הישראלים אוהבים למצוא סימנים לישראליות כשהם מטיילים בחו"ל. מטייילים מיומנים יותר מקפידים לנסוע בעקבות מאורעות שפקדו את העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה. מי לא ביקר בבית הכנסת ברודוס, התהלך במסדרונות מוזיאון השואה בוושינגטון, פקד את בית הקברות היהודי בפראג או עקב אחרי מטבעות הברזל עם שמות הנספים המוטבעות ברחובות ברלין.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
מסע יוצא דופן בשש ערים פחות מוכרות בליבה של יפן חושף את סיפורו יוצא הדופן של חסיד אומות העולם צִ'יאוּנֶה סוּגִיהַארַה (Chiune Sugihara), ומהווה הזדמנות ייחודית לבקר באחת המדינות המסקרנות ביותר על הגלובוס (שהוכתרה כיעד המבוקש ביותר עבור ישראלים ב 2020 בין היתר בשל פתיחת קו הטיסות הישיר) באופן שמכיל למידה ופרספקטיבה שורשית ומרגשת.
הנתיב הוא יוזמה של המועצה לקידום נתיב סוגיהארה, שמורכבת מנציגי שש ערים במחוז גיפו היפני המהוות תחנות בביוגרפית חייו, ובכולן ניתן ללמוד על סוגיהארה עצמו אבל גם לחוות את התרבות המקומית, כך שהטיול לא הופך להיות דידקטי או מכביד מדי. לאורכו, המפגש המפתיע עם ההיסטוריה היהודית בלב ליבה של יפן מייצר שפע של סיטואציות מרגשות עד דמעות. את כל המסע אפשר לעשות באוטובוס או רכבת והוא מתחיל ביאוטסו, עיירת הולדתו של סוגיהארה, ממשיך לנגויה (90 דקות באוטובוס), משם לטאקיאמה (שעתיים ברכבת) , ואז לשיראקווה-גו (50 דקות באוטובוס), קנאזאווה (שעה באוטובוס), וצורוגה (שעה וחצי ברכבת).
המסע בנתיב סוג'יהארה אורך 7 ימים ומציע ביקור באתרי מורשת לצד טיול בנופים מסעירים והזדמנות לגלות מקומות שעדיין לא נתפסו על ידי רוב מתיירי יפן. פה עוד אפשר ליהנות ממסעדות מקומיות זולות וטעימות להפליא, לטייל במסלולי טיול לא עמוסים מוקפים נוף מרהיב, לישון בבתי מלון מסורתיים על טהרת הטאטאמי (מחצלות יפניות ומזרונים על הרצפה) וליהנות מסנטו - המרחצאות הציבוריות שנמצאות במרבית בתי המלון ומציעות רחצה באמבט קהילתי, חוויה מופלאה ומשותפת. כן, בערום מלא.
מומלץ להישאר לילה בכל עיר (למעט ביאוטסו שם אין לינה) ומנקודת הסיום כדאי להמשיך ולבקר באחת משתי הערים הגדולות - טוקיו או קיוטו, אליהן ניתן להגיע בקלות בעזרת הרכבת המהירה (שינקאנסן). הדרך לקיוטו תארוך 50 דקות ולטוקיו שעה וחצי ברכבת ה"בולט" שגם הנסיעה בה היא חוויה ממריאה לכל נפש.
לתפוס אומץ ברגע האמת
קצת היסטוריה: בקיץ 1940, ביקשו פליטים יהודיים לברוח מקובנה לאי קוראסאו שבים הקאריבי אשר אליו לא נדרשו אשרות כניסה מיוחדות. הסובייטים נתנו את הסכמתם לכך שהפליטים היהודים יעברו בברית המועצות בדרכם לאי ובתנאי שיקבלו אשרות מעבר אל יפן, מדינת ההמשך בנתיב - מחשש שישארו בגבולות ברה"מ. נציגי הפליטים פנו לסוגיהארה, קונסול יפן בליטא וביקשו ממנו להעניק להם את האשרות. לאחר שסורב מספר פעמים ע"י השלטונות בטוקיו החליט על דעת עצמו לפעול ולהעניק את האשרות ליהודים שצבאו על דלתות הקונסוליה. למי שמכיר את המנטליות היפנית, סירוב פקודה הוא מעשה נועז מאוד וכמעט לא מתקבל על הדעת ובשבועות הנותרים לפני יציאתו מקובנה, הקדיש הקונסול החרוץ את מרב זמנו למתן האשרות הללו. סה"כ הנפיק כ-2,000 ויזות משפחתיות לערך, שהצילו כ-6000 יהודים. אף אחד מניצולי סוגיהארה לא נשאר ביפן חלקם היוו את הבסיס לקהילת יהודי אוסטרליה, חלקם המשיכו לאמריקה וארגנטינה וחלקם השתקעו בישראל.
בשובו לטוקיו לאחר המלחמה, פוטר סוגיהארה מהשירות הדיפלומטי והוא שקע לעסקים פרטיים ונשכח מן התודעה. בשנים האחרונות, בעיקר בשל הפעילות הענפה של משפחתו ושל המועצה לקידום נתיב סוגיהארה הוא חזר לתודעה היפנית הלאומית כגיבור. זכרו מאפשר ליפנים לאמץ נרטיב אחר לתקופה הזו מהנרטיב הבעייתי שמאפיין את שיתוף הפעולה הפוליטי שלהם עם הגרמנים בזמן המלחמה. בארץ, זכרו מונצח בין היתר על ידי קבוצת פייסבוק ייעודית בניהולו של יוסי קריכלי, שגם אחראי על התיווך והקשר למסע זה.
בסוף שנות השישים, אותר סוגיהארה ע"י אחד הניצולים והוא הוזמן לישראל. ב-1985 קיבל הכרה כחסיד אומות העולם מטעם יד ושם. בשנת 1992, התנצל משרד החוץ היפני באופן רשמי בפני משפחתו של סוגיהארה על היחס לו זכה.
סיפורו של האיש שחתר תחת המסורת והסמכות נפרש כאמור לאורך תחנות המסע והוא נטוע היטב בשורשי הסיפור היהודי אבל גם בליבה של התרבות היפנית. לאורכו מקבל המעשה יוצא הדופן את הקונטקסט והפרשנות הראויה.
פירוט המסלול
תחנה 1: יאוטסו (Yaotsu)
מה הסיכוי לפגוש תלמידים יפנים שכבר ביקרו באושוויץ?
יאוטסו שוכנת על גדות נהר הקיסו במחוז גיפו, והיא בין היעדים הבתוליים ביותר במסע. הדרך אליה רצופה נופים המרהיבים בעת השלכת הורודה (מומלץ לנסוע בחודש נובמבר) ומסע מפותל בין גשרים וסכרים עד העמק המגלה את מרכז העיירה. זוהי עיירה בעלת רחוב אחד ראשי ובתי עץ יפנים מסורתיים מוקפים בעסקים מקומיים אשר כמעט ולא מתורגלת בתיירים. סיור בבית העירייה המקומית מגלה חדרים שלמים שמוקדשים למפעל ההנצחה, וקלסרים על קלסרים כתובים בעברית ועוסקים בחינוך ולמידה על פלאי הטבע של ישראל. יש פה הכל: מים המלח וירושלים ועד נופי חיפה ועמק יזרעאל. מפגש עם תלמידים צעירים מראה בקיאות מרשימה בהיסטוריה של ישראל, וזו גם הסיבה שחברי המשלחת האולימפית של ישראל באולימפיאדת 2020 יבקרו שם. הלב לא עומד בפרץ ההתרגשות כאשר מתברר שתלמידי חטיבת הביניים נוסעים מדי שנה לביקור באושוויץ, ממש כמו תלמידי תיכון ישראלים.
עם קצת מזל, שיטוט בכיכר הכפר יפתיע גם עם שוק איכרים מקומי, שיבהיק בכתום האפרסמונים והקלמנטינות מהפירות המאפיינים את האזור. שיטוט ברחוב המרכזי יציע ביקור במבשלת סאקה ביתית, מסעדה מקומית, חנות בגדים וכובעי קש חרוטים, מניפות ומכשירי כתיבה. חנויות מזכרות כמעט ואין בנמצא.
תחנת החובה ביאוטסו היא המוזיאון להנצחתו של סוגיהארה (The Chiune Sugihara Memorial Hall) שבו אפשר ללמוד ולהבין את סיפורו המלא, לראות מקרוב את הויזות שהונפקו, לבקר בשחזור חדר העבודה של הקונסול וללמוד על קורות חייו ומשפחתו. המוזיאון מוקם בליבו של פארק גבעת האנושיות (The Hill of Humanity Park) בו אפשר ליהנות מתצפית נוף מרשימה, ופסלים סביבתיים המוקדשים כולם להנצחה. צלצול בפסל "פעמוני השלום" (שלושה חרוטים המדמים את האשרות עליהן חתם סוגיהארה) מרעיד את העמק במסר של תקווה ואומץ. 
חובה לבקר גם בפארק חמשת המפלים (Goho Waterfalls park) מסלול צעידה הררי מעגלי לצד יובל מפכפך דרך גשרי עץ אדומים יפהפיים שמקנה רגעי חסד בטבע ושוכן כולו ב"יער המדיטציה" המספק איוורור ומרגוע לנפש ובכלל.
כדאי לאכול ב -Ikoi היא מסעדה יפנית מסורתית הממוקמת במבנה דמוי בית שכולו מסעדה. ב- Koukai המקומית הישיבה היא על הרצפה בתפריט קבוע בעל טעמים עזים ומפתיעים שרוב הסיכויים שלא תזהו את מרב המרכיבים.
לא לשכוח לנסות ולטעום את עוגיית הקוריקינטון (Kurikinton), מעדן ערמונים מקומי ששמו ידוע בכל יפן. בליבו של הרחוב המרכזי תמצאו את Kameki חנות המתמחה בעוגיות כאלה עם מילואים שונים ומציעה הפסקת תה חמימה במהלך היום.
תחנה 2: נגויה (Nagoya)
ללכת לאיבוד בתוך מקדשי הפצ'ינקו ולצאת בחיים
במפגש הראשון, נגויה נראית כמו מה שכל עיר מנגה יכולה לאחל לעצמה. היא גבוהה ומהבהבת, מבולגנת בסדר מופתי ומלאת איזורי בילוי צמודים זה לזה ושונים זה מזה. פה אפשר ליהנות מרחובות משופעי תוצרת מקומית זולה (מי שאוהב את הכל בדולר עוד לא הכיר את מקדשי הכל במאה ין) לצד סניפי חנויות יוקרה של מותגי על בהם אפשר למצוא את הקולקציות המעודכנות והיקרות ביותר. רחובות רחבים של מסעדות יקרות משתלבים בסמטאות צבעוניות של ברים קטנטנים.
סיור הבוקר בנגויה מתחיל באנדרטה שממוקמת בסמוך לבית הספר התיכון שבו למד סוגיהארה ובצעידה בשביל יעודי אל בית הספר היסודי בו התחנך. מחנכי העיר גאים להוביל את הסיור ולהסביר שעל ברכי החינוך אצלם רכש סוגיהארה את ערכי החמלה והאנושיות, שהפכו לערכי החינוך בעיר. בין כתלי בית הספר היסודי אפשר למצוא אנדרטת פעמון לזכרו (אשר מצלצלים בו בכל פעם שדבר טוב קורה) והתלמידים מציגים לראווה עבודות יצירה העוסקות בדיוקנו וסיפור חייו.
בערב, מזללות (איזאקיות) זולות ומפתיעות ממתינות בקומות הגבוהות של מה שנראה כבנייני משרדים אבל מתברר כמגדלי שעשועים ובילוי. בכל פינת רחוב מכריז שלט על מועדוני קריוקי, ומועדונים המציעים בילוי עם מארחות, לרוב ליפנים בלבד. חווית חובה היא לצעוד בעקבות שקשוק המטבעות אל היכלי הפצ'ינקו - קומות על קומות של מכונות מזל, הפתוחות 24 שעות למבוגרים בלבד (הכניסה מגיל 18 ומעלה) - חוויה צבעונית ומרצדת שמהדהדת בראש עוד להרבה זמן.
נגויה מציעה גם חוויה קולינרית מסחררת בעיקר בשל בתי הכלבו המציעים קומות אוכל מפוארות במתכונת פוד הול עם מבחר דוכנים מסחרר של מטעמים מסורתיים מכל רחבי המדינה. הקומה הנמוכה יותר תמיד תהיה מוקדשת למצרכים שחובה לראות כי רוב הסיכויים שלא תזהו דבר, והגבוהה יותר לאוכל מוכן מרהיב בהצגתו.
חובה לבקר ב-Nagoya Castle - הטירה שהפכה לאיקון העיר ושוחזרה בסכום מוערך של מעל 150 מיליון דולר. האטקרציה המרכזית בשחזור היא השימוש בעלי זהב אמיתי ובנייתו מחדש של Honmaru, - בית השוגון במתחם הטירה המציע מסע בהיסטוריית השוגונים הנפרש בפני המבקר בשרשרת ציורי קיר מרשימה.
לא לפספס את כלבו היוקרה טאקאשימאיה (JR Takashimaya) המספק חווית קנייה זמינה למיטב מותגי העל. אמנם הסניף המרכזי הענק המוכר יותר של הרשת נמצא ברובע גינזה היוקרתי בטוקיו אבל חווית הקניה בנגויה היא מקומית יותר ועל כן זולה יותר ואפשר למצוא מציאות רבות של מותגים שלרוב הם לא בהישג יד.
כדאי לאכול ב-yamamotoya - תפריט על טהרת האודון מציע מבחר משובח מכל המינים.
שווה לטעום גם קפה ממכונה. נגויה משופעת מכונות שתיה אוטומטיות ברחובות. אל תתעלמו מהן כמו שלרוב נהוג בארץ, אלא שימו עין במיוחד על המשקאות המסומנים באדום. אלא הם משקאות קפה איכותי אשר יוצאים מהמכונה חמים (כמעט רותחים) ומאפשרים הפסקת קפה מפתיעה על ספסל באמצע העיר.
תחנה 3 : טאקיאמה (Takayama)
לטייל בתוך מאגר תמונות של שאטרסטוק
טאקיאמה בנויה מבתי עץ מסורתיים נמוכי קומה הנמתחים בשורות שתי וערב על גדת הנהר שחוצה את העיר. השיטוט בה הוא קל ויפה להפליא והתחושה מזכירה ביקור על סט תפאורה או במאגר תמונות. מפתני הדלתות ציוריים, השווקים מתגלים מאחורי כל פינה ולאורך שדרות החנויות מתבלטים בוטיקים יוקרתיים לצד חנויות מזכרות יחודיות.
החלק הדרומי של העיר הוא החלק העתיק והמומלץ לטיול, בעיקר רחוב Sannomachi בו חנויות ובתי קפה עתיקים מקומיים. חפשו את מבשלות הסאקה לפי כדורי הארז התלויים בכניסה ותופתעו לגלות כמה טעמים וגוונים מציע המשקה הזה.
חייבים לבקר ב-Miyagawa Morning Market - שוק איכרים הנמתח לאורך גדת הנהר מציע תוצרת מקומית ומאכלים טעימים ומוזרים. השוק פתוח מדי יום בין 06:00 ל 12:00 בצהריים בלבד והוא מלא בדמויות ססגוניות ומאכלים שלא חשבתם בחיים שאפשר לשים על מקל.
כדאי לאכול ב-Funasaka shuzo Sake Brewery - רוב מבשלות הסאקה מציעות גם ארוחות קלות אבל הקומה השנייה במבשלה הזו מציעה חוויה קולינרית יוצאת דופן ומרהיבה לא רק בטעמים אלא גם באופן ההגשה.
לא לפספס לטעום הידה ביף ב kyoya. הבקר של אזור הידה בו שוכנת העיר ידוע כמשובח במיוחד. המסעדה הביתית והיפה הזו היא אחד מהמקומות המגישים את הבשר המשובח ביותר במחוז. הזמינו ארוחת יאקי ניקו (ברביקיו) או טפאניאקי (צליית בשר על פלטה) ותגלו שהבשר לא זקוק כמעט בכלל לשום תוספת.
מומלץ לישון ב-Takayama Ouan Hotel - מלון שכולו טאטאמי ולכן נחשב מלון ב"גרביים בלבד" מה שכבר מייצר תחושה "יפנית" במיוחד. אל תפספסו את הסנטו בקומה העליונה שמציע רחצה באמבט לוהט מתחת לכיפת השמיים.
תחנה 4: קאנזאווה (Kanazawa)
להתהלך ברחובות בעקבות הגיישות
נקודת הטיול הנוסטלגית מכולן היא תמהיל מדויק של חדש וישן. זו עיר הנשענת על יותר מ-400 שנות היסטוריה, בה עלתה והתפתחה תרבות הגיישות - מסורת אירוח אינטלקטואלית ויוקרתית רבת שנים ותרבות הסמוראים - היררכיה שלמה של מעמדות המבוססת על פילוסופיית לחימה. העיר משמרת את שני הרבעים האלה באופן מוקפד ושמור, מה שמאפשר הצצה ליפן של פעם והופך את העיר ליעד חופשה מועדף על משפחות יפניות משום שמספק נופך "נוסטלגי", שמזכיר ליפנים את שורשיהם. בנוסף, הקרבה אל הים הופכת את העיר למקדש הסושי היפני ונחשבת כמי שמגישים בה את הנגירי הטוב בעולם. קאנזאווה מרקדת היטב על התפר בין העבר לעתיד ומציעה לצד המסלולים המסורתיים גם שלל גלריות של אמנות מודרנית, בוטיקים עדכניים ובתי קפה היפסטרים שהדמויות הצובאות אותן נותנות תחושה כאילו יצאו כולם מסרט אנימה.
חייבים לבקר ב Kenrokuen - האטקרציה המרכזית של העיר היא גן מפואר שהוא אחד משלושת הגנים היפים ביותר ביפן. הוא ממקום בסמוך לטירת הדאיימיו (מושל) של קאנאזוואה ונחשב מופת של תכנון וגינון.
לא לפספס את מוזיאון לאומנות מודרנית שמציג את מיטב האומנות העכשווית, כולל מיצג הבריכה ההפוכה דרכה התפרסם שמו בעולם. גינת הפסלים מסביב מספקת אתנחתא צבעונית ונעימה ליום וכדאי לאכול במסעדת הבית של המוזיאון Fusion21 שמגישה מטבח פיוז'ן שמשלב בהפתעה בין מזרח ומערב.
חייבים לאכול ב-akame sushi, אחד ממוסדות הסושי הותיקים והמוערכים בעיר, כאמור - הנגירי הטוב בעולם.
תחנה 5: שירקאווה-גו (Shirakawa-gō)
ללכת לאיבוד בתוך נוף עוצר נשימה
הכפר שהוכרז כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו לפני עשרים שנה הוא נקודת ביקור בה נראה שהזמן עצר מלכת. בתי החווה הציוריים הבנויים מעץ וקש נבנו לפני למעלה מ-250 שנה (!) ומכונים הגאשו-זוקורי, שמשמעותו היא "ידיים שלובות בתפילה", וזאת בשל גגותיהם המחודדים המזכירים את ידיהם של הנזירים הבודהיסטים בתנוחת התפילה. הבתים המסותתים נטועים באדמה כמו בציור ורק מבט נוסף מאתר כי דלתות הכניסה בעצם מצויות בקומה השנייה. תושבי המקום מסבירים שזה בגלל שבחורף השלג מגיע כמעט עד 10 מטר על פני האדמה. הכניסה לכפר מוגבלת ושווה להגיע מוקדם לפני שהוא עמוס מדי ואז נסגר.
חייבים לבקר ב-Wada house בית טיפוסי הפתוח למבקרים בו אפשר לראות כיצד חיו החקלאים בבתי הכפר ולהתרשם ממגוון כלי המטבח הייחודים.
לא לפספס הפסקת תה ב-Rennyo Tea house, בית קפה שחלונו האחורי נמתח כולו מול נוף שנראה כמו ציור.
תחנה 6: צורוגה (Tsuruga)
אירופה בלב ליבה של יפן
צורוגה היא עיר נמל תעשייתית בעיקרה אבל נקודת ציון חשובה בנתיב סוגיהארה בשל מיקומה הגיאוגרפי. מוזיאון האנושיות (Port of Humanity ) ממוקם בדיוק בנקודה שבה ירדו הפליטים היהודים אל חוף מבטחים בתום מסע הבריחה מאירופה. אנשי צורוגה שעוד זוכרים איך אירחו את הפליטים היהודים מתגאים בעברם ההומני וחרטו את סיפור קהילת סוגיהארה בשאיפותיהם התיירותיות. מי שיגיע לכאן יגלה עיר שעוד לא נכוותה בסממני המערביות וייהנה ממבט אותנטי ייחודי על התרבות היפנית.
לא לפספס את מקדש Kehi Jinga. נהוג לומר על היפנים שהם נולדים כמאמיני דת השינטו, הם מתחתנים כקתולים ומתים כבודהיסטים. המקדשים שלהם מצטיינים בגנים מוקפדים והיפהפים וזה שבצורוגה יפה במיוחד ומציע עמדות למכירת משאלות ובקשות בדמוי סרטים לבנים אותם תולים המאמינים על ענפי העצים שבגן.
חייבים לאכול בשוק Nihonkai Sakana Machi עצירת חובה היא המבנה הנמוך והלא מרשים שמסתיר בתוכו 60 דוכני אוכל שברגע זורקים את המבקר אל תוך חוויה קולינרית מסחררת. יש פה הכל מהכל ושווה לטעום, אם באים בעונה, את הסרטנים האדומים ופירות יבשים שנדיר מאוד למצוא ביפן. אל תפספסו את התאנים הקטנטנות המיובשות.
כדאי לטעום את התפוחים האדומים המיוחדים של צורוגה שהפכו לסמל לאנושיות והצלה. ניצולי סוגיהארה מספרים עד היום על הטעם המתוק והמיוחד שנצרב בהם בביס הראשון איתן קיבלו את פניהם תושבי העיר ביורדם מן הספינות. נמל צורוגה מלא בדוכנים כאלה שהפכו גם לסמלו של המוזיאון.
*הכתבת היתה אורחת של המועצה לקידום נתיב סוגיהארה. המסע התאפשר ביוזמתו של יוסי קריכלי, הבעלים של ג'אפטראנס גשרים ליפן, הפועלת לשימור זכרון סוגיהארה בישראל.