בשנים האחרונות התרגלו הישראלים למצב אבסורדי, שבו נופשון בחו"ל עולה פחות מנופש בארץ. למשוואה המוזרה הזאת יש שתי סיבות: האחת מרגיזה ומקוממת, והיא מחירי הנופש הגבוהים בארץ; והשנייה משמחת ומעודדת - הירידה במחירי הטיסות לחו"ל. התבוננות בתיירות הישראלית לחו"ל לאורך ההיסטוריה ממחישה עד כמה עמוק השינוי שהתחולל אצל הישראלים - שינוי שלעתים קל להתייחס אליו כאל מובן מאליו, אבל מבט השוואתי מאפשר להעריך אותו נכונה. אם בעבר טיסה לחוץ לארץ הייתה שמורה לשמנה וסולתה, שהפרוטה מצויה בכיסם, היום מדובר במוצר להמונים. "אמצעי התחבורה המעופף הזה הפך מאמצעי יקר ואיטי בעבר לאמצעי זול ומהיר בהווה", אומר פרופ' יואל מנספלד, ראש המרכז לחקר התיירות באוניברסיטת חיפה.
עוד ב-mako חופש:
איך תקבלו כרטיס טיסה חינם לרומא
כך נופשים המיליונרים הישראלים
אביב בניו יורק: כל מה שקורה עכשיו בעיר
מטוסי הסילון האזרחיים עשו עלייה לארץ הקודש בשנות ה-60. לדברי מנספלד, "עד תחילת שנות ה-60, היציאה מן הארץ הייתה בעיקר באמצעות אניות נוסעים. בשנת 1965, רוב התנועה עברה לאוויר אך עדיין הייתה דלה, יקרה ואקסקלוסיבית מאוד". אל על, שהוקמה בנובמבר 1948, נכנסה ב-1961 לעידן הסילון שלה עם קבלת מטוס הבואינג 707 הראשון. כמעט במקביל, לשוק נכנס מוצר חדש: טיסות שכר (צ'רטר) ביוזמת הסטודנטים.
ב-1958, הוקם משרד נסיעות בבעלות אגודת הסטודנטים של הטכניון שנקרא "איגוד סטודנטים לתיור אקדמי" - "איסתא". היו חברים בו גם נציגי אגודות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית ובר-אילן. איסתא חכרה מארקיע מטוס דקוטה עם 32 מושבים והחלה בטיסות שכר לסטודנטים בקו תל-אביב-אתונה במחיר של 33 דולר לכל כיוון. החברה שיווקה גם הפלגות עם צים במחיר של 110 לירות ישראליות, למשל מחיפה לנאפולי.
אל על נגד איסתא
אל על לא ראתה בעין יפה את טיסות השכר (בדומה להתנגדותה לפתיחת השמיים לחברות הלואו קוסט בשנות האלפיים). בהמלצתה, החליטה ממשלת ישראל ב-1963 לאסור על הפעלת טיסות שכר לישראל וממנה. לאיסתא שהפעילה טיסות (בעיקר בקיץ) בקווים תל-אביב-אתונה-רומא-פריס, תל-אביב-אתונה-קופנהגן, תל-אביב-אמסטרדם, תל-אביב-אתונה-לונדון - זו הייתה מהלומה ומשבר קיומי ראשון.
אגודות הסטודנטים נרתמו למחאות במאמץ לבטל את הגזירה, אך שר התחבורה דאז, יצחק בן-אהרון, סירב לשמוע. הסטודנטים עברו להפגנות, והביאו לכיכר דיזנגוף בתל-אביב 20 חמורים שנשאו שלטים: "רק אנחנו נגד טיסות סטודנטים".
למרות שההפגנה זכתה להדים - התקנה לא שונתה. במו"מ עם אל על, הומצא פתרון: טיסות הסטודנטים יחלו ויסתיימו בניקוסיה שבקפריסין ואל על תבצע את הטיסות ללוד ב-21.5 דולר לכל כיוון. "ההסדר עבד עם הרבה קשיים, כאשר הנוסעים המתינו, חורקים שיניים, שעות רבות, לפעמים גם יום שלם, לטיסות הקשר (קונקשיינים)", משחזרים באיסתא. ביולי 1967 אחרי מלחמת ששת הימים ובהתערבות וועדת הכספים של הכנסת - בוטל האיסור על טיסות הסטודנטים והפעילות חודשה ובהיקף גדול מבעבר.
שנות ה-80: טיסות שכר וחבילות נופש
טיסות השכר זלגו לקהל הרחב והגיעו לשיאן בשנות ה-80. התקופה הביאה עימה עלייה ברמת החיים של הישראלים, וכפועל יוצא, גידול בביקוש לטיסות לחו"ל - עובדה שהגבירה את הדרישה גם לטיסות ישירות לאתרי נופש, שאליהם אל על לא טסה. ואכן, על פי משרד התחבורה, מספר הרישיונות למפעילי טיסות שכר הוגדל באותו עשור, תוך הגבלת היעדים למרחק 150 ק"מ מיעד שאל על טסה אליו.
לדבריו, חבילת הנופש (טיסה, בית מלון והעברות), שכללה בדרך כלל טיסת שכר - הוזילה משמעותית את המחיר והנגישה את חו"ל לישראלים רבים. באותם ימים, במידה רבה בדומה להיום, מי ששלט בחבילות הנופש היו סיטונאי התיירות שחכרו מטוסים מחברות התעופה. "זה יצר מוצרים מאוד סטנדרטיים בשוק התיירותי שהפך להמוני וסטנדרטי. מעט מאוד אנשים טסו ליעדים שלא הציעו חבילות נופש. הרוב נאלצו להסתפק במוצרי מדף", אומר מנספלד.
מטרפדים תחרות
בסוף העשור, ניסתה חברת תעופה פרטית חדשה בשם "מעוף" לכבוש את לב הישראלים במבצעים ובמחירים זולים של חבילות צ'רטר. אולם, החברה שנתקלה בהתנגדות מצד אל על ובמגבלות רגולטוריות - נקלעה לקשיים ונסגרה. "בניגוד לארקיע, שפעלה כחברת שכר בצורה מתואמת עם לוחות הזמנים והיעדים של אל על, "מעוף" פעלה ללא תיאום עימה. מדינת ישראל שוב יצאה להגנתה של אל על והערימה קשיים שבסופו של דבר גרמו לקריסתה של מעוף", משחזר מנספלד.
מהפכת האינטרנט (1)
המהפכה הבאה שעיצבה את תרבות הפנאי מחדש היא מהפכת האינטרנט. בליל של מידע שנגלה בהינף מקלדת - שינה את כללי המשחק. "ברגע שהאינטרנט נכנס לעולם התיירות בצורה משמעותית בתחילת שנות התשעים, התיירות שינתה פניה: אנשים, בארץ ובעולם, הפכו להיות תיירים הרבה יותר מנוסים ועם הרבה פחות חששות משפה ואיך להסתדר בארץ זרה. מאגרי המידע גרמו לאנשים להתחיל להגשים את מאווייהם התיירותיים בצורה אינדיבידואלית", אומר מנספלד. יוסי פתאל, לשעבר מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות וכיום מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת, מוסיף: "50% מההזמנות לבתי מלון ו-15%-20% מהזמנות כרטיסי הטיסה - נעשות כיום דרך האינטרנט".
מהפכת האינטרנט (2)
לצד אתרי האינטרנט של סוכנויות הנסיעות הגדולות בארץ, נכנסו אל חיינו בסערה גם אתרי התיירות הבינלאומיים המציעים לא אחת מחירים אטרקטיביים. נתונים מדויקים אודות היקף הרכישות של ישראלים באתרים הבינלאומיים אינם בנמצא, אך אודות הפופולריות של אתר בוקינג (booinkg.com) בקרב הצרכן הישראלי ניתן ללמוד דרך גוגל טרנדס. בדיקה שערכנו באחרונה מצביעה על גידול אדיר בהיקפי חיפוש המילה "בוקינג" בשנים האחרונות במנוע החיפוש גוגל - גבוה בהרבה בהשוואה להיקפי החיפוש באתרים של סוכנויות נסיעות ישראליות. נכס נוסף של האתרים הללו הן המלצות הגולשים על כמעט כל פינה בעולם.
ועכשיו: טיסות לואו-קוסט
מהפכה צרכנית נוספת היא מהפכת הטיסות המוזלות, הלואו-קוסט. איזי ג'ט הבריטית, חלוצת הלואו קוסט בישראל, הגיעה הנה לראשונה בנובמבר 2009 ובעקבותיה חברות לואו קוסט נוספות כמו וויז אייר ההונגרית וג'רמן ווינגס הגרמנית. אל על מצדה נכנסה עם מותג הלואו קוסט up.
על פי דו"ח של רשות התעופה האזרחית (רת"א) במשרד התחבורה, יישום הסכם שמיים פתוחים שנחתם עם האיחוד האירופי בשנת 2013 (אל-על התנגדה לו נחרצות) - הביא לגידול משמעותי בשיעור ממוצע של 9.5% בהיצע הטיסות לאירופה בשנים 2013-2014 בהשוואה לגידול ממוצע של 0.6% בלבד בשנתיים שקדמו לחתימת ההסכם. "חברות הלואו קוסט רשמו בשנים 2013-2014 גידול מרשים בהיקף הטיסות ובמספר הקווים. כאשר חלק השוק המצרפי שלהן גדל מ-2.6% במהלך 2012 ל-5% במהלך 2013 והגיע ל-8.8% במהלך שנת 2014. תכנית הטיסות הצפויה של חברות הלואו קוסט לעונת קיץ 2015 מצביעה על המשך מגמת הגידול המואץ בהיצע שלהן", נכתב בדו"ח. וכצפוי, ההיצע והתחרות הורידו גם את המחירים.
"מהפכת השמים הפתוחים הוזילה את מחירי הטיסות לחו"ל משמעותית", אומר ל"גלובס" יואל פלדשו, מנהל רת"א. לדבריו, בכל קו שיש בו שלושה מתחרים ויותר - ויש 17 קווים כאלה (דוגמת הקו לברלין) - המחירים ירדו. "בטיסות הישירות, המחירים ירדו מאז 'שמים פתוחים' בעד 20%; ובטיסות המשך עם עצירות ביניים המחירים ירדו בעד 37%", חושף פלדשו.
