מעולם לא עשיתי סקי, למעשה עד הצבא הכרתי רק מישהי אחת שעשתה את זה. קראו לה אלונה ומדי שנה היא הייתה טסה לשבוע עם אבא שלה, וזה היה עניין כל כך גדול שכל השכבה הייתה כותבת לה מכתבי טיסה ומתפללת שהיא תחזור בשלום. למרות שכולם התרגשו מזה בהגזמה, מעולם לא קינאתי בה ואפילו הייתי מתבאסת בשבילה שהיא מפסידה את חופשת החנוכה (כי מה זה סקי כשאפשר לגלוש מהבוקר באיי סי קיו).
גם כשהתבגרתי והתחלתי לנעוץ סיכות על הגלובוס, מעולם לא עלה בדעתי לצאת לחופשת סקי. זה תמיד נתפס אצלי כספורט ששמור רק למי שההורים שלו הכריחו אותו לנגן בכינור בילדות (תחביב נוסף של אבא של אלונה). וזה בעיקר הרגיש לי קר, יקר ומסורבל. אפילו כשהתחתנתי עם גולש מיומן הבהרתי לו את עמדתי בנושא: למה להתאמץ בשלג, עטופים בערימות של ביגוד תרמי, כשאפשר לנפוש בביקיני בחוף ים שטוף שמש?
הצלחתי לשמר את אידיאולוגיות האנטי סקי שלי עד שהגיעה ההצעה ששלחה אותי היישר אל האלפים האיטלקיים של כפר הנופש " פרג'לטו ויה לאטה" של קלאב מד. כזאת אני, אם הבוס שלי מבקש ממני לטוס לקלאב יוקרתי המציע שיעורי סקי ברמה בינלאומית, ספא מפנק וארוחות שחיתות ללא הגבלה, אני מיד מניחה את האידיאולוגיה בצד ומתגייסת למשימה.
בשבוע שלפני הטיסה התעסקתי בעיקר בגיוס ציוד מתאים מכל מכריי שאי פעם טסו בחורף (תודה דודה ציפי). הקלאב אמנם מספק ציוד הכרחי כמו מגלשיים, מקלות וקסדה (בתוספת תשלום), אבל זה לא מה שימנע ממני למות מהיפותרמיה במזג אוויר שמגיע בערב למינוס 20 מעלות. ככל שהחרדות שלי מהקור הלכו והתגברו, כך המזוודה שלי תפחה, עד שהגעתי לשדה עם 30 קילו של ציוד לנסיעה של חמישה ימים. ועוד לא דיברנו על קוד הלבוש של הקלאב, לשעות בהן הביגוד התרמי מתאוורר והרגליים מפזזות לקצב להיטי שנות התשעים. בין חליפת הסקי לחולצות הפליז ארזתי כמו ילדה טובה תלבושות אחידות שכללו משהו לבן, משהו אלגנטי והשיא - משהו שחור בשילוב זרחני. לכו תבינו.
עם הנחיתה באיטליה אסף אותנו אוטובוס מרווח ומחומם שהסיע אותנו אל כפר הנופש. ככל שטיפסנו במעלה ההרים הנוף נצבע בלבן והמעלות על צג האייפון שלי צנחו. עם הכניסה בשער האתר הפחד מהקור החל להתחלף בהתרגשות. אל מול עיניי נגלו לפתע בקתות עץ נמוכות עם רעפים אדומים שצברו שלג במינון פוטוגני מדויק, עצים ירוקים גבוהים, ארובות הפולטות עשן סמיך ושבילי אבנים נקיים משלג בסדר מופתי. אם לא הרגשתי מספיק עד כה שאני חיה בסרט שטסתי לחופשת סקי, עכשיו זה מרגיש כאילו הגעתי לסט צילומים של סרט הכריסמס הכי יפה שראיתי בחיים.
אל האוטובוס נכנסה בחורה ישראלית מקסימה שקיבלה את פנינו (קלאב מד מעסיקים בעונה עובדים דוברי עברית כדי שתרגישו כמו בבית), תוך דקות היא סיפקה לנו את כל המידע והציוד הנחוצים להמשך השהייה שלנו בקלאב – מפתחות לחדר, סקי פס, קוד לאינטרנט, מפה והמלצה להוריד את האפליקציה של המועדון, המכילה מידע שימושי כמו שעות הפעילות של בית הספר לגלישה, איפה עושים פילאטיס בחינם, איזה הופעה מחכה בערב וכמובן – מתי יגיע העת ללבוש שחור זרחני. קייטנת קלאב מד היר איי קאם.
להתמכר ללבן
אחרי שעות שינה ספורות התעוררתי לבוקר ראשון, בין האדים על חלונות הבקתה שלי הציץ נוף מדהים של חורש ושלג. לבשתי לראשונה את חליפת הסקי ואת עשרות הפריטים שהבאתי ויצאתי מגושמת להחריד כדי לבדוק מקרוב את הסוגיה לשמה באתי: למה כולם מתלהבים כל כך מסקי?
בית הספר לגלישה של המועדון מציע שיעורים בכל הרמות מה שגרם לי מיד להבין שיש עוד כמה שלבים בדרך עד שאצדיק את העובדה שהבאתי מצלמת גו פרו עם כל האקססוריז האפשריים (ספוילר: לא הצדקתי). הצטרפתי לקבוצת חסרי הניסיון ויחד עם המדריך (החתיך בתבל) פרנצ'סקו, טיפסנו ברכבל מקורה לאתר הגלישה.
ברגע שהצבתי לראשונה את מגלשי הסקי שלי על השלג הרך, כבר הבנתי שעד סוף השבוע הזה אני הולכת להישמע כמו הקלישאה הכי גדולה ביקום. כל הציניות, החרדות והסלידה שלי מענף הסקי התגמדו לנגד תמונתם עוצרת הנשימה של ההרים הצבועים בלבן. הנוף המרהיב והאוויר הצלול חדרו לי לעצמות (בכל זאת מינוס 11 מעלות) והרגשתי בתוך ציור יפהפה, ושכל מה שנותר לי עכשיו לעשות הוא לנסות להשתלב בו בלי לעשות פאדיחות. מאותו הרגע ועד שנפרדתי בסלפי אגדי מהמדריך פרנצ'סקו, לא עניין אותי כלום חוץ מלחזור לאתר ולתרגל את הפיצה והצ'יפס שלמדתי (כינויים המסייעים לילדים לזכור את תנועות הרגליים בגלישה), עד שאהפוך לגולשת מן השורה.
החופשה היא מה שקורה בזמן שמתכוננים לגלישה הבאה
אין תחושה מענגת יותר מלהרגיש שמגיע לך משהו טוב כי התאמצת, וחופשות סקי משחקות בדיוק על הרגש הזה. קמת בשבע בבוקר וגלשת במינוס 10 מעלות? כשתחזרי תחכה לך סנגרייה חמה. לא התעצלת וחזרת גם לשיעור צהריים? בספא ישחררו לך את כל השרירים התפוסים עם מסאז' מפנק. הגדלת ראש והלכת לשיעור מתיחות בחדר כושר? נפנק אותך בקוקטייל טוב וארוחת שף של מטעמים איטלקיים מקומיים.
בכלל הגיע הזמן שתשכחו מכל מה שחשבתם על בופה של בתי מלון. בקלאב מד מצליחים להעביר בכל ארוחה את התחושה שהגעת למסעדה מפוארת. מלצרים אדיבים מוזגים יין ללא הגבלה, שפע של מאכלים עם מנעד טעמים מרתק (שעושה כבוד למטבח המקומי), וגולת הכותרת - צלחות! כל מנה מתבשלת ומורכבת באופן אישי לכל סועד. כנראה שבקלאב מד הפנימו את מה שברוב העולם עוד לא הבינו - לא משנה כמה טעים יהיה האוכל, אם נאלצת לדוג בעצמך את כף ההגשה מהרוטב, זה לא מגרה.
בפרג'לטו ויה לאטה ישנן 3 מסעדות לרווחת האורחים. מסעדת שף אליה תדרשו להירשם מבעוד מועד; מסעדה מקומית הפתוחה לכל אורך היום ומציעה נשנושים איטלקיים כמו פלטת גבינות ונקניקים, ריזוטו, פיצות ועוד מגוון דברים שמשתלבים נהדר עם סנגריה חמה או בירה צוננת; והמסעדה הראשית המציעה 3 ארוחות ביום, בה תמצאו שפע של מאכלים מקומיים ובינלאומיים כמו פיצה בתנור לבנים, פסטה בהרכבה עצמית, בשר משובח, דגים במגוון סגנונות, בר סלטים, מאפים והחלק האהוב עליי - הקינוחים.
אחרי שמדי ערב התעכבתי על צילום עמדת הקינוחים, זכיתי להכיר את הקונדיטור של הקלאב שהתגלה כבחור מקסים ומוכשר. כדי להבין עד כמה הקינוחים שלו מרשימים, אחליף את אלפי המילים שלי בכמה תמונות מהאינסטגרם שלו:
עד הפעם הבאה
פעמיים ביום התייצבתי בנקודת המפגש של הקבוצה שלי ויצאתי בהתרגשות ללמוד מהלכים חדשים. במהלך השבוע ליווי אותנו שלושה מדריכים בכל רגע נתון, מה שהפך את עקומת הלמידה שלי למהירה ומספקת. אחרי ימים של אימונים במתחם של הקלאב, ההתמדה השתלמה כשביום האחרון, נסענו באוטובוס למתחם הכפר האולימפי "ססטרייר". הקונוסים המאולתרים התחלפו לפתע במסלולים ענקיים, ברקע ניגן די ג'יי מוזיקה אלקטרונית וכל מה שחשבתי עליו הוא שאני חייבת לעשות את זה שוב. מזל ששמרתי על קשר עם אלונה.
השאלות החשובות
מה יש בקלאב?
מועדון Club Med Pragelato Vialattea הוא מועדון סקי משפחתי השוכן במחוז פיימונטה באיטליה. המועדון, בדרגת 4 קלשונים, מציע חוויית סקי מקיפה, שיעורי סקי וסנואובורד ברמות לימוד שונות (כולל שיעורים בעברית לילדים בפורים) לצד חוויות פנאי הכוללת מסעדות גורמה, מועדון ספא וטיפוח, לאונג' בר, מסיבות ומועדון לילדים.
קצת על הסקי
גובהו של מתחם הסקי במועדון הוא 1,350-2,823 מטרים וכולל 440 ק"מ של מסלולים (מתוכם 40 ק"מ של מסלולי סקי-הליכה) המחולקים לכמה רמות: 30 מסלולים ירוקים, 54 כחולים, 118 אדומים ו-42 שחורים.
איך מגיעים?
חבילת הכל כלול פרימיום של Club Med כוללת טיסות והעברות ישירות מישראל ועד לפתח המועדון.
*צילום ועריכת וידאו: מקסים סרדיוקוב
כמה זה עולה?
בחודשים פברואר ומרץ 2017, המחיר מתחיל ב-1,989 יורו לחבילה בת 7 לילות הכוללת טיסות והעברות.
* הכותבת הייתה אורחת המקום