בואי, שרה'לה, הולכים

פתאום, כולם הולכים. זה ירוק יותר, בריא יותר, מזהם פחות ותקין יותר פוליטית. תעשיית התיירות, שלא מפגרת אחר המגמות האקולוגיות המנשבות בעולם, ובמידה רבה אף מובילה אותן, מחזירה בשנים האחרונות את הטיולים לרגליים, לסביבה ולטבע. נתיבי הליכה היסטוריים משוקמים וזוכים לעדנה, שבילים חדשים מותקנים (ראו מסגרת), ומספר ההולכים רק גדל והולך.
חברות תיירות באמריקה, למשל, מציעות חופשות שכבר זכו לכינוי Lean & Green, ומסקר שערך אתר התיירות Trip Advisor בין אלפי גולשים עולה כי אמריקאים רבים יעדיפו לצאת השנה לטבע ולפארקים הלאומיים, ולשלב טיולים רגליים בחופשתם. האירופים, שמאז ומתמיד נטו לשלב הליכה בתפריט החופשות השנתי, יכולים להעיד על היתרונות: האפשרות לראות את הדברים מקרוב ולהתמזג עם הטבע, ולאכול טוב מבלי לחזור בהכרח עם משקל עודף.

לא רק משוגעים לדבר

גם בארץ מדרבנת המודעות הגוברת לבריאות ולכושר את אלה שהחופשה שלהם התמצתה בעבר בכיסא נוח ובעיסויים, לקום ולצאת לטיולים המשלבים הליכה. מעמד הקאלט ששביל ישראל זוכה לו בשנים האחרונות הוא הוכחה נוספת בשטח.

אך מכיוון שהתייר הישראלי עדיין רחוק מלזנוח את הרכב ומללכת ימים שלמים עם האוהל על הגב, נכנס למגרש שחקן אמצע חדש, המשלב חופשות של טיולי רכב עם הליכה, ועם מיטה, ארוחה ומקלחת בסופו של יום. "טיולים ירוקים", כך קוראים לז'אנר החדש בחברת אקו טיולי שטח.
"אוכלוסיית הטרקיסטים המושבעים, אלה שמטפסים על פסגות הרים מנפאל ועד קמצ'טקה, מצומצמת יחסית ומהווה כ-5% מכלל המטיילים הישראלים", אומר רונן רז, מנכ"ל אקו. "ההשתייכות לקבוצה הזו כרוכה ביכולת גופנית גבוהה, בעמידה באתגרים וביצר הרפתקנות. בשנים האחרונות שמנו לב לכך שיותר ויותר אנשים שאינם נמנים עם המשוגעים האלה לדבר, מחפשים גם הם חיבור לטבע. הם רוצים ללכת ולטעום אוויר צח, אבל באופן שלא יצריך כושר פראי ושלא יתנהל בתנאים סגפניים של מחנה נודד. הם רוצים ללכת ביום ולהתפנק בלילה".

בטיול המשלב רכב ורגל אפשר לעבור יותר מרחק מאשר בטרק, ולחוות נופים שונים מגוונים. יש בו גם יתרון נוסף. רז: "מספיק שאחד מבני זוג שאוהבים לטייל בטבע אינו מסוגל לעמוד בטרקים ובמסעות שטח, כדי שהם לא יצאו לטייל יחד. טיולים פחות תובעניים, המשלבים הליכה במידה, עשויים לפתור את הבעיה. ואכן, נוכחנו שבסוג הזה של טיולים יש פחות זאבות או זאבים בודדים".

במסגרת הליין של "טיולים ירוקים" מציעים באקו טיול ל"הימלאיה הירוקה" בצפון הודו, המתאים אפילו למשפחות מורחבות - הורים, ילדים וסבים. הטיול מגיע לפסגות של מדינת Himachal Pradesh, ומשלב טיולים רגליים קצרים בנופים וביער.

ואם עד לא מזמן חרשו את הקצ'קר בג'יפים, כיום נוסעים בו בדולמושים (מיניבוסים) ומרבים בהליכות בין כפרים נידחים ובין שטחי מרעה. טיולים דומים מוצעים כיום לגיאורגיה, לקפדוקיה, לבולגריה וגם לקוסטה ריקה. לדברי רז, רוב הטיולים מהסוג הזה הם בעיקר לסביבה הקרובה, ועל כן הם זולים יחסית.

יורדים מהג'יפ לשטח

גם עומר פלום, מנכ"ל חברת מדרפט, שהפכה כמעט לשם נרדף לטיולי ג'יפים, מאשר את שינוי המגמה. "לאחרונה התחלנו לשלב בטיולים שלנו גם קטעי הליכה", הוא מפתיע. "אם פעם טיול סטנדרטי של שבוע כלל חמישה ימים בג'יפ ובקושי יום אחד של הליכה ברגל, כיום שינינו כיוון לחמישה ימים עם הליכה של כמה שעות בכל יום, ורק יום אחד שלם של נסיעה בג'יפים.

"זהו פתרון טוב למי שלא רוצים רק לנהוג כל הימים, ומצד שני מתאים למי שלא רוצים רק ללכת כל הזמן. הטיולים האלה מיועדים לכל המשפחה, ואנחנו משלבים בהם הרפתקאות כמו ראפטינג, קטעי אופניים קצרים ועוד, לצד לינות טובות, מקלחת וארוחות נורמליות".

לדברי פלום, ההיענות לטיולים האלה גדולה. "יש בארץ אוכלוסייה גדולה של שוחרי טבע ולינה כפרית, כאלה שמרבים לטייל עם המשפחות או בחוגי משוטטים. אלא שהטבע הישראלי מוגבל וסופי. אנשים מחפשים ריגושים חדשים, אך לא כולם רוצים ויכולים לצאת לטיולים שנתפסים כאקסטרים - טרקים, ימים שלמים בג'יפים, או טיולי אופניים ארוכים.

"סוג הטיולים הזה פונה למיינסטרים, ורוב האנשים בארץ הם כאלה. הם רוצים ליהנות מכל העולמות, קצת מכל דבר, ולחוות גם טבע. אני מדבר מידע אישי. הילדים שלי כבר לא נהנים לשבת בג'יפ מאחור. הטיולים המשולבים הם פתרון טוב להורים שרוצים גם תוכן, ולא רק שיטוט בקניונים ומרדף אחר הצאצאים בפארקי שעשועים". במדרפט יוצאים השנה לקצ'קר, למקדוניה, למונטנגרו, לצ'כיה ועוד. אחת מהיוזמות החדשות היא לינה בלודג' הרים ברכס הבלקן בבולגריה, ויציאה ממנו לטיולים בערוצים ובהרים מסביב.

"לו היו מציעים טיולים כאלה לפני עשר שנים, ספק אם היה להם ביקוש", אומר טל קארו, מנהל אתר למטייל. "כיום השוק הישראלי הרבה יותר בוגר ונכון לסגנון הזה של טיולים, שבהם הולכים ומתקרבים יותר לטבע. הטיולים האלה מתאימים בעיקר למשפחות, אבל לא רק. כשמציעים אותם לקהל שכבר ראה הרבה, הוא יבוא, וההיצע הנרחב של מוצרים מגוונים, שיש בהם חידושים, יוצר ביקוש.

"ברגע שבאתר למטייל מתחילים לרוץ טיפים בנושא, סימן שמדובר במוצר נגיש. ואז, מי שמתלבטים בין פארקי השעשועים בהולנד לבין טיול בקצ'קר, עשויים לבחור קצ'קר. זה הצורך המאוד בסיסי לחוות יותר. הקוץ שבאליה הוא שבגלל היותם טיולים תפורים המצריכים לא מעט ארגון בשטח, הם נוטים להיות יקרים יותר מטיולים עצמאיים".

גניה ויהודה קדם ממרכז קדם לטיולים מייעדים את הטיולים שלהם ל"אוהבי לכת. בשום פנים לא למיטיבי לכת". השנה הם מציעים טיול למונטנגרו, בשמורות וביערות, בהרים ובעיירות. "בשנים הקודמות הוצאנו טיולים ספורטיביים לאזור הקצ'קר, והשנה, מטעמים שונים, בהם גם פוליטיים, החלטנו על מונטנגרו".

טיילי השבילים הגדולים

לא רק הטיולים המאורגנים פורחים. מסתמנת עלייה גם במספר המטיילים העצמאיים שבוחרים לנפוש בחו"ל בדרך זו. משנה לשנה רואים יותר ויותר ישראלים במסלולי ההליכה ה"גדולים", כאלה שדורשים שבוע-שבועיים ויותר של צעידה רצופה, עם לינה בבקתות, בפנסיונים ובלודג'ים צנועים או בבתים כפריים לאורך הדרך.

בדיקה באינטרנט מגלה פורומים שוקקים בנושא. אנשים מבקשים, מקבלים וחולקים הצעות וטיפים למסלולים מומלצים. "אנחנו טירקנו בספטמבר האחרון בפארק אייגס טורטס בפירינאים כארבעה ימים (אפשר גם יותר), ומאוד נהנינו", כותב אחד. "נופים מרהיבים, הרים, אגמים, יערות, מגוון רחב של מסלולים. בקתות נוחות עם אפשרות לאכול ארוחות ערב ובוקר בעלויות סבירות (כ-35 אירו לחצי פנסיון)". אחר ממליץ על GR-20 "שביל חוצה קורסיקה" (ראו מסגרת). "לא מדובר כאן בשביל פה ובשביל שם, וגם לא בחיבור של כמה קטעים יפים באמצעות קטעי דרך משעממים, אלא במסלול הליכה מרהיב, העובר בנופים משכרים וחוצה נחלים וכפרים זעירים. זהו ה-מסלול בה"א הידיעה".

לא פעם אלה הם בוגרי טרקים בהודו, בנפאל ובדרום אמריקה, שכבר לא יכולים להרשות לעצמם להתנתק מהעבודה, מהמחויבויות ומהמשפחה לכמה חודשים כמו פעם. "טיול גדול" עושים בדרך כלל רק פעם-פעמיים בחיים, אבל טרקים של שבוע-שבועיים אפשר לעשות גם כאדם עובד וכאיש משפחה.

בניגוד לדימוי, לא רק צעירים צועדים. בשנים האחרונות עולה מספרם של ישראלים בני 50, 60 ואף 70 שהם מיטיבי לכת ונוסעים לחו"ל כדי לצעוד. הם חולקים את הדרך עם מטיילים שיכלו להיות בנים ונכדים, אבל רובם מעידים על מפגשים נעימים ועל אווירה מיוחדת במינה בקרב קהילת הצועדים. הדרך הגדולה מחברת את כולם. **

Swiss Haute Route, שווייץ וצרפת

אורך: 176 קילומטרים
זמן: 13 ימים
נקודת התחלה: Chamonix צרפת
נקודת סיום: Zermat שווייץ

לפני כמאה שנים, כשהדרך הזו נפתחה, מטרתה העיקרית הייתה לחבר בין מרכזיהן ההרריים של שווייץ ושל צרפת. מאוחר יותר היא חיברה בין אתרי הסקי שפותחו באזור, וזה כמה שנים שהיא מהווה שביל הליכה שעובר בכמה מנופי האלפים היפים באירופה. הדרך מתחילה לרגלי המון בלאן ומסתיימת לרגלי המטרהורן. היא חוצה את קנטון Valais ועוברת במעברי הרים מהוללים, רובם בגובה של כ-4,000 מטרים, חוצה כרי דשא שהנשים מלקטות בהם חציר בבגדים מסורתיים, ונושקת לכפרים עם בתי עץ כהים ועם גגות צפחה.

הדרך הליקית, The Lycian Way (Likya Yolu בטורקית), טורקיה

הדרך, שעוברת במרכז הריביירה הטורקית נחנכה ב-1999, והיא השביל המסומן הרשמי הראשון במדינה. המיזם נולד מתוך שיגעון לדבר של קייט קליאו, בריטית המתגוררת באנטליה, שחקרה ושסימנה את הדרך במו ידיה, עם עזרה מידידים וממתנדבים. קליאו ממשיכה לתחזק את הנתיב, שמתפתל מעל לחופי הים התיכון בין הריה התלולים והמיוערים של דרום טורקיה, ועובר בין כפרים נידחים ואתרים ארכיאולוגיים מרתקים. מאז שנודע על פתיחתה, זורמים אליה טיילים מרחבי אירופה, ומספר הישראלים שמגלים אותה גדל מדי שנה.

חומת אדריאנוס, Hadrian's Wall, אנגליה

אורך: 135 קילומטרים (84 מיילים)
זמן: שבעה עד עשרה ימים
נקודת התחלה: Wallsend שעל גדות הנהר Tyne במזרח
נקודת סיום: Bowness on Solway במערב

על אף שנודע בהיסטוריה היהודית כמדכא מרד בר כוכבא וכצורר גדול, נחשב אדריאנוס לאחד מקיסרי רומא המוצלחים ביותר בעיני הגויים. חומת אדריאנוס, שעל בנייתה הורה בשנת 122 לספירה, ושנמתחת לרוחב בצפון הממלכה, נחשבת עד היום למפעל הבנייה הגדול מסוגו בצפון אירופה ונמצאת ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו. בימים עברו לא היה ניתן ללכת לאורך החומה, שכן חלקים גדולים ממנה ניצבו בשטחים פרטיים. מאז שהמסלול הוכרז כשביל לאומי בשנת 2003, ההליכה לאורכה חופשית. המבצר הרומי Segedunum ומבצרים נוספים, הגשרים הרומיים על הנהר Tyne וביצות המלח של Solway הם נקודות ציון חשובות בדרך.

GR20 (Grandes Randonnees, בתרגום חופשי: נתיב הליכה ארוך ומסומן), קורסיקה

מדי שנה זורמים 15 אלף אמיצים ואמיצות מרחבי אירופה אל השביל המאתגר הזה, שנחשב לאחד היפים ביבשת, ושכבר מזמן זכה למעמד של קאלט. השביל עולה ויורד בין נופים מגוונים במיוחד, הרי גרניט מיוערים, אגמים קרחוניים, נחלים שוצפים, ערוצים, ביצות כבול, חורש טבעי מופלא, כפרים נחבאים זעירים ופסגות מושלגות.

נתיב האפלצ'ים, The Appalachian National Scenic Trail (או בקיצור A.T), מזרח ארצות הברית

אורך: 2,175 מיילים (3,480 קילומטרים)
זמן: חמישה עד שבעה חודשים בממוצע
נקודת התחלה: Katahdin, Maine
נקודת סיום: Springer Mountain, Georgia

זה הנתיב שסיפק לאברהם תמיר, יוזם "שביל ישראל", את הרעיון להקים מסלול כזה גם בארץ, אחרי שצעד קטעים ממנו כששהה בארצות הברית. שביל האפלצ'ים, שנוסד ב-1921, עובר על-פני 14 מדינות ונחשב לאחד התובעניים בעולם, בגלל ריבוי הפסגות שבו, אורכו, ומזג האוויר שעלול להיות סוער בחלקים ממנו.

עם זאת, זהו אחד ממסלולי ההליכה הפופולריים בארצות הברית ובעולם. מיליוני אנשים מבקרים בו מדי שנה. יש כאלה שצועדים עליו שעות אחדות, אחרים עושים זאת במשך כמה ימים או שבועות. אלפים בודדים הולכים את כולו ברציפות. השביל משובץ סככות לינה (shelters) במרחק של 15-30 קילומטרים זו מזו, רובן בקרבת מעיינות, נחלים או אגמים.

לאורכו של השביל נערכים פסטיבלים וכנסים, ולאחרונה אף נטבע באמריקה הביטוי hiking A.T לרומן אסור, אחרי שמושל קרוליינה הדרומית, מרק סנפרד, טען שהוא הולך בשביל, בעודו מנהל רומן בחו"ל.

קמינו דה סנטיאגו, Camino de Santiago, ספרד (וצרפת)

זהו מסלול צליינות מהעתיקים באירופה, המשלב נופים כפריים ועירוניים, כנסיות ומנזרים מרשימים ועמוסים ביצירות אמנות, שהופכים את הדרך למעניינת ולמגוונת במיוחד. הכנסייה הקתולית, שהייתה מעוניינת לפתח את הדרך, הבטיחה למיליוני עולי הרגל ששטפו אותה בימי הביניים מחילת עוונות, וגם לינה חינם במנזרים ובמקלטים שנבנו לאורך הדרך.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אחרי מאות שנות תרדמת, קמה הדרך לתחייה. מאז שנת 1993, שבה נכנסה לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, היא הפכה לקאלט, ועשרות אלפים צועדים בה מדי שנה.