כל מה שצריך לדעת על יואנינה:

1. האטרקציות שאסור לפספס ביואנינה

2. איפה אוכלים ביואנינה?

3. איפה ישנים ביואנינה?

4. שופינג ביואנינה

5. מה עושים מחוץ ליואנינה


מסתבר שביוון יש דובים! לא, לא בכלובים, בטבע. האם ראינו אותם? חיפשנו, קיווינו, ולא הצליח לנו. אבל יש, תאמינו לי, פגשתי את ניקולס, מדריך הרפטינג שלנו, שראה אותם ובעודנו חותרים בנהר הציג את הנקודה בה אמא דובה ובנה הדובון הגיחו בהפתעה מהיער כדי לשתות. "לפעמים, כשהדובים מאוד רעבים, רואים אותם מחטטים בפחים, כמו החזירים שלכם בחיפה", חיזק ניקוס, מהכפר סירוקו (Syrrako), שדובים אצלם הוא לא מחזה נדיר.

> המדריך המלא למטייל ביוון

ברוכים הבאים לאפירוס, מהמחוזות היפים ביוון שהוא קצת פחות מוכר ממיקונוס, סנטוריני ורודוס, הסקסיים והנחשקים של ממלכת האיים הבלתי מוכתרת. כאן אין ים טורקיז ואין חופים לבנים, אבל כן יש הרים, יערות, אגמים, מפלים, נהרות, גשרים, כפרים וקניונים, הרבה קניונים. אבל כאלה של הטבע. אם אתם בעניין של קניונים ושופינג, זה לא המקום, כי אנחנו כאן הפעם בעניין של הרבה שופינג ירוק בקניונים שבטבע, אבל תרגיעו, בסוף המסלול יהיו גם זארה ו-H&M בקטנה, כחנויות רחוב ולא בסדר גודל קניוני.

זהירות, דובים לפניך - חבל איפרוס (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

 

קליספרה יואנינה

יואנינה (Ioannina) היא הבירה המקסימה של איפרוס (Epirus), שעד היום עברו דרכה בנסיעה מאתונה או סלוניקי בדרך למנזרים התלויים של מטאורה, וממאי האחרון יש טיסות ישירות של חברת Aegean Airlines, שנוחתות בעיר במוצ"ש וברביעי בערב. שלוש שעות מרגע שממריאים נוחתים, מגיעים למלון ומתחילים את החופשה הכי ירוקה בצפון יוון.

אז בלי לבזבז זמן עשינו צ'ק אין במלון, אמרנו "קליספרה יואנינה" ויצאנו להרים צ'יפורו עם המקומיים בצ'יפורו (tsipouro) הסמוכה אליו, ברחוב Dodonis. צ'יפורו, רק שתדעו, הוא המשקה הלאומי והגרסה העממית והזולה של האוזו, אבל לא בהכרח הפחות טובה. קנקן של רבע ליטר הספיק לכמה צ'ייסרים ובתוספת צ'יזיקי מצוין, מאפה גבינות, כדורי זוקיני וגבינת סגאנקי מטוגנת, סיכמנו ערב ראשון במחיר 39 אירו לארבעה בליינים. בהחלט פתיחה מבטיחה לבאות.

יואנינה - נוף על האגם (צילום: איראלה אפללו)
יואנינה|צילום: איראלה אפללו
יואנינה - טיילת אגם פאמבוטיס (צילום: אריאלה אפללו)
טיילת אגם פאמבוטיס|צילום: אריאלה אפללו

יואנינה - בר צ'יפורו (צילום: אריאלה אפללו)
צ'יפורו|צילום: אריאלה אפללו

יואנינה, או יאנינה בפי חלק מהמקומיים, היא עיר גדולה ויפה עם וויב צעיר וחייה לילה תוססים הודות לריבוי הצעירים ול-20 אלף הסטודנטים שגרים בה. מרכז העניינים הוא באזור העתיק – בין הסמטאות היפות, הרחובות הקטנים ובתי הקפה, הברים, הטברנות והמסעדות שעל טיילת אגם פאמבוטיס (Lake Pamvotis).  

מאפה האלים

פתחנו את הבוקר עם בוגאצה - מאפה פילו מסורתי שמכינים כבר 60 שנה במאפייה הקטנה של Select, הממוקמת ברחוב הראשי. הבוגאצה – המכונה גם מאפה האלים, ובצדק, נאפה במגש עגול וגדול ונחטף תוך שניות ע"י התור המשתרך בחוץ, שלוקחים מיד שתי חתיכות - מלוח ממולא בגבינת פטה ומתוק ממולא בסולת וקרם חלב ומפודר בקינמון ואבקת סוכר. המאפייה פתוחה מבוקר עד ערב ומבחינת המקומיים כל שעה טובה לבוגאצה.

איפה: רחוב אוירוף (Averof ) 2

פארק Litharitsia 

יואנינה - פארק Litharitsia (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

מרכז העיר קל ונוח לטיול, והליכה של כרבע שעה לאורך הרחוב הראשי תוביל בסופה לאזור התיירותי בעיר העתיקה ולכיכר המרכזית שעל שפת האגם, אבל אחת מהחוויות היא לסתות מהדרך הראשית ו"ללכת לאיבוד" בין הבתים והרחובות הצרים, ולגלות נקודות חן, חנויות קטנות ובתי קפה שכונתיים.

התחלנו ב-Litharitsia פארק עם גינות, פסלים של מנהיגים ומגדל שעון עותמ'אני, אבל עיקר העניין במרפסת הגדולה שמשקיפה מלמעלה על הנוף הפסטורלי של העיר, האגם ורכס הרי הפינדוס (Pindus). הפארק הוא מקום מפגש פופולארי לצעירים, ובעיקר לכלבים ולבעליהם, ונחמד גם לפיקניק קטן מול השקיעה.

איפה: רחוב זלוקוסטא (Zalokosta) 21

העיר העתיקה

יואנינה - אקרופוליס קייל בעיר העתיקה (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

יואנינה - בתים וסמטאות בתוך החומות (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

יואנינה - איזור הבילויים בעיר העתיקה (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

העיר העתיקה והמרכז ההיסטורי קלועים בתוך החומות הנושקות לאגם. מעבר בשער האבן הדרום-מזרחי (בצמוד לאגם) מוביל לאקרופוליס קייל ולחצר ענקית במרכזה טירה מרשימה שנראית כמי שיצאה מתוך האגדות, כשעצי הדולב העבותים והנוף הסובב אותה מעצימים את יופייה. הטירה העות'מנית ממוקמת על גבעה ומאכלסת את המוזיאון הביזנטי ובסמוך לה מבנה היסטורי נוסף, מלא עוצמה, ובו מוזיאון שמציג את ההיסטוריה של הצורפות האזורית עם כלי עבודה וריקוע, תכשיטים וכלי כסף עתיקים, בהם של משפחת בולגרי, שאימפריית התכשיטים שלה החלה באפירוס.

שכונת קסטרו

יואנינה - בבית הכנסת קהל קדוש ישן, שכונת קסטרו (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

עדיין בתוככי החומה, בהליכה בין סמטאות, חצרות ובתים שהזמן עמד בהם מלכת, לצד בתים שהשתפצו והפכו לבתי קיץ ולמלונות בוטיק. מראה של כביסה תלוי במרפסות וזקנות השכונה לבושות שחורים, יושבות על הספסל ורוקמות בצוותא,  גרמו לנייד לעבוד שעות נוספות.

עיקר העניין בקסטרו היא העובדה שזו הייתה השכונה היהודית שעד 1944 התגוררה בה קהילה מפוארת שמנתה 2,200 תושבים, ש-95% מהם נספו באושוויץ. ההיסטוריה הקהילתית מונצחת בבית הכנסת "קהל קדוש ישן", שהוקם ב-1826 והוא הגדול, העתיק והמרגש ביותר ביוון, שנחרב ושוקם פעמיים ועדיין שומר על ייחודו ועיצובו המקורי. את הגחלת והמפתח שומרת הגב' אלגרה מצא, שפתחה בפנינו את ארון הקודש, הציגה את הספרים העתיקים וספרה בעברית את סיפורה העצוב והמרגש של  הקהילה, מתוכה נותרו 32 יהודים בלבד שמתגוררים בה, בהם היה גם משה אליאסף - ראש העיר האהוב, שהלך לעולמו לאחרונה.

לפרטים ותאום ביקור

הפרסקאות של ניסאקי

יואנינה - האי ניסאקי (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

גם ליואנינה יש אי, קוראים לו ניסאקי (Nissaki) והוא קטן, יפה, תיירותי ומומלץ לטיול של שעתיים-שלוש. ההגעה אליו בסירות שיוצאות מגדת האגם ואחרי 10 דקות עוגנות לצד סירות הדייגים ובפתחן של הטברנות המקומיות. כאן אין מכוניות, אין אוטובוסים, ואין זיהום אויר אבל יש יופי ושקט במנות גדושות. הסמטאות והבתים צבועים בלבן, שיחי הבוגנוויליה מוסיפים להם צבע, הדייגים יושבים בחצר וקולעים רשתות והמוכרים בדוכני המזכרות ובקונדיטוריות המתוקים מגישים טעימות ומאיצים שתקנו משהו.

עיקר העניין הוא במוזיאון עלי פאש (Ali Pasha) המנציח את המהפכה של השליט הע'ותמני ומציג את בגדיו המפוארים, את הנשקים, התותחים, המסמכים ואת מצעד נשותיו. מהמוזיאון ממשיכים לכנסיית פילנתרופינון המפורסמת בפרסקאות המרהיבות שלה, שמכסות את כל התקרות והקירות ולא מותירות מ"מ פנוי בלי ציור.

איפה אוכלים ביואנינה?

ליואנינה כאמור עשרות בתי קפה, מסעדות וברים שצמודים זה לזה ורובם ממוקמים בטיילת האגם או ברחובות הקטנים הסמוכים אליה. מבין כולן בחרתי בשתיים.

מסעדת Thamon

יואנינה - מסעדת Thamon (צילום: אן לביא)
צילום: אן לביא

בר-מסעדה צעיר ומדליק שמגיש אוכל יווני, מסורתי, עם פרשנות עכשווית. למשל סלט יווני עם תוספת של סלקים ותותים ועלי גפן עם משמשים מיובשים, והשיא, ומנת החובה, צ'ורקי –  לחם שטוגן ברוטב קרמל-קפה מעליו שמיכה של זביונה ואבקת קקאו וקינמון שמעטרת את כל הטוב הזה.

מסעדת Seirios

מסעדת שף, מהיפות בעיר, שממוקמת בגינה פורחת ומקושטת בקצת קיטשיות המאפיינת את בתי הקפה האופנתיים של אתונה. ארוחת הערב מוגשת באלגנטית והתפריט הוא תמהיל של יווני-איטלקי-ים תיכוני, בדגש על פרודוקטים מקומיים, כשמנות הדגל הן ריזוטו פתיתים וספנקופיטה בגרסת השף – 4 שכבות של דפי פילו ביניהם עלי תרד, גבינת פטה ומעל זילופים של רוטב בסלמי מצומצם. מעדן.

איפה ישנים ביואנינה?

מלון גרנד סראי

יואנינה - מלון גרנד סראי (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

הגרנד סראי (Grand Serai) ממוקם ברחוב הראשי במרכז העיר ומרוחק כחמש דקות נסיעה מהעיר העתיקה. הוא ממותג ב-5 כוכבים ולדעת המקומיים, והישראלים שפוקדים אותו, נחשב למהודר הודות לכורסאות העתיקות, לספות הקטיפה השחורה ולשנדלירים הענקיים המשתלשלים מהתקרה, המקנים לו את הפאר הקלסי, אך המעט מיושן לטעמי. במלון מגוון סוויטות וחדרים גדולים, ובעת ההזמנה שריינו לכם את צמודי המרפסת המשקיפה לאגם. למלון שתי בריכות, אחת מקורה, מחוממת וממוקמת בספא, ארוחת בוקר טובה, ויש גם בר ובית קפה בכניסה.

שופינג ביואנינה

שוק יואנינה (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

למרות היותה העיר השביעית בגודלה ביוון נראה שתרבות הקניונים טרם חדרה אליה ואין לה ולו קניון אחד. כל החנויות ממוקמות במדרחוב וברחובות הצדדיים ומדובר בעיקר באופנה ובמותגים מקומיים, אבל יש גם זארה, ברשקה ו-H&M עם מבחר מצומצם ומחירים זולים מהארץ. לאוהבי המתוקים יש קונדיטוריות טובות ובוטיק דבש (בסמוך למסעדת Thamon) שמציע מעל 50 זני דבש מקומי. ויש וגם שוק ירקות נחמד שממוקם במרכז העיר. ושימו לב, החנויות סגורות בראשון ובשאר השבוע רובן נסגרות לסייסטה ב-14:00-16:00.


מחוץ ליואנינה

בונוס נוסף שנזקף לזכותה של יואנינה הוא מיקומה המושלם על הדרך בין הרי הפינדוס (Pindus) לבין הגשרים של זגוריה (Zagori) והמפלים של צומרקה (Tzoumerka), ביניהם אפשר לעשות קניוניג, סנפילנג וראפטינג, או סתם לשבת על הספסלים הרומנטיים שהציבו על תוואי הדרך ולהתמכר לנוף, לעדרי הצאן והבקר שרועים באחו, לקצב האיטי ולאוכל המקומי, הנהדר, המוגש בכפרים.

כפר מטסובו

כפר מטסובו (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

מטסובו (Metzovo) מרוחק כ-45 דקות צפונית ליואנינה ולכן מומלץ לכוכב של חצי יום. מדובר באחד מהכפרים התיירותיים באזור ולכן הכיכר שלו מלאה בחנויות מזכרות, במסעדות, טברנות ומלצרים שיאיצו בכם לסעוד אצלם. כדי ולקבל תמונה מושלמת על הכפר וסביבתו עלו על הגבעה הקטנה שבמרכזו, שבו על הספסל ותתמכרו לנוף, לאוויר הטוב ולריחות העולים מהגריל של המסעדות שצולות את צלעות הטלה.

יקב קטוגי אברוף (Katogi Averoff)

עוד אטרקציה מקומית שמזמינה לסיור במרתפיו המרשימים של היקב המשפחתי, בין אולמות בהם 1200 חביות, לארכיון היין הנדיר, לגשר הזכוכית שעובר מעל אוסף בקבוקים, ולאולם הטעימות שעל הקיר שלו הוטבעו מאות בקבוקים שמוארים באדום ומשמשים תפאורה לבר. הכניסה ליקב ללא תשלום, טעימות היין בתשלום.

לפרטים

גלריה אברוף (Averoff)

כפר מטסובו - גלריה אברוף (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

אם אתם חובבי אמנות סורו לגלריה המפתיעה, הממוקמת במרכז הכפר ומציגה אוסף אמנות חשוב של אמנים יוונים מהמאות ה-19 וה-20 לצד תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית.

לפרטים

מסעדת APOKENTRO

כפר מטסובו - מסעדת APOKENTRO (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו
אזור הכפר מטסובו - אגם Apoentro (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

את ארוחת צהריים אכלנו בטברנה במסורתית בכפר שמגישה מנות קלסיות כספנקופיטה – מאפה גבינה ועלי מנגולד, עלי גפן, צ'יזיקי, סופלקי, צלעות וצ'יפס קישואים שקשה להפסיק לזלול. בדרך חזרה עצרנו ב-Apoentro - אגם מקסים עם מראה מאוד אלפיני, ובאגם Aoo's Springs, אגם אקולוגי, מלאכותי, שממוקם בלב הפארק הלאומי ואליה קלדה, והוכתר רשמית כמקום עם היופי הטבעי הכי מיוחד ביוון.

הגשרים מעל חבל זגוריה

זגוריה - גשר קוקוריס (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו
זגוריה - קניון Vikos (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

זגוריה, וביוונית, זגורוכוריה (Zagorochoria) הוא מהאזורים המרהיבים של אפירוס, שהכי מזכיר את הנופים של האלפים השוויצרים, במיוחד בחורף כשהוא מתכסה בשלג. מלבד הרים ויערות האזור מתאפיין בשני פרמטרים נוספים מושכי מטיילים – כפרים וגשרים. במרחב הזגורי 46 כפרים אותנטיים הממוקמים על מדרונות הפינדוס ונראים כציור יפה, ו-80 גשרי אבן עתיקים שעוברים מעל הנהרות ובין קניונים, בהם ערוץ Vikos – שהוכתר על ידי ספר השיאים של גינס כקניון הסלע הכי עמוק וצר בעולם. אורך הקניון 24 ק״מ, עומקו 120-500 מטר וההליכה על המצוק עד למרפסת התצפית תזכה אתכם באחד מנופי הטבע המפעימים והמרגשים בעולם.
התחלנו בדילוגים בין גשרי האבן המסורתיים, שכל אחד מהם יפה, מרשים ועוצמתי מקודמו, ונבנו על ידי העות'מנים ועשירי הכפרים כסמל כוחו וסטאטוס ששלי יפה וגדול יותר. הראשון הוא גשר קוקוריס (kokkoris) שהוקם ב-1750 ומוכר גם  בשם טריטוקסו (tritoxo) - משולשים, ביוונית, בשל צורתו שמחברת בין שני מצוקי ענק מעל הנהר.

גשר מעניין נוסף הוא Plakida Kalogeriko  שבנוי משלוש קשתות אבן גבוהות, שהשתקפות שלהן במים יוצרת אשליה של שלושה עיגולים יפים.

לפרטים

רפטינג על ה-Voidomatis

זגוריה - רפטינג על הנהר Voidomatis (צילום: מיטל גבאי)
צילום: מיטל גבאי

ה- Voidomatisמוכתר כנהר הנקי באירופה ולמרות שטמפרטורת המים 7 מעלות היא לא הרתיעה בהתארגנות לרפטינג, שהחל במסלול הסמוך לגשר אריסטי. מדובר במסלול מים רגוע עם נקודת אקשן אחת – מפל צר שניקולס, המדריך שלמד לפטפט עברית מצחיקה, עושה את העבודה במעבר בתוכו. אם אתם בעניין של רפטינג מאתגר לכו על המסלול בנהר ארכטוס שזרימתו חזקה יותר. הרפטינג שלנו עבר בין מצוקים, יערות ומעיינות, תוך שעיננו מחפשות דובים מפתיעים. ובעניין הקור במים, אל דאגה – אכילס והצוות מאלפיין זון יציידו אתכם בחליפה ומגפיים חסינים למים, ובקסדה ואפודת מצוף למקרה שתחליטו לקפוץ למים ולעשות בודי רפטינג.

לפרטים

הטברנה של ווידומאטיס

את היום סיימנו בארוחת צהריים בווידומאטיס - טברנה מסורתית הממוקמת על הנהר, שהעניק לה את שמו. עצים עבותים שסוככו על הנהר ולהקת ברווזים מגעגעת ששייטה במים השלימה לנו את התפאורה המקסימה, פותחת התיאבון. גם כאן מככבות מנות החובה – סלט יווני, צ'יזיקי, עלי גפן וספנקופיטה, אבל ההי לייט הם הטרוטים – דגי פורל שרק עלו מהנהר, הונחו על הגריל והוגשו עם רוטב לימון, ופורטוקלופיטה - עוגת סולת ותפוזים מסורתית, מתוקה למות.

התאומים של צומקרה

צומרקה (צילום: טל-זהרה לביא)
צילום: טל-זהרה לביא

הדרך אל צומרקה - חבל ארץ מרהיב ומפעים ביופייה הטבעי, עם הכפרים הציורים הנטועים על מורדות הרי הפינדוס, צרה ומאוד מפותלת, חצובה בין ההרים, ויש האומרים שהיא מהיפות בכל היבשת. למרות שתחילת הקיץ עדיין אפשר לראות את פריחות האביב צבעוניות ואת שארית השלוגיות על פסגות ההרים. המקומיים מספרים  בגאווה שבחורף, כשהכל מכוסה בשלג, אין צורך להרחיק עד לאלפים ולדולומיטים כדי לראות את הרים מושלגים ולעשות סקי, כי גם להם יש.

לפרטים

הפלאקה

התחלנו את הבוקר ב-Plaka גשר היסטורי, הגדול והמרשים ביותר באזור, שעובר מעל נהר ארכטוס. הקשת הגדולה שלו מתמרת לגובה 23 מטר והיא נפלה, נבנה ושופצה מספר פעמים והגישה אליו הוסדרה, כולל מעבר מעל המים לאורך הגדה. מאמץ של תפוס לראש הקשת יזכה אתכם במראה מפעים של הנהר שחוצב דרכו בין ההרים.

מפלי התאומים

צומרקה - מפלי התאומים (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

התאומים, המוכרים גם בשם katarraktis waterfalls, מרוחקים כ-50 דקות נסיעה מהפלאקה אך שווים כל דקה על הדרך. שני המפלים בוקעים מבין פסגות ההרים, נשפכים בעוצמה מגובה 100 מטר וממשיכים הלאה בזרימה בין הסלעים על המדרונות המערביים של צומרקה. אפשר לראות את המפלים ממרפסת התצפית אבל הכי כיף ללכת בשביל המוסדר, להגיע ממש מתחתם ולהרגיש את משב הרוח שהם יוצרים ואת הרסיסים שנתזים על הפרצוף.

מערת אנמוטריפה

בואו נגיד מיד, שלנו הרבה יותר יפה ומיוחדת מאנמוטריפה (Anemotrypa cave). מדובר במערת נטיפים שהתגלתה ב-1960 מתחת לנהר, והיא הכי לבנה ויחידה שחוצה נהר לכל אורכה. לאחר שנחפרה נחשפו בה נטיפים וזקיפים מרשימים ביופיים, שהתאורה הייחודית מעצימה את יופיים.

צלעות בפרמנטה

צומרקה - כפר פרמנטה – טברנה  Cafe Verys (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

פרמנטה הוא מהכפרים הגדולים בצפון צומרקה. הכפר יפה כמו ציור (קלישאות, כבר אמרנו) במיוחד כשעומדים בכיכר המרכזית עם המזרקה, הבתים הקטנים, הכנסייה וכיפת ההר המושלג, הצופה עליו מלמעלה.

לכאן תגיעו במיוחד בשל Cafe Verys - טברנה שמגישה את צלעות הטלה הכי קטנטנות, רכות וטובות בכל מחוז פירוס. באחריות. דקה לפני שהן עולות על הגריל הבעלים מביא אותן מהאטליז הצמוד, מה שמבטיח שהן הכי טריות בעולם. ויש גם מוסקה, שאיך לא, גם היא הטובה מכולן. טברנה אחת קטנה, בכפר קטן, שעושה בית ספר לטובות שבמסעדות יוון.

מנזר קיפינאס

צומרקה - מנזר קיפינאס (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

מנזר Kipina המרשים, שנחצב ב-1212 בתוך שקע של מצוק אנכי, נראה תלוי כחלק אינטגראלי ממנו, ומזכיר את מרסבא וסנט ג'ורג, המנזרים התלויים שלנו במדבר יהודה. טיפוס במעלה המדרגות יוביל לפתחו הצר של המנזר המסקרן, שנראה כמו רצף של מערות שאחת מהן אפלולית, מסתורית ומלחיצה במיוחד. אם תבקשו יפה יראו לכם גם את החדרים הסגפניים בהם מתבודדים הנזירים. חשוב, במידה והדלת נעול, המפתח נמצא בקרבת מקום, תשאלו את המקומיים.

מפלי קויאסה

צומרקה - מפלי קויסה (צילום: אן לביא)
צילום: אן לביא

אם התאומים עשו לכם את זה אתם חייבים גם את אלה של קויאסה (Kouiasa Watefalls), שהם אמנם פחות גבוהים אבל מרשימים ויפים לא פחות. מדובר במסלול של כשעה שעובר בתוך החורש ובין מספר מפלים ששיאו המפל האחרון עם בריכת הטורקיז המהפנטת.

קלאריטס היפה

צומרקה - כפר קלאריטס (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו
צומרקה - כפר סיראקו (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

קלאריטס (Kalarrites) וסירקו (Sirrako) הם שני הכפרים המסורתיים היפים ביותר של מחוז אפירוס, שמתהדרים בהיסטוריה עשירה, יופי ייחודי, אחוזות אבן מרשימות. כאן גם החלה  אמנות הצורפות האזורית, ובה גם של משפחת בולגרי המפורסמת בתכשיטיה היוקרתיים, שמוצאה מהכפר.

כאן פגשנו את זקני הכפר בהם את נפוליאון זאגליס, עם הבלורית המאפירה והשפם המסתלסל שנראה כמי שהגיח מתוך "זורבה היווני". נפוליאון הוא הבעלים של Akanthos - טברנה קטנה עם חצר אופיינית שעיקר העניין הוא "המקרר" – מערה קטנה בה נהגו הוריו לשמור על האוכל והפכה לחדר מוזיקה עם גרמופון, אקורדיון, בקלמה וגיטרות שתלויות על הקירות. בעודו מגיש תה הרים שחור סיפר את קורות חייו, את החזרה שלו מאתונה לכפר ואז פצח בשירה מרגשת על נער שהתאהב ברועת צאן גדולה ממנו, שלא הותירה עין אחת יבשה

The Old School

צומרקה - כפר סיראקו - מלון The Old School (צילום: איראלה אפללו)
צילום: איראלה אפללו

סיראקו הוא קסם של כפר אותנטי, יפה וציורי במיוחד, הודות לסמטאות האבן הקטנות והצרות והבתים עם האדניות שמצדדיו, שלא מאפשרים כניסה ומעבר של רכבים, פרט לריינג'רים קטנים שמעברים את הקניות ואת המזוודות מהחנייה לבתים ולמלונות הקטנים. אחת מהגישות לכפר היא רגלית, במעבר מעל גשר עתיק שחוצה את הנהר.

הגענו לסיראקו בשל בית הספר שהפך למלון בוטיק כפרי ומקסים בפשטותו, בצניעותו ובאהבת הבעלים למסורת, אקססוריז' ורהיטי וינטג' שמוצגים בלובי והופכים אותו למוזיאון נוסטלגי קטן ומרגש. משלא נותרו ילדים בכפר מבואת בית הספר הפכה

ללובי אינטימי, הכיתות הוסבו לשמונה חדרי אירוח, והמרתף מאכלס את חדר האוכל. הבונוס, הנוף פותח הלב והריאות הנשקף מהחלונות על הבוקר. מתינה לולי, בעלת המלון, היא One Woman Show שמנהלת, מארחת, מסדרת, מנקה, מבשלת ומגישה את ארוחות הבוקר על טהרת הפרודוקטים שמייצרים ומגדלים שכניה בכפר.

לפרטים

טיפ שווה לדרך:  אלינה קאנלופולו, המדריכה המקסימה שלנו, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת טיולים עם סבלנות וידע אדיר, שמתגוררת ביואנינה ומכירה היטב את האזור ואת מקומות הבילוי השווים. לפרטים: 30-687-675-0280+

* הכתבת היתה אורחת של לשכת התיירות היוונית