עולם ומלואו: באי הקטן הזה באירופה יש כל כך הרבה לגלות

המקומות שאסור לפספס במלטה:

• מדינה ורבאט
• ולטה
• מוסטה
• הכפר של פופאי
• מגדל אגתה הקדושה (המגדל האדום)
• צוקי דינגלי
• כפר הדייגים מרשלוק
• פארק מורשת אבן הגיר
• האי גוזו
• איפה ישנים במלטה?
• מה אוכלים ושותים במלטה?
• בשורה התחתונה
• טיפים לסיום

מלטה מהממת ביופייה, מלאה בקסם הטמון במפרצונים הקטנים הסלעים ובמצוקים המרשימים, היסטוריה ענפה והכי חשוב – תושבים מסבירי הפנים. כמו רבים גם אנחנו הופתענו לטובה מהעושר והמגוון הרחב שמדינה זו מציעה לתיירים. תמהיל ייחודי של עבר והווה וארכיטקטורה לצד קולינריה נהדרת והכל באווירה תוססת.

> רוצים לדעת עוד על מלטה? 

מלטה ממוקמת במרכז הים התיכון ומורכבת משלושה איים שלכל אחד מהם אופי מיוחד משלו. הראשי נקרא מלטה והשניים הקטנים – גוזו (Gozo) וקומינו (Comino). כל אי מורכב ממספר ערים וכפרים שהמעברים ביניהם כמעט לא מורגשים עם שיט קצר במעבורת.

מיקומה המיוחד של מלטה במרכזו של הים התיכון ממש על קווי השיט המרכזיים של אוניות העוברות דרך מיצרי גיברלטר בואכה הים התיכון הפך אותה ליעד נחשק לכובשי האזור. לאורך ההיסטוריה נכבשה מלטה על יד עמים רבים שהותירו בה את רישומיהם במסורת, במנהגים, באוכל, בארכיטקטורה ואפילו בשפה המדוברת באי – מלטזית.

הגענו לחופשה בת חמישה ימים למלטה עם תוכנית מלאה לביקור עם שפע של אטרקציות מעניינות. התמקדנו באטרקציות המרכזיות והוספנו גם נקודות בתחום האומנות המקומית שמאוד מעניינת אותנו.

היום מאוד קל להגיע למלטה בטיסה באייר מלטה בת 3 שעות מישראל, נוחתים בשדה התעופה הקטן במרכז מלטה ומיד נטמעים באווירה המיוחדת, ברחובות המיוחדים מלאי האדם.

נחתנו במלטה ומיד הבטן דרשה את שלה – ארוחת בוקר. אין כמו להתחיל את היום הראשון באי עם המאפה הלאומי פסטיץ – מאפה מבצק פילו, מעין בורקס עדין. הפסטיץ מוכנן בדרך כלל במילוי גבינת ריקוטה טרייה או במילוי קרם אפונה. בעיר רבאט (Rabat) הקרובה מאוד לשדה התעופה ממוקם בית הקפה המומלץ ביותר לטעום את הפסטיץ.

Is-Serkin - Crystal Palace הוא בית קפה אותנטי בו פגשנו את המקומיים פותחים בו את הבוקר . רוב הסועדים לצד המאפה הפריך שותים תה עם חלב. "זה נשאר לנו במסורת מהתקופה שהאנגלים שלטו באי" מספרת לנו מריה המדריכה שלנו.

מדינה ורבאט

לעיר מדינה (Mdina) הבירה העתיקה של מלטה ולשכנתה הקרובה רבאט יש היסטוריה של יותר מ-3,000 שנה של מלחמות וכיבושים לצד בנייה, אומנות והתפתחות תרבות מלטזית ייחודית שהינה סוג של תלכיד של הכובשים שעברו באי והשאירו בו את חותמם. במידה מסוימת ההיסטוריה של מדינה ורבאט היא ההיסטוריה של מלטה כולה.

הכביש המרכזי החוצה את האי מצד לצד (אותו עושים בשעה וחצי של נסיעה נינוחה) עובר לצד העיר היפהפייה מדינה. אני ממליצה למצוא פינת עצירה בטוחה ולצאת לצלם את מדינה מרחוק – קו הרקיע של העיר מרהיב.

העיר מדינה מוקפת חומה ורחובותיה המסוגננים והצרים משובצים בכנסיות, ארמונות ובתי פאר כיאה למשפחות אצולה ואבירים שגרו בה. השיטוט הרגלי מביא אותנו אל הכיכר המרכזית של העיר בה ניצבת הקתדרלה העתיקה ביותר במלטה ובסמוך לה ארמון פלזון (Palazzo Falzon), שנבנה בשנת 1495. במעברים בסמטאות הצרות ניתן לראות גם תזכורת לקהילה היהודית הקטנה שחיה בעבר במלטה לה היה שוק בדי משי. אחת הנקודות היפות בעיר הינה הגבוהה באי שממנה ניתן לצפות עד לאופק ולראות את האי גוזו וגם את האי קמינו.

העיר רבאט גם היא מלאה באוצרות היסטוריים. בעבר שמה היה "עיר המתים" בזכות הקטקומבות (מערכת קבורה תת קרקעית) הפרוסות בה מהתקופה הרומית. אחת החשובות בה היא מערת סנט פול הממוקמת מתחת לכנסיית סנט פול היפה.

העיר רבאט אינה רק מרכז היסטורי, ובשולי העיר על חורבותיו של בסיס חייל האוויר האנגלי הוקם בשנים האחרונות כפר אומנים הנקרא טא' קאלי (TA’ QALI ARTISAN VILLAGE)  שהפך לבית למספר אומנים מסורתיים. המבקרים צופים בתהליך הייצור של מלאכות מקומיות וחפצי אמנות כגון תחרה, ניפוח זכוכית, פיליגרן, תכשיטים, כלי חרס, ייצור רהיטים, עבודות מתכת, עבודות אבן ועוד. ביקרנו במפעל לניפוח זכוכית בו מייצרים כלים ותכשיטים מזכוכית מלטזית אופיינית.

שמן ויופיין של המרצפות המלטזיות ידוע מאוד בכל העולם וברבאט פגשנו אומנית ששמה סטפני בורג (Stephanie Borg Studio Boutique) המשמרת את הדוגמאות המסורתיות שקישטו לאורך השנים את מרצפות הקרמיקה בבתי האבירים. היא מציירת על כלים חדשים, בדים ועוד ואני ממליצה להגיע לסטודיו האקלקטי הקטן שלה ולהתרשם מיצירותיה המיוחדות.

ולטה

ולטה (Valletta) היא עיר הבירה של מלטה והביקור בה הוא באמת חוויה יוצאת דופן. לא במקרה קבלה העיר את התואר המוזיאון הפתוח הגדול בעולם. לאחרונה היא גם נבחרה להיות אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ולהבדיל מבירות אחרות בעולם שיש בהן רובע שנקרא "הרובע העתיק", וולטה כולה הינה עיר עתיקה. האבירים ששלטו במלטה בין המאות 16-18 הותירו בוולטה את חותמם העמוק. מורשת האוצרות של אבירי סנט ג'ון נמצאת כמעט בכל פינה בעיר והארמונות, המבצרים והכנסיות מפארים אותה בעושר ארכיטקטוני יוצא דופן.

קתדרלת סנט ג'ון השוכנת בלבה של וולטה מציגה את פאר האומנות של המאה ה-16 עם רצפות שיש מהממות  וציורי קיר עוצרי נשימה. נקודת ציון מיוחדת שחובה להגיע לצפות בה היא בקפלה הרביעית שבה תמונתו של הצייר קאראוואג'יו שצייר וגם חתם ובה מוצגת עריפת ראשו של יוחנן המטביל. בביקורנו הייתה לנו הזכות לראות את שטיחי הקיר שנארגו בעבודת יד והוצגו לעיני התיירים במקום. העין לא מצליחה לשבוע ולהכיל את כל היופי והפאר של הקתדרלה.

גם גינת בארקה (Barrakka) היא מקום מומלץ להגיע אליו עם תצפית על כל הסביבה והנמל המשרת את שלושת הערים שסביבו. נקודה זו הינה מושלמת ליציאה לסיור הליכה בעיר. המלצתי החמה פשוט " ללכת לאיבוד בין הסמטאות הקטנות של ולטה וכך להכירה מקרוב.

מרכז העניינים נמצא בין הרחובות הרפובליקה (Triq ir-Repubblika) לרחוב המרקנטי (Triq il-Merkanti). חלקם הפכו לאחרונה למדרחוב נוח להליכה. כשאתם מטיילים לכם ברגל מאוד מומלץ להרים את הראש וליהנות מהארכיטקטורה המיוחדת של הבניינים. כמעט לכל בניין ברחוב הבנוי מאבן מלטזית אופיינית מוצמדת מרפסת קטנה מעץ הצבועה באחד משלושת הצבעים אדום, כחול או ירוק עמוק. לכל הבניינים הפונים לרחוב המרכזי יש חצר פנימית – מעין פטיו שבו התנהלו החיים של המשפחה.

ולטה מציעה המון נקודות יפות לעצירה ולצילום תמונות מהן כמעט בכל פינה מבצבץ הים. בין המבנים החשובים קתדרלת יוחנן הקדוש, הכנסייה הכרמליטית בעלת הכיפה המיוחדת אותה ניתן נראות בקו הרקיע של העיר, תיאטרון מנואל, ארמון הגרנד מאסטר, מבצר סנט אלמו וחומות העיר.

טיול למלטה לא יהיה שלם אם לא שטתם ב-dgħajsa – סירה שמאוד מזכירה במראה את הגונדולות של ונציה המשמשת כמונית מים מסורתית. הספינה התפתחה במאה ה-17, ושימשה באופן נרחב כמעבורת נוסעים בנמל. עלינו על סירה זו במזח הגדול של ולטה ושטנו בה לעיר ויטוריוסה (Vittorios) בשיט כ-15 דקות.

מוסטה

העיר הקטנטנה מוסטה (Mosta) שממש מחוברת לעיר ולטה הינה נקודת ציון חשובה לביקור ולא תמיד נכללת במסלולי הטיול "הרגילים" באי. במוסטה ניצבת כנסיית עליית מרים או בשמה הרשמי כנסיית הרובע, שבנוסף ליופייה עוצר הנשימה היא בעלת סיפור שהמאמינים רואים בו נס המכונה "נס הפצצה". במהלך מלחמת העולם השנייה, הפציצו מטוסי הנאצים את מלטה, ושלוש פצצות פגעו בכיפת המבנה בעת שכ-300 איש המתינו לתחילת המיסה. שתיים מהפצצות החליקו על הכיפה ונפלו אל הרחבה שמחוץ למבנה, ואילו השלישית פערה חור בכיפה ונפלה את תוך הכנסייה ונחתה על רצפת המבנה.

הכפר של פופאי

מומלץ להגיע לכפר של פופאי, אתר צילומים שניבנה במיוחד לסרט ב-1980, נשמר במלואו והפך לפארק שעשועים. במיקום מושלם במפרץ קסום עם מי טורקיז אפשר עד היום לדמיין את רובין וויליאמס ששיחק את פופאי מהלך בין שבילי הכפר. בימים אלה הכפר נמצא בשיפוצים בגלל מפולת אבנים שפגעה בו אז אני ממליצה לברר לפני שנוסעים.

מגדל אגתה הקדושה (המגדל האדום)

המקום היה מגדל שמירה אסטרטגי לפני הכניסה לעיר מלטה. התצפית מהמקום יפה, שווה לצלם ולהמשיך הלאה. בדרך למגדל עוברים את מפרץ Mellieha שהינו המפרץ בעל חוף הים החולי היחיד במלטה המושך אליו הרבה מתרחצים.

צוקי דינגלי

צוקי דינגלי (Dingli Ciffs) הינם מצוקים שהיוו מצודה טבעית. הנוף עוצר הנשימה הנשקף ממרומי הצוק של המפרצונים הקטנים עם מי התכלת טורקיז, ההרים בעלי הצמחייה הירוקה המגיעים עד לקו המים רק מעצימים את הקסם.

כפר הדייגים מרשלוק

בכפר הדייגים הקטן מרשלוק (Marsaxlokk) קשה לעמוד בפני יופיו של המפרץ הקטן בעל המים הצלולים בו עוגנות עשרות סירות דייגים אותנטיות. הליכה נעימה בת 20 דקות מצד אחד של המזח לצידו השני תוך הצצה בדוכני המזכרות, דוכני המתוקים וגם פירות באווירת שוק קלילה תמיד מהנה. בקיץ נחמד מאוד לצאת לטיול שיט קצר מהמזח של הכפר לבריכת סנט פיטר (St. Peter's Pool) שהיא בריכה טבעית ומוגנת בסלעים עם מים צלולים וסולמות לתוך הים. המקום מושלם למנוחה וגם להליכה קצרה וכמובן מתאים מאוד לשחייה בליבו של נוף מרהיב.

מקדש חג'ר אים

האתרים הארכאולוגים של מלטה נמצאו כקדומים לפירמידות של מצרים, כשגילם מוערך בכ-6,000 שנה. ברחבי האי פרושים 23 מקדשים, ומקדש חג'ר הנמצא קרוב לכפר כרדי בדרום האי הינו אוצר ארכאולוגי מפעים. במקום נבנה מרכז מבקרים מרשים ובו מוקרן סרטון תלת ממד המסביר את התאוריה של הקמתו ושימושו של המקדש. בסיור אפשר לראות את האבנים העצומות במשקל שמוערך ב-20 טון שלא ברור איך הצליחו לשנע אותן למקומן בתקופה הקדומה. שווה להתעכב על החלל המיוחד באבן הכניסה ולהבין את תפקידו – משערים שהיה סוג של שעון שמש – כאשר קרני השמש חדרו דרך החור בקיר זה אומר שהגיע האביב.

פארק מורשת אבן הגיר

האי מלטה בנוי על אבן גיר אופיינית בצבע צהבהב. לאורך השנים פעלו מחצבות רבות באי שחצבו ויצרו את הבלוקים לבניית האי. בשנים האחרונות בשל השמירה על הסביבה והרצון לשמר את יופיו הטבעי של האי התמעטו המחצבות.

כדי לשמר את תהליך ייצור האבנים העתיק הוקם פארק (limestone heritage) במיקום שהיה בעבר מחצבה פעילה. הפארק מוקדש לתהליך כריית האבנים מהעבר ועד ימינו, ומתקיימת פעילות אינטראקטיבית הכוללת מייצג פעיל עם דמויות (בובות אדם) המדגימות את תהליך כריית האבנים. המבקרים צופים גם בפסל המדגים את דרך הפיסול באבן הגיר הרכה עם אפשרות להשתתף בסדנה להתנסות בחומר. במקום אפשר גם לטעום שמן זית איכותי לצד מתאבנים מלטזיים וליקר לימונצ'לו המוכן במקום מלימוני הבוסתן. המקום נגיש ומתאים לביקור עם ילדים.

האי גוזו

לכל אחד מהאיים של מלטה יש אופי ומראה שונה. האי מלטה מאכלס את רוב תושבי המדינה, הוא צפוף, פקוק ורועש לעומת האי גוזו שהרבה יותר ירוק שליו ורגוע. ביקור במלטה לא יהיה שלם ללא ביקור באי המקסים הזה. במרחק 25 דקות שיט במעבורת היוצאת מהנקודה הצפונית באי (Cirkewwa), קצב הלב יורד ויש תחושה של מעבר בזמן לאחור לעבר אותנטי וטבעי יותר.

בגוזו יש מספר מוקדי ביקור מעניינים. מצודה, מקדשים עתיקים וכנסיות שבאחת מהן ביקר האפיפיור כשהגיע למלטה. אנחנו בחרנו לפתוח את הביקור שלנו בטיול הליכה נינוח על מצוקי סנאפ (Sanap), אחד המקומות המיוחדים והנסתרים בגוזו מסביר לנו מדריך הטיול שלנו פיטר מחברת Gozo Adventures, המתמחה בטיולים וחוויות מיוחדות באי כמו צלילה, טיולי קייקים ועוד. המצוקים הגבוהים ממוקמים בצד הדרומי של האי ומציעים נוף מרהיב. ערבוב של צמחייה ומצוקי ענק המגיעים עד לים ויוצרים מפרצוני תכלת טורקיז מהממים.

נקודה מעניינת נוספת לביקור היא הכנסייה העגולה בקסוויג'ה (Xewkija) שבה האמונה כי נעשה נס שבזכותו חולה קשה הבריא ומאז המקום הפך למרכז לעלייה לרגל לחולים. אפשר לראות בכנסייה את כל "העדויות" להבראה של חולים שבורכו בכנסיה וחזרו ללכת, הבריאו ועוד.

מומלץ לצאת להליכה קצרה בין בתי הכפרים. שווה להגיע לחוף קסלנדי המקסים, חוף חולי אדמדם. העיר המרכזית של האי נקראת ויקטוריה אך בפי המקומיים נקראת רבאט ובה יש הרבה מסעדות איכותיות במיוחד המגישות את כל הטוב מהים אבל לא רק.

איפה ישנים במלטה?

חשוב לזכור שמלטה ממש קטנה – המרחק בנסיעה מצד אחד של האי לצידו השני הוא שעה וחצי כך שהכל קרוב ונגיש ואין ממש מקום מסויים במלטה שהוא טוב או עדיף על מקום אחר. התייר המתלבט יכול לבחור ממגוון רחב של  מקומות לינה באי, מדירות אירוח ועד מלונות ענק בעלי 5 כוכבים הכול כלול ועד מלונות בוטיק מלאי אופי.

יש לקחת בחשבון מספר שיקולים שיכולים לעזור בבחירת בית במלון – מי שצעיר או צעיר ברוחו ומגדיר עצמו כבליין, אז סן ג'וליאן היא ללא ספק המקום שלו. האזור שוקק חיים 20 שעות ביממה, פאבים, מסעדות מוזיקה ברחובות הפנימיים. באזור זה מקובצים מספר גדול של בתי מלון גדולים ואיכותיים. אם אתם יותר בעניין של היסטוריה וטיולים רגליים בין הסמטאות הקטנות אז מלון בוולטה יהיה בול בשבילכם. ואלו שמחפשים את השקט והרוגע – מלון בגוזו הוא הבחירה עבורכם.

אנחנו ישנו במלון המצוין Westin Dragonara Resort שבסן ג'וליאן. המלון הוא מתחם תיירותי שלם הכולל חוף פרטי בריכה חיצונית מחוממת, מרכז ספא וקזינו מהגדולים באי. כמו כן בבית המלון יש גן שעשועים לילדים צעירים. ארוחות הבוקר עשירות – בדיוק כמו שאנחנו הישראלים אוהבים. כמו כן יש במלון מסעדה איטלקית ובנוסף בלובי המלון מוגשות ארוחות עד שעה 22:00 בלילה. חדרנו היה גדול ומרווח והמרפסת הצופה לים עשתה לנו את הלינה במלון למושלמת.

מה אוכלים ושותים במלטה?

מלטה מציעה לתיירים מגוון ענק של אפשרויות קולינריות. כיאה לאי עם אוכלוסייה מאוד מגוונת גם המסעדות בו מאוד מגוונות וכל אחד ימצא לעצמו את מה שנכון לו. אני מאוד ממליצה ראשית להכיר את האוכל המלטזי המקומי. בזכות העובדה שמלטה היא מדינה דו-לשונית – כולם באי מדברים אנגלית ומלטזית כך שכל תפריט יהיה נגיש באנגלית.

לפני שנכנסים למסעדה לדעתי חובה לטעום את אוכל הרחוב המצוין באי. את הפסטיצי (Pastizzi) כבר טעמנו ביום הראשון להגעתנו. הפתירה (Ftira) הוא מאפה מלטזי, לחם שטוח וגם מאפה אלוהי ממש של בצק ועליו המון ממש המון גבינת ריקוטה טרייה ותפוחי אדמה, שנאפה בתנור עצים המוסיף למאפה טעם מעושן נהדר. ישנם כל מיני סוגים של פתירה עם טונה, צלפים, עגבניות מיובשות וממרח עגבניות.

הקרבה הפיזית של מלטה לאיטליה מחד ולצפון אפריקה מאידך עיצבה את הבסיס של המטבח המלטזי. חומרי גלם טריים כמו גבינת ריקוטה, גבינת ג'בינה בשילוב עם קמח דורום, ירקות טריים, קטניות ,דגים ופירות ים וגם בשר חזיר וארנבת הם חומרי הגלם המקומיים מהם נגזרים רוב המאכלים.

כמעט בכל מסעדה מקומית נמצא מנות מקומיות אופייניות. פלטה מלטזית אופיינית תכלול קרקרים, לחם משובח, מגוון ממרחים - הבולט בהם הוא ממרח פול, עגבניות מיובשות וזיתים. ברג’יולי (Bragioli), נתח בשר מגולגל ממולא בבשר קצוץ, אליו מוסיפים גם את ירקות העונה, ברוטב עגבניות חם  בתיבול עדין שפשוט עונג לטבול בו את הלחם המלטזי. גם מאכלי ים בכל צורה ובמיוחד תבשיל של תמנון בבישול ארוך המוגש ברוטב צלפים ועגבניות.

לצד המסעדות האותנטיות במלטה צמחו והתפתחו בשנים האחרונות מסעדות יוקרה שלקחו את האוכל המלטזי המיוחד והמגוון והעלו אותו לרמת גורמה מהגבוהות שיש. במלטה יש שתי מסעדות בעלות שני כוכבי מישלן ועוד כ-5 בעלות כוכב אחד.

ביקרנו באחת המסעדות המדוברות בימים אלה במלטה שהידענים מעריכים שתקבל את כוכב המישלן שלה בשנה הבאה. מדובר במסעדת Rosami הממוקמת במבנה שהיה ארמון מהמאה ה-18 ששימש בעבר כמעון הקיץ של אחת המשפחות העשירות במלטה. חלל המסעדה הממוקם בקומה השנייה הינו אלגנטי במיוחד ובמרכזו מוצב חדר יין שקוף בו נשמרים חלק קטן מאוסף היינות הענק שהגיע מרחבי העולם (וכן יש להם גם יין מישראל של יקב פלאם) עליו הבעלים של המסעדה מאוד גאה. הארוחה הייתה מגוונת, לכל המנות היה קשר ברור לאוכל המלטזי המסורתי כולל שדרוג ושינוי. אהבנו במיוחד את הניוקי העדין במילוי גבינת ריקוטה טרייה שהוגש עם רוטב צמחי תבלין.

בעשרים שנה האחרונות קמו במלטה מספר יקבי בוטיק המייצרים מגוון יינות איכותיים. את היינות הללו ניתן לפגוש ולטעום במסעדות המקומיות וגם בביקורים ביקבים הפרוסים באי.

אנחנו ביקרנו באחוזת היין מרידיאנה, יקב משפחתי המייצר 140,000 בקבוקים בשנה של יין לבן, אדום ורוזה עם נהלי גידול וייצור קפדניים ביותר, ובזכותם היין המתקבל איכותי במיוחד. במקום ניתן להתארח ולטעום את היינות המשובחים לצד מתאבנים מלטזים מסורתיים.

בשורה התחתונה

הביקור במלטה הפתיע אותנו מאוד לטובה והשאיר אותנו עם רצון לחזור. אהבנו את העושר התרבותי, את המגוון האנושי והמגוון של המקומות והריגושים שמלטה הציע לנו. השילוב בין עבר להווה בין המליחות של הים והמתיקות של תות השדה הנהדר שגדל באי. המקום המושלם לחופשה שנותן תמורה נהדרת להשקעה הכספית באופן אובייקטיבי וגם בהשוואה ליעדים קרובים אחרים.

משפחות המגיעות לחופשה עם ילדים בנוסף לכול האתרים שתיארתי בכתבה ייהנו מהרבה פעילויות נוספות המותאמות לילדים - מוזיאון שוקולד, מוזיאון מכוניות עתיקות, מוזיאון פליימוביל, פארק מים, אקווריום גדול וגם פארק למופעי דולפינים

כמה עובדות בקטנה:

• הנהיגה במלטה בצד שמאל – לא חובה לנהוג בכבישי מלטה – יש הרבה דרכים להתנייד באי כמו תחבורה ציבורית, סירות, מוניות ועוד.
• אוטובוס התיירים – זה עם הגג הפתוח שממנו עולים ויורדים לפי בחירתכם מומלץ מאוד. כל אוטובוס בצבע אחר מגיע לאתרים אחרים באי.
• המטבע במלטה הוא אירו.
• יום ראשון הוא יום השבתון במלטה וכל החנויות סגורות.

במהלך שהותי במלטה התלוו אלי שתי מדריכות מצוינות עליהן אני ממליצה, בעלות ידע רב, נעימות ודוברות מספר שפות – אנגלית, צרפתית ואיטלקית:

  אודרי מארי ברטולו: audreymarie783@gmail.com | מריה בוקלה buckle.maria@gmail.com

*הכותבת הייתה אורחת של לשכת התיירות של מלטה