פעם, לפני שנים רבות, היה כפר קטן על גדות נהר אלדרון, השוכן בין האלפים האפואניים לא רחוק ממחוז לוקה בטוסקנה. היו בו בתי אבן רבים, כנסייה רומנסקית וגשר בעל שלוש קשתות, שם הלכו התושבים, נפגשו וחיו. הימים חלפו בקצב איטי מאז הקמתו של הכפר בימי הביניים.
הכפר הזה הוא פאבריקה די קארג'ינה (Fabbriche di Careggine), הממוקם כשעה וחצי צפונית לפיזה. ההיסטוריה שלו חוזרת אחורה: כבר במאה ה-13 התיישבו בעיירה נפחים שחצבו ברזל מההר הסמוך של מונטה טמבורה. במאה ה-17 אף הפך הפך לאחד מאתרי ייצור הברזל החשובים ביותר באיטליה, ובתחילת שנות ה-1900 העיירה סחרה גם בשיש, על פי אתר האינטרנט של העיירה השכנה ואי די סוטו (Vagli di Sotto).
>> רוצים לטייל באיטליה? הכנסו למדריך המלא
אטלנטיס הקטנה בלב איטליה
ב-1941, בעקבות בניית הסכר לחסימת נהר אדרון, נוצר אגם ואי, אגן מלאכותי המחובר לסכר הידרואלקטרי. אולם, מה שלא היה צפוי כהחליטו להקים את הסכר, היה עליית המים אשר תוך זמן קצר הטביעו לחלוטין את כל הכפר.
כמו אטלנטיס קטנה, פאבריקה די קארג'ינה, הסמטאות, הרחובות והבתים של התושבים נעלמו לחלוטין במים. הכפר ננטש בשנת 1947, והתושבים נאלצו לעזוב את כפר מולדתם ולעבור לעיירה השכנה ואי די סוטו. מהכפר נותר רק זיכרון רחוק בין צילומי וינטג' ישנים וזיכרונות שנשמרו בקנאה.
הופעתו של הכפר הפכה לאטרקציה
עם זאת פאבריקה די קארג'ינה אינו אבוד לנצח. הוא הופיע שוב ארבע פעמים מאז טבע הכפר ב-1953. יש לכך סיבה פשוטה: כאשר מגיעה העת לתחזוקת המאגר, העובדים מנקזים את המים, ואז ההריסות מימי הביניים, כולל כנסיית סן תאודורו, שנבנתה ב-1590, הופכות שוב לגלויות.
עד כה ניקזו את המים בשנים 1958, 1974, 1983 ולאחרונה בשנת 1994, כאשר בשנה זו מראה הכפר הפך לאטרקציה, לפי המגזין האיטלקי "דובה", וביקרו בו כמיליון איש. בתחילה נראה היה שהתוכנית הייתה לתחזק את המאגר פעם בעשור, אך כעת חלפו כמעט 30 שנה מאז שהכפר נראה לאחרונה. שנה הבאה זה אמור להיות שוב הזמן הזה, וההתרגשות לקראת המחזה בשיאה.
לפי פורטל הטיולים האיטלקי "Si viaggio", ראש העיר לשעבר של מועצת קארג'ינה הודיע באמצע פברואר כי כפר הרפאים יגיח שוב מההצפה בשנת 2023. הסכר היה אמור להתרוקן שוב בשנה שעברה, אך על פי הדיווח, תוכנית זו נדחתה עקב מגיפת הקורונה וסיבות טכניות.