כשחושבים על המדינות הכי בטוחות בעולם, קנדה היא בין המועמדות הכי טבעיות להיכנס לרשימה הזו. מדובר במקום שלו, עם כלכלה יציבה, יציבות ביטחונית (טפו, טפו) ואיכות חיים שמעוררת קנאה. מי שביקר בקנדה מספר על נופים פראיים אינסופיים, טבע מרשים, הזדמנויות בלתי פוסקות לספורט חורפי, טיפוס על קרחונים והיכולת להעביר את הזמן למשך שבועות בלי קליטה סלולרית.
מצד שני, תאמינו או לא, אבל גם בגן עדן יש צרות. כן, אפילו במקום כמו קנדה. למעשה, המדינה מיושבת בעיקר בדרומה. ככל שמצפינים, רואים פחות יישובים והשטח העצום שלה מכוסה ברובו ביערות. המצב הזה לא נוצר מהרצון של הקנדים להישאר קרוב לשכנה ארה"ב מדרום, אלא כי הטבע ברב המדינה חזק יותר מהכל. החורפים הקשים, הקרבה לאוקיינוסים, האיום המתמיד של רעידות האדמה, התפרצויות געשיות, החי והצומח העשיר שבה, ההרים הגבוהים והקרחונים הופכים את קנדה למדינה מהיפות בעולם, אך גם לאחת מהמסוכנות שבהן. אספנו תשע סכנות מרכזיות שכדאי לשים לב אליהן כשמבקרים בה.
קור
אם האסוציאציה הראשונה לצרפת זה בגט, ליוון זה איים וים, לניו זילנד זה כבשים ולאמריקה זה המבורגר (או דונלד טראמפ), האסוציאציה הראשונה לקנדה היא ללא ספק – קור. כן, קר שם בטירוף. החורפים בקנדה ידועים כחורפים קשים מאוד והקור יכול לצוץ גם במהלך הקיץ. אם מדברים על מספרים, למעט אזור דרום אלברטה שמזג האוויר בו יחסית נעים, הטמפרטורות בקנדה עשויות להגיע עד למינוס עשרים באזורים המיושבים. בהרים ובאזורים לא מיושבים, הטמפרטורות עשויות לצנוח אפילו מתחת לטמפרטורה זו.
הקנדים מתורגלים היטב בהתנהלות בקור – הם יודעים איך להתלבש, יודעים היטב כמה לא כדאי לצאת מהבית כשהשיער רטוב וכן, הם יודעים גם איך לנצל היטב את החורף לפעילויות מהנות כמו סקי, החלקה על הקרח, נסיעה במזחלות, אירוח במלונות ומסעדות העשויים מקרח, אתרי מרחצאות ועוד.
המבקר הלא מתורגל יכול למצוא את עצמו במצב מסכן חיים של היפותרמיה במידה ולא יהיה לבוש טוב מספיק. מהצד השני, עודף שכבות יכול לגרום לכם להזיע מתחת לבגדים, להירטב וזה גם מצב לא רצוי. לכן, מומלץ לבוש כשכבה ראשונה בגדים דקים מבד נושם שיהיו צמודים לגוף. על גבי השכבה הזו, מומלץ ללבוש שכבה מבודדת – סוודר או פליז ומעל להכל שכבה של מעיל אטום למים וחוסם רוח. כמובן שכובעי צמר, צעיפים וכפפות רק יקלו על התחושה שלכם וימנעו כוויות קור מיותרות.
מבקרים בקיץ? תדעו שגם אתם לא חסינים מפני האזהרה הזו. היו ערוכים ברכב גם למקרה של שינויים במזג האוויר בעונות שנחשבות חמות. במידה ואלו מגיעים בהפתעה, זה יכול להיות מאוד לא נעים.
הצפות
במדינה שיש בה כמויות משקעים מטורפות ושהחורפים בה מאופיינים בסופות שלגים כבדות כל כך, אי אפשר שלא לצפות מראש את ההצפות שמגיעות מדי שנה. אמנם ההצפה הקשה האחרונה שראתה קנדה היתה אי שם בשנות ה-90, אבל הצפות עדיין מתרחשות בכל שנה ולכן שווה להקשיב פעם ביום יומיים לתחזית מזג האוויר, כדי לוודא שכל הדרכים שתכננתם לעבור דרכן עדיין עבירות. זה יכול להציל לכם את הטיול ואת החיים.
ברד
כן, ברד. תנאי מזג האוויר בקנדה מאפשרים היווצרות של גושי ברד בגודל שנע בין חצי סנטימטר (בקטנה) ליותר מעשרה סנטימטרים (קצת פחות בקטנה). אותם גושי ברד נופלים מהשמיים במהירות גבוהה שיכולה להגיע עד ל-130 קמ"ש. ברד כזה יכול לגרום ללא מעט נזקים וגם לגבות חיי אדם. לשם המחשה – בשנת 1991 התרחשה בקלגרי סופת הברד הקשה ביותר שתועדה: 30 דקות של ברד גרמו לנזק ברכוש בשווי של 237 מיליון דולרים, בעיקר בגלל חלונות שנשברו ועוד 105 מיליון דולר על נזק לרכבים.
שוב, מומלץ להקשיב לתחזית מזג האוויר במהלך טיול בקנדה. אגב, סופות ברד מתרחשות בקנדה בין מאי לאוקטובר, אז גם כאן המטיילים בקיץ אינם חסינים. להיפך.
ערפל
חלק גדול מהערים והיישובים בקנדה ממוקמים בצמוד לחוף ים או אגם. מעל לימים והאגמים, שילוב של רסס טיפות המים ושל הקור ששורר באזור בחורף, יוצרים תופעה מרהיבה ביופייה של ערפל סמיך. התמונות של התופעה הזו נראות כמו מחזה שמימי שלקוח מסרטי פנטזיה.
אלא שכל היופי הזה מסכן את הנהגים על הכבישים (שגם ככה מסוכנים בגלל סכנת קיפאון), בגלל שהערפל מצמצם מאוד את שדה הראיה והופך כל משימת נהיגה לכמעט בלתי אפשרית. לכן, אם אתם מגיעים בתקופה שבה הערפל מכסה את האזור שבו אתם מטיילים, עדיף להסתמך על רכבות תחתיות, או פשוט לדחות נסיעות.
דרכים ארוכות
טוב, האזהרה הזו תקפה לכל מדינה גדולה, אבל גם לקנדה. אם יצאתם לדרך ארוכה, דאגו למלא את מיכל הדלק שלכם לקראת היציאה ושקלו החזקה של ג'ריקן דלק בתא המטען. במרחקים הקיימים בקנדה, לא תמצאו תחנת דלק בכל מקום ומדובר במרחקים בסדר גודל שהופך חילוצים לארוכים מאוד ולא תמיד משתלמים.
דובי גריזלי
עדיוית מהמאה ה-19 מוכיחות שפעם חיו בהרי ישראל דובים, אבל משלל סיבות שונות, הם כבר לא חיים כאן ואנחנו, המטיילים, לא חושבים כלל על דובים כשאנחנו יוצאים לטבע. בקנדה ובחלק ממדינות ארצות הברית, מדובר בעניין שמשנה לחלוטין את הטיול שאליו אנחנו רגילים. צריך לקחת בחשבון שדובים כועסים יכולים להרוג.
מטיילים רבים שמגיעים למדינה מקבלים המלצות לקנות פעמוני דובים ("Bear Bell"). לטענת המוכרים, צלצולי הפעמונים מרתיעים את הדובים ומרחיקים אותם מהמטיילים. אלא שבפועל, הפעמונים האלו בעיקר מהווים מקור ללא מעט בדיחות בקרב מטיילים, כי במקרה של מפגש לא סימפטי עם דובה כועסת, הפעמונים האלו יהיו הדבר האחרון שיעזור לכם.
המצב שאתם הכי לא רוצים להגיע אליו עם דובים הוא שאתם עומדים בין דובה לבין הגור שלה. הבעיה בטיולים היא שברב הזמן גם המטיילים וגם הדובים שקטים מידי מכדי שיצליחו להבחין אלו באלו בתוך הסבך של שמורות הטבע. על כן, למטיילים בטבע בקנדה מומלץ להקפיד על רעש. דבר חלש? הפוך גוטה, הפוך. ההמלצה שניתנת לרב המטיילים היא אחת לכל כמה דקות לצעוק תוך כדי הליכה "Eho!". כך, אם יש דובים בסביבה, הם יבחינו בנוכחות אנושית באזור וימהרו לגונן על הגורים שלהם ולהיות קרוב אליהם.
עוד סיטואציה בה צריך לקחת את סכנת הדובים בחשבון' היא במהלך לינת הלילה. בזמן השינה הדובים עשויים לחמוד את המזון שבתיקים שלכם, במידה שבחרתם ללון בקמפינג. ההמלצה הראשונה היא לישון רק באתרי קמפינג מסודרים ולא לבדכם. בנוסף, מומלץ לברר באתרי הקמפינג מה הפתרונות שהם מציעים לבעיה. בחלק מהמקומות יציעו לכם לוקרים לאחסון המזון ובחלק יציעו לכם לתלות את שקיות המזון שלכם על עמוד גבוה שאף דב לא יצליח להגיע אליו. מומלץ לאמץ את הפתרונות הללו, גם אם הם ידרשו מכם להוציא עוד כמה גרושים מהכיס.
רעידות אדמה
לאורך החוף המערבי של אמריקה הצפונית עובר שבר גיאולוגי בין הלוח הטקטוני הצפון האמריקאי לבין הלוח חואן דה פוקה. החיכוך המתמיד בין הלוחות הללו יוצר אחת לכמה זמן רעידות אדמה וסביבן לא מעט תופעות שיכולות להיות מסוכנות מאוד – צונאמי, מפולות שלגים בסדרי גודל מפלצתיים, מפולות בוץ ואדמה ועוד. רעידת האדמה האחרונה התרחשה בחודש שעבר מול חופי אלסקה, היא הייתה בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר ונכון לעכשיו יש באזור התרעה לצונאמי. במילים אחרות - האזהרה הזו אקטואלית לחלוטין.
התפרצויות געשיות
בשטחה של קנדה יושבים מספר הרי געש פעילים, הקנדים מתייחסים אליהם ברצינות ויש להם סיבה טובה לכך. בשנת 1775 התרחשה במערב קנדה התפרצות געשית שגבתה את חייהם של כאלפיים ילידים מקומיים והשאירה עוד רבים ללא קורת גג, לאחר שכילתה את כל הכפרים באזור. בנוסף, לשון לבה באורך של כ-22 קילומטר שינתה לחלוטין את פני השטח באזור.
האסון ההוא חרוט היטב בזיכרון של הקנדים שיודעים היטב שאותם הרי געש יכולים להתעורר כל יום, לכסות את קנדה באפר וולקני שעשוי לגרום לחורפים מקפיאי עצמות במדינה ולשיתוק התנועה האווירית (כפי שהתרחש לפני כעשור בהתפרצות הגעשית באיסלנד). אותו אפר הוולקני גם רעיל לבני אדם ועשוי לגרום לתחלואה במחלות שונות בשנים שלאחר ההתפרצות ובסמוך להתפרצות.
בקיצור, קנדה יפיפייה, אבל תקוו שאף הר געש לא יתפרץ בה בזמן שאתם בביקור בה.
אישור כניסה אלקטרוני
כדי להכנס לקנדה, ישראלים לא צריכים ויזה מיוחדת. אם אתם נכנסים אליה באופן יבשתי, פשוט צריך להחתים דרכון. אם אתם מתכוונים לטוס לקנדה, יש שלב קליל שצריך וכדאי לעשות בדרך – אישור כניסה אלקטרוני (eTA). נכנסים לאתר רשות ההגירה הקנדי, ממלאים טופס מכוון, משלמים 7 דולר קנדי וממתינים לאישור חזרה למייל. אם אתם מגיעים לביקור קצר, סביר להניח שבזה תסתיים הפרוצדורה. במידה ואתם מתכננים ביקור ארוך, או ביקור שמשלב עבודה, סביר להניח שיבקשו מכם גם אישור מרופא. בכל אופן, כדאי להקדים לדאוג לאישור הפעוט הזה ולא לחכות לרגע האחרון.
שימו לב שפה נכנס הקאץ'. הרשת מלאה בנוכלים שישכנעו אתכם שדרכם אפשר לקבל את האישור הנכסף, יגבו מכם פרטים אישיים, ייקחו מכם את הפרטים של כרטיס האשראי ויעשו בו שימוש זדוני. זה יכול להתחיל בזה שתגיעו לשדה התעופה ותגלו שבעצם אין לכם אישור כניסה לקנדה ולהסתיים בכך שמישהו אי שם יחגוג על כרטיס האשראי שלכם וחמור מכך – על הזהות שלכם. היזהרו מחיקויים.