לפני הכל, התנצלות: אם הייתם במקרה בין אורחי מלון פור סיזנס סולטנאחמט (Sultanahmet) ביום שני ה-29.1.2023, ואם בסביבות השעה עשר בבוקר הבטתם לעבר החלונות של חדר 219, ואם לרגע הבחנתם בגבר ואישה רוקדים ביחד בעירום חלקי, שלא לומר מירבי – אז חבר'ה, מצטער על זה. לקח לנו רגע להבין שהווילון הלבן הוא בעצם וילון שקוף, וחוץ מזה הייתה לנו נסיבה מקלה: 36 שעות לפני מופע המחול המדובר הצעתי לה נישואים, והיא אמרה כן.

כשצצה ההזדמנות לבקר בשני המלונות של רשת פור סיזנס (Four Seasons) באיסטנבול, היה ברור שזאת חופשה רומנטית שמחכה לקרות. זה נכון במיוחד למלון החדש מבין השניים, שבו בילינו את שני הלילות הראשונים מתוך שלושת הלילות שלנו בעיר. הפור סיזנס בוספורוס (Bosphorus) - שכמשתמע משמו ממוקם ממש במיצר, צופה אל גשר הבוספורוס היפהפה שליטרלי מגשר בין אירופה לאסיה – הוא מלון-ספא שכאילו עוצב במיוחד לזוגות בשלב ה"לא, אתה שמופי". עם ארבע מסעדות, בריכה מחוממת, מזח פרטי וספא בשטח של 2,100 מ"ר, אפשר להעביר במתחם האלגנטי הזה חופשה זוגית מושלמת בלי לצאת מגבולות הפור סיזנס, שלא לומר מהמיטה (הענקית). את כל זה יכולתי לנחש מראש, ובהתאמה, כל מי שמכיר את נ' ואותי – לרבות נ', אודה וקצת אבוש – ניחש מראש שאנצל את ההזדמנות כדי להציג שאלה וטבעת. אני גיליתי שזה מה שהולך לקרות רק יום לפני שטסנו, כי ככה זה: הבעל תמיד יודע אחרון.

סולטן  (צילום: יחצ)
הכי רומנטי שיש|צילום: יחצ

 

היא אמרה כן

טוב, באתם לקרוא על חופשה בטורקיה ואני חופר לכם על רומנטיקה. אז ככה: בראשית היה הפור סיזנס סולטנאחמט (Sultanahmet), קרי העיר העתיקה של איסטנבול. הוא נפתח ב-1996 במבנה שהיה בעבר הכלא המרכזי של איסטנבול; מגניב מזה, כלא סולטנאחמט היה המקום שבו ריצה האמריקאי בילי הייז – מחבר וגיבור "אקספרס של חצות" - את הלילה הראשון שלו כעציר, לאחר שנתפס על מה שתהפוך להברחת החשיש המפורסמת ביותר בתולדות הקולנוע.

המלון הוותיק, שהמתין לנו ביום השלישי והאחרון, נפתח מחדש בקיץ שעבר לאחר שיפוץ ועיצוב מחדש. אלא שכתפאורה להצעת נישואים, אפילו המראה האלגנטי שלו והמיקום המושלם שלו – ממש בצנטרום של הפיילה, בין מסגד איה סופיה למסגד הכחול – הם פשוט לא תחרות לפור סיזנס בוספורוס. כך אירע שבמקום לחכות לרגע האחרון, את הטבעת הצעתי כבר בלילה הראשון.

זה היה רגע אחרי ארוחת ערב נהדרת ב-Ocakbaşı, מסעדת הבשרים של הפור סיזנס בוספורוס. עפנו על המאזטים, חגגנו על הקבבים, ובעיקר לא הפסקנו להתפעל מהשירות – אישי אבל לא לוחץ, מקצועי אבל לא מעונב (זה חזר על עצמו למחרת, במסעדת הדגים ופירות הים AQUA שמתפקדת גם כחלל ארוחות הבוקר של המלון; אפילו נ', שאחד מכוחות העל שלה הוא למצוא מה גרוע במסעדות טובות, לא מצאה שום דבר רע להגיד על האוכל או על השירות).

בוספורוס (צילום: יחצ)
ניסו למצוא על מה להתלונן ולא הצליחו. החדר במלון|צילום: יחצ

אז כאמור, בשרים על הצלחת וטבעת בכיס. בהמלצת הסומלייה חיסלנו בקבוק לבן מקומי מצוין בשם Sarafin, ואחרי הקינוחים יצאנו אל הרחבה העצומה שצופה אל המיצר. אני בטוח שהיא נראית נהדר גם בקיץ, אבל הווייב הסגרירי של סוף ינואר עשה אותה פשוט מלכותית – אפורה-כחולה, מנצנצת באלף אורות רחוקים, ממוסגרת בתוך מים שמשתקפים מהם כל השפיצים המטורללים האלה של המסגדים.

בשלב מסוים התחיל גשם חזק, ו-נ' מצאה לנו מחסה מתחת לסככה (עוד כוח על. זאתי תמצא לכם צילייה בעמק המוות). מאחוריה נצנץ באורות חג מולד פסל בגודל מלא של אייל צפון, חלק מתמה מושלגת שהשתלטה על הרחבה כולה – מטרים מאיתנו גלש מחליק בודד בזירה קטנה של החלקה על הקרח – ואי אפשר היה לבקש רגע מושלם יותר, אז כרעתי. והיא לא שמה לב שאני כורע, אז ציינתי שאני לא יודע כמה חיי מדף יש לי בתנוחה הזאת, ואז היא כן שמה לב.

בוספורוס (צילום: תומר קמרלינג)
הנוף מהמלון|צילום: תומר קמרלינג

הוצאתי מהכיס את הטבעת ואמרתי שיש לי שאלה. היא חסכה ממני את הצורך לשאול אותה במפורש, ורק אחרי שהתנשקנו כמו שבחיים לא התנשקתי עלה בדעתי שהיו מחכים לנו שני לילות *ממש* מוזרים באיסטנבול אם היא הייתה כזה "תן לי לחזור אליך".  

חייבים לדבר על קיווי 

הבוקר שאחרי הצעת נישואים הוא ערבוב מאוד משונה של אופוריה, כי היא אמרה כן, ואנטי-קליימקס, כי עכשיו צריך לחכות מלא זמן עד שזה יהפוך מאירוסים לנישואים. לא היה לי ניסיון קודם בזה – נישואיי היחידים עד כה פשוט קרו, ללא מעמד "התינשאי לי" – ובאיסטנבול גיליתי שזה קטע, כי אתה סוג של מצפה ששארית חייך תתחיל לאלתר, וזה מן הסתם לא דבר שבאמת קורה. אבל 48 שעות באיסטנבול הן תחליף לא רע בכלל, ללמדכם שלהציע כבר בערב הראשון זה לא *רק* טמטום טהור.

אני התעוררתי מוקדם לאימון בחדר הכושר של המלון – מאובזר היטב, בוהק בניקיונו, אולי מעט מיינסטרימי מדי למפתחי גוף ו/או לספורטאים מקצוענים – ו-נ' ביקרה בספא. מדובר במתקן מחולק מגדרית, כך שבני זוג ממילא לא יכולים לבלות ביחד בסאונה ("חם", דיווחה נ') או בחמאם; החלל היחיד שפתוח לכולם הוא זה של הבריכה המחוממת, אבל מתברר שהיא מחוממת רק עד לדרגת פושר, והח"מ אינו טובל בשום דבר דרומית ל-26 מעלות.

בוספורוס (צילום: יחצ)
ניסינו למצוא על מה להתלונן ולא הצלחנו|צילום: יחצ

איסטנבול טורקיה (צילום: Valeri Potapova, shutterstock)
שדרות איסתיקלל|צילום: Valeri Potapova, shutterstock

ככה יצא שלא נהנינו ביחד מהספא, אבל נורא נהנינו לצאת ולגלות את החלק הזה של איסטנבול – בהתחלה טיול על שפת המים ואחר כך מסע בשדרות איסתיקלל, הלב הפועם של העיר, על מיליון חנויותיו ומיליארד מסעדותיו ושני מיליארד המקומות שמוכרים רחת לוקום. זה במרחק הליכה מהמלון, וזה שווה את זה גם אם המדיניות הבסיסית שלכם היא אכן אי-יציאה מהמלון.

> המדריך המלא למטייל באיסטנבול

דווקא לאכול לא יצא לנו באיסתיקלל, מפני שארוחת הבוקר ב-AQUA סתמה לגמרי את הגולל התזונתי. כמו כל דבר אחר בפור סיזנס בוספורוס, גם היא הייתה בדיוק מה שמלון חמישה כוכבים אמור לספק: איכות שלא צועקת עליך את איכותה, טריות של 360 מעלות, מבחר גדול אבל לא מופרז. עם זאת, באחד מדלפקי הבופה מצאה נ' לאושרה את ה-נ' הבלתי נסלח הבא: המלקחיים בכלי של הקיווי לא בנויים ללכוד את הפרי בתצורתו הקלופה, החלקלקה. וזה, אני נשבע, היה הדבר הכי גרוע בחוויית הפור סיזנס בוספורוס שלנו.

 

אני רק אניח את זה כאן

המעבר לסולטנאחמט הוא שינוי אווירה מוחלט. העיר העתיקה היא אזור אולטרה-תיירותי, שוקק, עם לא מעט דברים לראות. השיטוט מזכיר קצת סיור במוזיאון. נדמה שזה משפיע גם על אופי המלון, שבניגוד לאווירה של הריזורט בבוספורוס, הפור סיזנס סולטנאחמט מרגיש יותר יעיל, הדור, אבל גם מעט יותר קריר.

סולטן  (צילום: יחצ)
65 חדרים בסך הכל. מלון סולטנאחמט|צילום: יחצ

מדובר כמעט בשני חלקים של בובת מטריושקה. כדי לסבר את העין, בעוד שהמלון בבוספורוס הוא מעצמת נדל"ן של 170 חדרים בשלושה מבנים שונים - ארמון עתיק ושני אגפים חדשים – זה שבסולטנאחמט מסתפק ב-65 חדרים. והכל בהתאמה: החדרים מרווחים קצת פחות, הספא קטן יותר, אפילו שטח הבופה בארוחת הבוקר נראה כמו האח הצעיר של ההוא עם קערת הקיווי הסוררת, אך הקוטן היחסי של המלון הוותיק יותר הוא לא בהכרח חיסרון והשירות כאן אישי יותר. ממש אישי.

הפער בין החוויות מתבטא גם במחיר. נכון לתחילת פברואר, המחיר ההתחלתי לחדר בפור סיזנס בוספורוס הוא 570 יורו לילה; בסולטנאחמט זה 530 יורו, כלומר פער של כ-150 שקל ללילה. נדמה לי שאם אתם מטיילים לבד או נמצאים בעיר לרגל עסקים, האפשרות הזולה יותר היא המתאימה לכם: לראיה, בארוחת הערב ישב לידינו טייס שנראה מבסוט עד לב השמיים (חה). לעומת זאת, אם בדעתכם להציע נישואים או משהו ברוח זו, הפור סיזנס בוספורוס זה בשבילכם.

סולטן  (צילום: יחצ)
אל תבינו לא נכון - גם כאן מדהים|צילום: יחצ

_OBJ

ויהי ערב, ויהי בוקר. עוד מעט טסים לישראל, אבל יש כמה שעות להרוג ואין כוח לצאת, אז נ' ואני מתכרבלים בחדר. אני בדיוק חזרתי מחדר הכושר (קטנטן אבל מספק), היא בדיוק ניצלה את פינת הקפה האדיבה כדי להכין תה כמו בבית. פתאום דפיקה בדלת, והנה יוצא לנו לראות את מה שעד כה היה לגמרי שקוף: המדיניות בשני בתי המלון היא של סידור החדר פעמיים ביום, וב"סידור" אני מתכוון אפילו לקיפול הבגדים שזרקת על המיטה כמו בהמה. אין לי מושג איך הם גורמים לזה לצאת סבבה ולא פולשני, אבל בבוקר האחרון שלנו אספנו טיפ חשוב: אתם לא רוצים להיות בחדר כשאיש צוות חדור מוטיבציה מקפל בתשומת לב אינסופית את התחתונים המשומשים שלכם, ואז מניח אותם מעדנות בכניסה לאמבטיה. זה יותר גרוע מלהישאר בבית ולתת לעוזר.ת לטרוח סביבכם.

על כל פנים, בסוף ההוא הלך והשאיר את החדר מצוחצח. ואנחנו הדלקנו את הרמקול ושמנו את המוזיקה שלנו והתקלפנו מהבגדים שלנו ורקדנו באופטימיות המשכרת של אוהבים שהחליטו תמיד לאהוב. אם ראיתם אותנו שם, באמת שאני מתנצל. אבל גם טיפה שמח, כי אתה קצת רוצה שיראו אותך 36 שעות אחרי שאהובתך הפכה אותך לגבר הכי מאושר בעולם.

*הכתב היה אורח של רשת פור סיזנס באיסטנבול