באירופה או ארה"ב, כמעט הכל מוסדר עד הפרט האחרון. אבל למרות מספר רב של תקנים ומידות, יש תקנה אחת שלא קיימת: הגודל המינימלי של מושבי הטיסה. במקום זאת, חל כלל הבטיחות העולמי שלפיו יש לפנות כלי טיס תוך 90 שניות במקרה חירום. כל עוד זה מובטח, חברות תעופה ויצרניות מטוסים יכולות לקבוע את מידות המושב בעצמן.

בנוסף, נתונים של רשות הבריאות האמריקאית, ה-CDC, מראים שבין 1960 ל-2002, גברים ונשים עלו בממוצע כמעט 11 קילו. גרוע יותר הוא שיעור האנשים הסובלים מהשמנת יתר, כלומר אלה עם מסת גוף של 30 או יותר. 33 מתוך 100 אמריקאים מבוגרים נחשבים לסובלים מעודף משקל חמור.

גם באירופה המצב דומה, ועל פי נתוני החברה הגרמנית לתזונה, שבעה מכל עשרה גברים וחמש מתוך עשר נשים בגרמניה, מסווגים במידה כזו או אחרת כסובלים מהשמנת יתר. 23 אחוז מהגברים ו-24 אחוז מהנשים נחשבים לסובלים מהשמנת יתר חולנית (אַבֶּסֶת).

מטוס שנות השישים (צילום: youtube)
בשנות השישים המושבים היו הרבה יותר רחבים|צילום: youtube

קלסטרופוביה במחלקת התיירים

בזמן שהתעשייה הכללית הצליחה להסתגל באופן יחסי למצב הנוכחי ומידות הביגוד והנעליים בפרט גדלו יחד עם האוכלוסייה, מידות המושבים במטוסים, לרוב עדיין אינן מותאמות לגדלים הממוצעים של הנוסעים. להיפך: הגודל של המושבים רק יורד. איגוד הנוסעים האמריקאי Flyersrights מציין כי מושבים מודרניים מיועדים לאנשים עד גובה של 1.79 מטר ומשקל של פחות מ-81.65 קילו. אלו הם אותם תקנים שנותרו מתחילת שנות ה-60.

התוצאה: אם אדם שוקל יותר מ-100 קילו, הוא ייאלץ להידחס למושב, כשגופו יגלוש מעל למשענות היד במחלקת תיירים. לפי Flyersrights, גובה המושב הממוצע ירד מ-88.90 ל-78.74 סנטימטרים, כאשר רוחב משענת הגב הוא רק קצת יותר מ-40 ס"מ במקום 46 ס"מ.

איש גבוה במטוס (אילוסטרציה: CNN)
המושבים במטוס לא מותאמים למידות העכשוויות|אילוסטרציה: CNN

וכמובן שגם המצב האבסורדי הזה, תמיד יכול להיות הדוק יותר. השוואה באתר Seatguru.com מראה שבאירופה לא רק חבורת לואו קוסט כמו איזיג'ט, אלא גם בריטיש איירווייס וקונדור, מפחיתות את גובה המושבים לפחות מ-74 סנטימטרים, לרוב בקווים הקצרים. חברות תעופה אחרות כמו לופטהנזה ויורוווינגס מציעות 76.2 סנטימטרים של גובה מושבים  – כלומר יותר מאיזיג'ט או קונדור, אבל עדיין מתחת לערך הממוצע של 78.74 ס"מ שנקבע על ידי Flyersright.

החלל רלוונטי לביטחון

Flyersrights מבקרת את רשות התעופה האמריקאית, ה-FAA, משום שהיא מעכבת כבר שנים את נושא תקני המידות המינימליות למושבי הטיסה. בשנת 2018, הקונגרס ביקש מהרשות להגיש טיוטת חוק מקבילה. "ה-FAA מגדיר בטיחות באופן צר מדי, כלומר רק למקרי חירום. הם שוכחים שפינוי חירום יכול להיות מושפע גם מגודל המושבים", אומר יו"ר Flightrights, פול הדסון. "בעיות בריאות ונוחות אינן נכללות כלל".