זקינטוס: הכי פרוע, הכי רגוע

הסירה שטה במרץ בין המפרצים, המים מתיזים מפעם לפעם טיפה או שתיים, השמש מלטפת את העור החשוף, השיער מתנפנף מהרוח וצבעי הכחול והטורקיז גורמים לשכרון חושים. במקום השקט והיפיפה הזה עם החול הלבנבן והמים השקופים כקריסטל, עם האוזו של אתמול והציזיקי של אחר כך, הכל מרגיש כאילו העולם היה צריך להתחיל ולהסתיים כאן. העניין הוא, שזה ממש לא הכל, ובמקום כל כך קטן, יש עוד לא מעט חופש להספיק. כעבור קרוב לשעתיים של טיסה, אי אפשר שלא להדביק את הראש לחלון ולחזות בחופים הבתוליים של האי היפיפה שנחשף לצבעי שקיעה עוצמתית ונותן תחושה של יעדים רחוקים, כאלה שרק ברי מזל זוכים לספר עליהם. איזה כיף לגלות מקום חדש.

>> עוד בחופש:

ספא בשדה: רוצים להתפנק לפני הטיסה?
עם או בלי בגד ים: חוף כבקשתכם בכרתים
הרחק מכאן: המקומות הכי מרגיעים בעולם

ים, מסיבות ואירופאיות בלבוש מינימלי

זקינטוס הוא בקבוצת האיים היונים, החופים הפלאיים שלו מאופיינים בים כחול בגוונים משכרים, חול ים לבן-לבן, צוקים סלעיים מרשימים וכיאה לאיי יוון – שלל תיירות אירופאיות ששמחות לחשוף כל פיסת עור אפשרית אל השמש אחרי החורף האירופאי החשוך והקר. אחרי הפסקה של עשר שנים, ארקיע פתחה מחדש את קו התעופה הישיר בין תל אביב לאי והאמינו לי, יש לא מעט סיבות לשמוח.

את פנינו מקדם הרחוב הראשי במפרץ לגנס (Lagance), האטרקציה העיקרית לבני הנוער שפוקדים את האי. הרחוב שטוף ריח הזימה, ההורמונים והאלכוהול זורמים כאן כמו בנהרות, קוד הלבוש בו גם לגברים וגם לנשים הוא כמה שפחות בד וכבר בשעות הערב אפשר לראות כאן בני נוער מוכי שיכר. רצף המועדונים ברחוב מציע מסיבות מכל הסוגים והמינים – החל ממועדוני חשפנות, עבור במסיבות צבע וכלה במועדונים שמציעים לשתות בקבוק בירה מקומית, לעשות עיניים לבריטית ממול ולתת לקסם של הלילה באי לעשות את כל השאר.

בקצה הרחוב, נמצא חוף הים שלאורכו פזורות טברנות ומסעדות יווניות יחד עם חנויות מזכרות וקיוסקים קטנים. בשעות היום, זה יהיה החוף הכי קרוב למלון ובשעות הערב, אחד המקומות הכי שקטים באזור. בערבי ראשון של הקיץ, מפרץ לגנס יתרוקן לטובת אחת המסיבות הכי גדולות באי – המסיבה הלבנה באי קמאו (Cameo) הממוקם ליד מפרץ Agios-Sostis הסמוך. באופן קבוע, בשעה 20:00 בערב, מאות התיירים מתכנסים באי הקטנטן כשהם לבושים כולם בלבן לטירוף של ריקודים מול השקיעה. בפיסת היבשה הצמודה לאי בגשר עץ, אי אפשר שלא להיכנס לאווירה של החופש, אי אפשר שלא להתמסר, אי אפשר שלא להתאהב ולקבל תנופה למסיבות נוספות בהמשך הלילה.

הבוקר במפרץ מתחיל בסביבות השעה 11 בוקר במסיבות בריכה. שוט של וודקה מדוללת במיץ פטל ובריטיות שופעות בביקיני – זה הספתח של היום. למפרץ לגנס יש חוקים משלו – המסיבות לא נפסקות, האלכוהול הוא הדלק ומה שקורה במפרץ, נשאר שם.

רומן איטלקי

אלו שיצאו ממפרץ לגנס שהוא חלק קטן בתוך האי המופלא הזה יחשפו לנוף של חורש ים תיכוני, כרמי ענבים ומטעי זיתים, ובתים צבעוניים שחושפים שלזקינטוס יש רומן ותיק עם המאהבת מצפון – ונציה. ההשפעה הברורה ביותר היא במרכז העיר זקינטוס, המכונה בפי המקומיים "זאנטה" (Zante). זקינטוס הייתה נתונה תחת שלטון איטלקי עד לשנת 1797, מאז היא עברה לידיים צרפתיות ומאוחר יותר גם לידיים בריטיות. בסופו של דבר קיבלה עצמאות בשנת 1823 תחת המנהיג היווני דיוניסוס סלומון. את ההשפעה האיטלקית עדיין אפשר להגיש באוכל, במבנים הצבעוניים, ואפילו בשפתם של המקומיים שאפשר למצוא בה שרידי מבטא איטלקי. ערב בין הסמטאות הקטנות והשקטות של זנטה יכול להרגיש אירופאי למדי עם מסעדות יוקרה בסגנון איטלקי, גלידריות ובתי קפה פזורים בכל מקום, ארכיטקטורה מוקפדת ואפילו דגלי ונציה שמציצים פה ושם.

מעבר לזנטה ולגנס, האי זקינטוס הוא כפרי למדי. רב המקומיים מתפרנסים מחקלאות מקומית, מה שיוצר שלל מזכרות מקומיות יחודיות כמו שמן זית, דבש, סבונים, צימוקים שגדלים רק באי, יין מקומי, ממתקים מסוגים שונים, גבינות מקומיות, מרקחות תוצרת בית ורחת לוקום משובח מפירות אמיתיים (תשאלו בחנויות על הלוקומי). נסיעה בין הכפרים מגלה אי סולידי למדי, שלא להגיד רומנטי ומזמין. גם כאן המקומיים הבינו את הפוטנציאל התיירותי בכרוך בווילות מבודדות עם בריכת שחיה ונוף אינסופי. כמובן שאטרקציות תיירותיות יש גם בכפרים דוגמת עץ זית בן אלפיים שנה (בכפר אקסוהורה – Exohora).

יחד עם כל הטוב האיטלקי הזה, הצד היווני לא יוצא פראייר. צלילי הבוזוקי נשמעים היטב בטברנות, הציזיקי והאוזו לא נפקדים מהשולחנות ואותו החום היווני של המקומיים לא עוזב לרגע. הזהות של האי יכולה להיות מבלבלת, אבל כשהכל כל כך טוב, אי אפשר להתלונן.

לשחות בתוך יהלום

כמו בכל יעד חופשה קיצי, אי אפשר שלא לצאת אל הים הפתוח. הסמל המובהק ביותר של האי, שלא להגיד הפרה הקדושה שלו, הוא צבי הים שמנהלים איתו מאות ואולי אלפי שנים מערכת יחסים מיוחדת כאשר אלו חוזרים אליו בכל קיץ כדי להטיל את ביציהם בבורות שהם חופרים בחופיו.

המושבה העיקרית בה הצבים מבלים את הקיץ היא אי הצבים (The Turtles Island) המצוי במרחק של כחצי שעה בשיט ממפרץ Agios-Sostis והם עולים לפני הים בשעות החמות של היום. השיט לאי כולל גם עצירות בחוף רחצה על האי וכן ביקור במערות שנחצבו בסלע כתוצאה מהלחות והמלח שמאכלים בגיר ויוצרים חללים שאליהם חודרים המים, מערות קטנטנות ועוד. חשוב לציין שלא בכל שיט סביר לפגוש את הצבים ושרק ברי המזל יזכו באמת לשחות איתם, עם זאת, השיט בנוף היפיפה הזה, מזמן חוויה מיוחדת כשלעצמו. במהלכו ניתן לקפוץ אל המים, לשחות לתוך המערות, לחזור אל הסירה, להתמסר לשמש החמה וגם לבקר בחוף הרחצה של אי הצבים, שגם בו, כמו בכל יוון, השמש, הים והטופלס מנצחים.

עם כל הכבוד לאי הצבים, האטרקציה העיקרית שהאי מציע וחוויה שכל נפש אנוש הייתה מאחלת לעצמה זהו השיט לאורך החופים הצפון מערביים של האי, חופים צוקיים שהגישה אליהם ניתנת רק דרך הים ומזמנת צבעים שרב האנשים יראו שם בפעם הראשונה. גולת הכותרת של האזור – מפרץ האנייה הטרופה (Navagio - Shipwreck Bay).

אל החופים האלו ניתן לצאת בשיט ישירות מזנטה, אבל לאלו שיבקשו לבקר גם במרחב הכפרי של האי, מומלץ לצאת לטיול בפנים האי ולעלות על השיט בעיירה קטסטארי (Katastary). עליתם לסירה? זה הזמן להוריד את החולצה, להימרח בקרם הגנה ולשכוח מהכל.

הסירה שטה במרץ לאורך החופים הסלעיים, הגוונים משתנים בזה אחר זה והמים מחזירים אור כחול שצובע את הצוקים האיתנים. בינות הצוקים מבצבצות פיסות חול לבנבן ושמש מפנקת מאי פעם. אחרי כמה וכמה דקות של שיט נמרץ, הסירה נכנסת למפרץ האוניה הטרופה שכנראה שהיוונים גנבו מספרי רובינזון קרוזו. בתוך פרסת הצוקים בנקודה שהגישה אליה היא רק דרך הים (או האוויר לחובבי האקסטרים) נחבא לו שלד של אוניה טורקית טרופה שנסחפה אל החוף. על החול הבוהק רובצים מתרחצים שגומעים כל קרן שמש שמזדמנת במקום היפה הזה, הים רוגע וזורח בגוונים מדהימים וכשאתה מבין שאתה בתוך כל הפלא הזה, קשה להאמין שיש מקומות יפים יותר.

אחרי זמן שאף אחד לא רוצה שיגמר, הסירה חוזרת למפרץ הגן עדן ולוקחת את המתרחצים אל החוויות המסעירות הבאות שהאי מציע – שיט בין הנקרות והמערות הכחולות. על פניו, נראה שמדובר פשוט בדרך חזרה, אבל גם בשיט הזה, יש לא מעט הפתעות.  אם מדובר בסירה קטנה, היא תיצמד לצוקים הגבוהים ותשוט בינות לסרטונים, מהסיפון ניתן יהיה להבחין ביצורים ימיים שדמויויהם משתקפים היטב דרך המים השקופים ובשלבים מסוימים הסירה תשוט ממש דרך נקרות, מה שישווה לחוויה תחושה של קסם.

הקסם האמיתי יופעל כשהסירה תיכנס למערות הכחולות, חללים בתוך הסלע שמקור האור בהם הוא בקרני אור שנשברו בקרקעית המים וחזרו בצבע כחול עז מעלה והאירו הכל בגוון המשכר הזה. בשלב מסוים, דווקא בים הפתוח, הסירה תיעצר, החובל יצביע על פתח שלא להגיד חריר קטן בין ההר למים ויגיד לכם – תיכנסו לשם. אלו שייהיו נועזים מספיק כדי להקשיב לו, יקבלו את המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל באי.

הקפיצה אל המים מרעננת והשחייה במים הפתוחים עושה רק טוב. הכניסה לפתח בסלע מלווה בחשש קל, אבל מהרגע שלאחר מכן, התחושה היא של שחייה בתוך יהלום והאושר – עילאי. מערה כחולה, כמו שכתוב בספרים. מבעד למשקפות ניתן לראות להקות של דגים שוחים בקרקעית מי הקריסטל ומעל לפני המים, אור זורח מעלה וצובע את הכל בצבע טופז עמוק וממכר. זה הזמן להתרשם מהדגים בקרקעית שוב כי קרוב לוודאי שאם אתם מבינים עניין, זה גם מה שיונח לכם בארוחת הצהרים על הצלחת.

הסירה ממשיכה אל עבר המעגן, המים ממשיכים להתיז, השמש ממשיכה ללטף והרוח, מתחזקת היטב את הבלורית בשיער. הנפש אומרת – שלא יגמר לעולם, אבל לכל דבר יש סוף. אם זה הסוף, הסוף הוא טוב. זהו זקינטוס – אי של מסיבות, אלכוהול ושלל תיירים ותיירות אירופאיות. אי של כפרים ציוריים ויצורים ימיים שמגיעים להתרבות בו בקיץ. אי שמנהל רומן איטלקי ארוך שנים וכמובן שאי עם אוכל ים תיכוני מנצח, ששווה לחזור בשבילו לאיים פעם אחר פעם.

מסעדות וטברנות מומלצות:

הסטייק האוס בלגנס – ההפתעה הכי גדולה של הביקור. מבחוץ נראה כמו מסעדת ג'אנק תיירותית. אלו שיכנסו יזכו לאכול אוכל יווני שהם לא ישכחו עוד הרבה מאוד זמן. התפריט עשיר מאוד (גם לצמחונים) והמנות עשויות היטב (The Steak House).

מלון וסיליקוס ביץ' – מלון סולידי המרוחק ממוקדי התיירות באי (כמו שלל המלונות הנוספים באי). גולת הכותרת בו היא לא המלון עצמו וגם לא האוכל (למרות שהוא נהדר), אלא ערבי הבוזוקי השמחים שבו עם הריקודים המסורתיים, המוזיקה החיה והאוזו המשובח שמרים אל האווירה. חוויה מומלצת שלא תישכח (Vasilicos Beach Hotel).

איים מומלצים:

חוף בננה ביו (Banana Bayo) שיש בו מסעדה טובה, פינות רביצה, מיטות שיזוף, ספורט ימי ועוד.

Republic Beach Club – חוף רחצה עם בריכת שכשוך ומסעדה נחמדה. מדי יום שישי נערכת במקום מסיבת בריכה-חוף מהנה.

איך מגיעים?

בתקופת הקיץ ניתן למצוא עשרות דילים הכוללים טיסה ומלון בסוכנויות הנסיעות השונות. המטיילים העצמאיים יכולים להזמין טיסה ישירה מראש (סביב 250$), או לחכות לטיסות של הרגע האחרון שיחסכו כמחצית ממחיר הכרטיס. מלון בדרגת תיירות טובה בזקינטוס עולה בין 50 ל-150 יורו לחדר ללילה.

.

***

הטבה בלעדית לגולשי מאקו: רוכשים ביטוח נסיעות מ-wobi ונהנים מקפה ומאפה בדיוטי פרי מתנה