הייד פארק (Hyde Park)

למה? כי כאן נולד, גדל וחי פרנקלין ד' רוזוולט, אחד הנשיאים הכי חשובים בתולדות ארה"ב, מי שישב בבית הלבן יותר מכל אחד אחר (היחיד שכיהן יותר משתי כהונות - ארבע פעמים ברציפות) ושעמד בראש המדינה בשני צמתים מרכזיים בתולדותיה: השפל הגדול של שנות ה-30 ומלחמת העולם השנייה. הייד פארק היה בסיס האם שלו.

כמה? כשעתיים מניו יורק סיטי, תשע דקות בטיסה לשדה התעופה סטיוארט (חצי שעה מהייד פארק).

מה?

1. הפארק הלאומי על שם פרנקלין רוזוולט: FDR, שנולד בהייד פארק, חזר לבית הוריו כשנשא לאישה את אלינור רוזוולט, ואחוזת ספרינגווד היתה למוקד מרכזי בהתנהלותו למשך שארית חייו. במהלך כהונתו כנשיא, למשל, היא תפקדה כ"בית הקיץ הלבן". רוזוולט, שנפטר ב-1945 מדימום תוך גולגולתי במהלך כהונתו, קבור באחוזה לצד אשתו – וגם לצד שני כלביהם. שנתיים קודם לכן הוא תרם את האחוזה הענקית (יותר מ-3,000 דונם) לאזרחי ארה"ב, שמנוהל מאז 1945 כפארק לאומי וכאתר היסטורי. רוזוולט תרם גם את כל מסמכיו הנשיאותיים לארכיון הלאומי לצורך הקמת הספרייה הנשיאותית, שהפכה מאז לחוק המחייב כל נשיא אמריקאי לאחר פרישתו.

מלבד אלו אפשר לראות באחוזה, כמובן, גם את בית המשפחה, כולל כולל חדרי האירוח ששימשו אח"מים כמו ווינסטון צ'רצ'יל והמלכה אליזבת'). אם אתם תוהים מדוע לרוזוולטים יש חדרי שינה נפרדים – זה משום שהשניים הפכו ללא יותר מזוג פוליטי לאחר שאלינור גילתה על הרומן שניהל פרנקלין עם המזכירה. FDR רצה לעזוב את אלינור, אבל אימו איימה שתנשל אותו מהירושה. כולם הסכימו לבלוע את הרוק.

מחירי הכרטיסים: 10 דולר לבית, 10 דולר למוזיאון. ילדים מתחת לגיל 16 חינם.

2. המוסד הקולינרי של אמריקה: ה-CIA הפחות מוכר בארה"ב הוא האקדמיה הקולינרית הזו, שהיתה ב-1946 הראשונה מסוגה במדינה ונחשבת עד היום לאחד ממוסדות לימודי הבישול החשובים בעולם (בין תלמידיו הישראלים: ירון קסטנבוים מ"פוד ארט", עמיר אילן מ"הדסון" ואופיר וידבסקי מ"סיטארה"). הקמפוס בהייד פארק הוא הקמפוס הגדול והמרכזי של האקדמיה. בבניין המרכזי – שנראה כמו הוגוורטס לשפים – אפשר לראות מבעד לחלונות זכוכית גדולים את הסטודנטים לומדים את מקצועות הבישול, ובמסעדות שבמקום (אותן מפעילים הסטודנטים בשנת לימודיהם האחרונה) אפשר ליהנות מתפריטי שף בתמחור נוח. אם יש לכם קצת יותר זמן, תוכלו גם ליהנות מקורסי בישול במחירים שנעים בין 50 ל-250 דולר (אפשר להתעדכן כאן). אם תרצו להישאר לסמסטר, לעומת זאת, זה יעלה לכם כמעט 18 אלף דולר.

מבקרים צופים בהכנות למבחן בישול (צילום: AP JIM MCKNIGHT)
ללקק את הזכוכיות. מבקרים צופים בהכנות למבחן בישול ב-CIA|צילום: AP JIM MCKNIGHT

אולבני (Albany)

למה? הבירה של מדינת ניו יורק. ניו יורק סיטי היא אולי העיר הכי מוכרת במדינה, הכי גדולה והכי פופולרית – אבל המוסדות הרשמיים נמצאים באולבני. קצת מזכיר את תל אביב וירושלים, לא?

כמה? כשעתיים וחצי נסיעה מניו יורק סיטי, 10 דקות בטיסה.

מה?

1. הקפיטול של ניו יורק: ביתו של הממשל הניו יורקי ושל בתי המחוקקים של המדינה (הסנאט והאסיפה). צפו והתפעלו – ייתכן שמדובר בבניין הממשלתי היקר ביותר בארה"ב. כשהוא נחנך ב-1899 (לאחר 32 שנים של בנייה) הוא עלה 25 מיליון דולר – סכום ששווה ל-753 מיליון דולר היום. ההוצאה כנראה מוגזמת, אבל התוצאה באמת מרשימה: ארכיטקטורה שמשלבת בין סגנונות שונים (למעשה – אילוץ שנוצר כתוצאה מהמחלוקות על התקציב והחלפת האדריכלים), דיוקנאות של מושלי המדינה (ארבעה מהם הפכו לנשיאים) ופרלמנטים נהדרים. מומלץ לקחת סיור מודרך כדי לגלות גם כמה מהסודות של המקום, כמו השד המגולף באחד העמודים או הדלת הסודית שנועדה להבריח פנימה את המושל פרנקלין רוזוולט, שהיה חולה בפוליו ולא רצה לחשוף את נכותו לציבור. הכניסה חופשית.

2. אמפייר סטייט פלאזה: ממש מחוץ לבניין הקפיטול נמצאת רחבה ארוכה, שנראית כמו הגרסה הענקית והיוקרתית של כיכר הבימה. את הרחבה הקים נלסון רוקפלר, בן לאצולת ההון שכיהן כמושל המדינה בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70. היא מוקפת בבנייני ממשל (המחוברים ביניהם במסדרונות ארוכים ורחבי ידיים מתחת לאדמה) ומציגה אוסף גדול של יצירות אמנות, נאמנה לחזונו של רוקפלר (חובב אמנות ופילנתרופ שהיה בין השאר נשיא מוזיאון MOMA בניו יורק) שאמנות צריכה להיות נגישה לציבור. כל זה עלה, אגב, שני מיליארד דולר – אבל אתם יכולים ליהנות מזה בחינם.

בניין הקפיטול באלבני (צילום: GettyImages Daniel Barry)
שווה מיליונים. בניין הקפיטול בשעת ערב|צילום: GettyImages Daniel Barry

אדירונדקס (Adirondacks)

למה? פארק ענק (יותר מ-24 מיליון דונמים) – השמורה הגדולה ביותר בארה"ב ממזרח למיסיסיפי. כן, יותר גדולה מילוסטון, יוסמיטי, גליישר, הסמוקיס והגרנד קניון. ביחד.

כמה? כ-4.5 שעות נסיעה מניו יורק סיטי, שעה ועשר דקות בטיסה ללייק ג'ורג'.

מה?

1. הפארק: כאמור – מדובר בפארק עצום, שבמרכזו הרי האדירונדקס. יש בו כ-10,000 אגמים, כמעט 50 אלף קילומטרים של נהרות, ו-46 פסגות שכיבושן המלא הופך כל מטפס לחבר במועדון האקסקלוסיבי של הפורטי-סיקסרס. זה מאפשר מגוון גדול של פעילויות: טיפוס, הליכה, שיט, ספורט מים, קמפינג ועוד.

כ-52 אחוזים משטח הפארק, אגב, נמצאים בידיים פרטיות (שיעור חריג בשמורות טבע לאומיות), ואפשר למצוא בהם 102 עיירות וכפרים, לצד חוות, מסעדות, מבשלות, מוזיאונים וחנויות. הכניסה חופשית.

2. האדירונדק אקספיריינס: מוזיאון המוקדש להיסטוריה של האדירונדקס. המוזיאון – 23 מבנים הפרושים על פני שטח פתוח הצופה לאגם בלו מאונטיין – מציע היכרות עם ראשית ההתיישבות אמריקאית באזור ועם השבטים הילידים שחיו בו. הוא מתאים במיוחד לילדים, שלהם הוא מציע להתנסות באמצעות סימולציות בחוויות של חלוצים אמריקאים – מחטיבת עצים ועד לשיט בנהר.

מחירי הכרטיסים: 12 דולר לילד ולסטודנט, 20 למבוגר.

עלים צבעוניים באדירונדאק (צילום: AP Tom Curley)
כל צבעי היער. סתיו באדירונדאק|צילום: AP Tom Curley

אלף האיים (Thousand Islands)

למה? כי אתם מכירים את הרוטב, אז בואו תכירו את המקור. אגב, בארכיפלג הזה (שנמצא בין אונטריו הקנדית לניו יורק האמריקנית) יש הרבה יותר מאלף איים. למעשה, זה קרוב יותר לאלפיים (1,864, אם לדייק).

כמה? כשש שעות נסיעה מניו יורק סיטי, שעה ו-15 דקות בטיסה לשדה התעופה ווטרטאון.

מה?

1. טירת בולט: כנראה מוקד התיירות הבולט ביותר באיים – אי בצורת לב שעליו בנה המיליונר האמריקאי ג'ורג' בולט טירה ענקית בסגנון הטירות הימי-ביניימיות של אירופה, או אם תרצו: דיסנילנד. הבנייה נעצרה לאחר שרעייתו של בולט (לה הקדיש את הטירה) מתה ב-1904, והתחדשה רק ב-1977. מאז השיפוצים ועבודות השימור במקום נמשכות, ומרבית המבנה (שכולל 120 חדרים) פתוח היום למבקרים שיכולים להתרשם מהחדרים הראוותניים של תחילת המאה הקודמת ומהגנים הנהדרים שבהם נערכות היום חתונות וחגיגות.

מחירי הכרטיסים: 7.5 דולר לילד, 13 למבוגר (הטירה סגורה במהלך החורף ויש להתעדכן בשעות הפתיחה בין אוקטובר למאי).

2. Just Room Enough Island: האי הקטן ביותר מבין האלף – 306 מ"ר שכוללים בית, עץ ושני ספסלים. כמו רוב האיים (שנמצאים בבעלות פרטית), גם בזה אי אפשר לבקר, אבל גם לא כדאי לפספס את התצפית עליו. כפי שנכתב עליו ב"וושינגטון פוסט": "צעד אחד ואתה שוחה".

טירת בולט (צילום: AP Michael Okoniewski)
אחוזה במתנה. טירת בולט|צילום: AP Michael Okoniewski

Thousand_Islands_single_house אלף האיים (צילום: Omegatron CC BY-SA 3.0 from Wikimedia Commons)
האי Just Room Enough באלף האיים|צילום: Omegatron CC BY-SA 3.0 from Wikimedia Commons

אוסווגו (Oswego)

למה? בגלל הזווית היהודית כמובן.

כמה? כחמש שעות נסיעה מניו יורק סיטי, שעה ועשרים דקות בטיסה.

מה?

1. מוזיאון סייף הייבן: מוזיאון המוקדש לסיפור הקטן והמרתק של סייף הייבן – מקום מקלט נדיר שבו שהו פליטים יהודים מאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. רוזוולט – שב-1939 סירב לקבל את אניית הפליטים סנט לואיס מגרמניה – הסכים ב-1944 לקלוט 982 פליטים, ששהו בבסיס הצבאי הנטוש פורט אונטריו, על גדות אגם אונטריו. הפליטים (רובם המוחלט יהודים) חיו במחנה הסגור בגדרות תיל (בוודאי לא מחזה קל למי שברח מאירופה) אבל הצליחו לנהל בו חיי קהילה ואפילו לקשור קשרים מעבר לגדר עם אנשי אוסווגו. ב-1946 פוזר המחנה, לאחר שלפליטים הורשה להתיישב בארה"ב כאזרחים. זה סיפור יפהפה ומרגש, ומומלץ מאוד לבקר במוזיאון הקטן שבעיירה (אפשר לזהות אותו בזכות דגל ישראל שבחזיתו) שמגולל אותו באמצעות צילומי ארכיון, סרט עדויות מרתק וצוות מקומי מקסים.

מחירי הכרטיסים: 3 דולר לילד ולסטודנט, 5 למבוגר.

2. פורט אונטריו: המקלט היהודי שימש קודם לכן, כאמור, כבסיס צבאי. הוא נבנה על ידי הבריטים ב-1755 במהלך מלחמתם בצרפתים, והחליף ידיים בין הבריטים לאמריקאים במהלך השנים הבאות. הצבא האמריקאי נטש אותו ב-1940, והבסיס נפתח לציבור ב-1970 כאתר היסטורי. היום אפשר לראות במבצר הקטן תצוגה צבאית מתקופת מלחמת העצמאות ומלחמת האזרחים ולהתרשם מהעובדה שלפעמים גם חיילים יכולים ליהנות מנוף מרשים בבסיס.

מחירי הכרטיסים: 4 דולר למבוגר, ילדים (עד גיל 12) בחינם. סגור במהלך החורף.

פליטים בפורט אונטריו (צילום: AP)
הזווית היהודית. פליטים בפורט אונטריו ב-1944|צילום: AP

אובורן (Auburn)

למה? עיר חשובה במאבק נגד העבדות בזכות שני הגיבורים שלה: וויליאם סיוארד והארייט טאבמן.

כמה? כ-4.5 שעות נסיעה מניו יורק סיטי, כ-40 דקות בטיסה.

מה?

1. בית הארייט טאבמן: פארק לאומי שבמרכזו המעון לקשישים ולנזקקים אפרו-אמריקאים שניהלה טאבמן – לוחמת נגד העבדות ומפעילות זכויות האדם החשובות בהיסטוריה האמריקאית. במרכז המבקרים הסמוך לבית האבות אפשר לשמוע את סיפורה המרתק של מי שהביאה על פי ההערכות לשחרורם של כ-700 עבדים אשר נמלטו מהדרום בזכות מחתרת המסילה – רשת המילוט הסודית שניהלה טאבמן. החל בשנה הבאה תופיע טאבמן על שטר 20 הדולרים האמריקאי – אבל יש אלפי אנשים, צאצאי עבדים, שחייבים לה הרבה יותר מזה.

מחירי הכרטיסים: 2 דולר לילד, 5 למבוגר.

2. בית וויליאם סיוארד: סיוארד, פוליטיקאי יליד אובורן, היה מתנגד תקיף לעבדות מאז שנתקל בעבדים בנעוריו בג'ורג'יה. הוא  כיהן כמזכיר המדינה בתקופת מלחמת האזרחים, ושרד ניסיון התנקשות במקביל לניסיון ההתנקשות (שהצליח) בנשיא לינקולן. ביתו – שאירח עבדים שנמלטו – פתוח היום לציבור כאתר היסטורי. סיוארד, אגב, הוא גיבור גם באלסקה; כמזכיר מדינה הוא ניהל את רכישת המדינה מרוסיה.

מחירי הכרטיס: 12 דולר למבוגר, חינם לילדים עד גיל 6.

ג'ודית בראיינט, צאצאית של הארייט טאבמן, בבית טאבמן באובורן (צילום: AP Mike Groll)
ג'ודית בראיינט, צאצאית של הארייט טאבמן, בוחנת אלבומים בבית המשפחה|צילום: AP Mike Groll

קורנינג (Corning)

למה? בגלל הזכוכית, נו למה.

כמה? כ-4.5 שעות נסיעה מניו יורק סיטי, שעה וחמש דקות בטיסה לשדה התעופה אלמיירה.

מה?

1. מוזיאון הזכוכית: קורנינג היא ביתה של חברת הזכוכית המפורסמת (מהאנשים שהביאו לכם את הפיירקס) והמקום הטבעי למוזיאון שמחזיק את אחד מהאוספים הגדולים (45 אלף מוצגים) והמרשימים בעולם. באופן מרשים לא פחות, הוא לא משמש את חברת קורנינג כדי לחשוף את מוצריה (לא שהיא צריכה פרסום), אלא חוגג את יופיו של החומר השקוף באופן מרהיב. אפשר גם לצפות בהדגמה של אמני זכוכית, להשתתף בסדנה שבה תוכלו לעצב כלי זכוכית בעצמכם ולבקר בחנות הזכוכית הנהדרת, רק תזכרו שהכלל "שברת – שילמת" תקף כאן פי מאה.

מחירי הכרטיסים: 20 דולר למבוגר, ילדים (עד גיל 17) חינם.

2. מוזיאון רוקוול: קורנינג נחשבת לאחת הערים הטובות ביותר לצפות באמנות בארה"ב. מוזיאון רוקוול - מוזיאון האמנות הבולט בעיר - מאכלס שלוש קומות של אמנות אמריקאית: מפרדריק רמינגטון ועד אנדי וורהול. לא בכדי הוא נחשב לאחד המוזיאונים הקטנים היפים ביותר בחוף המזרחי.

מחירי הכרטיסים: 11.5 דולר למבוגר, ילדים (עד גיל 17) חינם (אפשר לקנות כרטיס משולב לשני המוזיאונים).

מוזיאון הזכוכית בקורנינג (צילום: AP Mike Groll)
שברת - שילמת. מוצגים במוזיאון הזכוכית|צילום: AP Mike Groll

רוצ'סטר (Rochester)

למה? העיר השלישית בגודלה בניו יורק, הכלכלה השנייה בגודלה במדינה – ואחד המקומות הכי טובים לחיות בהם בארה"ב היום. יש כאן אוכלוסייה צעירה שמחיה את העיר וממלאת אותה בחנויות מעצבים, גלריות ומסעדות מעולות (מומלץ במיוחד לבקר ב"רדיו סושיאל" – מקום נהדר בבעלותם של הזוג אופירה חרזי הישראלית-אמריקאית ונוח מורגנשטרן היהודי-אמריקאי, שמשלב חוויית באולינג אמריקאית עם ואריאציות נהדרות על אוכל ישראלי. אפשר רק לפנטז שיפתחו מקום כזה בישראל). לצד אלו, כמוקד מרכזי במאבק הפמיניסטי ובמלחמה בעבדות, היא מציעה אתרים היסטוריים כמו בית סוזן ב' אנת'וני (פעילה מרכזית בתנועה הסופרז'יסטית) וקבר פרדריק דאגלס (עבד שנמלט והיה ללוחם בולט בעבדות), ומרוחקת כשעה מהפארק הלאומי של זכויות הנשים בסנקה פולס. האמת היא שאלמלא מזג האוויר הקשה בחורף זה היה מקום כמעט מושלם. אבל מה אכפת לכם מהחורף? אתם תיירים פה.

כמה? כ-5.5 שעות נסיעה מניו יורק סיטי, כ-30 דקות בטיסה.

מה?

1. מוזיאון המשחקים: זה כנראה המוזיאון הכי כיפי שתבקרו בחייכם. המוזיאון הזה פורש את ההיסטוריה של המשחקים דרך עשרות מוצגים, רבים מהם נדירים (כמו משחק המונופול הראשון), וכורך יחדיו את המבוגרים שנמסים מרוב נוסטלגיה והילדים שמשולהבים מהאטרקציות (מצילום בחזית הבית של רחוב סומסום ועד משחק במכונות פינבול קלאסיות). יש שם גם את היכל התהילה של הצעצועים, המרכז הבינלאומי להיסטוריה של משחקים אלקטרוניים וגן פרפרים נהדר (בתשלום נוסף). זה המוזיאון היחיד בעולם שמוקדש כולו למשחקים – והוא כל כך נפלא שלא תרצו לעזוב אותו לעולם.

מחירי הכרטיסים: 16 דולר (רק ילדים מתחת לגיל שנתיים נכנסים חינם. בכל זאת, זה מוזיאון משחקים).

2. בית ג'ורג' איסטמן: איסטמן, מהממציאים החשובים בתולדות הצילום, הוא הגיבור של רוצ'סטר. הוא גדל וחי בעיר, ושם הקים ב-1889 את חברת קודאק. איסטמן היה רווק עשיר, ואת הונו שיקע בין השאר בבית מפואר: 42 דונמים של גנים, חממות, אורוות סוסים, אחוזה קולוניאלית של 50 חדרים עם ראש של פיל בסלון, וצוות עובדים שכלל אפילו נגן עוגב. בימי חייו של איסטמן שימש הבית כמוקד החברתי של רוצ'סטר, והיום הוא מתפקד כמוזיאון הצילום הוותיק ביותר בעולם ומחזיק באחד מאוספי הצילום העתיקים ביותר. לחובבי צילום מדובר באתר חובה – הן בזכות האוסף הנהדר של צילומים ומצלמות, והן בזכות התערוכות המתחלפות.

מחירי הכרטיסים: 15 דולר למבוגר, 5 לילדים מעל גיל 4.

Pinball_100FINAL (צילום: courtesy of strong museum of play)
שחקו לפנינו. מוזיאון המשחקים|צילום: courtesy of strong museum of play

*הכותב היה אורח I LOVE NEW YORK (בשיתוף אל על, משרד התיירות והקונסוליה הישראלית)