להיות דייל או דיילת תמיד נתפס כעבודה חלומית. טסים הרבה מסביב לעולם, בטיסות ארוכות גם זוכים לטייל ביעד אליו טסת, יש גמישות יחסית במשמרות שאתה יכול לתת ופעם בכמה זמן אפילו אפשר לקחת את בן או בת הזוג לחו"ל.
אבל אז הגיעו חברות הלואו קוסט, הנוסעים נהיו הרבה פחות סבלניים, התנאים של העובדים ירדו במטרה לחסוך בעלויות והקש ששבר את גב הגמל – הקורונה. במהלך המגיפה רובם המוחלט של הדיילים מסביב לעולם יצאו לחל"ת או פוטרו ולאחר שהנגיף עבר החל גיוס מסיבי של דיילים חדשים, צעירים, שלא מעט מהם גילו שהעולם הזה לא נוצץ כמו פעם, או לפחות לא כמו שהם דמיינו.
> 25 שאלות לא חשובות אבל ממש מעניינות על טיסות
"ממש רציתי לטייל בעולם", אומרת אסנס גריפין בראיון ל-CNN, דיילת לשעבר בחברת תעופה אמריקאית, שהתחילה לעבוד ב-2022. "אחרי שנה אחת נשברתי. אני לוקחת הפסקה. אסנס כאמור ממש לא לבד, בשנים האחרונות לא מעט דיילים הבינו שהעבודה הזו לא בשבילם, הם נאלצו להתמודד עם לא מעט נוסעים סוררים ושעות עבודה ממושכות יותר מבעבר.
מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב (FAA) מדווח שמאז 2021 חל "גידול מסיבי" של אירועים שבהם נוסעים התנהגו בצורה אלימה. בנוסף, דו"ח של IATA מיוני 2023 קובע שבאחת מכל 568 טיסות ב-2022 יש אירוע אלים, זאת לעומת אחת לכל 835 טיסות ב-2021. על פי הדו"ח, הסיבה העיקרית להתנהגות האלימה היא "אי ציות" לצוות הטיסה. זה התחיל בעטיית מסכות והמשיך עם סירוב כללי להקשיב להוראות הבטיחות בטיסות.
גם תנאי ההעסקה כבר לא נוצצים כמו פעם. דיילים מתלוננים על כך שהשכר שלהם נקבע למעשה מרגע שדלת המטוס נסגרת ועד שהיא נפתחת. כך למעשה, בזמנים בהם יש לא מעט עיכובים בטיסות אחרי הקורונה, הם מוצאים עצמם שעות רבות במטוס מבלי לקבל תשלום ובזמן הזה הם צריכים להיות מסבירי פנים לנוסעים שתקועים ביחד איתם בהמתנה להמראה. על פי החוק באירופה למשל, דייל יכול לעבוד עד 14 שעות רצוף (בטיסות ארוכות יש מנוחה), דבר שלא עומד במבחן המציאות פעמים רבות.
"יש ימים שאנחנו עובדים 15 שעות ביום ואף יותר", אומרת הדיילת ההולנדית ג'וליאנה אוליביירה. "אנחנו כל כך עייפים. לפעמים מצפים מאיתנו לבוא לעבודה למחרת שוב - עם אותם ימים ארוכים, עם העיכובים והכל".
"דיילים ודיילות לא רוצים עיכובים יותר מאשר נוסעים", מסבירה אוליביירה, ומרמזת שקיימת תפיסה מוטעית על כך שהצוות מקבל תשלום במהלך המתנה ארוכה על הקרקע. "ישנן חברות תעופה מסוימות שהן חריגות לכלל זה, אך באופן כללי זו המדיניות".
"קיבלנו הודעות שאומרות, 'אני רק צריך לדבר עם מישהו, ואני צריך תמיכה'"
בכל העולם חברות התעופה רואות סימני עייפות אצל הדיילים, במיוחד הצעירים שעדיין לא שולטים לגמרי על המשמרות שלהם בניגוד לוותיקים, וההרגשה הכללית היא שהמורל ירד. בתקופה בה גם לנוסעים וגם לדיילים אין סבלנות כמו בעבר, חוויית הטיסה הפכה להיות גרועה מאי פעם, וזה דבר שמדאיג את כולם.
אז מה עושים? לנסטסיה לואיס היה פתרון ראשוני למצב: היא הקימה עמותה בשם th|AIR|apy שנועדה לתת מענה לבריאות הנפש של דיילים ודיילות ומספקת תמיכה וייעוץ לאלה הנאבקים בבריאות הנפש וברווחה. "השקנו את השירות ב-2021", אומרת לואיס. "במהלך ששת החודשים הראשונים היו לנו יותר מ-10,000 פניות. אנחנו מקבלים הודעות מכל העולם, בכל מקום שיש בו דיילים. קיבלנו הודעות שאומרות, 'אני רק צריך לדבר עם מישהו, ואני צריך תמיכה'".
ומלבד לעזרה הנפשית, לא מעט דיילים החלו להיאבק לאחרונה על התנאים הסוציאליים שלהם. איגוד הדיילות של אמריקן איירליינס למשל, הצביע לאחרונה על יציאה לשביתה בדרישה ל"שיפורים משמעותיים" בחוזים של דיילים.
הדבר השלישי שיש לטפל בו כדי להחזיר את מקצוע הדיילות ליוקרה שלו, הוא לחנך מחדש את הנוסעים להתנהגות נאותה בטיסות. "כשנוסעים חושבים על דיילות, נדמה להם שאנחנו שם רק כדי להגיש להם קולה ולעזור להם עם התיקים", אומרת נסטסיה לואיס. "הם לא יודעים על כמה דברים אנחנו אחראים. אנחנו אחראים לביטחון, לוודא שפרוטוקולי הבטיחות נאכפים. אנחנו עובדים שעות ארוכות מאוד בסביבות ממש ממש לא צפויות, וזה ממש חיוני בשבילם לדעת".
הדייל האמריקאי ריץ' הנדרסון, שטס כבר עשור, סבור שיש לנהוג בצורה יותר מחמירה עם הנוסעים על מנת לשנות את התנהגותם. הנדרסון טוען שהשינוי ההתנהגותי של הנוסעים החל ב-2020, ומאז זה רק הולך ונהיה גרוע יותר. "אני חושב שבתקופת הקורונה אנשים הרגישו בנוח למחות כשמשהו היה נראה להם לא בסדר או לא צודק. אנשים פשוט הרגישו שיש להם את היכולת לצפצף על הכללים, כי היתה אווירה של כאוס", הוא אומר. "אני חושב שאנחנו עדיין בתקופה שבה אנשים מרגישים שהם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים. זה חייב להשתנות".
אסנס גריפין, הדיילת שהוסמכה לאחרונה ולקחה הפסקה תוך כשנה אומרת שהיא עדיין מסתכלת אחורה על התקופה הקצרה שבה טסה בצורה חיובית, למרות "הטירוף". "פגשתי כל כך הרבה אנשים, היו לי כל כך הרבה חוויות, נסעתי לכל כך הרבה מקומות בתוך שנה, זה מטורף. אני כל כך אסירת תודה על החוויה", היא אומרת. "זה לא מה שחשבתי, ואכן נשחקתי מאוד מהר, אבל זה משהו שבהחלט אחזור אליו בעתיד".