אחרי שבתי הקזינו סגרו את שעריהם באמצע מרץ, לאס וגאס התחילה להפתח מחדש החודש. מספר מצומצם של בתי מלון נפתחו כבר בתחילת יוני ובשבוע שעבר הצטרפו אליהם גם מלונות גדולים כמו MGM ואקסקליבר שפתחו את שעריהם והורידו את כיסויי הניילון ממכונות המזל.
אך לצד השמחה הגדולה שבחזרה לשגרה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שעיר החטאים נראית כעת שונה לגמרי והרבה יותר מאופקת: המהמרים בקזינו עוטים מסכות שמסתירות את הפנים, הדילרים נמצאים מאחורי מחיצות שקופות, כולם נדרשים לשמור על היגיינה ועל מרחק האחד מהשני והטירוף של העיר לא מזכיר את מה שהיה לפני הקורונה.
"איש מעולם לא חשב שיכריזו ש'וגאס נפתחה'. זה מקום שלא אמור להיסגר אף פעם", כתב מייקל טרגר (Michael Trager,), שביקר במלון סיזר פאלאס שבעיר לאחרונה. "קרה כאן משהו לא טבעי. הפעם האחרונה שוגאס נסגרה הייתה בשנת 1963 בהלוויתו של קנדי. וגאס תמיד בתנועה, אך כעת הרבה פחות".
טרגר מתאר שהחוויה שלו לאחר הפתיחה של בתי הקזינו, היא שהכל מתנהל כעת בהילוך נמוך ביחס לעיר שכל מה שקורה בה נשאר בה. הדבר הראשון שהוא שם לב אליו זו העובדה שאין יותר שירותי חנייה בכניסה לבתי המלון. בנוסף, כמות המהמרים קטנה בהרבה למה שהיה רגיל, גם כי יש הגבלה וגם כי אנשים עדיין חוששים. אין שמחה מסביב לשולחנות, התקהלות או מתח שמאפיין את הקזינו בימיו הרגילים. "הכל מאוד מבלבל כאן כרגע", הוא אומר.
לטענת טרגר, הוא יודע שמאוד חשוב לשמור על היגיינה ועל חוקי בטיחות נוקשים לאחר הנגיף, אך העובדה שבין משחק למשחק צריך לעבור ולחטא ידיים, היא משהו שלא מתיישב עם הדי אן איי של המקום. "במקום לעקוב אחרי אנשים שמשתוללים או מנסים לרמות את המערכת, עוקבים כרגע אחרי אנשים שלא שתפו ידיים. זה מוזר".
