בוקר: לבתר גופות עם ליאונרדו דה וינצ'י ולהשקיף על כל התיירים מלמעלה
אם תחליטו להשכים עד כדי סביבות שבע בבוקר, תזכו אולי למבטים משונים מצד מרבית האיטלקים, אבל תספיקו לספוג מעט מאווירת שוק הבוקר בכיכרות שבעיר. מהכיכר שבה בחרתם לחזות בהילולת הקניות, המשיכו לכנסיית סנטו ספיריטו (Piazza Santo Spirito). כמו הדואומו שופע התיירים, גם היא ממוקמת במרכז העיר, אבל מעט פחות צפופה ומוכרת. במרתף הכנסייה הזו ממש ניהל ליאונרדו דה וינצ'י את הניסויים שלו בגופות. יאמי. הכנסייה עצמה, חשוב להודות, יש יפות ממנה. אבל זכרו את הכיכר שבה היא ממוקמת – אתם עומדים לחזור לפה בלילה.
אחרי שדמיינתם את ליאונרדו מבתר גופות להנאתו, שכחו הכול. זה הזמן לאבד את עצמכם, כמו שאומרים בספרי ההדרכה, ולצאת לשיטוט חסר תכלית בסמטאות שבין כיכר סנטו ספיריטו לבין הארמון של משפחת פיטי (Palazzo Pitti). באזור פזורות מאפיות ביתיות, קצביות, ג'לטריות (גלידריות איטלקיות משובחות, והרבה מהן) ובתי עסק קטנים של פעם. בקיצור – הכי רחוק מ-AM:PM, ואפשר אפילו לבלות שם יום שלם.
הסיפור של פאלאצו פיטי עצמו מעט מבלבל. זוכרים את משפחת מדיצ'י ומשפחת פיטי, משפחות פלורנטיניות יריבות סטייל רומיאו ויוליה? אם כן, הארמון המדובר נבנה על ידי הפיטים, אך משאלה ירדו מנכסיהם הועבר בכאב לב רב לידיהם של המדיצ'ים, שבנו מאחוריו את גני בובולי. הארמון עצמו משמש היום כמוזיאון עם תערוכות קבועות ומתחלפות, אבל עזבו אתכם, הבובולי הוא הדבר. תיאורים כמו "יש שם מזרקות ופסלים" יעשו לו עוול. הגנים הללו בנויים בעלייה, כך שאם רק תגיעו לחלק הגבוה שלהם תזכו להשקיף על כל שאר התיירים שבפירנצה מלמעלה. הכי כיף.
צהריים: גלידה בגטו
בגדול, שעות הצהריים בפירנצה הן זמן שלא כדאי לכם לעשות בו שום דבר שלא מקרר אתכם. על כן נמליץ לכם קודם כל על גלידה, וזו שבכיכר דלה רפובליקה (Piazza della Repubblica) תחילה. כצפוי מאומה אשר משחררת שני מיליארד אירו מדי שנה לצורכי זלילת גלידה בלבד, האיטלקים יודעים מה לשים לכם בגביע. הגלידרייה המדוברת ממוקמת בלב הכיכר, בין דוכן הפרחים, בתי הקפה והאקדמיה לבנות, ומשמשת בעיקר את המקומיים שיודעים דבר או שניים על סטרצ'טלה. סטרצ'טלה, אם תהיתם, הוא הטעם שאתם רוצים להזמין (שוקולד עם פסי שוקולד אם אתם מתעקשים). פעם, אגב, הוקם כאן גטו יהודי, אבל היום כבר מותר לנו לאכול שם. נצלו את זה כל עוד אפשר, ההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה.
עוד גלידרייה מעולה אך מתוירת להפליא ממוקמת ביציאה מכיכר דלה סניורייה (Piazza della Signoria) לכיוון כנסיית סנטה קרוצ'ה (Santa Croce). הסיבה שאנחנו מזכירים אותה היא כי גם אנחנו לא מסוגלים לעמוד בפני עשרות טעמים בגביע, חלקם אלכוהוליים. אפילו אם הם מתחבאים מאחורי שורה של קוריאנים אגרסיביים.
לילה: אוונגרד, סנדוויץ' וחילוף חומרים
כיכר סנטו ספיריטו, כן, זו מהכנסייה של הבוקר, היא המקום להעביר בו לילה אוונגרדי מגניב לצד סטודנטים וצעירים אחרים. מהר מאוד תשכחו ממחזות יום הדין הצורבים, ותתמסרו לפנאן שבאוויר. הפאב שמוקם בפיאצה מדי קיץ נראה אחרת בכל גלגול, ויש בו הופעות פתוחות לקהל מסוג "זמרת שרה על רקע הופעת פרינג' מתגלגלת בעוד מצג אורות משתולל על קיר הכנסייה הסמוכה". אוונגרד כבר אמרנו? הכיכר כולה, אגב, נחשבת למקום מוצלח להצטייד בו בחומרים שלא יכניסו אתכם לכלא אם הייתם באמסטרדם נגיד.
לצד הכיכר מחכה לכם סנדוויצ'יה משובחת שפתוחה כל הלילה, מקור פירנצי נדיר לסיפוק מאנצ'יז של השעות הקטנות. איך מגיעים? כל המקומיים מכירים, תשאלו. סנדוויץ' זאת מילה בינלאומית.
אופציה חלופית של ערב היא לרדת גשר אחד מערבית לפונטה וקיו (Ponte Vecchio). לנגד נהר הארנו מתקבצת אסופת פאבים קטנים, שאיסור העישון בתוכם משלח את הפלורנטינים עם כוס הבירה ביד אל גדות הנהר. התוצאה: חברותית, קסומה, ציורית, נוחה להתערבבות.
ונדגיש שוב, ממש, אבל ממש לא חייבים להתקרב לאזור של הדואומו בשביל לעשות את פירנצה כמו שצריך. הרי איטלקית במילא לא תשמעו שם.
ואם כבר הגעתם, אז הנה עוד כמה טיפים
בררו את שם הכיכר הקרובה: מספרי הבתים ברחובות פירנצה, בשונה ממספרי הבתים ברחובות אחרים, עשויים לא רק שלא לעזור להתמצאות שלכם, כי אם לצאת חוצץ ביניכם לבין השפיות שלכם. מתוך איזה קיבעון לא ברור, מתעקשים הפלורנטינים להפריד בין מספור הבתים הפרטיים בעיר, לבין מספור בתי העסק. כתוצאה ישירה, רצף מספרים כמו 5 ו-72 לא נחשב לחריג. הפתרון: דאגו לברר ליד איזו כיכר נמצא מה שזה לא יהיה שאתם מחפשים. לפיאצות כולם יידעו לכוון אתכם.
יש ארוחות חינם: אפרטיבו, בין אם שמעתם עליה ובין אם לא, היא אחת המילים החשובות לתייר הישראלי הרעב והחסכן באיטליה. מדובר בקונספט אדיב, לפיו בין 18:00 ל-21:00 לערך, מוגשות בכל פאב שמכבד את עצמו צלחות אורז, פסטות, סלטים קרים ופיצות. הכינו את התרועות: מדובר בארוחות חינם. האיטלקים אומנם נוהגים להסתפק בצלחת אחת, אבל כנציגי המידל-איסט בתפוצות – צאו מוקדם, התמקמו ליד הבר, ותחגגו. רק עשו טובה, כיסינו את מכסת שונאינו באירופה. בנגלה השלישית, תעברו לדבר באיראנית.
לפני שאתם מזמינים למדו איך אומרים: אם תבקשו קפה, תקבלו אספרסו. בקשו קפוצ'ו, תקבלו הפוך.
אל תגיעו בקיץ, להלן יולי-אוגוסט, ויותר חודשים ככל שההתחממות הגלובאלית מחריפה. כל תנועה שלכם בעיר במהלך ימים אלה תהיה כרוכה בזיעתם של אחרים, וזה מריח אפילו פחות נעים מאיך שזה נשמע.
הצטיידו בחומרים מסוכנים: אל-תוש, סנו-די, K-300, חומרים מסוכנים אחרים – תמרחו ככל יכולתכם. זה ישתלם.