בכל יום אנחנו ממליצים לכם על מקום מופלא אחר לשזוף בו את עיניכם, אבל הפעם תמצאו ברשימה שישה מקומות שחייבים לבקר בהם מהר – לפני שהם נעלמים. לפניכם אתרי תיירות מרהיבים ברחבי העולם, שנמצאים כיום בסכנה של ממש. מכירים מקומות נוספים שעתידם אינו מזהיר? טקבקו לנו!
ונציה, איטליה
אולי המפורסמת ברשימה: העיר ונציה שבצפון-מזרח איטליה, מעצמה ימית שנודעה גם כ"עיר המים" ו"עיר הגשרים" על שום ייחודה – המרכז ההיסטורי של ונציה בנוי על יסודות מכלונסאות עץ שנבנו על 118 איים קטנים, המקושרים ביניהם בכ-400 גשרים. כ-170 תעלות מים עוברות בין האיים, והשיט הוא אופן התחבורה העיקרי בהן. ונציה היא אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בעולם – כ-13 מיליון תיירים פוקדים אותה בכל שנה ושטים בגונדולות – אבל האימפריה שוקעת.
הקרקע באיי העיר רכה במיוחד, ועל כן נבנו הבתים על אוסף צפוף של כלונסאות עץ, שננעצו אנכית בקרקע הרכב, כך שחלקן התחתון הגיע לשכבות חול יציבות יותר. לוחות עץ מסיביים ומשטחי שיש הונחו על הכלונסאות, שברבות השנים עברו תהליך של התאבנות כיוון שלא נחשפו לחמצן, ועליהם נבנו הבתים.
דוח מצב: מאות שנים עמדו הבתים על תילם, אולם העיר החלה לשקוע בהדרגה, כאשר משקל הבתים גרם לקורות העץ להינעץ עמוק יותר בקרקע. ב-300 השנים האחרונות שוקעת העיר בקצב של כמה סנטימטרים לכל מאה שנים. גם גאויות מן הים האדריאטי מציפות את רחובות העיר בחודשי החורף ומאיימות עליה. כאשר מפלס המים עולה יתר על המידה, מופעלת אזעקה ברחבי העיר, ובמות מוגבהות מונחות במרכזי הרחובות ומאפשרות תנועת הולכי רגל. במקרים כאלה השיט בתעלות אינו אפשרי, כיוון שהגאות מונעת מעבר מתחת לגשרים. על כן, רבים מהתושבים מצוידים במגפיים גבוהים, והם פשוט הולכים בתוך המים. בנוסף, התושבים זנחו בשל ההצפות את קומת הקרקע בביתם, והם גרים בקומות העליונות.
בטיפול: ממשלת איטליה מנסה אמנם להתמודד עם התופעה באמצעים שונים, אבל דומה כי תהליך הצפתה של ונציה הוא בלתי נמנע.
מגדל פיזה, איטליה
עוד אייקון שאי אפשר לוותר עליו הוא כמובן מגדל פיזה, שהוא בעצם מגדל פעמונים של הקתדרלה בעיר פיזה שבאיטליה, המאיים ליפול מאז בנייתו החלה ב-1173. לא פחות מ-200 שנה לקח לבנות אותו, שכן הוא החל לנטות כבר בעת הבנייה, מה שגרם לעיכובים של עשרות שונים. מה שבעצם גורם לשיפוע – של כ-5.5 מעלות ובערך ארבעה מטרים לעומת האנך היורד ממרכז המגדל – הוא הקרקע הבלתי יציבה עליו בנוי המגדל. האמת? אנחנו פשוט חושדים שהאיטלקים לא כל-כך טובים בקטע הזה של לבנות, או יותר נכון, להחליט איפה לבנות. אבל העובדה הזו מעניקה לא מעט קסם לאתרים התיירותיים השוקעים.
רוב הסיכויים שמה שהפך את מגדל פיזה לאחת האטרקציות התיירותיות המפורסמות באיטליה ובכלל בעולם הוא דווקא הזווית. אבל גם המגדל עצמו מרתק: לבנייה היו שלושה שלבים, שכל אחד מהם נבנה על ידי מתכנן אחר (בכל זאת, 200 שנה), כך שהתייר המתבונן יכול להבחין בשילוב שנעשה בין סגנונות הבנייה השונים.
דוח מצב: ב-1990 הגיעו מומחים למסקנה כי נטיית המגדל מתגברת בקצב הולך וגובר, שיוביל לקריסתו תוך מאה שנה.
בטיפול: המדל נסגר המגדל לציבור והחלו פעולות שיקום שהקטינו את השיפוע שלו בעשרה אחוזים. השיקום ארך 11 שנה ועלה לא פחות מ-23,370,000 אירו. כרגע מדווח כי הנטייה נעצרה, אבל משהו גורם לנו להאמין שזה לא סוף הסיפור של הבניין העקום המפורסם בעולם.
"Little Green Street", אנגליה
"הרחוב הירוק הקטן" באנגליה הוא באמת מאוד קטן. ברוחב של 2.5 מטרים בלבד, הבתים ברחוב הלונדוני – 8 בצד אחד ושניים בצד השני, שנבנו בסביבות שנת 1780 – נותרו בדיוק כפי שהיו, ושרדו יותר ממאתיים שנה ושתי מלחמות עולם.
דוח מצב: הרחוב הקטנטן וההיסטורי הזה עומד כבר שנים בפני סכנה. אחרי שהקהילה הצליחה להילחם בהחלטות מפוקפקות של העירייה להתרת השתלטות על נדל"ן, הריסת הבתים העתיקים ובניית בניינים, הרי שהיום עלול הרחוב להפוך לחלק ממסלולן היומי של משאיות, שיחלפו סנטימטרים בודדים מדלתות הבתים בכל שלוש דקות, בכל יום, ויהרסו לחלוטין את הקסם עתיק היומין הזה.
בטיפול: אחרי מלחמה בת שמונה שנים, מועצת קמדן עדיין שוקלת האם לאפשר המשך של עבודות בנייה ברחוב, בין השאר של חניון תת-קרקעי. במילים אחרות: מומלץ לקפוץ בזמן ל"Little Green Street", וכמה שיותר מהר.
הפירמידות של גיזה, מצרים
במצרים, לא רחוק מקהיר ומהעיר גיזה שעל הנילוס, נמצא המתחם של המונומטים העתיקים שהציתו את דמיון האנושות. הפירמידה הגדולה של גיזה, המצויה במתחם, היא בעצם המונומנט היחיד שנותר משבעת פלאי תבל.
דוח מצב: כל ילד יודע לצייר פירמידה, וכל מבוגר שמע על האתרים המופלאים, שעד היום עצם העובדה כי נבנו בידי האדם נחשב לפלא – אבל לפופולריות יש גם חסרונות. יותר מדי תיירים מבקרים את הפירמידות, ואלה הולכות ונשחקות. העיר קהיר ההולכת וגדלה הביאה זיהום אוויר, טונות של אשפה, ורבבות אנשים עניים המנסים לגנוב פיסות מהפירמידות על מנת למכור אותן לתיירים.
בטיפול: לעומת ונציה, למשל, נדמה כי הפירמידות יישארו כאן לנצח – אבל ההזנחה האיטית וההרסנית עלולה להביא לקריסתן. ברגע שהעניינים במצרים יירגעו, מומלץ ללכת, לבקר ולשזוף את העיניים בפלא – אבל באחריות!
משולש האלמוגים, דרום מזרח אסיה
משולש האלמוגים ממוקם במערב האוקיינוס השקט ושטחו כ-6 מיליון קמ"ר. הוא מצוי בין המדינות אינדונזיה, מלזיה, פפואה ניו גיני, הפיליפינים, איי שלמה, ומזרח טימור, וחיים בו כ-500 מיני אלמוגים, מגוון עצום של ריפים וכ-3000 מיני דגים, כמו גם צבי ים. על פי ההערכות, משאבי הטבע בו, המשמשים הן לדיג והן לתיירות, מספקים פרנסה ליותר מ-120 מיליון בני אדם.
דוח מצב: אבל משולש האלמוגים נמצא בסכנה תמידית – הן בעקבות שינוי האקלים בעולם, והן בשל חוסר פיקוח על ניצול המשאבים בידי האדם, כמו למשל בנייה ופיתוח בחופים, זיהום מי הים ודיג מוגבר, גם תוך שימוש בציאניד ובדינמיט. על פי מחקר שנערך בנושא, 70 אחוז מהריפים בדרום מזרח אסיה נמצאים בסכנת הכחדה. בעלי החיים והמראות המרהיבים של הטבע, אלה שמושכים תיירים רבים, עשויים פשוט להיעלם.
בטיפול: לפני מספר שנים התאגדו המדינות האזוריות לפרויקט אזורי מקיף בתחום השיקום, כמו גם הקרן העולמית לשימור חיות הבר, במטרה לעצור את התהליך. נקווה שזה יעזור.
גרינלנד
גרינלנד, האי הגדול בעולם, ש-84 אחוז משטחו מכוסה קרח, אינו אתר תיירותי רגיל; עלות ההגעה אליו ותנאי השטח הלא פשוטים הופכים את המשימה הזו לקשה יותר. אבל מדובר במקום מרהיב, שנקרא "גרינלנד" רק בגלל שהמהגר שגורש מאיסלנד והחליט לגור בו עם משפחתו ועבדיו קרא לו כך כדי למשוך מתיישבים נוספים למקום שהוא ללא ספק לא בדיוק ירוק. האי ממוקם בצפון האוקיינוס האטלנטי והוא נחשב לטריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי.
הנופים וחיי הבר בגרינלנד מרהיבים: בקיץ הטמפרטורה הממוצעת בדרום האי היא תשע מעלות צלזיוס, רוב שטחו של האי מכוסה קרח-עד שעוביו הממוצע כ-300 מטר, ומגיע במספר מקומות עד ל-4,300 מטר, והאגן המרכזי של האי מוקף שרשרות הרים. רק חופי גרינלנד אינם מכוסי קרח, ורק ברצועת החוף גדלה צמחייה. בעלי החים הנפוצים הם יונקים, כגון זאבים, מכרסמים ואיילים, וכן בעלי חיים קוטביים כגון שועל ארקטי, ארנב ארקטי וכמובן – דובי הקוטב.
דוח מצב: במידה וההתחממות הגלובלית תסלים, כל הקרח יימס, האי יתפרק לאיים קטנים, והקרחונים המפורסמים והמתויירים יעלמו, כמו גם דובי הקוטב. בנוסף לכל זה, ארצות הברית תמצא את עצמה בסכנת הצפה ממשית.