12 שעות טיסה מפרידות בין החוף המזרחי של ארה"ב לישראל, ובכל אחד מהקצוות אנשים בטוחים שהצד השני הוא גן עדן עלי אדמות. בזמן שצעירים רבים מישראל מתכננים לרדת מהארץ, בטיימס סקוור בניו יורק מצטופפים 1,500 צעירים שרוצים לעשות בדיוק ההיפך – להגשים את החלום ולעלות לארץ. אם מישהו מכם שקע פעם במרמור בגלל המצב בארץ כדאי לו לבקר ביריד של "נפש בנפש", בשיתוף קק"ל, JNF, משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, שבו ישראל היא החלום הרטוב, מקור גאווה, אטרקציה ליחידי סגולה.
תשאלו למשל את דיאן כהן, ילידת ניו יורק וצלמת פפראצי ותיקה, שלכדה בעדשתה כוכבים כמו בראד פיט, אנג'לינה ג'ולי וגם את ג'ורג' קלוני ממש לא מזמן, ועכשיו היא מוכנה לוותר על זה רק בשביל להיות קרובה יותר למקום הכי נמוך בעולם. "הייתי פעם אחת בים המלח והתאהבתי בבוץ שם", היא מספרת, "אני לא מרוצה מאמריקה ומהתרבות פה, כיהודייה נראה לי נחמד להיות במקום שבו כולם בעלי קשר רוחני, בלי קשר לדת. אני לא מרגישה קשר דתי לישראל, אבל כשאני פוגשת ישראלים הם כל כך חמים שזה מרגיש כמו בית".
לאירוע הזה דיאן מגיעה עייפה במיוחד, אבל גם לילה של מרדף אחרי כוכבים לא מנע ממנה מלהגיע לכאן. "אני צלמת עיתונות ופפראצי וגם עושה מסאז' לאנשים ולכלבים", היא מסבירה. "עבדתי בשביל הנשיונל אנקווירר, אבל עכשיו אני פרילנס. זה נכון שראיתי את העולם הכי זוהר שיש, אבל אחרי כמה זמן זה נהיה משעמם. הגעתי לכאן כי אני רוצה לשמוע עוד מידע על ישראל לקראת עלייה. כמו האם יהיה לי ביטוח רפואי שם? האם אוכל להתקיים במקצוע שלי? ואני נורא אוהבת אירובי מים, וזה משהו שהייתי רוצה לעשות גם שם".
מה את יודעת על ישראל?
"לדעתי יש בעיה אחת בישראל – בעלי החיים בארץ. בפעם שעברה שהייתי בארץ ראיתי הרבה חתולים ברחוב, וזה היה לי ממש קשה. בניו יורק דואגים לבעלי חיים. זה לא ככה בישראל".
רבים מהמבקרים באירוע הם מלווים, הורים לצעירים שחיים בניו יורק סיטי וחולמים על פלורנטין. "בעלי ואני היינו בישראל והרגשנו שם נפלא, ואז שלחנו את הבת שלנו, ג'סיקה, לברית' רייד (טיול לצעירים שטרם ביקרו בארץ) ובעקבותיו היא רוצה לעשות עלייה", אומרת סוזן גרדנר שהגיעה מלונג איילנד ללוות את בתה ג'סיקה בת ה-26. "אנחנו שולחים נציגה אחת, מכים שורשים, ואז לאט לאט נבוא אחריה".
>> עוד בערוץ החופש:
מהר לפני שייגמר: הצימרים והמלונות לפסח
תייר: "אני אוהב-שונא את הבלגן של ישראל"
המדריך: איפה ישנים, מטיילים ואוכלים בברצלונה?
לא אכפת לך שהיא עוברת רחוק ממך?
"בשבילי זה חיבור ליהדות. בפעם הראשונה שהייתי בישראל ראיתי שעל כל הבניינים הציבוריים הגדולים יש מגן דוד – רק זה גרם לי לבכות. אני מספיק מבוגרת כדי לזכור את הנאצים, וזה נעים ללכת למקום שבו כולם פתוחים ליהדות ולמסורת, זה מרגיש כמו בית. ברור שאני אתגעגע אליה, אבל יש סקייפ. אנחנו נבוא לבקר". ג'סיקה עצמה, מתוקה וביישנית, עומדת לתד אימא שלה כמו מועמדת לגיוס. "אני רוצה ללמוד עברית, למצוא עבודה ולהמשיך את הלימודים הגבוהים שלי".
הכי כדאי להתיישב בנגב
אחרי קבלת הפנים, עולים הצעירים לאולם הנשפים של מלון קראון פלזה טיים סקוור, שם חיכו להם דוכנים של חברות ישראליות שיעזרו להם בהליך הקליטה. מחברות נדל"ן ועד נציגים של הסוכנות היהודית וקק"ל. בחדר הפזורים סביב מתקיימות הרצאות שונות. בחדר 404, למשל, הסבירו להם על הערים השונות של ישראל ועל האפשרות שלהם לגור בקו החוף, בעמק או בהרים. הכי כדאי, כך הסבירו ל"פעורים" (כינוי צבאי לצעירים חסרי ניסיון), להתיישב בנגב: "מאוד מרווח שם, ובאר שבע היא עיר מרכזית המוקפת באוניברסיטאות וחיים תוססים".
לא בטוח שהיה מי שהשתכנע. בחדר אחר צעיר דתי ונלהב הסביר לצעירים שהגיעו ליריד על צבא וחינוך, היה ניתן להסיק מדבריו שמדובר בשני האלמנטים הכי חשובים למדינת ישראל. אחד הדברים שקנה את הצעירים יותר מכל היה שכר הלימוד הנמוך באוניברסיטאות. "בישראל הממשלה משתתפת במימון החינוך", אמר המרצה. "זה כל כך זול!", הגיבה אחת הצעירות לעבר בן זוגה. "זה נפלא", הוא ענה לה. ושניהם הביטו זה בזה מאושרים שעוד מעט יגשימו את חלומם.
"אני הלכתי לארץ לשנה לבר אילן", מספר טל וויס, בן 20, יליד מנהטן להורים שדווקא בחרו לרדת מהארץ לפני עשרות שנים, "כיהודי, אני חושב שהארץ זה כמו הבית שלי, זה כמו גן עדן. אבא שלי היגר לכאן בשביל לימודים וגם אימא שלי. הם רצו לחפש חיים טובים יותר, ופה זו המדינה של ההזדמנויות. אני חושב שהם הצליחו, אבל אני רוצה לחיות בישראל. אבא חושב שקודם כדאי שאגמור פה את האוניברסיטה".
ג'סי בוטווין (34) הוא עו"ד צעיר ומצליח, טוב מראה, הנשוי לעובדת סוציאלית. היעד הבא שלהם: ארץ הקודש. "אנחנו רוצים לעשות עלייה מאז שהתחלנו לצאת", הוא אומר, "אנחנו מצפים לתינוק ומעדיפים לגדל אותו בישראל. אשתי נכנסה להרצאה על איפה כדי לחיות בישראל, לדעתי אנחנו צריכים לחיות בתל אביב. זה דומה יותר לניו יורק ויהיה פחות שוק בשבילנו. נכון שלא יהיה קל, אבל מה קל בחיים. גם לא אכפת לי שהחברים שלי אומרים שאני משוגע, אני רוצה לחיות במקום שיש לי אליו חיבור רוחני. לאנשים פה אכפת רק מהכסף".
אה, בישראל אין כסף
"אני יודע, זה מדאיג אותי אבל אני לא עובר לישראל בשביל הלייף סטייל, אני רוצה לתרום למשהו ואני לא רוצה לתרום לחברה האמריקאית".
היורדים משכנעים את הילדים לעלות לישראל
"באנו לפה כדי לנוח", מסביר משה, "אני נלחמתי בלבנון ובמצרים, הרגשתי שהיו לי מספיק מלחמות, באתי לנוח ונשארנו 30 שנה. אני מת לחזור לארץ, אבל בגיל שלנו, בוא נהיה ריאליסטים - אתה צריך שיהיה לך בית בטוח ולחיות בכבוד".
למעלה מ-38 אלף יהודים כבר עלו לישראל בסיוע "נפש בנפש" שהוקם על ידי הפילנתרופ טוני גלברט והרב יהושוע פס. פעילות הארגון ממומנת בחצייה על ידי משרד הקליטה והיתר על ידי תורמים ומקימי הארגון. גלברט מביט סביב על כמות האנשים שהגיעה ליריד בטיים סקוור ולא מצליח להסתיר את החיוך.
כמה יעלו מכל מי שנמצא כאן?
"אה! 90 אחוז", הוא עונה בנחישות. "זה לא שאנחנו מגייסים אנשים, אנחנו לא מחפשים אותם, הם באים אלינו, הם כבר יודעים מה הם רוצים".
*הכתבת התארחה בניו יורק על חשבון ״נפש בנפש״