גיבור המלחמה האירי פין מק'קול, היה ענק ולוחם גדול, עם אויב מיתולוגי ומאיים - הענק בנדנדונר הסקוטי, שקרא לו לדו קרב. אך לפני הקרב הבלתי נמנע ביניהם, אבוי! מק'קול נרדם; כשזה לא הגיע, החליט בנדנדונר, הגדול יותר מבין השניים, לחצות את הגשר לאירלנד ולחפשו.
כשהענק בנדנדונר הגיע לאירלנד, כדי להגן על בעלה, רעייתו של מק'קול ניסתה לכסותו בשמיכה, ולהעמיד פנים שהוא בנם הינוק. כאשר ראה בנדנדונר את גודלו של ה"תינוק", הוא הניח שהאב חייב להיות עצום ונמלט באימה מהמקום, תוך כדי שהוא קורע לגזרים את הסוללה המחברת בין אירלנד לסקוטלנד, במטרה למנוע ממק'קול לדלוק אחריו.
כמובן שיש גם הסבר עובדתי אודות נסיבות יצירת סוללת הענק של אירלנד על ידי התפרצות הר געש. אבל בין אם אתם אוהבי אגדות ובין אם אתם מעדיפים להיות מחוברים למציאות – אין ספק שמדובר במחזה מרהיב.
בחוף הצפוני-מזרחי של צפון אירלנד, צפונית מהעיירה בושמילס, מצוייה סוללת ענק, אתר גאולוגי בו קיימים כ-40 אלף עמודי בזלת משושים צמודים. רוחבם של המשושים (שלצורך ההגינות יש לציין שלעתים אינם משושים כלל, וכוללים ארבע, חמש, שבע או שמונה פאות) 45 ס"מ בממוצע.
אז איך באמת נוצרה תופעת הטבע המרהיבה הזאת? פעילות געשית עזה במחוז אנטרים הביאה לקילוחי לבה נוזלית, שפרצו דרך סדקים בשכבות הקירטון (סוג של סלע) ויצרו, בכ-11 התפרצויות שונות, את עמודי הבזלת המיוחדים. העמודים נוצרו בעצם כאשר הבזלת התקררה והחלה להתכווץ, תהליך שמוביל ליצירת משושים כשזרימת הלבה איטית ומתרחשת במישור בעל שיפוע קל. הסוללה עצמה, המציצה מהמים, נוצרה לפי הערכות המומחים לפני כ-60 מיליון שנה.
לא רק משושים, מוקד המשיכה המרכזי של סוללת הענק, יצר הטבע באזור: בין השאר אפשר למצוא שם גם שקע דמוי כיסא המכונה "כיסא המשאלות". בשביל המטפס מוללת הענק אל המצוק שמעליה, ישנה אבן גדולה דמויית נעל, המכונה כמובן "מגף הענק". בקצה המצוק ניצבים עמודי בזלת שנפרדים מקיר המצוק ומכונים "ארובות העשן". עמודים נמוכים ואדמדמים שהתבלו מכונים "כיני ענקים", והמבקרים פעורי העיניים ימצאו עוד ועוד פנינים שכאלה.
האתר היפה הזה, שהוכרז גם כאתר מורשת עולמי מטעם ארגון אונסק"ו, הוא לא היחיד בעולם שנוצרה בו בזלת עמודית – ומי שמעוניין להתרשם מהתופעה הגאולוגית מוזמן לקפוץ לבריכת המשושים, שנמצאת ברמת הגולן.
