חופשת הסקי באתר זילרטל שבאוסטריה התחילה והסתיימה, תאמינו או לא, דווקא במחלקת הביזנס של חברת התעופה Austrian Airlines. כבר בצ'ק אין שמתי לב שהתור הרבה יותר קצר ומהיר, ואחרי סיום הקניות בדיוטי פרי התמקמתי בטרקלין דן, כדי לשקוע בכורסאות הנוחות והעברתי את זמן ההמתנה עם אוכל טעים ושתיה חופשית.
אחרי שעליתי למטוס והתיישבתי בשורה הראשונה, שחררתי אנחת רווחה. המושבים היו נעימים ומרווחים, גם הדיילים וארוחת הבוקר שהוגשה בכלי חרס מעוצבים, גרמה לי להרגיש כאילו הייתי אורח בארוחה אצל משפחת אצולה.
לאחר הנחיתה בשדה התעופה בוינה עליתי לטיסת ההמשך של Austrian Airlines לאינסברוק. כעבור 45 דקות קצרצרות, כשאת הטיסה מלווה מלמטה הנוף עוצר הנשימה של חבל טירול, הגעתי לשדה התעופה הקטן באינסברוק.
משם נסענו למלון באתר הסקי, שנראה פשוט מבחוץ אבל היה נאה ומעוצב מבפנים באווירה כפרית שכל כך מתאימה לחופשת סקי. החדר היה ברמה גבוהה ונקי מאוד, ולשמחתי גיליתי שיש במלון ספא, שאפשר להרפות בו את השרירים אחרי יום גלישה.
למחרת, בהתרגשות קלה, פתחתי את הוילון בחדר ומולי נפרסו ההרים הלבנים והמזמינים, מראה שרק מי שעושה סקי יודע להעריך ולהתרגש ממנו. הרגשתי כמו ילד שקיבל את הצעצוע שכל כך רצה. עכשיו הייתי מוכן סופית לצאת ולגלוש סוף סוף.
אחרי ארוחת בוקר קלה, בשעה 8:20 כבר אספתי את ציוד הסנואובורד ועליתי לגונדולה שהטיסה אותי למעלה ההר. המסלולים הרחבים של אתר זילרטל ושלג הפאודר הרך, גרמו לי להרגיש כאילו אני גולש על ענן. 
בצהריים, כשהתחלתי להרגיש את הרעב, גלשתי למסעדת Krissatallhutte שעל אחת הפסגות, המשקיפה על נוף מטורף. במסעדה נערך אירוע "Tel Aviv Meets Tyrol", בשיתוף עם השף אייל שני ומסעדת "המזנון" וינה, שמלבד האוכל המדהים של "המזנון" כלל גם יין משובח ומוזיקה טובה. המשך היום היה איטי יותר, מטבע הדברים. שעת סגירת האתר הגיעה די מהר לצערי, כי מבחינתי הייתי ממשיך כל החיים במתכונת הזאת.
התחנה הבאה במסע הייתה וינה היפייפיה והמלאה בחנויות מותגים, קונדיטריות מגרות ומסעדות מעולות. אם יוצא לכם, אני ממליץ על מסעדת Plachutta (רצוי להזמין מקום מראש). הביקור בוינה היה קצר, ומיהרתי לשדה התעופה לטיסת החזרה שלי לתל אביב.
באותו יום נפתח לראשונה לאונג' העסקים החדש של Austrian Airlines בשדה התעופה בוינה, ואני הייתי חייב לבדוק את זה. היו שם מטעמים מקומיים ובינלאומיים של חברת הקייטרינג היוקרתית DO&CO, וזו בדיוק הנחמה שהייתי צריך לפני החזרה לארץ. את החוויה השלימה מקלחת מרעננת במלתחות הנוצצות שעמדו לרשות נוסעי הביזנס. המסקנה: הלוואי והייתי יכול להתקלח לפני כל טיסה. אחרי המקלחת נכנסתי ל-Relaxing Room, שם נשכבתי על אחת המיטות הרחבות לתנומה קצרה. 
העלייה למטוס הייתה מלווה בהתרגשות קלה, כי ידעתי מה מצפה לי – כסא מרווח וארוחת ערב מעולה. לפני הארוחה שוחחתי עם אחת הדיילות, שסיפרה לי שלאחרונה השיקה Austrian Airlines מחלקת Premium Economy חדשה, שתכלול מושבים מרווחים יותר, ארוחות איכותיות יותר, מסכי מגע ומרווח גדול יותר בכיסא. 
הגיע הזמן לארוחת הערב. הדיילת הגיעה, פתחה את השולחן שלי, הניחה עליו מפה לבנה ועליה צלחת עם כמה סוגי אגוזים ותפריט, ממנו יכולתי לבחור בין סטייק עם שעועית לחסילון עם סלט קולסלואו או פסטה בשמנת וקישואים. לקחתי את הפסטה והיא כמובן הייתה מדהימה כמו שהיא נשמעת. בסוף הארוחה שאלה אותי הדיילת אם אני רוצה אולי קפה או תה. לקחתי תה והוא הגיע עם הפתעה מדויקת: הפנקוטה הכי טעים שאכלתי מימיי. אין ספק שאני חייב לעשות את זה שוב לפחות עוד פעם אחת.
*הכותב היה אורח של חברת אוסטריאן איירליינס.