מספר שיא של מטפסי הרים צפויים לעלות על הר האוורסט במהלך עונת האביב הנוכחית, וכבר קיים חשש מפקקי תנועת מטפסים בחלק האחרון של השביל דרך "אזור המוות" (צוק מסוכן שבו רבים מהמטסים מצאו את מותם) לפסגה הגבוהה בעולם.

בסרטונים חדשים המגיעים מפסגת האוורסט נראים תורים ארוכים של מטפסים ההולכים בטור איטי כדי להגיע לפסגה, בתנאים הקשים שיכולים גם לאיים על חייהם. למעשה, צפיפות ומספרים גבוהים של מטפסים חסרי ניסיון יחסית צוינו כגורמי מפתח למותם של תשעה אנשים במאי 2019 במהלך אחת העונות הקטלניות ביותר מזה שנים. לפי הדיווחים מההר, הצפיפות הקשה גורמת לכך שמטפסים למעשה נעלמים ללא יכולת לאתרם.



כל מי שתכנן לטפס על האוורסט עד סוף מאי, כשמזג האוויר בדרך כלל עדיין נוח, היה צריך לקבל אישור ממשלתי מנפאל עד סוף החודש הקודם. עד כה, נפאל חילקה 463 אישורים למטפסים על האוורסט בין מרץ למאי, ובכך גברה על השיא של 2021 שעמד על 409 אישורים.

מטפסים על האוורסט (צילום: Rizza Alee, ap)
רחוק מלהיות פסטורלי. מטפסים על האוורסט|צילום: Rizza Alee, ap

"האתגרים עם יותר מטפסים על ההר הם פקקי תנועה פוטנציאליים במסלול הטיפוס, במיוחד אם חלון ההזדמנויות למזג אוויר טוב הוא קטן", אומר גארט מדיסון מחברת טיפוס ההרים Madison Mountaineering האמריקאית, הנמצא במחנה הבסיס. "זה יכול להוביל לכך שיגמר למטפסים החמצן ולהוביל אותם להתמודד עם תשישות או חשיפה לתנאים קיצוניים ב'אזור המוות'", הוא מוסיף, בהתייחסו לגובה מעל 8,000 מטר (26,246 רגל) שבו האוויר דליל מכדי לשרוד לאורך זמן ללא תוספת חמצן. הסיכון הגדול ביותר לעיכובים מתרחש ב"מדרגת הילרי", צוק סלע תלול של 12 מטר, רק 180 מטר מתחת לפסגה, מה שמציב אותו ב"אזור המוות", אזור שבו רבים מהמטפסים מצאו את מותם.

נפאל נתונה לעתים קרובות לביקורת של מטפסים מערביים על כך שהיא מאפשרת לכל מי שיכול לשלם את התשלום של 11,000 דולר (כ-41,000 שקל) עבור היתר לטפס על האוורסט. בכך, לטענת המבקרים היא מתעלמת ממגבלות הקיבולת ודואגת יותר להכנסותיה מאשר לחייהם של המטפסים או המלווים שלהם. ממשלת נפאל מכחישה בתוקף את ההאשמות האלה.

השנה, אזרחים סינים קיבלו את מספר אישורים הגבוה ביותר (96), ומיד אחריהם נמצאים המטפסים האמריקאים (87), בעוד שהמטפסים מהודו נמצאים במקום השלישי (40).

לכל מטפס יש בדרך כלל לפחות בן לוויה אחד מבני השרפה, שבט מקומי שידוע בסיוע למטפסים וכלכלתו מתבססת עליהם. למעשה, טיפוס הוא מפרנס עיקרי למדינה הענייה, בה מועסקים כ-500,000 איש בתיירות, כולל בעסקי הטיפוס, ומספר ההיתרים עולה בהתמדה. עד כה השנה, נפאל העניקה היתרים ל-1,046 מטפסים עבור 24 פסגות, כשהרווח למדינה עומד על 5.6 מיליון דולר, מתוכם 5 מיליון דולר באוורסט בלבד. כמו כן, כל מטפס מוציא לפחות 26,700 דולר (כ-97,000 שקל) על משלחת לנפאל, כולל דמי היתר, דלק, אוכל, מדריכים ונסיעות מקומיות.

זוהמה בכל פינה 

למרות שהפקקים בהגעה לפסגת ההר יכולה לסכן חיים ולהוות בעיה קריטית עבור המטפסים, המספרים הגוברים של מטיילים על ההר יוצרים בעיה נוספת – אשפה, והרבה ממנה. שני המסלולים הנפוצים ביותר לפסגה, הרכס הצפוני והרכס הדרום-מזרחי, מכוסים בחפצים זרוקים: אוהלים, מיכלי גז, ובמקרים מסוימים, אפילו גופות של מטפסים שנספו בניסיון להגיע לפסגה. אשפה על האוורסט היא בעיה גדולה כבר שנים, אבל סרטון ויראלי שפורסם לאחרונה על ידי אחד ממטפסי ההרים חשף עד כמה הבעיה קשה.

מטפסים על האוורסט נדרשים, תיאורטית, להחזיר את האשפה שלהם, אבל בפועל זה לא קורה לעתים קרובות. היו יוזמות רבות במהלך השנים לנסות ולנקות את האוורסט, אבל כמות האשפה רק ממשיכה להיערם. ממשלת נפאל ניסתה בעבר לאלץ מטפסים להוריד כמות מסוימת של אשפה בכל פעם, אך השיטור והאכיפה נותרו לא עקביים, והאשפה נשארת ומזהמת את ההר.