יום רביעי והשעה 15:00, חבר מצלצל נרגש כי מצא כרטיסים ישירים לאי נהדר בים התיכון, זה אמנם בעוד יומיים אבל המחיר מעולה והוא מציע שנצטרף. רק אחרי שאישרתי בפרץ של ספונטניות - הבנתי שמדובר במלטה, ומודה שקצת התאכזבתי. יש סיבה שלא טסתי למלטה עד היום, הרי בינינו, היא לא נחשבת ליעד פופולרי בקרב ישראלים שאינם חובבי קזינו, ורוב האנשים שחזרו ממנה לא כתבו עליה שירי הלל.
והנה, עשרה ימים מאוחר יותר, ייתכן בהחלט שאהיה בין הראשונים שכותבים למלטה שיר הלל ויותר מזה, כבר יש לי את השורה הראשונה, היא תהיה משהו כמו: אוי מלטה מלטה איך לא ידענו על כל הטוב הזה, פלא פלאים, שנחבא בין מרפסות צבעוניות ומי טורקיז במפרצים עמוקים.
בשורה התחתונה, מדובר במדינה מופלאה שיש בה הכול מהכול והיא נהדרת למי שחשוב לו לטייל ביעד שמשלב היסטוריה, תרבות, אוכל, אתרים, מסלולים ונופים עוצרי נשימה. ואם זה לא די אז היתרון הכי גדול שלה הוא הגודל, רק הפוך: הקוטן. את מלטה חוצים מקצה לקצה, כולל מעבורת, בפחות משעתיים. זה אומר שאם תטיילו בה נכון, ואז תגידו "היינו במלטה" – באמת ובתמים הייתם בכל מלטה.
בשלב זה אתם ודאי שואלים רגע, אז איך זה שהיא לא פופולרית? ובכן, בדקנו ומצאנו שרוב התיירים מגיעים אליה לשלושה לילות ונשארים ברדיוס של עיר הבירה וולטה - שהיא עיר חמודה אבל ממש לא נותנת פייט לערים אירופאיות שנמצאות במרחק שחייה קצר. כי מלטה, ידידי, היא לא יעד עירוני, היא יעד של מרחבים, טבע ומפרצים.
>> רוצים לטייל במלטה? הכנסו למדריך המלא
12 דברים שחייבים לעשות במלטה
הסתובבו בסמטאות עם המבט למעלה והתרשמו עמוקות מהמרפסות המלטזיות
מדובר באחד מהסמלים המובהקים של מלטה, והן מהפנטות. המרפסות סגורות בעבודת עץ וצבעי החלונות תואמים את צבע דלת הכניסה, והסברה היא שהגיעו לכאן עם יורדי ים צפון אפריקאים (כנראה מלוב) אי שם במאה ה- 17.
הן הפכו פופולריות משתי סיבות: התרבות דאז חייבה צניעות של נשים כך שהן יכלו להסתתר במרפסת ועדיין להתעדכן במתרחש ברחוב. הסיבה השנייה, הפרקטית יותר, נעוצה בצפיפות שגברה ואיתה הצורך בהוספת חדר לכל בית. בשנים מאוחרות יותר קיבלו דיירי הבתים מענק משליטי האי כדי להוסיף את המרפסות ולשמור על צביון ייחודי ואחיד. כדי לראות את המרפסות בשיא תפארתן, צעדו בסמטאות העיר וולטה (Valletta), כמו גם בעיר העתיקה בירגו (Birgu), ובסנגלה (Sengalea).
צאו לשיט עם מלטזי מקומי בין "שלוש הערים"
וכשאני אומרת שיט אני מתכוונת לסיבוב סימבולי קצר ולעניין (30-40 דקות) בסירה מלטזית מסורתית אותה תמצאו כשתגיעו עצמאית למזח של העיר בירגו. וכשאני אומרת "שלוש הערים" אני מתכוונת למקבצים של סמטאות מבוצרות בשלושה מיקומים: בירגו, סנגלה ובורמלה. ה"ערים" נמצאות מזרחית מהבירה וולטה ומופרדות ממנה על ידי נמל רחב ומרובה מפרצים. לרוב תמצאו קפטן שיהיה נעים הליכות, וישמח לחלוק אתכם את הסירה המלטזית שהיא בבעלות משפחתו כמה וכמה דורות. הוא ישוט אתכם בין המפרצים בתוך מחזה מופלא של ימי הביניים, יצביע ויסביר בגאווה. עלות השיט כ-8 יורו לאדם.
סעו לעיר היפה ביותר באי - מדינה (Mdina)
כ-40 דקות נסיעה מעיר הבירה וולטה, נמצאת הבירה הישנה והיפה יותר, מדינה. בשנת 1000 לפנה"ס הפיניקים בנו מצודה על הגבעה הכי גבוהה באי וכינו אותה מלט (Malet), שמשמעות שמה היא "מקום מקלט". אחריהם באו הרומאים ובנו במקום יישוב מבוצר ובשם מליטה (Melita). בשנת 870 הגיעו הערבים והעניקו לעיר את שמה הנוכחי "אל-מדינה", היינו, "העיר הבצורה". מדובר בהיסטוריה של אלפי שנים בעיר מבוצרת חומה עם שלושה שערים, בשטח של 200 מ' על 200 מ'. העיר סגורה לכלי רכב למעט כרכרות סוסים שעוברות בין מבנים מרשימים בסגנון נורמני ומתקופת הבארוק, ויש לה וייב מובהק של סצנה ממשחקי הכס. הכניסה אל העיר היא חופשית.
אכלו דגים בכפר הדייגים מרסשלוק (Marsaxlokk)
הכפר הקטן הזה, שיושב בתוך מפרץ פוטוגני להפליא, הוא תמצית מזוקקת של חיי האי. עם סירות הלוצו הקטנטנות על המים, מסעדות הדגים הציוריות, שוק הדוכנים הקטן והחביב לאורך המזח והמון מקומיים מסביב שחיים את החיים המלטזיים כבימי קדם. כשתטיילו שם תראו אותם מגלגלים רשתות דיג עם בגדים עכשוויים מידי שסותרים את שלמות התמונה.
סירות הדייגים נקראות לוצו (מזכירות מעט את הגונדולות הוונציאניות) והן מקושטות בצבע צהוב, אדום, כחול, לבן וירוק בדוגמאות שונות המקיפות את הסירה כולה. הצבעים העזים הללו מסורתיים והולכים אחורה מאות שנים. הכניסה חופשית, הארוחה עליכם.
קחו סל פיקניק ומגבות ורבצו מעל Peter’s Pool
זו אחת הבריכות הטבעיות היפות ביותר שתראו. המפרץ צלול ובימי קיץ נעימים המים בצבעי אזמרגד וטורקיז מסנוורים, והוא מהווה אתר מופלא לשנורקלים ולקפיצת צוקים. מסביב לבריכה סלעי גיר שטוחים אידיאליים לרביצה, שיזוף ולבילוי מושלם של כמה שעות (קרוב מאוד לכפר הדייגים אז מומלץ לשלב יחד). שימו לב: הירידה למים מתבצעת בסולמות, אין צל, והמקום לא מתאים לילדים שלא יודעים לשחות. הכניסה חופשית.
שוטו לתוך המערה הכחולה Blue Grotto
לאתר היפהיפה הזה מגיעים כ-100,000 מבקרים בשנה בזכות מקבץ מערות מרהיבות שאליהן ניתן להגיע רק עם סירה. לתשומת לבכם: עדיף ביום ללא רוחות מוגזמות, ובמידה ונושבת רוח חזקה עדיין שווה להגיע לנקודת התצפית הצמודה לאתר. עלות שיט בן 20 דקות, כ-8 יורו לאדם ו-4 יורו לילד.
קחו מעבורת וסעו ללילה באי גוזו (Gozo)
המעבר בין האי הראשי מלטה לאי גוזו הוא מעבר מהנה ונעים והוא חוויה בפני עצמה. גוזו הוא אי שונה מאוד, הן בחזות והן באווירה (המקומיים אפילו מדברים בניב מלטזי שונה), כך שתרגישו שאתם מבקרים ביעד נוסף. למעבורת אפשר לעלות עם הרכב ומדובר בתהליך קצר, מסודר וידידותי, וזה חשוב לתייר המבולבל שעוד מנסה להתרגל לנהיגה בצד ההפוך. עוד לפני שהגעתם תרוויחו כ-20 דקות של שיט מהנה על ספינה גדולה עם רוח ים תיכונית מלטפת (מומלץ לעלות לסיפון העליון), וגם תצפית אל האי השלישי בארכיפלג: קומינו. עלות המעבורת (דו כיווני) היא כ-15 יורו לרכב ונהג, ועוד כ-5 יורו לכל אדם נוסף.
כדאי לדעת, הפלגות לאי קומינו (הקטן והלא מיושב)- אל הלגונה הכחולה - יוצאות גם הן מנקודת המעבורת. בשלב הזה חשנו ששטנו מספיק בחופשה אחת והיה יום קריר אז ויתרנו אבל הבנו שזה מומלץ ביותר בייחוד בחודשי הקיץ כשאפשר לשלב שחייה ושנורקלים.
שתו קפה בכיכר סנט ג'ורג' בעיר ויקטוריה
ויקטוריה היא העיר הגדולה באי גוזו, וגם בה יש קסם של ימי הביניים משולב בהשפעות צפון אפריקאיות נראות לעין. גם פה יש היסטוריה רבת רבדים שניכרת מכל פינה עם נגיעות איטלקיות שמפוזרות בין מגוון בתי הקפה בכיכר הקתדרלה. יש שוק מקומי קטן בסמטאות, ובחלק המערבי של העיר הבצורה נמצאת קתדרלה גדולה (כנסיית עליית הבתולה) שאם תכנסו אליה פנימה תוכלו לראות בתקרה שלה כיפה פנימית מאוירת שלא באמת קיימת.
בקרו בנקודה בה צולמו סצנות בסדרה משחקי הכס
החור הכחול (Blue Hole) וחלון אזור (Azur Window) הם תופעות טבע מופלאות, יפות מספיק כדי לשמש תפאורה ראויה לצילומי הסדרה המצליחה משחקי הכס (ידועה בעשרות אתרים עוצרי נשימה) - ולא לשווא.
חלון אזור היה האתר הכי ידוע במלטה עוד לפני משחקי הכס. מדובר היה בקשת אבן טבעית בגובה של כ-28 מטר שמתחברת לים ויוצרת מראה ייחודי ומרשים. אני משתמשת בלשון עבר משום שהקשת התמוטטה ב-2017 לאחר סופה קשוחה. ועדיין, ההליכה על המצוק, התצפית על קו הים, השיט בתוך המערות שנותרו בבסיס הקשת, תצפית (והצלילה) בחור הכחול הסמוך שווים את הביקור.
אגב, החור הכחול הוא מעין צינור מים שנוצר מתצורת אבנים וים לכדי בריכה עמוקה בצבעים לא הגיוניים. הבריכה נראית מנותקת, אך בפועל מתחברת לים כ-10 מטרים מתחת לפני המים, מה שהופך את המקום לאתר צלילה מפורסם ומרהיב. אם אתם צוללים – זה המקום בשבילכם.
שוטטו בין שקעי המלח החצובים בסלעים מעל קו המים
אתם פשוט חייבים להגיע לנקודה שנקראת SALT PANS באי גוזו, כי זו בהחלט אחת התופעות הייחודיות של באי. מדובר בשקעים מלבניים בגדלים שונים, שקיימים עוד מתקופת הרומאים שנחצבו בתוך הסלעים הנושקים לים.
השקעים נועדו כדי לאסוף מלח שמתייבש בהם לאורך היום, והשיטה כה פשוטה ויעילה שהיא עובדת כבר מאות שנים. יש משהו מהפנט במראה שלהם לאורך קילומטרים בקו החוף הזה שנקרא קבאג'אר (Qbajjar). השמועה אומרת שבחודשי הקיץ אפשר לראות את המקומיים במלאכת איסוף המלח. גם לנקודה הזו מומלץ לקחת מגבות וציוד שנורקל כי יש מפרץ מהמם סמוך שנקרא שווני (Xwejni). הכניסה חופשית.
הכירו את הזווית היהודית
היסטוריה רבת שנים הותירה שרידי בית כנסת עתיק ב"רחוב היהודים" בעיר וולטה, כמו גם אזכור ל"שוק המשי היהודי" בעיר העתיקה מדינה, ושווה לנסות לבקר באחד מהם.
היהודים הראשונים התיישבו במלטה במהלך שלטון האימפריה הרומית ויש שמניחים שאפילו עוד קודם, בימי הפיניקים. נוכחות יהודית רציפה התקיימה תחת שלטון הביזנטים, הערבים, וממלכת סיציליה ששלטה באי מהמאה ה-11. כאשר ממלכת סיציליה אוחדה עם ממלכת אראגון, השתנה לרעה היחס ליהודים, והם גורשו במסגרת גירוש ספרד (1492).
לאחר שנכבש בידי נפוליאון ב-1798 האי נפתח שוב להתיישבות חופשית של יהודים ובתקופת השלטון הבריטי באי (מאז 1800) אף נרשמה הגירה מצומצמת של יהודים למלטה מיהדות איטליה ומיהדות בריטניה. עם זאת, הקהילה מעולם לא מנתה יותר מכמה עשרות והיו שנים שלא היה בה רב או בית כנסת פעיל. בשנת 2000 הוקם מחדש בית כנסת בוולטה, הוא משרת כ-20 משפחות יהודיות/ישראליות שחיות באי כיום, והוא פעיל בעיקר בחגים.
תתרוצצו בין פארקים נושאיים עם הילדים
כמות הפרקים שיש במלטה ביחס לגודל של המקום מפתיעה, כך שהורים לילדים יכולים למצוא בה תוספת משעשעת לבילוי משפחתי של כמה שעות (הפארקים קטנים, וייתכן שזה יתרון). הידוע והמיוחד מכולם הוא ככל הנראה Popeye Village הכפר של פופאי, שנבנה ב-1980 כסט לסרט והוסב לפארק נושאי קטן וחביב (15 יורו למבוגר, 12.5 יורו לילד עד גיל 12).
יש גם את האקווריום של מלטה (15 יורו למבוגר, 8 יורו לילד) ואת פארק פליימוביל החביב לילדים צעירים במיוחד (5 יורו לילד) וכמובן פארקי מים, אנחנו ספרנו לפחות שלושה בגדלים שונים, הפופולרי ביניהם הוא Splash and Fun Water Park
גם מוזיאונים יש בשפע במלטה ,והיריעה קצרה מלהכיל את כולם. רק אעדכן שיש מוזיאונים ארכיאולוגיים לצד מוזיאון מכוניות עתיקות, מוזיאון ימי, מוזיאון מטבעות ועוד.
השאלות הנפוצות ביותר לגבי כל יעד
היכן שוכרים רכב במלטה?
כאמור, רכב במלטה הוא חיוני כדי לחוות את כל מה שיש לאי להציע. יש לזכור שנוהגים בצד שמאל אז זה לא מתאים לכולם. במקרה כזה כדאי לבחון שימוש באפליקציית BOLT כדי לנוע ממקום למקום (מחירים סבירים).
רשתות השכרת הרכב הגדולות קיימות במלטה אבל המחירים שלהן מוגזמים. אנחנו מצאנו סוכנות מקומית עם מנהל בשם מריו, איש חביב וישר. הוא ישמח להשכיר לכם רכב עם ביטוח מלא, בלי אותיות קטנות נסתרות ובמחירים הוגנים. חשוב להזמין מראש במיוחד אם אתם נוהגים באוטומט. הנה לינק לאתר שלהם : Percius car hire.
מה עם קניות? יש במלטה?
יש בהחלט יופי של קניות במלטה ואת השופינג עושים ברובע שנקרא סליאמה (Sliema), הרובע בו תמצאו את הסניף היחיד של זארה במלטה (שזה עניין מפתיע למדי כי הייתי בטוחה שטריליון סניפי זארה הם תנאי כניסה לאיחוד האירופי). מצד שני יש רשתות מדליקות למדי של מותגים שטרם הגיעו לארץ כמו ויקטרוניקס השוודית, אז שווה להציץ. הקניון החדיש ביותר נקרא the point.
אנחנו מצאנו שגם Bay Street Shopping Complex מקסים למדי, וגם בעיר העתיקה וולטה תמצאו סניפים של רשתות שונות משובצים בסמטאות.
בהקשר זה נזכיר שיש במלטה כמה וכמה בתי קזינו, יודעי דבר אומרים שהם לא רעים בכלל, והשמועה אומרת שמאז שטורקיה סגרה את ההימורים שלה, מלטה הרוויחה תיירות ז'יטונים מוגברת. בתי הקזינו נמצאים ברובע סנט ג'וליאנס – הוא רובע הבילויים של האי.
איפה ישנים במלטה?
מלטה מציעה עשרות אפשרויות לינה, ברמות ובמחירים שונים בהתאמה לכל כיס. מאחר והאי לא יקר, זו הזדמנות לא רעה לשדרג את רמת הלינה ועדיין לשמור על עלויות של צימר בצפון. כמו בכל יעד, המחירים משתנים בהתאם לסוג החדר ולחודש בשנה, אך במקרה של מלטה תמיד מדובר ב-50 אחוזים פחות ממלון דומה באותו זמן בישראל.
בשמונה הלילות שלנו במלטה שהינו בשלושה מלונות שנבחרו בקפידה, שניים באי הראשי ואחד באי גוזו:
מלון WESTIN Dragonara Resort: מלון מקסים של הרשת הנהדרת הזו, מורגשות נגיעות סיציליאניות בעיצוב שלו, הצבעים חמים הבריכה נהדרת והכי חשוב - יש לו רצועת ים נגישה צמודה והמים שקופים ונהדרים (כמדומני שהוא המלון היחיד באזור הזה של האי עם גישה לים). חדר זוגי בסיסי עם ארוחת בוקר עולה כעת כ-750 שקל.
> פרטים נוספים באתר המלון: WESTIN
מלון HILTON MALTA: מלון חדשני, קווים נקיים וצבעי ים, לאקז'רי במיטבו. יש לו בריכה ענקית למשפחות ועוד בריכה למבוגרים והכי חשוב: יש לו מרכז ספא ענק עם מתחם ספורט צמוד שלא יבייש קאנטרי קלאב יוקרתי בישראל. חדר זוגי בסיסי עם ארוחת בוקר עולה כעת כ-850 ש"ח (הילטון תל אביב עולה כעת כ1700 ש"ח ללילה)
> פרטים נוספים באתר המלון: HILTON
מלון KEMPINSKI San Lawrenz באי גוזו : מלון יפהפה הבנוי באופן שמתמזג עם הטבע ואופי האי, כשהעיצוב מזכיר ריאד צפון אפריקאי. החדרים ענקיים, גם הבריכה ויש גם בריכה למשפחות, גן ירק, מסעדת שף ומרכז טיפולים ממוקצע של איורוודה - עם רופא צמוד שמתמחה בריפוי הגוף והנפש. חדר זוגי עם ארוחת בוקר עולה כעת כ-500 שקל.
> פרטים נוספים באתר המלון: KEMPINSKI
איפה אוכלים במלטה?
מי שכבר מכיר אותי יודע שאני מאמינה גדולה בטיול שמתוכנן הוליסטית ומשלב בתוכו היסטוריה, תרבות וטבע יחד עם לינה ראויה וחוויות אוכל משובחות. לעולם לא תתפסו אותי במסעדה שנכנסתי אליה רק כי "הייתי רעבה והיא נראתה בסדר". אוכל זה צורך בסיסי וככזה עלינו לקחת אותו ברצינות הראויה.
אז הנה 10 המסעדות המומלצות שלי במלטה:
- מסעדת השף Zeri's: ים תיכונית, מיקום משגע אוכל טעים (מדד מנה עיקרית, כ-100 שקל).
- מסעדה איטלקית מעולה: Bianco's Pizza & Pasta: הפיצה הכי טובה שאכלנו במלטה (מדד מנה עיקרית, כ-60 שקל).
- תאילנדית בעיצוב משגע ואוכל טעים: Blue Elephant. (תפריט 3 מנות, כ-180 שקל לאדם).
- פיוז'ן ים תיכוני מעולה: Wigi's Kitchen (מדד מנה עיקרית, כ-80 שקל)
- ביסטרו קטן ושובב: Tiffany's Bistro (מדד מנה עיקרית, כ-40-60 שקל)
- איטלקייה סיציליאנית אותנטית: Zero Sei (מדד מנה עיקרית, 50-70 שקל)
- ביסטרו ומועדון ג'ז עם הופעות חיות בימי הקיץ : Bridge Bar
- מסעדה ים תיכונית מהדייג לצלחת: Enchanté (מדד מנה עיקרית, 80-100 שקל)
- מסעדת שף במלון קמפינסקי גוזו: L-Istorja (מדד מנה עיקרית, 120-160 שקל)
- ולסיום: רחוב צר מרובה ברים קטנים ומופלאים, מתאים לכוס יין בסיום יום: Strait St