כשאנחנו טסים לחופש, אנחנו מבזבזים כסף כאילו שלא נצטרך לחזור הביתה ולעבוד אחר כך חודשיים שעות נוספות כדי לפצות על זה. אנחנו מבזבזים על אוכל, מבזבזים על ביגוד, נעליים זה גם פופולרי מאוד, ומוצרי חשמל, כמובן. כל מה שאפשר יהיה לגזור לו את התווית, לדחוף לתוך המזוודה ולהגיד במכס: "אה זה? יש לי את זה כבר 13 שנה". מצד שני, כשעוברים למדינה חדשה, פריווילגיית בת היענה מתמסמסת ואיננה, כך שהצורך למצוא מקומות זולים לרכישת הלבשה ואלקטרוניקה הופכת הכרחית ודחופה.
אבל כמובן, כשעוברים למדינה חדשה, ומחכה לכם דירה ריקה שיש בה מקרר, מיקרו ותריסים, לעתים קרובות פשוט הולכים לקנות בחנות הקרובה ביותר. עם זאת, ברגע שהמזוודות נפתחות, המכולה מגיעה, וטלוויזיית המסך שטוח מגיעה עם שליח, אפשר לנוח, לנשום קצת, ולמצוא את המקומות הזולים באמת.
דברים שחובה לדעת על שופינג בארה"ב
1. שלכל סכום צריך להוסיף מס קניה, והמספר הזה נע בין 8-11 אחוז מהרכישה, תלוי באיזו מדינה אתם נמצאים. אילינוי מככבת בטופ עם 10-11 אחוזי מס, אז שום סכום הוא לא באמת מה שנדמה.
2. השני, והחשוב עוד יותר, הוא שכל מוצר שנרכש יכול לחזור לחנות בתמורה לכל הכסף שבאמצעותו נרכש. להלן: קנית חולצה ובבית לא בא לך עליה, יש לך 3 חודשים להחזיר. הטעם של הגבינה לא נראה לך? בשירות הלקוחות כבר מחכים לך עם הכסף ביד. המכנסיים החדשים קטנים עליך במידה ואין לך כוח להחליף למידה גדולה יותר? מי צריך זיכוי, הקאש כבר בדרך.
3. הדבר השלישי שכדאי שתדעו הוא שכל מועדון לקוחות שתצטרפו אליו יספק לכם הנחות, כך ששווה לתת שם וכתובת (ומומלץ לא יותר מזה) ולהתחיל לקבל הנחות וכסף הביתה. כן, זה עובד. (גם תיירים מזדמנים יכולים להצטרף למועדוני הלקוחות ולהנות מהנחות שמתקבלות במעמד אותה קנייה, אבל הקופונים שמתקבלים בדואר, לא יועילו לכם בישראל).
4. אולי החשוב מכל – הכי זול באמת, באינטרנט. עשו סקר שווקים מסודר וכל מה שתצטרכו הוא להשלים דמי משלוח צנועים והמוצר אצלכם בבית. תכלס, אין כמו להיות ראיס בביתך.
באמריקה, התנהג כאמריקאי שפוחד שיתבעו אותו, ולכן, ברגע נתון זה, אני גרה במיד ווסט, ויכולה לדווח לכם רק על חנויות ורשתות שקיימות בסביבה. אני לא ערבה למחירים או למוצרים, רק מדווחת על ההצלחות שלי והכשלונות (המרובים) שלי.
על הגוף
כן, בארה"ב יותר זול, אבל תלוי מה. ג'ינסים במחיר טוב יעלו לכם בין 20-40 דולר, חולצות שוות יעלו בין 10-20 דולר. המחירים האלה לא רעים ולמבחר בייסיקים וביגוד עונתי שווה לקפוץ לכל סניף של רשת טרגט , קיימארט , וולמארט , שנוטים להציע ביגוד והנעלה במחירים מצחיקים. למעשה, הם מציעים כמעט הכל במחירים מצחיקים, אבל מרשל'ז , טי ג'יי מקס ופיילינ'ז בייסמנט , מציעים לכם את כל המותגים, ביניהם מותגים ממש שווים (קנת' קול, קלווין קליין, ומעצבים נחשבים אחרים) בהנחות מטורפות. התירוץ שלהם הוא שהם פשוט קונים את הסטוקים של חנויות אחרות. למי אכפת, העיקר שאחרי פשפוש קצר יוצאים משם הם הרבה בגדים בקצת כסף.
המינוס: יש צורך בחיטוט קצת יותר מסיבי כדי לאתר את הדברים האיכותיים באמת.
הפלוס: אני אפילו לא מודדת בחנות. לוקחת מה שנראה לי, משלמת, ומודדת בבית. מה שלא מתאים חוזר בחזרה ללא נזקים לארנק.
על הרגליים
חנויות נעליים יש למכביר. פיילס , למשל, מככבת כרשת חנויות נעליים זולות, נאות ולא בלתי איכותיות, שאוהבת לפצוח במבצעי "השני ב-50 אחוז הנחה" וכיו"ב. עם זאת, ההצלחה הגדולה של שיקגו (והרבה הרבה ערים נוספות בארה"ב) היא DSW , רשת חנויות שהן למעשה מחסני נעליים ענקיים, שם תוכלו למצוא את כל המותגים השווים ביותר במחירים שווים ביותר. סקצ'רס, מארק ג'ייקובס, סטיב מאדן, מיו מיו, בירקנשטוק, ניין ווסט, ומבחר סניקרס ונעלי ספורט של הברנדים הכי גדולים. כל אלה במחירים מצחיקים, שאנחנו לא שואלים איך הם יכולים להרשות לעצמם.
המינוס: אין ממש. חוץ מאשר, כמובן, שהמבחר הגדול ייאלץ אתכם להסתובב הרבה כדי למצוא את מה שאתם אוהבים. אבל זה לא ממש מינוס, נכון?
הפלוס: המחירים, המבחר והעובדה שלא צריך לחשוב 10 פעמים לפני שקונים עוד זוג נעליים. המחירים מאפשרים את זה. עכשיו רק צריך לקנות עוד ארון לנעליים.
בתוך הבטן פנימה
גם האוכל לא יקר בארה"ב, תלוי, כמובן, מה אתם אוהבים. חוץ מאשר הסופרמרקטים הרגילים שנמצאים בכל מקום, תוכלו להצטרף לחווית הקוסקו, מפלצת ענק שמוכרת רק מוצרים באריזות מפלצתיות ענקיות, במחירים קטנטנים גמדיים. קוסקו, היא מועדון שמקבל חברים בלבד, כשחברות שנתית עולה כסף ומעניקה זכות להכנס לסופרמרקט, וגם הנחות וכסף. למרות ואולי בגלל זה נמצאו לא מעט ישראלים שיודעים לכופף את המערכת הזו ולהכנס עם כרטיס של חברם הטוב, אבל בדרך כלל לא עושים על זה בעיות. בקוסקו תמצאו הכל, החל מחיתולים וכלה בטלוויזיות, אבל מה שבאמת משתלם לקנות שם זה ירקות, בשרים ולחמים, שהמחירים שלהם פשוט נפלאים וכך גם הטעם. קנו הרבה, הקפיאו ותהנו מקוסקו לעד, מה רע.
המינוס: לא תוכלו למצוא כל מה שאתם אוהבים בקוסקו. הם מוכרים כמה מוצרים ספציפיים מכל סוג ואם זה לא נאה לכם, חפשו את עצמכם בהול פודס. יש רק 6 סוגי קורנפלייקס, 4 סוגי חיתולים וקפה באריזות ממש גדולות, אבל אולי אתם יותר גמישים מאיתנו.
הפלוס: המחירים, כמובן. וכמובן, אם יש לכם חברים שחברים בקוסקו תמיד תוכלו לבקש מהם להביא לכם בשר ודגים ואת השאר לקנות מתחת לבית. בשביל זה יש חברים.
לנשמה
חנויות אלקטרוניקה יש למכביר בכל עיר, וכל אחת תוקעת סיילים ומחירים משלה לפי המצברוח. אלקטרוניקה תוכלו לרכוש במקומות כמו בסט ביי וגם ברשתות ה"כל מכל", טרגט, סירס, וולמארט וחבריהן, כשלעתים קרובות יש הנחות משמעותיות על מוצר או שניים מדי שבוע. אבל כמעט בכל עיר תוכלו לזהות את חנות מכשירי החשמל והאלקטרוניקה הזולה ביותר, שמגיעה בדרך כלל בצורה של מחסני חשמל. בשיקגו, למשל, יש את ABT (ותודה לגידי) , שמספקת את כל הצרכים האלקטרוניים במחירים מופלאים, ובהזדמנויות רבות גם ללא דמי משלוח.
המינוס: זה קורה רק בשיקגו.
הפלוס: (שלנו) זה קורה בשיקגו. מה לא ברור?
וסטייה קטנה מהמיד ווסט: אם דווקא בניו יורק חשקה נפשכם בפריט אלקטרוניקה, אז קודם כל מומלץ שתוותרו. מנהטן יקרה מאוד וחנויות התיירים יעלו לכם ביד ורגל. הרשתות הרגילות, בסט ביי וסירס כמובן נמצאות בכל מקום, אבל שווה לכם לעשות ביקור ב-B&H, חנות אלקטרוניקה וציוד צילום שמנוהלת ונמצאת בבעלות יהודית חרדים, שהם מקצוענים למדי, יידעו לכוון אתכם למוצר שאותו אתם מחפשים וגם מחזיקים בהרבה מוצרים שיתאימו לשימוש בישראל. לא אמרנו שזול שם, אבל בהחלט מעניין.
עוד טורים של המהגרת המפגרת על החיים באמריקה: איך להכיר חברים חדשים? איך לשמור על קשר עם החברים בארץ? איך משיגים כרטיס אשראי? איך להתמודד עם מזג האוויר הקפוא? לכל הטורים.