בדרום-מרכז אירופה יושבת לה בנחת מדינה שמשלבת טבע עוצר נשימה וערים ציוריות בלי זרמי התיירים שמציפים את היבשת בקיץ. זה בדיוק מה שתמצאו בסלובניה (Slovenia), פנינה אירופית קטנה שעדיין נמצאת קצת מתחת לרדאר של התיירים הישראלים, למרות שהיא במרחק טיסה של שלוש שעות בלבד, והיא הרבה יותר זולה ומשתלמת ממדינות אחרות שגובלות איתה: איטליה, אוסטריה, הונגריה וקרואטיה.
המידות הקטנות של סלובניה, כ-20,273 קילומטר רבוע סך הכל, הופכות אותה למדינה אידיאלית לרוד-טריפ שמשלב באופן מושלם בין חופים של הים התיכון ונופים אלפיניים במרחקים קצרים. למעשה, האטרקציה המרכזית של המדינה הקטנה היא הגיוון הנופי שלה, שמעניק לה את הכינוי "אירופה הקטנה": בדרום מערב שוכן חוף הים האדריאטי באורך של כמעט 50 קילומטרים עם חופים יפהפיים, מפרצים שנראים כאילו יצאו מסרט רומנטי, צוקים מרהיבים ועיירות שובות לב. בפנים תמצאו את האזורים הקארסטיים (רמות המורכבות מאבן גיר) האופייניים לאזור, ובצפון מערב לסלובניה חלק מהאלפים הגיריים.
למרות היותה מדינה מודרנית, סלובניה משופעת בהיסטוריה. מחפצי אמנות פרה-היסטוריים, חורבות רומיות ועד טירות מימי הביניים וכנסיות עתיקות. העושר של התרבות הסלובנית בא לידי ביטוי באופן העמוק ביותר גם באנשיה. בערך 2 מיליון תושבים חיים בה, ובזכות ההיסטוריה העשירה שלה והגבולות הקרובים, הם מגוונים בדיוק כמו הארץ. הסלובניים ידידותיים ומפורסמים בהכנסת האורחים שלהם, ואולי בזכות העובדה שהם מעט, כמעט כל מי שתפגשו דובר אנגלית שוטפת.
באופן כללי בסלובניה כדאי להתנייד ברכב, כי הרבה מהנקודות היפות שלה נמצאות במקומות שאין אליהם תחבורה ציבורית, או שבמקרה הטוב היא תגיע אליהם בזמן ארוך. לכן מומלץ לשכור רכב ופשוט לנסוע באופן עצמאי, והתשתיות כאן טובות ונוחות. את הדרך שלנו הוביל מדריך מקומי שהצליח לגרום לנו להתאהב במדינה מהרגע הראשון, ושיתף אותנו בכל הסיפורים, ההיסטוריה והתרבות מנקודת מבט מקומית.
כשההר פוגש את החוף
את הטיול שלכם בסלובניה תוכלו לעשות במספר דרכים, תלוי בעונה שבה אתם מגיעים לכאן. אם אתם מחליטים להגיע בחורף (תכינו את עצמכם, קר פה), סביר להניח שתרצו להתמקד באזור הצפוני של המדינה וליהנות מהפסגות המושלגות ואתרי הסקי או מרכזי הספא. אנחנו יצאנו לדרך דווקא בדרום, בעיר טריאסטה (Trieste) שבאיטליה, ממש על הגבול של סלובניה ובה נמצא נמל התעופה הבין-לאומי של האזור. באופן מפתיע שני הדברים הראשונים שרואים בצד הסלובני הם כמות של עצים בכל מקום, ואינספור שלטים לבתי קזינו. שתי התופעות לא מפתיעות, מאחר שסלובניה מכוסה ב-60 אחוז יער, ובתי הקזינו כאן חוקיים שלא כמו אצל השכנה איטליה, ולכן הם זוכים לפופולריות מצד התושבים שמעבר לגבול.
אנחנו את דרכנו המשכנו לכיוון ליפיצה (Lipica), שמעבר לכפר הקטן השוכן באזור, המקום הוא גם אחת האטרקציות המובילות במדינה, מכיוון שזהו ביתם של הסוסים הליפיציאניים, גזע סוסים אלגנטי במיוחד שפותח באזור. ההיסטוריה של חוות ההרבעה בליפיצה מתחילה במאה ה-16 כאשר בני משפחת המלוכה ההבסבורגית החליטו לייסד חוות הרבעה המוקדשת לגידול והדרכה של סוסים שהורבעו יחד עם גזע אנדלוסי מספרד שנחשב למובחר, ויצרו גזע בעל פרווה לבנה, עם כישרון לאילוף וצייתנות. הסוסים גם אינם גבוהים מדי וגודלם היה אידיאלי גם לנסיעה בכרכרות, ולכן הגזע היה פופולרי ביותר ברחבי אירופה ובעיקר בקרב בני אצולה.
אחרי ביקור בחוות ההרבעה המשכנו לכיוון קו החוף הסלובני, ובדרך עברנו בנופים שמשלבים הרים ירוקים מול הים האדריאטי. הרוחצים כאן לא ממש משתזפים על חופים חוליים כמו שאנחנו מכירים, אלא יותר סוגים של טיילות, מדשאות ומזחים שטובלים במים. תמצאו כאן גם לא מעט כפרי דייגים, עם בתי קפה ומסעדות שמגישים אוכל ים-תיכוני מקומי, עם השפעות איטלקיות ובלקניות.
הגענו אל העיר היפהפייה מימי הביניים פיראן (Piran), עדיין על הגבול עם איטליה, במרחק קצרצר של עשרים דקות נסיעה מקרואטיה. בשל השפעתה של ונציה שיושבת מהצד השני של המפרץ, לנוף העירוני בפיראן יש נגיעות אדריכליות איטלקיות כמו מגדל הקתדרלה שמזכיר את זה שבכיכר סן מרקו בוונציה, סמטאות צרות, חזיתות בתים בצבעי פסטל ורחובות מרוצפים שמציעים מראה קסום.
אם תרצו ליהנות מהשקיעה עם נוף לים במסעדה נעימה, בוודאי תמצאו מקום נחמד בטיילת, מול הסירות החולפות והשחפים. כדאי גם לשוטט בין הסמטאות של העיר העתיקה ולעלות במעלה הגבעה אל הקתדרלה, ממנה תוכלו לצפות על העיר כולה (די קטנה עם 6,000 תושבים סך הכל), ולצפות בנופים של העיר שנחשבת ליפה ביותר בחוף הסלובני.
ממש במרחק של דקות ספורות מפיראן נמצאת פורטורוש (Portorož) או "נמל הוורדים", עיירה בריביירה הסלובנית ונחשבת לניס המקומית. עיירת החוף הזו תיירותית מאוד עם הרבה מלונות מפוארים, קזינו, מסעדות וברים על החוף, אתר קמפינג, מרינה, חוף חולי ואפילו שדה תעופה בינלאומי קטן. אחת המסעדות המוכרות באזור בפרט ובסלובניה בכלל, היא מסעדת המישלן Rizibizi (המחירים דומים למסעדה ממוצעת בישראל), הממוקמת בלב העיירה, מול חוף הים. במהלך היום תוכלו לטעום מנות ביסטרו נהדרות, ולארוחת ערב תוכלו לאכול כאן ארוחה של שלוש מנות מצוינות, שמשלבות את המטבח המקומי באופן יצירתי, עם השפעות מכל אזור הים התיכון. אל תשכחו לבקש לראות איך מגרדים לכם מעל הפסטה את פטריות הכמהין המפורסמות.
אל מעבר להרים
באופן כללי, סלובניה היא מדינה די הררית, עם תצורות טבע נפלאות שמשלבות צוקים עם עמקים ירוקים, שקשה להוריד מהם את העיניים. אבל לפעמים דווקא מה שמתחת לקרקע יכול להיות מרהיב לא פחות ממש שנמצא מעל.
מערכת המערות של פוסטוינה (Postojna) ענקית: היא מתפתלת לאורך של 24 קילומטרים מתחת לאדמה, כשבחמישה מהם ניתן לבקר. למעשה, לסלובניה יש את מערת הנטיפים השנייה בגודלה בעולם שפתוחה לתיירות, והתגלתה במקרה בסוף המאה ה-18 כאשר המלך ביקר באזור ונערכו לכבודו הכנות במה שעד אז נחשבה למערה של 200 מטר בלבד. המבקרים יכולים לבקר בנהר התת קרקעי, לנסוע ברכבת שנוסעת לתוך עומק ההר (חוויה מרהיבה) ולראות את הנטיפים הגדולים בעולם. במערות יש גם אולם קונצרטים שיכול להכיל עד 10,000 איש עם אקוסטיקה מיוחדת, ועם קצת מזל, תגלו גם את הסלמנדרה האירופית שחיה כאן. לפי האגדה, מדובר בתינוק דרקון שיכול לחיות ללא מזון עד עשר שנים.
ואם כבר מערות מרשימות, אז בסלובניה המטיילים יכולים לבקר גם בטירת המערה הגדולה בעולם: טירת פרדיימה (Predjama) שנבנתה במאה ה-12 לתוך פני סלע אנכיים בגובה 123 מטר, בכניסה למערה עצומה ומעל לערוץ נחל. דרך ההר מתפתלת רשת של מעברים סודיים, שמהם לפי האגדה, יצא האביר הסורר ארסמוס מפרדיימה לשוד, ובטירה שכנו האצילים ששלטו באזור כולו. עטלפים עדיין חיים במערה שמתחת לטירה, והנופים ממנה נראים כמו ציור קלאסי שלא תוכלו שלא לבהות בו.
מכאן ממשיכים אל היעד הבא, ואחד מהמזוהים ביותר עם סלובניה - אגם בלד (Bled). בלד היא עיירה קטנה ליד הגבול האוסטרי, וכאן נמצאת הטירה העתיקה ביותר של סלובניה וכנראה אחד הנופים הכי יפים במדינה, לגמרי החומר שממנו עשויות אגדות. מטיילים יכולים לבחור בטיול רגלי מסביב לאגם, של כ-20 קילומטרים מעל ההרים ודרך כפרים קטנים עם תמיד של האלפים היוליאניים, האגם והכנסייה הציורית על האי. טירת בלד מתנשאת על צוק בגובה של 139 מטר מעל האגם, אבל עם כל הכבוד לטירה היפה עצמה, השחקן הראשי הוא לחלוטין הלוקיישן שלה מעל האגם הכחלחל, וכל מה שאתם צריכים לעשות זה לשבת עם כוס יין סלובני וליהנות מהטבע המרהיב שממולכם.
במרחק של חצי שעה נסיעה נמצא אגם בוהין (Bohinj), פיסת גן עדן בין ההרים. בהחלט פחות זוהר משכנתו בלד, בוהין בכל זאת מפתה, ואולי אפילו יותר, עם הצד הפראי והאותנטי שלו. יש לו גם יתרון גדול בכך שהוא פחות צפוף, מה שמעניק לו אווירה מיוחדת של שלווה. המים כחולים-ירוקים ושקופים, ובמהלך הקיץ סלובנים רבים מגיעים לכאן כדי ליהנות מהשקט שהאגם והררים סביבו מציעים. אפשר לומר למי שעיצב פה את התפאורה שהוא עשה אחלה של עבודה. בחורף אזור האגם הופך לבסיס מושלם לחובבי סקי, עם אתרים כגון הר ווגל (Vogel) שמתמלאים בגולשים שעולים לפסגות ברכבל של שלוש דקות בלבד. והנופים מלמעלה עוצרי נשימה בכל עונות השנה, וגם בקיץ כדאי לעלות ולטייל בשבילים.
"העיר האהובה"
לובליאנה (Ljubljana) היא אחת מאותן ערי בירה אירופיות שידועות למעטים ובהחלט לא מוערכות מספיק, אבל לא לחינם פירוש שמה הוא "האהובה". עם מבני הבארוק והארט-נובו המפוארים שלה, המצודה שמעל העיר והרובע האופנתי התוסס של מטלקובה מסטו (Metelkova Mesto), לובליאנה בהחלט שווה ביקור של מספר ימים. הגישה אל "העיר הירוקה" היא קלה מכיוון שהיא נמצאת במרכז המדינה ומהווה את הלב של סלובניה לכל דבר. אמנות ותרבות נפגשים כאן עם היסטוריה ומודרניות בכל צעד ושעל, עם נהר לובליאניקה שעובר בקשת דרך העיר העתיקה עם בתיה בצבעי הפסטל.
למרות שהיא עיר הבירה, לובליאנה נחשבת לעיר די קטנה בממדים אירופיים, עם 200,000 תושבים סך הכל. זו גם כנראה הסיבה שהיא מרגישה כל כך רגועה ושלווה, אבל גם מכניסת אורחים ומלאה במקומות שכדאי להכיר. האזור המרכזי שאליו התיירים מגיעים הוא העיר העתיקה שאינה גדולה במיוחד, ולכן היא אידיאלית לשוטטות בין הרחובות הצבעוניים, החנויות המיוחדות והאתרים. לא תוכלו לפספס את הגשרים שעוברים מעל הנחל, ושימו לב לדרקונים שנמצאים בכל פינה - הסמל של סלובניה.
בלובליאנה יש גם תענוגות קולינריים, ובראשם שוק האוכל Odprta Kuhna, שוק פתוח בימי שישי שבו תוכלו לנסות מהמטעמים הסלובניים. לא מדובר בעוד שוק אוכל שאתם מכירים, אלא במקבץ של עשרות דוכנים השייכים למסעדות הטובות ביותר בסלובניה (חלקן בעלות כוכבי מישלן), שמציעות כאן מנות מהמטבח שלהן במחירים נוחים. מאז שהוא נפתח לפני כעשר שנים, השוק הפך לאחת האטרקציות הפופולריות בסלובניה, עם תיירים שמגיעים במיוחד אליו ודרכו הם נחשפים למטבח הסלובני המורכב, שלא נופל ממטבחים אחרים באירופה. על כל הדבר העצום הזה אחראי ליאור כוכבי, ישראלי שעבר לסלובניה בעקבות אהבה והתאהב גם במדינה. אם יתמזל מזלכם, תפגשו אותו באחד מימי השישי בשוק, ותזכו להכיר אדם מרתק עם סיפור שכולו אמביציה וכוח רצון.
במהלך היום מתנהלים בלובליאנה שווקים ואירועים, אבל בערב היא ממש לא הולכת לישון, עם מסעדות וברים רבים לאכול ולשתות בהם בנוחות לאורך הנהר או בין הסמטאות הקטנות. מקום נוסף עם נוף נהדר על העיר הוא גורד השחקים Neboticnik, שבו יש בית קפה בקומה העליונה.
כמו בכל סלובניה, גם בעיר הבירה לובליאנה יש הרבה ירוק - גנים ופארקים רבים יצליחו לעכב אתכם כל כמה רגעים כי פשוט קשה שלא לעצור בהם. אידיאלי לכך הוא פארק טריבולי (Trivoli park) בגודל כולל של 500 דונם, גדול ב-30 אחוז מהסנטרל פארק בניו יורק. במקום יש אזורי תצוגה, יער ואפילו מקפצת סקי. דרך אגב, לובליאנה החזיקה פעם בתואר "העיר הירוקה ביותר באירופה".
*הכתב היה אורח של לשכת התיירות הסלובנית