסגנון נאו-קלסי, שאפיין גם את הבתים שסבבו אותה. היו שנים בהן הכיכר הייתה הראשונה במעלה בעיר וסביבה התנהלו כל חיי המסחר, התרבות, התיירות, הקולינריה והחברה, לצד התחככות עם פוליטיקאים ואנשי ממשל שעבדו, אכלו ובילו בטברנות ובתי הקפה, כולל התיירים שהתארחו במלונות המכוכבים הסמוכים לה.

בשנות השישים כוכבה של אומוניה החל לדעוך, כשהסיבות המוצהרות היו שינויים פוליטיים, עירוניים, תיירותיים וחברתיים, שהובילו לנדידה מהכיכר לאזורים ההיסטוריים למרגלות האקרופוליס, בניין הפרלמנט וכיכר סינטגמה. הלכה האליטה, העסקונה והפוליטיקה והגיעו המהגרים, העוני, הפשע, הזנות וההומלסים שהתגלגלו ברחובות. התושבים רחקו מהכיכר, כך גם העסקים, המשרדים וחלק מהמלונות שסגרו דלתות וחיכו בסבלנות לגאולה.

ואז הגיעו הבראונים - ליאון אביגד, ניצן פרי וניר ויצמן, היזמים והבעלים של קולקציית מלונות בראון הישראלית, שלפני ארבע שנים זיהו את הפוטנציאל של אתונה כיעד החם הבא, כשהם מסמנים אותה כ"ברלין הים-תיכונית", עם שוקים צבעוניים, עושר קולינרי וחיי לילה תוססים. הם שמו כמה ז'יטונים על "הרולטה" של הכיכר, הצטרפו ליוזמה של קוסטאס באקויאניס, ראש עיריית אתונה, וביחד החלו למנף את סביבת הכיכר, שמסתמנת כרנסנס הכי חם בעיר.

נראה שגם הפעם הם הקדימו את זמנם והימרו נכון, בדומה להימור ברחובות אלנבי ונחלת בנימין בתל אביב, שהצליח להם והיה הסמן למלונות שבאו אחריהם. נכון להיום יש לחבר'ה ארבעה מלונות בכיכר ושבעה נוספים שצפויים להיפתח במהלך 2023-2024 בכיכר וברחובות הסמוכים. הבראונים, אנשי חזון, יוזמות וסיבות למסיבות, הניעו מהלך נוסף ובשיתוף העירייה ומשרד התיירות גזרו בשבוע שעבר את הסרט האדום והשיקו בקול תרועה את הכריסמס הראשון בכיכר. בצמוד למזרקה הגדולה הציבו עץ אשוח בגובה 15 מטר, הוסיפו קישוטים, גמדים, מזחלות איילים, עמדת די.ג'יי וביתני עץ, ופתחו מיני כריסמס מרקט, בהבטחה שזו התחלתה של מסורת ובשנה הבאה זה יהיה הרבה יותר גדול ונוצץ.

"השקת הכריסמס מרקט הוא צעד נוסף במסע להחייאת העיר", אמר באקויאניס בעת ההשקה, כשאביגד, מחזק: "אנחנו מחיים מחדש את כיכר אומוניה, מחזירים אותה לימי הזוהר והופכים אותה למרכז של יצירתיות ובילויים צעיר ובועט. לא מדובר רק במלונאות ועסקים אלא בשינוי חברתי ואורבאני שאנחנו גאים להוביל".

כיכר אומוניה  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

הקישוטים, האורות והווייב החגיגי יישארו עד ה-8.1.23, ואם אתם עם ילדים, או ילדים בנפשכם, סורו לכריסמס פרקטורי – הלונה פארק הצבעוני שהוקם לכבוד החג. בפארק מתקני שעשועים, מגלשה מושלגת, ביתני אוכל ומבוך שמוביל לסלסילה של סנטה בה תוכלו להשאיר לו מכתבים ובקשות.


חשיבותה של הכיכר, אז והיום, היא גם בשל מרכזיותה ונגישותה - תחתיה ממוקמת תחנת המטרו הגדולה בעיר וממנה יוצאים שישה רחובות ראשיים, בהם רחוב אתינס (Athinas) המוביל לבית העירייה שמול כיכר קריטסי (Karitsi) עם בנייני הבנקים המפוארים, לשוק הבשר והדגים, לשכונות פסירי (Psyri) וגאזי, לשוק הפשפשים, לכיכר מונאסטיראקי (Monastiraki Square) ובסופו לאקרופוליס; והרחובות סטדיו (Stadiou) ופאניפיסטימיו (Panepistimiou), המקבילים זה לזה, שסופם בכיכר סינטגמה, בואכם בניין הפרלמנט. ואם אתם כבר בפאניפיסטימיו, חובה ביקור בבניין האקדמיה למדעים – מבנה עתיק עשוי שיש ועמודים מפוארים, שנבנה בהשראת האקרופוליס ונראה כמו ארמון מלא הוד ועוצמה, וכן בבניין הספרייה הלאומית, הסמוך אליו.

שכונת פסירי   (צילום: אריאלה אפללו)
שכונת פסירי|צילום: אריאלה אפללו
האקדמיה למדעים  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו
שכונת פלאקה  (צילום: אריאלה אפללו)
שכונת פלאקה|צילום: אריאלה אפללו

מסביב לאומניה יש גם קונדיטוריות, דוכני גירוס, קיוסקים, Hondos Center  - בית כלבו עם שש קומות, אם תרצו המשביר לצרכן המקומי, וכן תחנה ממנה יוצאים סיורים תיירותיים בהם גם באוטובוס קומותיים.

משתלטים על אתונה

לקולקציית מלונות בראון, כאמור חמישה מלונות בעיר: 4 בכיכר אומוניה ואחד, וילה בראון ארמו, שממוקמת בפלאקה (Plaka). כל המלונות טובים, נוחים, נגישים רגלית לכל מקום, והשורה התחתונה - המחיר זול יותר מחדר באכסניה בארץ.

בראון לייטהאוס אתונה

בעבר קראו לו לה מיראז' ולפני כשלוש שנים הוא נרכש, שופץ שודרג ובשנה שעברה הושק והפך לאח הקטן למלון לייטהאוס התל אביבי, שכמותו משדר וייב צעיר ובלייני. כיאה למלון עם אווירה של מסיבה תמידית העיצוב הוא חדשני ומודרני בו מככבים רהיטים מודרניים, קצת משוגעים, כמו למשל כורסאות מתכת שרופדו בפרווה לבנה, ופינת ישיבה שמוקמה בצל פרגולת מתכת שמזכירה כלוב ציפורים.

מלון בראון לייטהאוס  (צילום:  פיגמליון קראטסאס)
צילום: פיגמליון קראטסאס

במלון 224 חדרים שחלקם מאוד קטנים – 16 מ"ר, אך מאוד גאונים בתכנון ובעיצוב הארגונומי, הפונקציונאלי. למרות קוטן החדרים לא ויתרו על המיטה הגדולה, עם המזרן והכריות הנוחים שלא תרצו לצאת מהם. הבונוס לחדרים הקטנים היא המרפסת ואין מרגש יותר מלישון מול האקרופוליס והר הזאבים המוארים בלילה באור קסום, ולקום בבוקר מול אותו הנוף לאור יום.

עוד במלון: בר-מסעדה, חדרי ישיבות, חללי אירועים, מועדון לילה, וגולת הכותרת - רופטופ עם בר ובריכת אינפיניטי שמשקיפה לנוף האורבני המרחיק עד לאקרופוליס, וארוחת בוקר גדולה וטובה כולל קאווה ואוזו על הבוקר, מיצים סחוטים, ונקניקים וגבינות שחוגגים זה לצד זה כי לא שמעו על כשרות. הארוחה מוגשת עד השעה 12:00 ויכולה לסגור את הפינה של  ארוחת הצהרים.

בראון לייטהאוס  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו
ארוחת בוקר במלון בראון לייטהאוס   (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

מחיר: מ-285 שקל ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר.


בראון אקרופול

אקרופול התמקם במבנה שהוקם בשנות ה-60 ונחשב אז למלון היסטורי ולפנינת אדריכלות מודרניסטית. בעיצובו החדש עשו הומאז' לאותם הימים ולמלון קינג מינוס, שקדם לו, כשהסגנון הבולט הוא רטרו שעושה שימוש בריהוט ופריטי ווינטג' אותנטיים, כולל טפט גרפי, כורסאות עץ ופטיפון שמנגן תקליטים משנות ה-70. במלון 165 סוויטות וחדרים גדולים ומרווחים, שחלקם צמודי מרפסת המשקיפה למזרקות הכיכר.

עוד במלון: מסעדה בקומה שמונה, מרכז כנסים, ספא, חדר כושר וההיי לייט - רופטופ גדול עם בר קוקטיילים ו-4 בריכות ג'קוזי חמות, המשקיפות על העיר ואל האקרופוליס, שהכי כיף לשכשך בהם בלילות הקרים.

בראון אקרופול  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו
בראון אקרופול  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

מחיר: מ-330 שקל ללילה לזוג, כולל ארוחת בוקר.

> התארחנו במלון בראון אקרופול וזה מה שחשבנו עליו


Dave Red Athens

לדייב האתונאי ייחוס היסטורי – הוא ממוקם בבניין ששימש את המפלגה הקומוניסטית היוונית, וכן ייחוס ישראלי – האח הצעיר של שלושה הדייבים התל אביביים, כמותם הוא הכי אורבני, צעיר, מגניב, בועט וחתרני. הדייבים שייכים לקבוצת Son of a Brown וגם כאן שולט הצבע האדום והעיצוב התעשייתי, הנותן ביטוי למבנה הטבעי של החללים והחדרים, בלי להתקשקש מידי. הרבה בטון חשוף, ציורים וכיתובים על הקירות, ריהוט מתכתי, בסיסי, ויחד עם זאת מאוד נוח ועונה על כל הצרכים, כולל מזרן ומצעים מפנקים. במלון 87 חדרים במגוון גדלים כשבאחד מהם מיטה ענקית מקיר לקיר להשתולל עליה. חלק מהחדרים צמודי מרפסת קטנה המשקיפה לשכונת אקסארכיה ההיפסטרית, ולחלקם תוספת של פינת ישיבה.

עוד במלון: רופטופ עם בר קייצי וג'קוזי מול נוף הכיכר וגבעת הזאבים, קוקטייל בר בכניסה למלון ומועדון אנדרגראונד סודי, המסתתר מאחורי הספרייה האייקונית המאפיינת את מלונות בראון, בו נערכות המסיבות הטובות בעיר.

מלון דייב רד  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו
מלון דייב רד  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

מחיר: מ-215 שקל ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר.


בראון קיוביק

גם לקיוביק מיקום מנצח - בצמוד לכיכר ובסמוך לתיאטרון האייקוני של אתונה. במלון 112 חדרים המותאמים גם לאנשי עסקים הודות לתשתית הטכנולוגית, המתקדמת, שהותקנה בו וכן לטאבלט לכל אורח, המאפשר לדלג על הצ'ק אין ואאוט ולעשות אותו באמצעות הטבלט, וכן לשלוט דרכו על התאורה, המזגן, הטלוויזיה ופתיחת הדלת.

עוד במלון: חדר כושר, חדר ישיבות, בר-מסעדה בלובי ורופטופ עם נוף לעיר.

מחיר: מ-280 שק לילה לזוג, כולל ארוחת בוקר.

> לעוד פרטים על מלונות בראון באתונה

 

איפה מטיילים ומה עושים באתונה?

אם אתם רוצים להרגיש תיירים אז חובה להתייצב בטקס חילוף המשמרות בבניין הפרלמנט בכיכר סינטגמה, שמתקיים בכל שעה עגולה. החיילים לבושים בחצאית כחולה, כיפה אדומה, גרביים לבנות ונעלי פונפון, בעודם צועדים בהנפת רגלים והחזקת הנשק ב"הכתף שק", בטקסיות מופתית אך משעשעת; עלייה לאקרופוליס וטיול באגורה (Agora)  - הכיכר המרכזית של העיר העתיקה. בשטח שרידים ארכיאולוגים של עמודי שיש ושער גדול ומרשים, ומסביבם טברנות, בתי קפה, כנסיות מרשימות ובתים יפים, שנצבעו בצבעים פסטורליים.

כיכר ושכונת אגורה  (צילום: אריאלה אפללו)
שכונת אגורה|צילום: אריאלה אפללו
 

עוד וי חובה הוא על רחוב ארמו (ermou) – הדיזנגוף והשאנז אליזה של העיר, ומדרחוב השופינג המרכזי בלב הפלאקה, המחבר בין הכיכרות סינטגמה ומונסטיראקי, ומרוקח כ-10 דקות מאומוניה. לאורך הרחוב ובפלאקה מבנים היסטוריים, כנסייה של מרים הבתולה (Mary - Panagia Kapnikarea) - כנסייה ביזנטי מהמאה ה-11 ומהעתיקות בעיר, עשרות מסעדות, טברנות, בתי קפה והמוני אנשים. ויש גם חנויות, בוטיקים וגם זארה, מנגו ואדידס, ושאר חברות אהובות, אבל מאז עליית היורו השופינג לא ממש זול ובשביל זה טוסו לאיסטנבול.

חלק מהעניין של מרכז אתונה היא השוטטות וגילוי הסמטאות הקטנות, המרתפים שמתחת לחנויות והרופטופ המפתיעים. הגגות מאוד פופולאריים בעיר בעיקר בשל המאפשרת להשקיף אל האקרופוליס מגבוה, ומכל זווית. הגגות הפכו למקומות בילוי עם בתי קפה, מסעדות, ברים ומועדונים, ובמלונות, כמו ברשת מלונות בראון, למשל, הגדילו והוסיפו בריכת אינפינטי, ג'קוזי ספא והאט טאבים לשכשך בהם מול אורות הקסם של האקרופוליס והליקאביטוס המוארים בלילה.

רחוב ארמו  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו
רחוב ארמו  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו


הליקאביטוס (Lycabettus) - גבעת הזאבים

לא זאבים ולא כיפה אדומה, רק הכינוי שניתן לגבעה בשל להקת הזאבים שחיה שם בעבר. עליה לפסגה תזכה אתכם בפנורמה עוצרת נשימה מגובה 277 מטר החולשת על העיר הנפרשת מטה ומרחיקה אל האקרופוליס ורכסי ההרים המקיפים אותה, בניין הפרלמנט, אצטדיון פנאתאניק, נמל פיראוס, הים והאיים אגינה ואוויה ביום של ראות טובה. השעה המומלצת לראש הגבעה היא בתפר שבין היום לערב, אז תזכו לשילוש מנצח של נוף באור אחרון, בשעת השקיעה, שצובעת את העיר בצבעים מרהיבים, ובחסות החשיכה, כשהאורות נדלקים והמונומנטים ההיסטוריים מוארים – מראות מרגשים שלא ישאירו אדישים גם את הציניקנים שבתיירים.

על הפסגה מרפסת תצפית, טלסקופים וכן כנסיה, בית קפה ומסעדה. אם אתם מטיבי עליה ולכת תעשו את הדרך לפסגה ברגל, בעליות תלולות דרך שכונת קולונקי (Kolonaki). אם אתם בעניין נסיעה קחו מונית או סורו לתחנת ה-TELEFERIK ותעלו ברכבל הקרוניות, בדומה לכרמלית החיפאית, שעושה את הדרך במנהרה שנחצבה בהר.

הליקאביטוס   (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

לעוד פרטים


פסירי

שכונת פסירי (Psyri) היא הפלורנטין של אתונה – מלאה בגרפיטי ברחובות ועל הבניינים, וכמה מרחובותיה מזכירים את שוק לוינסקי עם חנויות התבלינים, המעדנים וכלי הבית. השכונה ציורית, צבעונית, ותוססת 24/7, והמיקום שלה מושלם – בין כיכר אומוניה לכיכר מונסטיראקי.  השכונה מלאה ברחובות קטנים וסמטאות אבן מקסימות, בתים נושנים, בעלי מלאכה וחנויות בהן עצר הזמן מלכת, כנסיה שכונתית, עתיקה, ועשרות בתי קפה וטברנות, חלקן אותנטיות חלקן תיירותיות, בהן כאלה שעורכות הופעות מוזיקה גם בצהרים.

בין הטברנות המומלצות, שגם המקומיים נוהגים לבלות בהן, נסו את ניקיטס, עם הוייב והאוכל הטובים, ואת אראיה פנטלי, הממוקמת באירון - הכיכר המרכזית בשכונה, ששמה הולך לפניה הודות להופעות השמחות והאוכל הנהדר.

פסירי הייתה השכונה שבה התגוררו היהודים ולא בכדי תמצאו שם את בית חב"ד עם המסעדה הכשרה היחידה בעיר. כתובת: רחוב 10 Aisopou.

שכונת פסירי   (צילום: אריאלה אפללו)
שכונת פסירי|צילום: אריאלה אפללו

 

איפה אוכלים, שותים ומבלים?

כוכבי המטבח המקומי הם הסופלקי, כמובן, וגם הגירוס, הספנקופיטה, הפאבה, והלוקומדס – סופגניות קטנטנות וממכרות. הם מתמחים בסוגי קפה, כשהחביב עלי במיוחד הוא הפרפה – קפה קר מוקצף. ואגב קפה, לאתוניים יש קטע עם בתי קפה שהם אוברדוז – מקושטים וצבעונים על גבול הקיטש אבל מה, מצטלמים נהדר, סוחפים לייקים ומעלים עוקבים באינסטגרם. ברובם משקאות וקינוחים מושחתים ומוגזמים שבאים על חשבון הטעם והמחיר הגבוה, כמו למשל בקפה  fairytale, ב- Ellyz caféובקופי אנד פלאוור – שם הכל ורוד, החל מהעיצוב, הריהוט ועד לעוגות והקינוחים. בתי הקפה האלה הם מלכודת תיירים כי יודעים שאנחנו חד-פעמיים ובאים להגיד וואו, להצטלם ולסמן וי שהיינו.

Venetis Bakery 

וינטיס היא מאפיה-קונדיטוריה עטורת פרסים שנוסדה ב-1948 ויש האומרים ששינתה את המסורת והיסטורית האפייה ביוון. ב-2012 עברו לכיכר ופתחו קונדיטוריה גדולה בה הם ממשיכים במסורת לישת הבצק ללחם בעבודת יד. הם מכינים כ-500 מיני מאפים מלוחים ומתוקים, לחמים, כריכים נהדרים, פסטות טריות, עוגיות מסורתיות ועוגות וטרינה יפהפיות ונוטפות קלוריות.  ויש גם מיצים סחוטים, קפה טוב וארוחות בוקר וצהרים במחירים זולים.

ויניטיס בייקרי  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

איפה: כיכר אומוניה, פינת רחוב אתינס

לעוד פרטים


Little Kook
אם אתם חובבי סלפי ומחפשים את הלוקיישן המושלם שיעלה לכם את מספר העוקבים הליטל קוקו הוא בינגו בשבילכם. מדובר בבית קפה מוגזם, הן בתפאורה הצבעונית והעמוסה עם פיות, נסיכות, בלרינות, חיילי בדיל, סבתות חמודות שיצאו ממלכת האגדות, ועכברונים מתוקים שמובילים כרכרה, והן בלבוש המלצרים ובעוגות ובקינוחים נוטפי הצבעוניות והקולריות. טעים? ככה, אבל מה, מצטלמים פגז, בעיקר בערב כשהכל מואר ומנצנץ. ילדים, ובעיקר ילדות, יעופו על הליטל הזה.

בית קפה ליטל רוק  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

איפה: רחוב 17 Karaiskaki, שכונת פסירי

לעוד פרטים


NOEL BAR

עוד מקום מוגזם, אך יותר בוגר, רומנטי ועם סטייל ושיק אירופה הקלסית, הוא הנואל, שהעניין בו היא התפאורה המדהימה, המשנה קונספט ומתחלפת בכל חג ועונה. עכשיו הם בעניין בית המלוכה הבריטי וכל המלכות, הנסיכים והנסיכות – ובמיוחד דיאנה ומייגן, מככבים עם עשרות תמונות המשתלשלות מהתקרה, עם מדפים ומזנונים עמוסי כלי פורצלן, שולחנות עתיקים וכסאות קטיפתיים. כאן תוכלו לבחור בכל סגנונות הישיבה והאווירה  –  בחוץ, תוך צפייה על הרחוב השוקק, בחלל הבר הסולידי, בחדרים השונים, בסמטה שכוסתה בפרחים כמו סכך של סוכה, או בקומה השנייה למחפשים יותר שקט.

התפריט באוריינטציה צרפתית (אבל יש גם פיצות), האוכל טוב ואפשר לשבת רק על קוקטייל  טוב ולהתענג על המוזיקה הנהדרת.

נואל בר  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

נואל בר  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

איפה: רחוב  Kolokotroni, שכונת פלאקה

לעוד פרטים


Sicario

סקריו הוא בר-קפה תרתי משמע. יש מנות קטנות ופנקייק מושחת, אבל לכאן מגיעים לגמרי בשביל הקפה האיכותי ובגלל הבריסטה המקצועי והחתיך. הקפה ממוקם באזור המתחדש של הפלאקה ובצמוד אליו בר נואל וטברנת FIX המציינית, ומלא סועדים ובליינים. הוויב צעיר ומדליק, התפאורה פורחת עם בוגנוויליות שמכסות את התקרה הוקירות, והפרפה המוקצף מהמשובחים בעיר.

בר קפה סיקריו  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

לעוד פרטים


Six Dogs

שמו של הדוג עובר מפה לאוזן והוא מעוז הבילויים של צעירי העיר. ראשיתו כמועדון חתרני וסודי, שמסתתר בסמטה קטנה ונידחת, אבל עם השנים והפופולאריות הוא הפך למוכר ושינה מעט את הקונספט. מדרגות מובילות לקומה התחתונה שמתפקדת כקפה-בר צמוד גינה, שנראית כמו חורשה קטנה עם שולחנות פיקניק. בקומה השנייה נערכות עדיין מסיבות נחשבות, בעיקר בסופ"שים.

בר סיקס דוגס  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

איפה: רחוב  Avramiotou 6, בין אומוניה לפלאקה

לעוד פרטים


מסעדת אפיראוס (Oinomageireio Epirus)

למרות ששוק הבשר נקי ומצוחצח, והקצבים לובשים חלוקים לבנים משל היו דוקטורים מדופלמים, הוא לא מיועד לבעלי לב חלש. לעומתו שוק הדגים, הסמוך, מחליק טוב יותר בגרון ומציג מבחר עצום במחירים מצחיקים שבא לי לארוז הכל בצידנית הביתה.

בקצה שוק הבשר גיליתי את אפיראוס – טברנה עממית שמתמחה באוכל ביתי טעים. עד שהגיע סלט הפטרוזיליה, הסלט היווני והפאבה – "חומוס" שעשוי מאפונה צהובה, הסתכלתי על התמונות התלויות על הקיר והופ פנים מוכרות חייכו אלי  - גידי גוב והשף אהרוני שכיכבו לצד שפים מרחבי העולם, שסעדו במקום. בשיחה עם בעלת הטברנה, שהתגאתה במילים בעברית שלמדה מהלקוחות, סיפרה שאהרוני מגיע לאכול בכל פעם שהוא נוחת בעיר. במסגרת האותנטיות האוכל מתבשל בסירי ענק שמוצבים על הדלפק וביום שלישי היו רק מרקים – תשעה סוגים בהם מרק דגים קרמי עם נתחי בקלה, מרק עזים – עז טעם, מרק חלקי פנים, מרק שעועית וקציצות עם אורז.

וראו הוזהרתם, כדי למנוע אי הבנות, נעימויות וכעסים על החשבון, תבקשו תפריט עם מחירים (שהם זולים בבסיסם), או שתסתכלו על התפריט המתומחר שתלוי מחוץ למסעדה.

מסעדת אפיראוס  (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

איפה: רחוב Filopimenos 4

לעוד פרטים

 

* הכתבת היתה אורחת של רשת מלונות בראון