מאז פרצה המלחמה הפחיתו או ביטלו לחלוטין חברות התעופה האמריקאיות את טיסותיהן לישראל והשאירו את אל על לבדה, כחברה היחידה שמפעילה את קו תל אביב־ניו יורק. תמונת המצב הזו עולה גם מהדוחות הכספיים של החברה ברבעון השני של 2024, לפיהם נתח השוק של אל על בטיסות לניו יורק עומד על 88.2% - זאת לעומת 35.5% ברבעון המקביל אשתקד.
לפני גל ביטולי הטיסות הנוכחי, שהחל בסוף חודש יולי, התחרו מול אל על חברות התעופה האמריקאיות, דלתא ויונייטד. דלתא כזכור ביטלה לאחרונה את טיסותיה לארץ עד סוף חודש אוגוסט, ויונייטד ביטלה את טיסותיה עד לסוף אוקטובר הקרוב לפחות. גם חברת התעופה אמריקן איירליינס, שעדיין לא חזרה לפעילות בישראל מאז פרצה המלחמה, הודיעה על דחיית הפעילות עד לאפריל 2025.
המחירים מטפסים בהתאם. אם בחודש ספטמבר 2023 עלה כרטיס טיסה של אל על לניו יורק 1,430 דולר, בספטמבר הקרוב הוא יעלה 1,759 דולר (הלוך־חזור). גם במהלך חגי תשרי יעלו המחירים הרבה יותר - בשנה שעברה הם עמדו על 1,500 דולר, אולם בחודש הקרוב יעמדו על 2,000 דולר (הלוך־חזור).
מה יקרה למחירים אם החברות האמריקאיות יחזרו כמתוכנן? יוני וקסמן, משנה ליו"ר אופיר טורס, מסביר כי בחברה "מבחינים שדלתא התיישרה עם מחירי אל על, כאשר מחירי הטיסות הישירות (שמשווקים בהתאם לתאריך החזרה המתוכנן, ס"ל) יקרים משמעותית בהשוואה לשנים קודמות".
הבדל זניח בתאריכים
שיטת התמחור בעולם התעופה, כמו בתחומים רבים, מתבססת על היצע וביקוש. בעולם התעופה מדובר גם במועד שבו נקנה הכרטיס, זאת בהתאם למערכות אוטומטיות מונחות בינה מלאכותית. באל על מעודדים את הנוסעים לרכוש כרטיס טיסה מוקדם ככל האפשר, אולם באותה נשימה מסבירים כי בגלל שיטת התמחור - לפיה תחילה נמכרים הכרטיסים הזולים ועם הזמן המחיר מטפס עד למחיר המקסימום - כיום קשה יותר למצוא טיסות במחירי המינימום, שכן ההיצע נמוך יותר מהרגיל.
אל על נמצאת בתקופה האחרונה תחת בדיקה של רשות התחרות, במטרה לבדוק אם הייתה הפרה של שימוש במחיר "לא הוגן" (אחד הסעיפים בחוק התחרות של ניצול מעמד לרעה של מונופול), ברקע הטענות לעליית המחירים הדרמטית. הבדיקה של רשות התחרות היא בדיקה מורכבת שעלולה לקחת עוד זמן רב, היות והיא מתבססת על מספר רב של נתונים ופרמטרים המשפיעים על שיטת התמחור של כרטיסי טיסה. עם חשיפת הבדיקה של רשות התחרות, באל על טענו כי התערבו במערכות באופן אקטיבי על מנת להפחית את מחירי הטיסות.
מהדוחות הכספיים של החברה עולה כי אל על שברה שיא עם רווח רבעוני של 147.4 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2024. מדובר בזינוק של פי 2.5 ברווח ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, אז הרווח של החברה עמד על 58.9 מיליון דולר. מהדוח עולה גם כי אחוזי התפוסה של החברה ברבעון זה עלו ל־92%, לעומת 87% ברבעון המקביל אשתקד.
השינוי בתמהיל המחירים
מאז פרצה המלחמה נקטה אל על בשיטת תמחור מרוסנת, הכוללת הורדה של מחיר המקסימום לכל טיסה, מבלי לשנות את מחיר המינימום ואת המחיר הממוצע. לפיכך תמהיל המחירים השתנה. בפועל, זה אומר שיותר נוסעים נאלצים לשלם תעריפים קרובים לממוצע וגבוהים ממנו. מה גם, שברגע שחזרה התחרות על קווים מסוימים, אל על חזרה למדיניות התמחור הרגילה שהקפיצה את המחיר.
בה בעת, יש לזכור שהביטולים של חברות הלואו־קוסט מאז שפרצה המלחמה מכבידים על טיסות הקונקשן. כזכור, חברת התעופה הבריטית איזיג'ט הודיעה על הקפאת הטיסות הארוכה ביותר מבין חברות הלואו־קוסט בגל הטיסות הנוכחי, ונראה שגם ריינאייר מצטרפת אליה בהדרגה. המצב הזה ממשיך להקשות על הטסים ליעדי הלואו־קוסט השונים, יעדים שפעמים רבות משמשים כ"האבים" לטיסות המשך לארה"ב.
לצד זאת, יש לציין כי אין ודאות שהחברות האמריקאיות יחזרו כמובטח, כשההערכות בענף הן כי הסיכויים לכך נמוכים, שכן מדובר בחברות ענק ששוקלות את המשך הצעדים שלהן בקפידה ובכפוף למערכות ניהול סיכונים אזרחיות מבוססות מודיעין.
נחמה רונן, יו"ר קבוצת ממן, שמעניקה שירותים לחברות תעופה בינלאומיות בישראל, אומרת כי "מבחינת חברות התעופה האמריקאיות, ישראל נהייתה אזור לא יציב שקשה להן לנהל אותו בהשוואה לאלטרנטיבות האחרות. לחברות הללו מאד קשה לפתוח ולסגור קו, לפתוח ולסגור מערכת הזמנות ולחייב ולזכות לקוחות. מבחינתן הדבר הכי קל זה להעביר את המטוס לקו חלופי עם מחזור הכנסות יציב, שם היא ממקסמת את הרווחים שלה".