אי פעם תהיתם איך הצינור הענק עם הכנפיים שעף בעף מיוצר? זכינו להשתתף בסיור עיתונאים של חברת בואינג ולראות מקרוב איך הקסם הזה קורה.

נתחיל מה"סוף": הביקור שלנו התקיים במפעלי ה-Final Assembly של מטוסי ה-787 דרימליינר של בואינג. מה זה אומר בעצם? במפעלי Final Assembly מתבצע השלב האחרון בתהליך הייצור – השלב שבו לוקחים את כל חלקי המטוס השונים והופכים אותו למטוס שמוכן למסירה ללקוח (חברת התעופה לצורך העניין).

ישראלים רבים מכירים את מטוסי ה-787, או בשמם המסחרי "דרימליינר" בזכות העבודה שאל על רכשה 16 מטוסים כאלה, והיא בדרכה להצטייד בנוספים בעתיד. כל מי שטס עם אל על לארה"ב למשל כבר אמור לדעת מהי חווית הטיסה במטוס דרימליינר שבין היתר עוצב כדי לספק לנוסע תחושה נעימה יותר והגעה רעננה יותר ליעד.

הדרימליינר החדש של אל על (צילום: באדיבות אל על)
ככה זה נראה בסוף. דרימליינר של אל על|צילום: באדיבות אל על

לאחרונה בואינג העבירה את כל שלב ההרכבה האחרון (Final Assembly) של מטוסי ה-787 למפעל יחיד בצ׳רלסטון, דרום קרוליינה, אותו מפעל שבו ביקרנו.

מאות חלקים שמגיעים למקום אחד

כל מטוס מורכב ממספר חלקים מרכזיים ביניהם גוף המטוס, כנפיים, מנועים, תא הטייס, תא הנוסעים ועוד. כל חלק כזה מכיל מאות רכיבים שונים. אולי זה יפתיע אתכם (או שלא) אבל החלקים השונים מגיעים לבואינג ממאות יצרניות שונות בארה"ב ובעולם – החל מיפן, קוריאה, קנדה, איטליה ועוד.

תהליך הייצור של מטוס כולל למעשה שני שלבים מהותיים: ייצור והרכבה. הייצור נעשה כאמור על ידי מאות ספקיות שונות, כשגם בואינג בעצמה מייצרת חלק מהרכיבים. וההרכבה נעשית במפעל שבו ביקרנו בדרום קרוליינה.

החלקים השונים שמיוצרים על ידי יצרניות חיצוניות משונעים בטיסות או במשאיות מיוחדות למפעל ההרכבה הסופי בצ'רלסון. ניקח למשל את אחד החלקים הכי מאתגרים לשינוע – הכנפיים של מטוסי ה-787. הכנפיים של מטוסי הדרימליינר עשויות מחומרים מרוכבים שמאפשרים להקטין את המשקל הכולל של המטוס ולהגביר את היעילות הכללית של כל טיסה והן מיוצרות באופן בלעדי בנאגויה, יפן.

איך בונים מטוס? (צילום: יותם אביטן)
מטוס הדרים ליפטר שנועד להעביר חלקי מטוס|צילום: יותם אביטן

כנפיים של מטוס 787 הן באורך של 60 מ' (בניין של 20 קומות) מקצה לקצה, כולל תא הנוסעים, ובגובה של 17 מ'. אז איך בכל זאת אפשר להוביל אותם מיפן לארה"ב? בדיוק בשביל זה בואינג מחזיקה בצי של ארבעה מטוסי מטען שקיבלו את השם Dreamlifters. מדובר במטוסי 747 שעברו שינוי מבני כדי להתאים לנשיאת חלקי מטוסים, בדגש על חלקים גדולים כמו הכנפיים. מדובר במטוסים עצומים באורך של כ-70 מטר, גובה של כ-20 מטר ומוטת כנפיים של כ-65 מטר.

איך בונים מטוס? (צילום: יותם אביטן)
צילום: יותם אביטן

איך בונים מטוס? (צילום: יותם אביטן)
כנפיים של מטוס בתוך מטוס|צילום: יותם אביטן

גם המנועים כידוע, מיוצרים על ידי חברות חיצוניות שהידועות בהן הן רולס רויס, GE ו-CFM וגם הם משונעים למפעלי ההרכבה הסופית במשאיות מיוחדות.

ייצור חלקים על ידי בואינג

מעבר לאותם מאות חלקית שמגיעים מיצרניות חיצוניות, בואינג בעצמה מייצרת חלקים נרחבים במטוס בעצמה. לדוגמא, בביקור שלנו יצא לנו לבקר בפסי הייצור כיסוי המנוע ועד לחלקים כמו תא דיילים ותאי האחסון של כבודת היד של הנוסעים. כל אחד מהחלקים שבואינג מייצרת בעצמה מיוצר בפס ייצור נפרד ברחבי המפעל.

איך בונים מטוס? (צילום: יותם אביטן)
צילום: יותם אביטן

איך בונים מטוס? (צילום: יותם אביטן)
צילום: יותם אביטן

עובדה מעניינת היא שכמעט בכל פס ייצור שביקרנו היה "תא חדשנות" שתפקידו למצוא כל הזמן  דרכים לשפר את המוצר, תהליך הייצור או את התנאים של העובדים. דוגמא אחת מרכזית ומעניינת מלפני כשנה הייתה הטמעה של טכנולוגיית הדפסת דיו לצביעה של זנב מטוס של חברת אלסקה איירליינס (במקום צביעת הריסוס המסורתית).

איך בונים מטוס? (צילום: אלסקה איירליינס)
צביעה מיוחדת של אלסקה איילנייס|צילום: אלסקה איירליינס

הניסוי בהדפסת דיו חסך לחברה בזמן צביעה (שעות במקום ימים) שכן כבר לא היה צורך בערבוב צבע, ופוטנציאלית חסך כסף גם לחברת התעופה בעקבות העובדה שמשקל נמוך יותר של הצבע מוביל למשקל כולל נמוך יותר של המטוס ובהתאם הוצאות נמוכות יותר על דלק, שהוא מרכיב משמעותי במחיר ההפעלה של כל טיסה.

כך מייצרות אותן מעבדות חדשנות שינויים שנראים קטנים אך מצטברים לחסכון משמעותי שמאפשר ליצרנית המטוסים לייצר ביעילות ובמהירות (אלמנט חשוב בעידן שבו יצרניות המטוסים לא עומדות בביקוש למטוסים) וגם משפר את המוצר עבור הלקוחות, מפעילות המטוסים.

ההרכבה הסופית

כפי שציינו, בואינג החליטה שהמפעל בצ׳רלסטון יהיה היחיד שעושה את ההרכבה הסופית (Final Assembly) של מטוסי ה-787. במרכז המפעל נמצא פס הייצור של ההרכבה הסופית שבו למעשה כל החלקים השונים מורכבים לכדי מטוס יחיד.

עובדה מעניינת: החלק היחיד שנכנס להרכבה הסופית צבוע בצבעי חברת התעופה שצפויה להפעיל אותו הוא זנב המטוס, שמגיע כך כבר מהיצרן של הזנב. שאר המטוס בליין ההרכבה יהיה עדיין בצבע בסיס לבן, לפני צביעתו לצביעה של חברת התעופה.

איך בונים מטוס? (צילום: יותם אביטן)
צילום: יותם אביטן

בקו ההרכבה הסופית יחוברו יחד החלקים השונים של גוף המטוס, הכנפיים ומערכות בקרת הטיסה. בנוסף יותקנו בחלק הזה גם פנים המטוס. לאחר השלמת ההרכבה יוצא המטוס לצביעה באותו מפעל ואז למעשה מושלמת הרכבתו והוא מוכן למסירה במרכז המסירה של בואינג שנמצא גם הוא באותו מפעל. לאחר מכן המטוס יעבור סדרה של בדיקות טיסה לפני מסירה ואז יעבור לחנייה בשדה התעופה עד למסירתו ללקוח. בסה"כ, במפעל מצליחים להרכיב 4 מטוסי דרימליינר בחודש. לאור הביקוש, המספר צפוי לעלות ל-5 מטוסים בחודש עד סוף השנה. 

* הכתב היה אורח של בואינג