אורכו קילומטר אחד וחצי, גובהו 145 מטרים והוא עוצר מאגר מים בגודל של לונדון רבתי. כבר 12 שנים ש"סכר הרנסנס האתיופי הגדול" (Grand Ethiopian Renaissance Dam או ה-GERD) נמצא בתהליך בנייה, ולאחר השלמתו, הוא יהיה הפרויקט ההידרואלקטרי הגדול ביותר באפריקה.
קנה המידה העצום של הסכר גורם למתיחות דיפלומטית בכמה מדינות לאורך מאות קילומטרים. אחת המדינות הללו היא מצרים, מהמאוכלסות ביותר באפריקה, שטוענת שהסכר מאיים על אספקת המים שלה למרות ששתי המדינות אינן שכנות ומופרדות במאות קילומטרים.
הישג כלכלי ותיירותי לאתיופיה
כאמור, אתיופיה בונה את הסכר שלה כבר יותר מעשור, ולאחרונה הסתיים תהליך מילוי המאגר, תוך שימוש במים מהנילוס. באתיופיה אומרים שהסכר ייצר חשמל עבור 60 אחוזים מהאוכלוסייה שכרגע מתקיימת בלי חשמל כלל. הסכר יכפיל את התפוקה של אתיופיה, והמדינה מקווה שתספק לתושביה אספקת חשמל קבועה ואמינה ותגביר את הפיתוח של המדינה כולה.
גם סודן השכנה תוכל להגדיל את פוטנציאל האנרגיה ההידרואלקטרית שלה. עמית רנג'אן, כותב בכתב העת Journal of Contemporary African Studies, אומר שהתהליך יאפשר לסודן "להרחיב את אזור ההשקיה שלה, מה שיכול לעזור להגדיל את התמ"ג שלה ל-300 מיליארד שקל עד 2060".
בסוף השנה שעברה, הודיעה אתיופיה על השלמתו המוצלחת של המילוי הרביעי והאחרון של סכר הרנסנס האתיופי הגדול. ראש ממשלת אתיופיה, אבי אחמד, הדגיש את הפוטנציאל של הסכר לתיירות, במיוחד באמצעות יצירת כ-70 איים באזור, שיכולים להגביר משמעותית את תעשיית התיירות במדינה.
השלמת מילוי הסכר נתפסת כאבן דרך מרכזית לאתיופיה. ראש הממשלה חגג את ההישג, והדגיש את חוסנה של אתיופיה בהתגברות על אתגרים פנימיים ולחצים חיצוניים. הוא תיאר את הסכר כסמל ליכולתה של אתיופיה להגשים את מטרותיה למרות המצוקות.
מקור לשגשוג כלכלי – איום גאופוליטי
אבל למרות ההבטחות הגדולות של הסכר להביא שגשוג כלכלי לאתיופיה וסודן, מצרים מאשימה את אתיופיה באיומים על אספקת המים שלה, ובכך שהיא גורמת ל"מתחים גאופוליטיים גדולים" באזור. הסכר נמצא על יובל של הנילוס הכחול בצפון אתיופיה, משם זורמים 85 אחוז ממימי הנילוס. מצרים מסתמכת על הנהר האייקוני עבור כמעט כל המים המתוקים שלה.
ה-BBC מדווח כי מצרים מודאגת מכך שאפילו הפחתה זעירה של שני אחוזים במים מהנילוס למצרים עלולה להיות אובדן של 200 אלף דונם של אדמה מושקת. עוד נאמר כי אתיופיה יכולה להחליט למלא את המאגר בעתות בצורת במקום לתת למים לזרום במורד הנהר למצרים.
מאז החלה בניית הסכר ב-2011, מדינות כולל ארה"ב, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ניסו לעזור במשא ומתן. אפילו מועצת הביטחון של האו"ם הייתה מעורבת. חלק מהמדינות הללו תומכות בעמדתה של מצרים ולכן אתיופיה חתמה על הסכמים למכירת חשמל המופק מהסכר לקניה, טנזניה ודרום סודן, ומתכננת לעשות את אותו הדבר עם רואנדה, סומליה ובורונדי.
במרץ 2015 חתמו אתיופיה, מצרים וסודאן על הצהרת עקרונות כבסיס למשא ומתן סביב מילוי והפעלת הסכר. אבל מאז החתימה ההיא, אתיופיה "פעלה למעשה באופן חד-צדדי בנוגע למילוי והפעלת הסכר", אומר המרכז הערבי בוושינגטון. אתיופיה החלה למלא את המאגר בשנת 2020 ומאז ביצעה שני מילויים נוספים. המרכז הערבי בוושינגטון אומר: "אתיופיה התעלמה מהקריאות המרובות של שתי המדינות להגיע להסכם מחייב על הסכר, כזה שיבטיח את זכויות המים והאינטרסים של סודן ומצרים".
בשנת 2019, הארגון העצמאי International Crisis Group, ארגון לא ממשלתי המחויב למנוע ולפתור סכסוכים קטלניים, הזהיר כי "מדינות אגן הנילוס עלולות להיגרר לעימות בגלל ההימור הגבוה". עוד נכתב כי "אתיופיה רואה בסכר ההידרואלקטרי פרויקט פיתוח לאומי מכונן; סודן חומדת את החשמל הזול ואת הייצור החקלאי המורחב שהיא מבטיחה; ומצרים תופסת את אובדן המים האפשרי כאיום קיומי".
הסכמים, מתחים והתערבות בין-לאומית
הסכם שנחתם בשנת 1929, ואחר כך ב-1959, העניק למצרים ולסודן זכויות כמעט על כל מי הנילוס. בשנות ה-50 נערך סקר היתכנות עבור הסכר העצום, אם כי דבר לא התרחש במשך עשרות שנים. בשנת 2011, ממשלת אתיופיה החלה בעבודות על הסכר, מה שעורר חשש בקרב מדינות אפריקה, במיוחד מצרים וסודן.
בשנת 2015 חתמו אתיופיה, מצרים וסודן על הסכם שנועד להגדיר את אופן מילוי הסכר והפעלתו. אבל אתיופיה המשיכה להתנהל באופן חד צדדי. בשנת 2020, מצרים הפנתה את הנושא למועצת הביטחון של האו"ם, אשר פרסמה הודעה ב-2021 שעודדה את הצדדים לחדש את המשא ומתן. בשנת 2022, איחוד האמירויות תיווכה בשיחות חשאיות בין מצרים, סודן ואתיופיה כדי למצוא פתרון. בשנת 2023, מנהיג סודן בפועל, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, אמר כי הוא "מיושר ומסכים" עם אתיופיה.
המשמעות של המשבר סביב מי הנילוס היא מאבק עצים של מספר מדינות סביב הסכר. אתיופיה, מצרים וסודן הן המדינות שבלב הנושא, אבל התערבות בדרגה שנייה עלולה להגיע גם מערב הסעודית, עומאן ובחריין שתומכות בעמדתה של מצרים. גם ארה"ב נכנסה לשיחות המשא ומתן, ואיתה מועצת הביטחון של האו"ם.
כדי לבנות קבוצת תמיכה משלה, אתיופיה חתמה על הסכמים למכירת חשמל המופק מהסכר לקניה, טנזניה ודרום סודן והיא מתכננת לעשות את אותו הדבר עם רואנדה, סומליה ובורונדי. כך שלמעשה שני המחנות מארגנים סביבם מספר רב של מדינות שעלולות להיגרר לסכסוך סביב מי הנילוס, כזה שאף עלול להפוך למלחמה של ממש.