אחת החופשות הנוחות והפופולריות ביותר בקרב הישראלים היא חופשה אצל שכנתינו מדרום, מצרים, בחצי האי סיני. רצועת החוף האטרקטיבית של דרום סיני נושקת למימי הטורקיז של מפרץ אילת ומשתרעת על פני 250 ק"מ. לכל אורך הדרך פרושות עיירות נופש קטנות ואטרקטיביות המציעות שפע של אטרקציות ואפשרויות לינה בכל הרמות, מחושות פשוטות ועד מלונות בדירוג חמישה כוכבים. מתכננים נסיעה לסיני בקרוב? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת רגע לפני שאתם חוצים את הגבול.
איך מגיעים לסיני?
המעבר לסיני מתבצע באמצעות מעבר טאבה על שם מנחם בגין, שנמצא בקצה החוף הדרומי באילת, כעשרה ק"מ ממרכז העיר. מרבית הישראלים החוצים את מעבר הגבול למצרים בוחרים להגיע עם רכבם לאילת ולהחנות ברחבי העיר. מומלץ לשים לב לשילוט והוראות החנייה, שכן במרבית המקרים, החנייה בשטחים הקרובים למעבר הגבול אינה חוקית או שכפופה לתשלום מדי יום, ולכן לא מעט מטיילים בוחרים לחנות במרכז העיר ולקחת מונית, שעולה כחמישים שקלים לצד.
מי שלא מעוניין להגיע עם הרכב לאילת יכול לעשות זאת באמצעות טיסה מתל אביב לשארם או אוטובוס מאזור המרכז. ניתן להגיע למעבר הגבול גם באמצעות אוטובוס "אגד" קו 15 היוצא מהתחנה המרכזית בעיר בכל 30-45 דקות. בחזור, כדי לחזור לעיר ממעבר הגבול, יש לעלות על אוטובוס מספר 16.
מעבר הגבול לסיני
מעבר הגבול חזר לעבוד במתכונת של 24 שעות ושבעה ימים בשבוע (מלבד יום כיפור וחג הקורבן). המעבר כרוך בתשלום אגרות בצד הישראלי (107 שקלים) ובצד המצרי (400 לירות מצריות, כ- 80 שקלים). את האגרה הישראלית ניתן לשלם מראש באתר "מילגם", ולחסוך זמן, וגם עמלת טיפול במקום בסך חמישה שקלים. השוהים במלונות טאבה, במרחק עד קילומטר מהגבול, פטורים מתשלום האגרה בצד המצרי ומקבלים החזר כספי על האגרה ששולמה בצד הישראלי, לאחר החזרה לישראל.
ניתן לחצות את הגבול גם באמצעות כלי רכב (יש מכסה), ולנסוע בתוך חצי האי טאבה עד תעלת סואץ, אך לא ניתן לחצות אותה לתוך מצרית היבשתית. ישנן מספר הגבלות לעוברים עם רכב: הרכב חייב להיות בבעלות פרטית של האדם החוצה עמו את הגבול, חל איסור על כניסה עם מצלמת דרך קדמית ו/או אחורית ולא ניתן להיכנס עם רכב ציבורי כמו מונית, רכב שכור או רכב חברה. מעבר עם רכב כרוך בתשלום נוסף בסך 23 שקלים לתרגום הרישיון בצד הישראלי ועוד 1,700 לירות בצד המצרי, וכמובן, לבדיקה ביטחונית מעמיקה ויסודית.
במרבית הימים המעבר לא לוקח הרבה זמן, אך בסופי שבוע, חגים ותקופת הקיץ, המעבר עלול לקחת כמה שעות, בהתאם לעומס.
ויזה והתנהלות בצד המצרי
המעבר בצד הישראלי די מהיר, וכולל תשלום עבור האגרה במידה ולא שילמתם מראש באינטרנט, ביקורת דרכונים ומעבר דרך חנות הדיוטי פרי הצנועה. לאחר מכן, יוצאים מהביתן הישראלי וממשיכים ברגל לעבר הצד המצרי. תחילה, יש לעבור בדוכן השיקוף, שם תעברו בידוק ביטחוני יחד עם הציוד שהבאתם. לאחר מכן, עוברים לאולם ביקורת הדרכונים, שם קיים כספומט ושירות המרת כספים. מיד עם הכניסה תקבלו טופס הגירה שבו תצטרכו למלא את הפרטים שלכם ואת פרטי הנסיעה.
יש לא מעט מקומיים שיציעו לכם עזרה תמורת טיפ צנוע, אך אפשר לסרב בנימוס ולמלא את הטפסים לבד. את הטופס יש להציג לפקיד בביקורת הדרכונים יחד עם הדרכון. התשלום עבור אגרת המעבר, אם יש צורך בכך, מתבצע בעמדת ביקורת הממוקמת באזור המלונות כמה מאות מטרים ממעבר הגבול. יש לשלם במזומן לפי המטבע המקומי בלבד.
במידה ואתם נוסעים לחופי סיני בלבד, תקבלו אשרת שהייה למשך 14 יום. במידה ואתם רוצים לנסוע ליותר מ- 14 יום, או לחצות את תעלת סואץ ולעבור למצרים היבשתית, יש להוציא ויזה מראש בשגרירות מצרים. על הדרכון להיות בתוקף של 3 חודשים מיום הכניסה למצרים.
מה אסור להכניס לסיני?
חל איסור על כניסה למצרים עם סמים מכל סוג, כולל קנאביס ברישיון, עלי גת ושמן קנאביס, תרופות מרשם נרקוטיות וממכרות. חל איסור חמור על הכנסת אמצעי לחימה, כולל קליעי רובה ומחסניות ריקות, והדבר עלול לעבור למעצר ומשפט. אין להכניס רחפנים, מכשירי GPS, אמצעי ריגול, מצלמות דרך וגלאי רדאר, וכן חל איסור חמור על הכנסת חומרים פורנוגרפיים למדינה המוסלמית. בנוסף, יש בעיה עם הכנסת ציוד דיג לסיני ומומלץ לא להגיע אפילו עם חכה. חל איסור גם על הכנסת פריטי טבע מוגנים כמו עתיקות, אבנים מיוחדות, צדפים, אלמוגים וקונכיות. בחזרה לישראל לא ניתן לעבור עם כסף מזומן העולה על 10,000 לירות מצריות (כ- 2,000 שקלים).
תחבורה ציבורית בסיני
השוהים במלונות טאבה הסמוכים לגבול (טאבה סנדס, מלון טאבה (הילטון) ומובנפיק) יכול ללכת ברגל ממעבר הגבול למלונות, המרוחקים במרחק הליכה של מספר דקות בודדות. הממשיכים לתוך סיני, כולל למתחם 'טאבה הייטס', יכולים לקחת מונית פרטית או מונית שירות, או להגיע לתחנה המרכזית בטאבה (כ-10 דקות הליכה מהגבול) ולקחת משם אוטובוס לשאר חלקי האי. שימו לב: ישנו אוטובוס אחד ביום היוצא מטאבה לכיוון שארם א-שייח', ועוצר בנואיבה ודהב בדרך. האוטובוס יוצא בשעה 15:00 מטאבה, ובשעה 09:00 משארם א-שייח', ועולה 50 לירות מצריות לכיוון אחד.
ממש עם היציאה ממתחם מעבר הגבול נמצאת תחנת מוניות מאולתרת עם עשרות נהגים, רובם מבינים עברית או אנגלית. מומלץ לסכם מראש את מחיר הנסיעה, לוודא האם המחיר המדובר הוא לאדם או לנסיעה/קבוצה, ולוודא שהנהג יודע בדיוק לאן אתם רוצים להגיע.
לחיסכון כספי, מומלץ לברר מראש מול מקום האירוח אליו אתם מגיעים האם יש להם שירות הסעות או שהם יכולים להזמין נהג מראש, וכך לחסוך לכם גם זמן וכאבי ראש. אם אתם לא מזמינים מראש, מומלץ לעלות על מונית שירות מאשר לקחת מונית פרטית, ולשלם פחות.
תעריפי נסיעה במוניות בסיני
טאבה הייטס (15 דק' נסיעה) – מונית שירות: 40 לירות. מונית פרטית: 250 לירות.
ראס א-שטן והסביבה ( עד 45 דק' נסיעה) – מונית שירות: 70 לירות. מונית פרטית: 500 לירות.
נואיבה (שעה נסיעה) – מונית שירות: 100 לירות. מונית פרטית: 600 לירות.
דהב (שעתיים נסיעה) – מונית שירות: 150 לירות. מונית פרטית: 700 לירות.
שארם א-שייח' או סנטה קתרינה (3 וחצי שעות): מונית פרטית בלבד: 1,000 לירות.
* מחירים משוערים ומשתנים
ביטוח נסיעות לסיני
בדומה לכל נסיעה אחרת לחו"ל, מומלץ לדאוג לביטוח נסיעות לחו"ל, לצורך לכיסוי הוצאות הקשורות בטיפול רפואי, פיצוי במקרה של גניבה או אובדן כבודה וחילוץ והצלה במידת הצורך.
קליטה בסיני
שימו לב שגם הקליטה וגם הווי-פי בסיני מאוד מוגבלים, בעיקר באזורי החושות. קחו זאת בחשבון אם אתם מתכננים לעבוד למשל במהלך החופשה שלכם.