כשהמליצו לי על אלבניה כיעד לירח דבש, מעט חששתי – אני לא מכירה הרבה ישראלים שביקרו במדינה הזו, וכל מי שסיפרתי לו שזה התכנון שלנו הרים גבה ושאל: "למה לא תאילנד בעצם?". היום, אחרי שבועיים וחצי באלבניה – אני יכולה לומר שבחרתי נכון. במרחק של שעתיים וחצי טיסה מישראל התגלתה פנינה לא מלוטשת שהישראלים עוד לא גילו ויש בה הכל מהכול – נופים עוצרי נשימה, חופים מדהימים עם חול לבן ומים בצבע טורקיז, אנשים אדיבים וחביבים ומטבע זול שהופך את כל החוויה להרבה יותר משתלמת.

> המדריך המלא למטייל באלבניה

> מדהימה: כך נראית הריביירה של אלבניה

לפני שיוצאים לדרך

אלבניה היא מדינה בדרום מזרח אירופה, הממוקמת על חבל הבלקן וגובלת בקוסובו, מונטנגרו, מקדוניה, יוון והים האדריאטי. עד לא מזמן הייתה תחת משטר קומוניסטי והיא בעלת היסטוריה מרתקת. מדובר במדינה מוסלמית, אך חילונית לגמרי ותושביה נעימים ומסבירי פנים.

מתי ואיך מגיעים?

התקופה הטובה ביותר לטייל באלבניה היא בין יוני לספטמבר. בחודשים הללו חברת התעופה "ישראייר" מפעילה טיסות ישירות אל היעד, מה שהופך את ההגעה למאוד נוחה. נוחתים בטירנה, עיר הבירה, ומשם מתחילים במסע המופלא. אפשרות הגעה נוספת היא דרך האי קורפו שביוון. מקורופו לוקחים מעבורות שמגיעה תוך 30 דקות לסרנדה (Saranda) שבדרום המדינה (עוד נגיע אליה).

ביוני אלבניה עדיין לא עמוסה במטיילים ומזג האוויר נוח. התקופה מאפשרת לשמור על ספונטניות ולא להחליט על מסלול טיול מראש, אלא לזרום עם הדרך. ביולי-אוגוסט המדינה מתמלאת בתיירים וכדאי להזמין מקומות מראש.

סרנדה אלבניה (צילום: Aleksandar Todorovic, shutterstock)
הצצה לאחד המקומות היפים במדינה - סרנדה|צילום: Aleksandar Todorovic, shutterstock

המטבע באלבניה

באלבניה משלמים במטבע שנקרא לק. לק אחד שווה 0.036 שקלים. ברוב המקומות התשלום הוא במזומן בלבד (מכבדים גם דולר או יורו) וכספומטים פזורים בכל רחבי המדינה. השימוש בכרטיס אשראי פחות נפוץ.

אגב, מדד הבירה כאן הוא כ-18 שקלים לחצי ליטר.

כל הטיול עלה לנו כ-10 אלף שקלים, לשבועיים. זה כולל לינה, רכב, אוכל ואטרקציות. לא כולל טיסות.

שופינג באלבניה

מי שמחפש שופינג מוצלח, שלא יסע לאלבניה. באלבניה תמצאו נופים עוצרי נשימה, אבל לא תתקלו בהרבה חנויות בדרך. גם בשווקים שפזורים ברחבי הכפרים לא תמצאו יותר מידי, פרט למזכרות נחמדות שאפשר להביא למשפחה. מי שחובב בגדי יד שניה דווקא יוכל למלא מזוודות במציאות במחירים משתלמים.

הדרך המהממת לכפר תת (צילום: מיכל אדלמן)
הדרך לכפר ת'ת. מומלץ לשכור רכב|צילום: מיכל אדלמן

כבשה בדרך לכפר תת (צילום: מיכל אדלמן)
חלק מהדברים שתראו בדרך|צילום: מיכל אדלמן

דרכי התניידות באלבניה

באלבניה מודדים מרחקים באמצעות שעות ולא קילומטרים. הכבישים ברוב חלקי המדינה מסודרים ובטוחים, המהירות המותרת נעה בין 50 ל 90 קמ"ש. השכרת רכב היא הדרך הנוחה להתניידות, אך ניתן להסתדר גם באמצעות תחבורה ציבורית. בכבישים כדאי לנווט עם גוגל מפות ולא עם אפליקציית waze.

 אנחנו למשל שכרנו את הרכב בטירנה והחזרנו אותו בסרנדה בדרום, כי חזרנו לארץ דרך קורפו. רכב עולה כ-300 שקל ליום, וזה היה קצת יותר יקר כי לא החזרנו אותו באותו המקום.

 

הטיול באלבניה

הבירה טירנה

בטירנה (Tirana) מספיק לשהות יום אחד בלבד. מומלץ להגיע לכיכר סקנדרברג (Skanderbeg) ולהתרשם ממגדל השעון, לבקר ב"בונקר ארט", בונקר שנבנה ב-1976 בעקבות הפרנויות של המנהיג הקומוניסטי והפך ב-2014 למוזיאון לאמנות, ובפארק הלאומי הר דאייטי, שם אפשר לעלות אל ראש ההר עם רכבל בנסיעה שאורכת כ-20 דקות.

טירנה (צילום: Truba7113, shutterstock)
טירנה, מספיק לבקר בה יום אחד|צילום: Truba7113, shutterstock

מחוז שוקודור

מטירנה לכיוון צפון כדאי להגיע למחוז שוקודור (Shkodër), כשגם שם מספיק לשהות לילה אחד. זוהי בעצם עצירת ביניים בדרך לאגם קומאן (Koman), מאגר מים מלאכותי על נהר הדרין (Drin) או בדרך לכפר ת'ת, עליו נרחיב בהמשך. בשוקודור מומלץ לבקר בטירת רוזפה, ממנה נשקף נוף עוצר נשימה, בגשר מסי, שנבנה בשנת 1771 ועובר מעל לגונה כחולה ונחמדה, ובאגם שקודרה. בערב תוכלו לטייל במדרחוב המקומי וליהנות מאווירה נעימה ומחיי לילה שוקקים.

שוקודור (צילום: מיכל אדלמן)
שוקודור|צילום: מיכל אדלמן
מבצר רוזפה  (צילום: מיכל אדלמן)
טירת רזופה|צילום: מיכל אדלמן

לגונה גשר מסי (צילום: מיכל אדלמן)
לגונה גשר מסי|צילום: מיכל אדלמן

כפר ת'ת

נתחיל מהשורה התחתונה: אם אתם מגיעים לצפון אלבניה – אל תוותרו על כפר ת'ת (Theth). הדרך אליו פותחת את הלב עם מרחבים ירוקים, כבשים, סוסים וחזירים שחוצים את הכביש, הרים מדהימים ולא מעט אפשרויות עצירה להתרעננות עם קפה מקומי. הנסיעה איטית בדרך מפותלת ובמהירות מוגבלת, אך הכבישים סלולים היטב.

מדובר בכפר קטן שהמקומיים נמצאים בו רק שלושה חודשים בשנה. החורף שם קשה ולא מאפשר להישאר. במקום פזורים אינספור גסטאהוסים שמגישים מאכלים אותנטיים ומשרים אווירה משפחתית. הכפר מקבל את החשמל שלו מתחנה הידרואלקטרית שמייצרת חשמל באמצעות אנרגיית המים. קחו בחשבון שעלולות להיות הפסקות חשמל ושהחשמל לא חזק דיו גם כשהוא עובד. גם מים חמים במקלחת הם עניין של מזל. יש בכפר מספר מרקטים קטנים, שם תוכלו לרכוש מוצרים בסיסיים כמו מזון וטואלטיקה. כמו כן, ניתן למצוא בכפר מגוון מסעדות, רובן מגישות את אותם המאכלים המקומיים ויש גם פיצרייה מעולה. רוב הפרודוקטים גדלים ומיוצרים בכפר.

מת'ת תוכלו לצאת לטראק רגלי למפלי גרונס (Waterfall of Grunas) ולבקר בשמורת העין הכחולה (Syri i Kaltër). למטיבי לכת יש אפשרות לצאת לטראק רציני יותר לעבר עמק וולבונה (כ-8 שעות הליכה).

כפר תת 2 (צילום: מיכל אדלמן)
כפר ת'ת|צילום: מיכל אדלמן
כפר תת - בדרך לעין הכחולה (צילום: מיכל אדלמן)
בדרך לעין הכחולה|צילום: מיכל אדלמן
העין הכחולה בכפר תת (צילום: מיכל אדלמן)
העין הכחולה בכפר ת'ת|צילום: מיכל אדלמן

לינה בכפר תת (צילום: מיכל אדלמן)
לינה בכפר ת'ת|צילום: מיכל אדלמן

קרויה, בראט וג'ריקוסטרה: שלוש ערים נפלאות ששוות עצירה

קרויה (Krujë) היא בירת נפת שבמחוז דורס (Durrës). היא שוכנת למרגלות מבצר המתנשא לגובה של 611 מטרים. תמצאו בה מגוון רחב של מסעדות, רובן מגישות מאכלים מקומיים אותנטים, בזאר ציורי שמציע עבודות יד רקומות, שטיחים ובגדים אלבנים מסורתיים ואין ספור נקודות תצפית לנוף משגע.

העיר בראט (Berat) פשוט מדהימה ביופייה. היא שוכנת בדרום-מרכז אלבניה ובמרכזה עובר נהר "אוסום" (Osumi river), שמחלק את העיר לשניים. העיר נקראת ה"עיר הלבנה" או "עיר אלף החלונות" והיא הוכרה על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 2008 כאתר מורשת עולמית. על יופייה לא צריך להרחיב במילים, מספיק שתתבוננו בתמונות. צאו לחקור את סמטאות העיר ותרשו לעצמכם לאבד בתוך היופי המשגע הזה. האוכל בעיר טעים להפליא וניתן למצוא בה מסעדות ברמה גבוהה.

אם החלטתם להדרים, אל תוותרו על ג'ירוקסטרה (Gjirokaster), אחת הערים החשובות באלבניה. גם היא הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ותמצאו בה היסטוריה, נופים, אוכל טוב ובזאר ססגוני.

בזאר קרויה (צילום: מיכל אדלמן)
בזאר קרויה|צילום: מיכל אדלמן
בראט 2 (צילום: מיכל אדלמן)
בראט|צילום: מיכל אדלמן
ג'ריקוסטרה  (צילום: מיכל אדלמן)
ג'ריקוסטרה|צילום: מיכל אדלמן

ג'ריקוסטרה 4 (צילום: מיכל אדלמן)
ג'ריקוסטרה|צילום: מיכל אדלמן

הריביירה האלבנית – גולת הכותרת

בקצה המדינה תמצאו את קסמיל (Kasmil) וסרדנה (Saranda). קסמיל היא עיר חוף תוססת שנקראת "הפנינה היוונית". יש בה חופים משגעים עם מים בצבע טורקיז, אוכל משגע, ברים טובים וחיי לילה סוערים. היא מתאימה לזוגות ולמשפחות. יש בה מלונות ברמות שונות, חלקם על החוף וחלקם במרחק הליכה. המחירים בקסמיל מעט יותר גבוהים משאר חלקי המדינה, אך הם עדיין נחשבים לזולים מאוד עבור התייר הישראלי.

תוכלו להגיע אל החוף בבוקר וככל הנראה שלא תרצו לעזוב עד השקיעה. בחופים תמצאו קייאקים, סירות פדאלים, מסעדות ובעיקר אווירה טובה. אם ימאס לכם מבטן-גב, תוכלו לצאת לטיול יום לעין הכחולה שבדרום המדינה וליהנות מטבע מטורף.

סרנדה שוכנת במרחק של כ-20 דקות נסיעה מקסמיל וגם היא מציעה חופים יפים וחיי לילה טובים. היא גדולה יותר וסואנת בהתאמה ותוכלו להחליט אם ללון בה או רק לקפוץ לביקור.

קסמיל 6 (צילום: מיכל אדלמן)
גולת הכותרת - קסמיל|צילום: מיכל אדלמן
קסמיל 4 (צילום: מיכל אדלמן)
קסמיל|צילום: מיכל אדלמן
קסמיל שקיעה (צילום: מיכל אדלמן)
קסמיל|צילום: מיכל אדלמן
קסמיל אלבניה (צילום: Iurii Dzivinskyi, shutterstock)
אחד אחרון מקסמיל|צילום: Iurii Dzivinskyi, shutterstock

סרנדה דרום אלבניה (צילום: מיכל אדלמן)
וגם סרנדה יפה|צילום: מיכל אדלמן

באלבניה מסתתרים עוד אינספור מקומות מרתקים ששווה לבקר בהם אם מתאפשר מבחינת לוחות הזמנים. בקבוצת הפייסבוק אלבניה – פורום למטיילים תוכלו לשאול, להתייעץ ולקבל המלצות חמות מבעלי ניסיון שישמחו לסייע בתכנון המסלול.

גשר מסי (צילום: מיכל אדלמן)
צילום: מיכל אדלמן