כשאומרים אנטליה, בדרך כלל מדמיינים הפעלות בבריכה וצמידי הכל כלול. עליתי על טיסה במחשבה שאני הולכת לדבר אחד, וגיליתי שיש גם אנטליה אחרת שמתחבאת מתחת לכל תדמית ה"אגדו" והילדים הצוהלים שהדביקו לה, כמובן שגם בצדק. אותה אנטליה לא מבטלת את ממלכת ה"הכל כלול", להפך, הן חיות זו לצד זו בהרמוניה.
שעה וחצי טיסה, זה כל מה שנדרש כדי להגיע לעיר הנופש בריביירה הטורקית. לאורך תקופה, אנטליה הייתה הדובדבן שבקצפת של התיירות הישראלית, ולא סתם. 640 ק"מ של חופים מרהיבים וכמעט 500 בתי מלון ברמת חמישה כוכבים, חלקם במתכונת הכל כלול במחירים נגישים. אבל לצד כל אלו, ישנם בתי מלון המציעים רמת אירוח בליגה אחרת לגמרי, ליגת "אולטרה הכל כלול".
גולת הכותרת – המלון
מחוץ לנמל התעופה, השני בנפח פעילותו בטורקיה, חיכתה לנו הסעה שהביאה אותנו למלון NG PHASELIS BAY הממוקם בעיר הנופש קמר. במהלך הנסיעה שארכה כשעה, חלפנו על פני נופי אנטליה המגוונים; פסגות הרים שעדיין נותרו מושלגות, חופים, מסגדים ומבנים שונים. בכניסה לאזור המלונות, הייתה לרגע תחושה שהגענו לאנטליה פינת לאס וגאס של שנות ה-90, אבל ברגע שנכנסנו למתחם בו המלון ממוקם רעשי הרקע השתתקו – ונכנסתי למוד חופשה פר אקסלנס.
בתוך המבנה המעוצב בדיוק, קיבלו אותנו – כמו את יתר אורחי המלון בכל שעות היום – עם שמפניה צוננת ושוקולדים מעולים המיוצרים בקומפלקס שאותו ניתן לכנות בקלות יצירת מופת אדריכלית. בעוד שהתפאורה הטובה ביותר אמורה להיות הנוף, חוף הים עליו הוא ממוקם, העיצוב והנוחות הנלוות אליו כמעט וגנבו את ההצגה. עם זאת, הוא נותן את הכבוד הראוי לטבע, מכניס אותו בצורה אלגנטית – שאף מעדנת את גודלו העצום.
אם נדבר בכנות, החופשה הגיעה בתזמון מדויק. מרוץ החיים החל לתת את אותותיו, הלחץ נהפך לחלק מהשגרה והגיע הזמן לקחת רגע. כשהבנתי שאני טסה לאנטליה, התלהבתי מעצם החופשה, אבל לא מהיעד שנחקק אצלי כמקום האגדו בבריכה האלמותי. אלא שכמה דקות (ספורות ככל שיהיו) בלובי המלון, הספיקו כדי שאבין עד כמה טעיתי.
אטרקציות, טיפולים, מסעדות – וכן, גם והופעות
שעה לתוך השהות שלי, התייצבתי בספא המלון. 3,250 מ"ר של בריכה מקורה, חמאם טורקי, סאונה, חדר כושר וחדרי טיפולים מרווחים ומרגיעים. הספא מציע טיפולים שונים, לא זולים חשוב לציין, ואחרי מחשבה קצרה החלטתי ללכת על עיסוי שוודי שהיווה את הסיפתח הרשמי של החופשה. 50 דקות שאחריהן החלטתי לטבול בבריכה המקורה – ממנה מאוד קשה להתעלם – ולהיכנס למצב רגיעה. כמה זה עלה? 108 דולרים (כ-390 שקל) עבור הפעם הראשונה. עם זאת, הטיפולים הם כמעט הדבר היחיד עליו צריך להוסיף כסף בזמן השהות במלון המכיל בתוכו אין-ספור אטרקציות ומתקנים לשימוש החופשי של האורחים.
מעבר לחדר האוכל העצום והגדוש בכל טוב, ישנן שבע מסעדות אשר פזורות ברחבי המלון. אם חשקה נפשכם לעזוב את הבופה העשיר תוכלו לבחור בין מסעדת המבורגרים, מסעדת שף, מסעדת סושי ואפילו מאפייה שפועלת עד השעות הקטנות של הלילה. שם, אפשר לטעום מכל מגוון הקינוחים והשוקולדים הנעשים במקום, ובינינו? חגגנו עליהם כמעט כל לילה. ממליצה מניסיון על אלו המשלבים פירות, תענוג לחך.
אבל זה לא נגמר כאן. אחרי שאכלנו, הגיע הזמן לחגוג. הופעות חיות, מסיבות, רקדנים וקוקטיילים שיגרמו לכם לצאת מהמיטה – הנוחה מדי – ולשבת לדרינק מעולה ואפילו לרקוד בלוקיישנים השונים. בבר "מונטה קריסטו" התרכזו עיקר ההופעות בימים שבהם שהינו במקום, ושם היה מוקד העניינים בשעות הלילה. מה גם, שאפשר לקחת קוקטייל טוב ולצאת לסיבוב בשטח המלון, או סתם לשבת באוויר הפתוח מול הנוף עוצר הנשימה.
ואם בענייני חוץ עסקינן, חייבים לדבר על הבריכות והמתקנים. המלון ממוקם על שפת הים, מה שמקנה גישה ישירה למים התכולים ואפילו מפרץ פרטי. לצד כל אלו, ישנן מגוון בריכות הפזורות בשטח הקומפלקס, מבריכת אינפיניטי הנשקפת אל הנוף ומעניקה חוויה עוצרת נשימה, דרך בריכה מקורה ועד פארק מים לילדים – הממוקם במרחק מספק מהמתקנים השונים, כך שהשקט והשלווה נשמרים.
אמנם הגענו בימים מעט קרירים ולכן לא זכינו להיכנס לפארק המים, אך מדובר באטרקציה מדהימה שתענה על כל צורך של הקטנטנים, ובינינו? גם של הגדולים. לצד זה, המלון מציע אופציות בידור נוספות לילדים, ביניהן מועדון צבעוני, מבריק ויפה בו תוכלו להעסיק את ילדיכם ולזכות בכמה רגעי שקט. נפשי.
החדר
לפני ואחרי הכל – החדר הוא החשוב ביותר. בבניין המרכזי של המלון ישנן שלוש קומות המכילות חדרי אירוח מעוצבים בהם מרפסות הפונות לים. כמו כן, ישנן סוויטות מרווחות ואף אזור וילות שתוכננו במיוחד עבור משפחות גדולות או קבוצות חברים, ונועדו לתת מענה לכל הרצונות והצרכים של האורחים. אנחנו התארחנו בבניין המרכזי, והחדר היה מרווח מאוד, נוח, מעוצב למשעי.
תוך הקפדה על תו איכות, החדרים מלאים באביזרים שעושים את ההבדל מחוויית אירוח טובה – לחוויית אירוח מעולה. העיצוב מודרני, אך קלאסי, ומכיל מגוון פיסים שנותנים את הטאצ' הסופי למקום. מכורסאות נוחות להפליא, דרך מיטת קינג סייז, מצעי כותנה, חדר רחצה עצום הגדוש בכל טוב ועד הנוף המדהים שנשקף ממרפסת החדר – בה אפשר ללגום מהיין המעולה שחיכה לאורחים. נאמר את האמת, אם לא האטרקציות השונות הממוקמות ברחבי המלון, כנראה שלא היינו מסכימים לצאת ממנו לעולם.
לראות את אנטליה בעיניים אחרות
למרות שהתיירות הרוסית בשיאה, באנטליה מתגעגעים לתיירות הישראלית שירדה בשנים האחרונות – הן בגלל הסיבות הפוליטיות והן בגלל מגפת הקורונה בין השאר. אך, הם מצפים שהשנה הישראלים יחזרו לדובדבן שבקצפת ומציעים מגוון רחב של אטרקציות ברחבי אנטליה; ממועדון גולף יוקרתי, דרך פארקים עצומים, ספורט אתגרי ועד סיורי היסטוריה וארכיאולוגיה.
ביום השני של הטיול, יצאנו לכיוון העיירה בלק (Belek) אשר נחשבת לאזור יוקרתי ומטופח. שם, ממוקמים מגוון מועדוני גולף הפתוחים כמעט 12 חודשים בשנה הודות לאקלים הנוח. לאורך השנים, אנטליה מיצבה את עצמה כיעד תיירות גולף בר-קיימא, ובשנת 2008 בלק זכתה בתואר "אזור הגולף הטוב ביותר של השנה" באירופה.
מועדון הגולף בו התנסיתי לראשונה במשחק – שרק נראה קל אבל רחוק מלהיות כזה – הכיל מגרשי גולף ברמה עולמית, מטופחים ומרהיבים. בפנים המועדון המפואר, ישנה מסעדה מעולה שבה אפשר לקחת רגע ולהירגע מהספורט שהתחיל להיות מעט מוגזם. כמו כן, לאלו שרוצים להתאים את הלוק לסיטואציה, במקום ישנה גם חנות לא פחות מהיסטרית, כי גם אם מפסידים במשחק, לפחות שנעשה את זה בקלאס.
הרכבל, כי איך נראה את כל הטוב הזה מלמעלה?
באזור קמר בו שהינו, ניתן להגיע אל אחת מהפסגות המגיעות לכדי 2,365 מטרים על הר הטהטלי (Tahtalı Dağı). עם הרכב מגיעים לגובה של כ-600 מטרים ומאותה נקודה עולים באמצעות הרכבל (Olympos Teleferik) עד לפסגה הגבוה – ומדובר בחוויה מדהימה. עם זאת, חשוב לציין שהיא לא לבעלי לב חלש שכמוני, שייחלו לרגע בו רגליהם ידרכו על האדמה. אבל אם נותיר את החששות בצד, וכדאי שנעשה זאת, אני ממליצה לכם שלא להפסיד את התצפית החד פעמית על הנוף המרהיב. מהחלונות השקופים של הרכבל ניתן לראות בבירור את הים הכחול, הטבע הפראי, הרים מרהיבים ולנשום אוויר נקי בפסגה.
במרחק של כ-45 קילומטרים ממרכז העיר אנטליה, ממוקם תיאטרון רומי בשם "אספנדוס" (Aspendos Ancient Theatre), אשר הוכר כאתר מורשת בין לאומי על ידי אונסק"ו. מדובר באחד הנציגים הנכבדים ביותר של התיאטראות מהתקופה הרומית כיום, אשר השתמר בצורה מופתית לאורך השנים. שם, ניתן לראות את הארכיטקטורה המרהיבה וטכניקות הבנייה של התיאטרון הרומי. כיום הוא משמש בין היתר כלוקיישן לאירועי תרבות מגוונים שמתקיימים בדרך כלל בסוף האביב. 
העיר סידה – מקסימה וכובשת
אתחיל מהסוף: זאת התגלית של אנטליה, לשם הייתי חוזרת, ועכשיו. כ-80 ק"מ מזרחית לאנטליה, ממוקמת העיר העתיקה של סידה (Side), אשר הייתה עיר הנמל החשובה ביותר של פמפיליה (שם המחוז בעת העתיקה) בימי קדם. נותרו בה שרידי מבנים מרשימים לכל הדעות, תאטראות היסטוריים ונוף שיכול היה להיראות מוכר, אך עם קסם אחר לגמרי.
נקודת ההתחלה היא סידה העתיקה, אך ככל שממשיכים מגיעים לשדרות יפהפיות של בתים נמוכי קומה עמוסים בחנויות, מסעדות ובגדים, גן עדן אמיתי לשופוהוליקים. האטרקציות היו שם לאורך כל הטיול, אבל כל הזמן חשבתי מה עם השופינג עליו כולם מדברים בטורקיה? כשהגעתי לסידה הבנתי.
נשאיר את הקניונים בצד, סידה מעניקה חווית קנייה אחרת. הרחובות מרהיבים, הטיילת בסופם היא אטרקציה בפני עצמה ולאלו שפחות מתעניינים בקניות, ישנן לא מעט מסעדות באזור, ביניהן מסעדת אלמה (ALMA) המצוינת – הן מבחינת האוכל והן מבחינת המקום והעיצוב – בהן תוכלו לאכול באווירה טובה. אני ממליצה שלא לוותר עליה, גם אם זה אומר לפנות מקום בלו"ז העמוס לטובתה. 
העיר העתיקה של אנטליה
קאליצ'י (Kaleiçi), מרכז העיר ההיסטורי של אנטליה, הוא ביתם של מבנים צבעוניים, מעניינים ומרהיבים, שיכולים להוות מוקד נפלא לאלו שאהבה לצילום מושרשת בהם. שם, תוכלו למצוא שפע של חנויות – שוב למכורים לשופינג – מסעדות, דוכני אוכל רחוב של המטבח הטורקי, נקודות תצפית, ובלילה תמצאו שם ברים תוססים, הופעות חיות ואין ספור אנשים צבעוניים בדרכם לבילוי הבא שלהם. מעבר לכך, מאחורי קאליצ'י עומדת היסטוריה מרהיבה. היא מוקפת בחומות מרשימות, ומעניקה גישה לנמל ממנו יוצאות סירות לשייט סביב רצועת החוף של אנטליה המופלאה, זו שיכולה להיות גם וגם.
מחירים
כניסה לתאטרון אספנדוס: 100 לירות טורקיות (כ-18 שקל) לאדם
כניסה למוזיאון או תאטרון סידה: 50 לירות טורקיות (כ-9 שקל) לאדם
שיט בסירה בעיר העתיקה: כ-530 לירות טורקיות (כ-100 שקל) לאדם
טיפוס ברכבל: כ-850 לירות טורקיות (כ-160 שקל) לאדם הלוך חזור
בשורה התחתונה
אנטליה היא הכל מהכל. היא יכולה להוות יעד מדהים למשפחות, לאלו שחולמים על צמיד "הכל כלול" ואגדו בבריכה, אבל היא גם יכולה להוות יעד לאלו שרוצים תיירות אחרת, אקסלוסיבית, ומחפשים את המלון שיעניק להם זאת. נכון, התיירות הזו לא תהיה זולה כלל, אבל אם מסתכלים על התמונה הגדולה, מקבלים הכל מהכל, ואני? בראש עדיין שם, מסרבת לעשות צ'ק אאוט.
*הכתבת הייתה אורחת לשכת התיירות הטורקית