אחד הסמלים של עונת הסתיו הם החצבים, ואם יש מקום מיוחד לחזות בבוהק הפריחה הלבנה זה בגן הלאומי יודפת העתיקה. הגן הלאומי הוא מעוז ובית לחצבים רבים שפורחים בו ויוצרים מראה יפהפה שכל חובבי חצבים וטיולי הפריחה חייבים להגיע אליו לביקור.

לגן הלאומי יודפת העתיקה שבגליל התחתון גם מורשת יהודית היסטורית חשובה, שכן העיר יודפת העתיקה נודעה בזכות מפקדה בימי המצור הרומי (67 לספירה), יוסף בן מתתיהו. בימי בית שני הייתה יודפת עיר יהודית חשובה שאף הוזכרה בהרחבה בספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" של יוסף בן מתתיהו. בשנת 67 לספירה צר הצבא הרומי על יודפת במשך 47 ימים, עד לסוף המר. גם כיום, סיפור המרד ותוצאותיו ניכרים היטב בשרידים העתיקים שבאתר.

בתחילת 2016 הוכרז האתר הארכיאולוגי כגן לאומי יודפת העתיקה. בשנים האחרונות נעשתה באתר הארכיאולוגי עבודת שימור המציגה וממחישה את הסיפור ההיסטורי. העבודה נעשתה בהובלה וסיוע של רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית משגב, האגף לתוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה, רשות העתיקות ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת. חלק מהאתר הונגש לאנשים עם מוגבלות בתנועה, ובמקום הוצבו אמצעי המחשה ושילוט מקוריים, בהם איל ברזל ומגנים ורומחים המדמים לגיון רומי המטפס אל חומות העיר. כמו כן, נסללו מגרשי חניה למרגלות הגבעה הנישאת.

המסלול מעגלי ולוקח כשעה וחצי | הכניסה לאתר ללא תשלום | יש להקפיד לא לרדת משבילים מסומנים

איך מגיעים? נוסעים בכביש הגישה ליישוב יודפת כ-150 מטר ופונים שמאלה בדרך סלולה המגיעה לאחר כקילומטר לרחבת החניה שלמרגלות האתר.

חצבים ביודפת (צילום: שחר שטוי, רשות הטבע והגנים)
צילום: שחר שטוי, רשות הטבע והגנים

פריחת החצבים בימים אלו של סוף הקיץ בשיאה ותל יודפת הוא אחד המקומות היפים והמיוחדים להתרשם ממנה עם אלפי חצבים שמעטרים את התל.

חצבים ביודפת (צילום: בעז אשכול, רשות הטבע והגנים)
צילום: בעז אשכול, רשות הטבע והגנים

מסלול הטיול המסומן מעגלי ועובר בין החצבים שעומדים דום ומתנופפים קלות ברוח.

חצבים ביודפת (צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים)
צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים

החצב  הוא גאופיט - צמח שבחלק מהשנה מתים בו כל החלקים שמעל פני הקרקע ונשאר רק איבר אגירה תת-קרקעי. הוא נפוץ כצמח בר ברוב חלקי ישראל. פריחתו בסוף הקיץ, בעמודי תפרחת גבוהים ולבנים, בולטת בנוף היבש של סוף הקיץ ועל כן והוא נחשב לראשון מבשרי הסתיו. 

חצבים ביודפת (צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים)
צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים

אחת הסברות המקובלות היא שמקור השם של החצב מיכולתו "לחצוב" בסלע ולהקשות על אלו שמנסים לעקור אותו.

חצבים ביודפת (צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים)
צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים

בתחילת 2016 הוכרז האתר הארכיאולוגי כגן לאומי יודפת העתיקה. בשנים האחרונות נעשתה באתר הארכיאולוגי עבודת שימור רבה המציגה וממחישה את הסיפור ההיסטורי. העבודה נעשתה בהובלה וסיוע של רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית משגב, האגף לתוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה, רשות העתיקות ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת.

חצבים ביודפת (צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים)
צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים

אייל ניגוח מברזל. בין אמצעי ההמחשה שהוצבו בגן הלאומי להעצמת חווית הביקור באתר. בימי בית שני הייתה יודפת עיר יהודית חשובה שאף הוזכרה בהרחבה בספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" של יוסף בן מתתיהו. בשנת 67 לספירה צר הצבא הרומי על יודפת במשך 47 ימים, עד לסוף המר. גם כיום, סיפור המרד ותוצאותיו ניכרים היטב בשרידים העתיקים שבאתר. 

חצבים ביודפת (צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים)
צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים

החצבים בתל יודפת בזמן שקיעה. כאמור, הכניסה לאתר היא ללא תשלום והחוויה מיוחדת כמעט בכל שעה.