מהאנשים שהביאו לכם את "שלום, בית", "תגיד לי ותאמר לי זה אותו דבר?" ו"אני צם ביום כיפור בין ביסים" – אמרת השפר הילדותית הפכה לברירת מחדל עבור רבים שלא בורכו בחוש הומור או בכרטיס טיסה – אך עד כמה, כמו הדוגמאות האלה, היא אבסורדית ובלתי מציאותית?
ההצעה המפתה להחליף את תכולת המזוודה שלי בך, אדם אקראי, נשענת על אינספור הנחות שגויות ובראשן, ההנחה שיש לי עניין לבלות איתך בחו"ל. כנראה שלא הוזמנת לנסיעה המדוברת, וכן, זה קשור בין היתר לבחירת הבדיחות שלך, ולכך שאין לך עניין להוציא שקל על כרטיס. הניסיון לעורר חמלה או רחמים אצל אדם שכבר ממרק את כרית הצוואר שלו לקראת חופשה, הוא לכל הפחות ציני וחסר התחשבות – אנחנו לא מספרים לך יותר כלום.
אבל נניח, נניח שהחלטנו להסתפק בתכולת הטרולי שעולה לתא הנוסעים ובבגדים שנלבש לטיסה, ולהשאיר את המקום במזוודה האחת שלנו לאדם קטן ממדים – מה המכשולים העומדים בפנינו?
לגמרי בחינם? לא בדיוק
במרבית חברות התעופה מגבלת המשקל במחלקת תיירים היא כ-23 ק"ג ליחידת כבודה בודדת (50 פאונד, אם תהיתם למה דווקא 23), ומעבר לה תצטרכו לשלם על משקל-יתר. התעריף משתנה בהתאם ליעד ולכמה זמן לפני הטיסה מתבצע הצ'ק-אין, והוא נע בין 4 ל-9 דולר לקילו.
לדוגמא, אם תטוסו לסופ"ש ספונטני באירופה עם אל על – מקרה קלאסי של קח אותי במזוודה – תוכלו לחרוג עד 32 ק"ג, להגיע פחות מ-6 שעות לפני הטיסה ולהוסיף רק 70$. אם לא לוקחים בחשבון שכר טרחה לעורכי דין זה כמעט נשמע משתלם.
לא מעוניינים לשלם אפילו אגורה על משקל עודף? תיק פשוט ללא גלגלים, בנפח 80 ליטר שוקל כ-3 קילו ומותיר לכם 20 ק"ג נוספים לבן אנוש קטן. אם את מכירים ילד בגיל 5-8, הוא עשוי להיות מועמד מושלם. נהדר, כי זה כנראה גם היה הרעיון שלו.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
היסטוריה של כישלונות
לרובנו ישנה בחירה – איפה לגור, לאן לנסוע ומתי לחזור. לכן, לא מפתיע שרוב הניסיונות לעבור גבול בתוך מזוודה היו של מהגרים בלתי חוקיים, שהתקווה לעתיד טוב יותר פוגעת לעתים קרובות בשיקול הדעת שלהם.
ב-2014 ניסה גבר ממאלי לעבור את הגבול ממרוקו לספרד (כן, יש כזה) ונתפס כשכוחות הביטחון הבחינו בגבר שהתקשה לסחוב את המזוודה שהיה בה. במקרה דומה, נתפס בשווייץ אריתראי בגובה 1.80 מ' כשהוא מקופל לתוך מזוודה, רגעים לפני שיצא ברכבת למילאנו. יש לא מעט ידיעות חדשותיות כאלה, שונות זו מזו רק בשמות המדינות ולכולן סוף זהה – זה לא מצליח.
באינטרנט לא חסרים ניסיונות מזויפים – טובים יותר או פחות – לטייל במזוודה, חלקם הופרכו בדיעבד ואחרים פשוט נראים פתטיים. אם הפנטזיה מאוד קוסמת לכם, חפשו את אדם סאלח (adam saleh) או את לוגאן פול המוכר, שבדרכו הפוגענית השתמש בחבר גמד לצורך התרגיל.
לעבור את הביטחון
שדות תעופה שומרים על עמימות בכל הקשור לשרשרת הבידוק של הכבודה הנשלחת לבטן המטוס, ואולי מוטב לכולנו ככה. אפשר להניח, עם זאת, שבין דוכן הצ'ק אין להעמסה עצמה, יש כמה תחנות. קודם כל, לרוב נדרשת התאמה בין מזוודה לנוסע, כלומר, אם שלחתם אדם במזוודה ולא עליתם בעצמכם לטיסה, המזוודה ככל הנראה תורד מהמטוס. בנוסף, הכבודה עוברת שיקוף, כמו תיקי היד שלנו, ובמדינות רבות כלבים ירחרחו אותה בחיפוש אחר חומרי נפץ.
התורן בעמדת השיקוף בדיוק נרדם, או חשב שילדכם המוברח הוא דובי גדול? נפלתם על כלב מקטין ראש שמזהה חומרי נפץ או לא מזהה כלום? אל תחשבו שיש לכם מזל, כי יתכן שהמזוודה שלכם בדרך לתא לחץ נמוך. תאים אלה עמידים לפיצוצים ונועדו לזהות מנגנונים שמופעלים בגובה רב ולמנוע טרגדיות באוויר.
סביבה של לחץ אטמוספרי נמוך אמנם נשמעת משהו די צ'יל, אבל היא קצת פחות סימפטית ומונעת את אספקת החמצן לגוף. ואולי, ככלות הכל, האדם במזוודה ינצח. אולי הכין מראש בלון חמצן, אולי תסחיף ריאה הוא כמו עקיצת יתוש בשבילו. אז מה קורה בשלב האחרון?
בדרך אל היעד
צפוי להיות חשוך במזוודה ובתא המטען, אבל אתם חייבים להסביר לילדכם, שזה לא אומר שאפשר לצאת מהמזוודה ולטייל בין התיקים. אין דיילות, אבל יש אורות מעטים לשימוש אנשי ההעמסה והפריקה וכן מצלמות מעקב שמשדרות לצוות המטוס. לכן, רצוי להתאזר בסבלנות, שתייה ומזון ולהימנע מטיולים.
ברוכים הבאים
החלק הקשה מאחוריכם, עכשיו אתם בדרך לבידוק בטחוני נוסף במדינת היעד. גם עליו לא ידוע הרבה, אבל יש לשער שהמזוודות במינימום עוברות שיקוף, אז תחזיקו אצבעות לעוד "ילד-דובי". אחרי שהורדתם את המזוודה מהמסוע (כמובן, בהנחה שהמזוודה שלכם לא טסה בטעות לצד השני של העולם), תצטרכו להוציא את הנוסע הסמוי מהתיק.
מצד אחד, היכל איסוף הכבודה הומה אדם ואולי לא כדאי לעורר מהומה, מצד שני, אם לא תוציאו מיד את המרצע מן השק, פקידי המכס עלולים לחבל לכם בכל התכנית. איך שלא יהיה, עברתם דרך יפה, אתם כבר על הקרקע בחו"ל והכל בידיים שלכם.
ההמלצה שלנו, אל תסתבכו עם פתיחות תיקים מיותרות, תלבשו את פרצוף הפוקר הכי טוב שלכם ולכו בשקט בנתיב הירוק – "אין טובין להצהרה". תזרקו את המזוודה במונית, סעו לעיר, אולי תאכלו משהו בדרך וכשתגיעו לחדר המלון, אז ורק אז, תפתחו אותה. בנסיעה הבאה האורח כבר יקנה כרטיס, או שלא יציע הצעות.