תימן היא מדינה קרועה. שקועה במלחמת אזרחים, התשתיות והכלכלה שלה נהרסו, והאלימות הגוברת גובה מחיר כבד ובלתי נסבל מרוב האוכלוסייה, עם תנאי רעב באזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ומגפת כולרה שמתפשטת ברחבי המדינה.

אתרים רבים וערים עתיקות בתימן שהיו לאטרקציות תיירותיות בעלות שם עולמי, הפכו לעיי חורבות, חלקם למחנות וביצורים של הצדדים הלוחמים. במהלך הסכסוך הצבאי שנמשך יותר משבע שנים בין הממשלה למיליציה החות'ית, קרבות עזים פקדו את המדינה הערבית הענייה וסגרו את שעריה לתיירים זרים מאז 2015.

תימן היא מדינה של ניגודים, של עבר והווה, שבה אנשים עדיין חיים בימי הביניים של "לילות ערב". למרות המחסור במשאבים ומשברים פוליטיים חוזרים ונשנים שמנעו את צמיחת התיירות, תימן היא מדינה מרתקת. בשל בידודה היחסי מהעולם, לתימן יש מורשת תרבותית יוצאת דופן שנרכשה במשך תקופה של 3,000 שנות היסטוריה מתועדת. בתימן אין אתרי נופש, מלונות בסגנון מערבי הם מעטים, ורבים מהמקומות המדהימים של המדינה אינם נגישים.

זוהי מדינה הנושמת היסטוריה דרך כל נקבובית, לא רק דרך חורבותיה והמונומנטים העתיקים, אלא גם דרך המסורות והתרבות שלה שנותרו חלק מחיי היומיום. מגורדי השחקים העתיקים עוצרי הנשימה של שיבאם (Shibam) ועד לשווקים המסורתיים של צנעא (Sana'a) והטבע הבתולי של אריכפלג סוקוטרה (Socotra).

תימן (צילום: dinosmichail, Shutterstock)
מורשת תרבותית בת אלפי שנים|צילום: dinosmichail, Shutterstock

"ערב המאושרת" 

במבט עכשווי, קשה להבין את הקשר שבין הכינוי אותו הרומאים העניקו לתימן – "ערב המאושרת" (Arab Felix) לבין שפיכות הדמים שמתחוללת כאן כבר שנים ארוכות. היא זכתה לשם זה בעקבות העובדה שבשונה משאר המדינות סביבה, דווקא באזור שהיום אנחנו קוראים לו תימן, החיים היו אמורים להיות יפים הרבה יותר. אדמה פורייה, הרים גבוהים וירוקים עם טמפרטורות נעימות, גאיות מוריקים שנחצים על ידי נהרות שוצפים. 

המיקום הגיאוגרפי שלה הפך אותה לנקודה חשובה למסחר וחצייה בין יבשת אסיה לאפריקה, וממנה ואליה התקיימו נתיבים רבים של תבלינים, בדים, אמנות ותכשיטים. נמל עדן (Aden) שיושב בקצה הדרומי של תימן, היה נמל חשוב מאין כמוהו, והוא היה שער הכניסה והיציאה אל ים סוף. 

איור נמל עדן תימן 1893 (צילום: getty images)
איור נמל עדן שפורסם בשנת 1893|צילום: getty images

לפני 1972, תימן, אז מפוצלת בין מדינת החסות הבריטית מדרום, למדינה הפיאודלית של צפון תימן, הייתה סגורה בפני זרים. המטיילים המעטים שנכנסו לארצות אלו חזרו עם תיאורים יוצאי דופן. הרים מסתוריים, ערים אסורות, הרמונים סודיים, אדונים רודניים החיים בארמונות מפוארים ועוסקים במלחמות שבטים עקובות מדם, וראשים כרותים של אויבים שעיטרו את הכיכרות הציבוריות כאות ליראה וכבוד.

עד שנות ה-60, שליטתם של האימאמים שמרה על תימן באפלוליות מוחלטת, נעולה, אסורה לזרים. אך הצפון נפתח בפתאומיות, ועם חלון הזדמנויות חדש זה לעולם, הגיעו זרים בהמוניהם. כמדינה ענייה להחריד, הגיעו לתימן פקידים בעלי כוונות טובות אך מוטעות ממגוון סוכנויות בינלאומיות, חמושים בתוכניות גרנדיוזיות לפיתוח, שרובן עלו בתוהו. ממהפכות ועד פיגועים, ממלחמות אזרחים ועד הפיכות, המדינה יצאה מערפילי הזמן ואתריה ההיסטוריים נשתמרו בנס.

צנעא תימן בשנות השישים (צילום: youtube)
צנעא תימן בשנות השישים|צילום: youtube

ב-1980 תימן אפילו נפתחה לתיירות יוקרה עם פתיחתו של מלון שרתון בצנעא. חנוכתו, שאורגנה בקיץ של אותה שנה, הייתה אירוע לאומי. יותר מ-3,000 תימנים התגודדו על הכביש והחניון, ורצו להשתתף במחזה של פתיחתו ההיסטורית עם 300 חדרים וכ-300 עובדים מכל רחבי העולם: פיליפינים, הודים, תימנים שהסתדרו היטב עם עמיתיהם מבריטניה, טורקיה, סרי לנקה, אפגניסטן, לבנון, סוריה, בנגלדש ופקיסטן. והכל עבד בצורה מושלמת תחת הנהגתו של מנהל גרמני.

בשנים אלו בתימן, לא היה קל למצוא דבר מלבד עלי הגת המקומיים, שנחשבו גם ליצרני כלכלה נמוכה וגם כנגע לאומי. אז בשרתון הסטייקים הגיעו מארצות הברית, הטלה מניו זילנד, הפירות והירקות מתוניסיה, מרוקו או לבנון. הדגים הגיעו טריים מפריז בטיסה של אייר פראנס שהשיקה קו ישיר.

גם לאחר האיחוד המצופה בין שתי המדינות ב-1990, תימן ידעה עליות ומורדות ומלחמת אזרחים נוספת באותו עשור, שלמעשה לא לגמרי הסתיימו עד לתחילה של המלחמה הנוכחית. המצב הרעוע מלכתחילה, הוביל להפסקה טוטלית של התיירות למדינה ב-2015, ולפי ההערכות המדינה הפסידה מאז כ-6 מיליארד דולר, עם סגירה של אתרי תיירות רבים עד היום.

צבא תימן (צילום: adenghad.net)
המלחמות הרחיקו את התיירים מתימן|צילום: adenghad.net

חות'ים

התנועה החות'ית, שנקראה על שם מנהיג דתי של שבט החות'ים הוקמה בתימן בתחילת שנות ה-90, על ידי מוסלמים זיידים שיעים, המהווים כ-30 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. המוסלמים השיעים הם מיעוט בקהילה האסלאמית העולמית, וזיידים הם קבוצה שיעית עם אמונות שונות משיעים באיראן, עיראק ובמקומות אחרים. כמה זיידים, כולל משפחות שהיו מהמשפיעות בצפון תימן לפני האיחוד, חשו שהמסורות הדתיות והתרבותיות שלהם מאוימות על ידי מאמצים במימון המדינה לקדם מנהיגים סלפים באזורים זיידים בשנות ה-80. דחיקה פוליטית ודתית לשוליים, הביאה את החות'ים להטיל ספק בסמכותה של ממשלת תימן. בשנת 2004, התנועה יצאה למרד נגד השלטון המרכזי בתימן משום שהפכה להיות מזוהה מדי עם ארה"ב וישראל לטענתם.

מאז כיבוש בירת תימן צנעא ב-2014, החות'ים בנו ברית עם רשת של קבוצות פוליטיות, צבאיות ושבטיות בצפון. הקואליציה כוננה את השליטה במוסדות המדינה, איחדה בין יריבים פוליטיים והשיגה עוד שטחים בצפון. הברית, בראשות החות'ים, שולטת כיום כמעט בכל צפון תימן ונשארת הכוח הדומיננטי באזורים המאוכלסים ביותר במדינה. עם זאת, החות'ים מתמודדים גם עם לחץ מרשת של קבוצות של חמושים בתימן, כולל המפלגה האיסלאמיסטית "איסלח", תנועה בדלנית דרומית, ואל קאעידה בחצי האי ערב (AQAP). תימנים רבים מתנגדים לממשל דה-פקטו של החות'ים ומבקרים את נוהלי הקבוצה להפגיז ערים, ירי טילים לאזורים מיושבים וגיוס ילדים.

המורדים החות'ים (צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
מתנגדים לישראל ומשתפים פעולה עם איראן. המורדים החות'ים|צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

בין אינספור הקבוצות הנאבקות על השליטה בתימן, התנועה החות'ית מעניינת במיוחד את הקהילה הבין-לאומית בשל קשריה עם איראן והשפעתה שמערערת את היציבות של תימן מאז פרצה מלחמת האזרחים ב-2014 שהובילה למשבר הומניטרי. ב-2015 חששה סעודיה מהתמיכה של איראן בחות'ים, ובתגובה, הרכיבו הסעודים קואליציה של מדינות – בחריין, מצרים, ירדן, כווית, מרוקו (עד 2019), קטאר (עד 2017), סנגל, סודן ואיחוד האמירויות – במטרה לעצור את התקדמות החות'ים. הקואליציה, בתמיכת ארצות הברית, אכפה מצור ימי ותקפו את החות'ים בתקיפות אוויריות, שדחקו את החות'ים ובעלות בריתם אל מחוץ לדרום תימן ומהעיר הדרומית עדן.

בתגובה למתקפה של הקואליציה בראשות סעודיה, החות'ים שיגרו כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) והתקפות טילים לתוך ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, כולל תקיפות אוויריות על שדות נפט סעודים ומתקני אחסון. החות'ים מכוונים לתשתית קריטית בערב הסעודית, ובמידה פחותה, באיחוד האמירויות, כדי לכפות על סיום הפעולות הצבאיות של הקואליציה.

איראן מואשמת לעתים קרובות בכך שהיא מספקת לחות'ים נשק, אימונים ומימון. התפיסה של סעודיה כי החות'ים הם ארגון פרוקסי איראני המסוגל לבצע התקפות חוצות גבולות בסמוך לגבולה הדרומי, הניעה את המתקפה של הממלכה הסעודית. מידת התמיכה האיראנית בחות'ים שנויה במחלוקת למרות שארה"ב, בריטניה, ערב הסעודית וישראל סיפקו עדויות למעורבות צבאית איראנית בתימן ותמיכה מצד חיזבאללה.

המצעד הצבאי של החות'ים בתימן
השתלטו על חלקה הצפוני של תימן. החות'ים

מטרותיהם של החות'ים השתנו לאורך השנים, אך המטרה העיקרית של התנועה היא להשיג הכרה בין-לאומית בממשלה בראשות החות'ים בתימן. בנוסף לכך, התנועה מבקשת להבטיח שליטה צבאית בצפון ובאזור העשיר בנפט במזרח ולהקים ממשלה שתהיה נוחה יותר לדעותיה ולמטרותיה הפוליטיות והאידיאולוגיות. ב-2021 הציגו החות'ים בפני גורמים סעודים תוכנית לסיום המלחמה. ההצעה כללה הפסקת אש, הוצאת כוחות זרים מתימן ותקופת מעבר שלאחריה הסכם שלום.

ב-1 באפריל 2022, החות'ים והממשלה המוכרת מבחינה עולמית של תימן הסכימו להפוגה של חודשיים בתיווך האו"ם. זמן קצר לאחר שהתחייבו להפסקת האש, חתמו החות'ים על תוכנית פעולה עם האו"ם שהתחייבה להפסיק את השימוש בילדים כחיילים, התקפות על בתי ספר ובתי חולים והרג ילדים. ביוני 2022 הסכימו הצדדים לחדש את הפסקת האש לחודשיים נוספים, אם כי נותרו חסמים משמעותיים לשלום בר קיימא.

בעקבות התערבותם של החות'ים במלחמה של ישראל מול החמאס, סעודיה נאלצה ליירט טילים שהגיעו מתין והעלתה כוננות. החשש כעת הוא זליגה של הסכסוך ושבירה של הפסקת האש בעקבות האינטרסים של הצדדים ברחבי המזרח התיכון. 

מסע בארץ קרועה

כל מדינות העולם מזהירות בתוקף את אזרחיהן מהגעה לתימן, ומדגישות את הסכנה שבביקור במדינה. הן עושות זאת מסיבה מוצדקת, מאחר ובאזורים רבים עדיין מתחוללים קרבות קשים, בין הצדדים הלוחמים. בנוסף לכך נושא התברואה במדינה הוא חמור, וכך גם הרפואה הרעועה. פיצוצים, חטיפות וירי מהאוויר הם דבר שבשגרה, בנוסף לפעילות של ארגוני טרור כמו החות'ים ואל-קאעידה. בכל אופן ההגעה לתימן אינה פשוטה, אך עדיין יש בה אוצרות שמורים.

דרך ההגעה הכי פחות מסובכת, היא חציית הגבול הצפוני עם עומאן, למחוז חצרמוות (Hadhramaut) בתימן. שמונה שעות ארוכות של נסיעה דרך המחוז הריק דרושות כדי להגיע לסיאון (Seiyun), עיר הבירה של האזור, שנשלט על ידי כוחות הקואליציה.

וואדי חצרמוות תימן (צילום: Muneer Binwaber, Shutterstock)
וואדי חצרמוות העתיק|צילום: Muneer Binwaber, Shutterstock
סיאון חצרמוות תימ (צילום: Dmitry Chulov, Shutterstock)
בירת המחוז סיאון|צילום: Dmitry Chulov, Shutterstock

במרחק נסיעה קצר נמצא ואדי דאוואן (Wadi Dawan), אוסף מדהים של בתים מלבני בוץ שנצמדים לצידי צלעי מצוקים. בקרבת מקום נמצאות גם עיירות נווה מדבר שופעות, בהן גדלים כל מיני סוגים של פירות ואגוזים. נשות האזור מכסות את עצמן מכף רגל ועד ראש בבגדים שחורים וחובשות כובע גבוה, מחודד וצהוב.

אישה באזור חצרמוות תימן (צילום: sunsinger, Shutterstock)
הנשים באזור ואדי דאוואן מתלבשות בצורה ייחודית|צילום: sunsinger, Shutterstock

המשיכה האמיתית במחוז חצרמוות היא כנראה העיר האגדית שיבאם (Shibam). עיר עתיקה זו, שכונתה "מנהטן של ערב", כוללת בנייני בוץ המתנשאים לגובה של למעלה משבע קומות. מאז ימי קדם, אנשים חיו ועדיין חיים במבנים מסיביים אלה. בשיטוט ברחובות שיבאם, קשה שלא להרים מבט אל קירות הבוץ הצבעוניים, וחלונות העץ המעוטרים.

שיבאם תימן (צילום: javarman, Shutterstock)
מנהטן של ערב. שיבאם|צילום: javarman, Shutterstock

בעבר, מחוז מארב (Marib) היה ידוע כאזור מסתורי של ערים אבודות קבורות בחול, שבטים בדואים החיים בשטחים בעלי תנאים קשים, וכמה מתצורות הנוף היפות ביותר של תימן. בימים אלה זהו קו החזית, זה האזור שבו אל-קאעידה ודאע"ש מבצעים את התקפותיהם, ושם כוחות הקואליציה והחות'ים נלחמים זה בזה. 

באזור נמצאים מקדשי הממלכה השבאית העתיקים, הקבורים למחצה בחול. ארכיאולוגים החלו בחפירות, אך בשל תסיסה אזרחית, מעולם לא הספיקו לסיים לחשוף את מה שנמצא מתחת למדבר. מכאן גם מאמינים כי הגיעה מלכת שבא, כשאחד מהמקדשים באזור מוקדש במיוחד לה ונקרא "הכס של מלכת שבא" (Throne of Queen Sheba).

מקדש שבא מארב תימן (צילום: Iurii Kazakov, Shutterstock)
הכס של מלכת שבא|צילום: Iurii Kazakov, Shutterstock

הכביש המהיר מארב לבירה צנעא (Sana'a) סגור במשך שנים מכיוון שזהו קו החזית בין החות'ים וכוחות הקואליציה. בדרך כלל, מסע שיימשך רק כמה שעות, נמשך כעת למעלה מעשר שעות. הסיבה לכך היא שהדרך היחידה להגיע לצנעא מארב עוברת כיום במעברי ההרים הנידחים לתוך אזור רדאע (Rada'a), שלמרבה הצער, גם הוא מושפע מארגוני טרור וחוסר יציבות.

העיר העתיקה של צנעא אינה דומה לשום מקום אחר בעולם. הרחובות הצרים רצופים בחנויות המוכרות סכינים, תבלינים, סירי נחושת בעבודת יד והרבה יותר, בדיוק כפי שעשו המקומיים במשך מאות שנים. כל הבניינים בנויים באופן מסורתי מלבני בוץ וחלונות לבנים המצופים בגיר. מסביב המקומיים כולם לובשים תלבושות תימניות מסורתיות.

גגות צנעא תימן (צילום: dinosmichail, Shutterstock)
מעל גגות צנעא|צילום: dinosmichail, Shutterstock
שער צנעא תימן (צילום: Sergey-73, Shutterstock)
שער הכניסה לצנעא|צילום: Sergey-73, Shutterstock
שוק צנעא תימן (צילום: ClaudiovidriClaudiovidri, Shutterstock)
השוק בעיר העתיק מתנהל כאן כבר מאות שנים|צילום: ClaudiovidriClaudiovidri, Shutterstock

בצפון העיר נמצאת טירת האבן, ארמון גבוה בסגנון תימני שנראה כמתריס על כוח המשיכה על ידי איזון על סלע צנום. כשעה נסיעה מצנעא נמצאת קאוקבאן (Kaukaban), עיר הבנויה לחלוטין מאבן, הממוקמת על ראש הר גבוה מאוד. לרוע המזל, חלק גדול מהאזור הזה נהרס על ידי תקיפות אוויריות מהמלחמה.

קאוקבן תימן (צילום: imageBROKER.com, Shutterstock)
עיר הבנויה לחלוטין מאבן. קאוקבן |צילום: imageBROKER.com, Shutterstock

הרי חראז (Haraz), הממוקמים מעט מערבית לבירה, מפורסמים בזכות הכפרים המבוצרים מימי הביניים היושבים גבוה מעל הפסגות. פינה זו של תימן היא גם אחד האזורים המסורתיים ביותר, נדיר מאוד לראות בה בגדים מערביים ואין מסעדות מערביות או מלונות חמישה כוכבים.

חרז תימן (צילום: Homo Cosmicos, Shutterstock)
חבל חראז בתימן|צילום: Homo Cosmicos, Shutterstock
חרז תימן (צילום: Don Whitebread, Shutterstock)
אחד האזורים המסורתיים ביותר. חראז|צילום: Don Whitebread, Shutterstock
אל מחוית תימן (צילום: Sergey-73, Shutterstock)
הכפרים יושבים בפסגות. כפר אל מחוית בחראז|צילום: Sergey-73, Shutterstock

בדרום המדינה, יושבת על חופיו של המפרץ הקרוי על שמה, העיר עדן (Aden) היא אחד הישובים העתיקים בחצי האי ערב, כל כך עתיקה שהאגדה מספרת כי כאן קבורים קין והבל, ופה בנה נח את התיבה שלו. היסטוריונים מצביעים על התיישבות מתועדת במקום עוד במאה ה-10 לפני הספירה, כשלאורך השנים היא היוותה נתיב סחר חשוב ביותר.

עדן תימן (צילום: Arthur Simoes, shutterstock)
העיר עדן יושבת על חופיו של מפרץ הקרוי בשמה|צילום: Arthur Simoes, shutterstock

 מחוץ לחוף וכאילו לא מהעולם הזה, הארכיפלג הקטן סוקוטרה (Socotra) יושב בים הערבי בין תימן וסומליה. הוא נחשב במידה רבה למקום הבטוח היחיד לביקור בתימן בשל העובדה שמלחמת האזרחים מעולם לא הגיעה לחופיו. סוקוטרה הוא ביתם של כמה מהמספרים הגבוהים ביותר של מינים אנדמים בעולם, מה ששם אותו בשורה אחת עם איי הגלאפגוס וקלדוניה החדשה. המין האנדמי המפורסם ביותר באזור הוא עץ דם הדרקון (דרקונית קינבר), שקיבל את שמו הודות לשרף האדום שלו שמזכיר דם.

חוף סוקוטרה תימן (צילום: Zaruba Ondrej, Shutterstock)
חוף סוקוטרה |צילום: Zaruba Ondrej, Shutterstock
האי סוקוטרה, תימן (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
בשורה אחת עם איי הגלאפגוס וקלדוניה החדשה. סוקוטרה|צילום: אימג'בנק / Thinkstock
האי סוקוטרה, תימן (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
המין האנדמי המפורסם ביותר באזור הוא עץ דם הדרקון|צילום: אימג'בנק / Thinkstock